פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

הפרעות אובססיביות הן מן ההפרעות הנפוצות ביותר הקיימות כיום, ויש צורך לתת מענה לגולשים הרבים שהנושא מעסיק אותם. לכן, פורום טורדנות כפייתית (OCD) יעסוק בנושא של הפרעות על הספקטרום האובססיבי קומפולסיבי, כמו: הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), טריכוטילומניה (תלישת שיער כפייתית), חיטוט כפייתי בעור, אגירה כפייתית, הפרעה בדימוי גוף (BDD).

הפורום ייתן מענה לשאלות הגולשים לגבי מחשבות טורדניות והתנהגויות כפייתיות מסוגים שונים, והטיפול בהן. הפורום מיועד גם לאנשים אשר הקרובים להם סובלים מנושאים אלה.
2779 הודעות
2702 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

05/07/2015 | 20:41 | מאת: קרנית

היי שרון זה מדהים איך בכל כמה ימים אני מרגישה אחרת, פתאום אני קולטת הודעות שלי מלפני כמה שנים טובות, אני כותבת פה הרבה אני עם ocd מאובחן. אני גם בטיפול קוגנטיבי התנהגותי שתודה לאל מתקדם בסדר, עד לפני כמה ימים הייתה לי רגיעה במצב הרוח והחרדות פסקו וביומיים האחרונים הגל הזה שוב פעם חוזר.. אני כבר בוכה כי אני לא יודעת מה קורה לי. אני חיה עם חבר שלי כבר כמעט 4 שנים ואנחנו מדברים על חתונה בקרוב, יש לי אובססיות בכל הקשור לנטיה מינית ולזוגיות, אבל בימים האחרונים זה כאילו מרגיש ממש אמיתי, אני אוהבת אותו מאד ויודעת בתוך תוכי מה האמת שלי אבל לפעמים זה מסתדר ועוזר לי ולפעמים אני מרגישה שאולי אני משקרת לעצמי והמחשבות אמיתיות. אני בטיפול והטיפול מסייע, זה הגיע למצב שנגיד המנהלת שלי אמרה לי היי מאמי שלי ופתאום נלחצתי והרגיש לי מוזר מה אולי אני מסתכלת עליה בצורה אחרת מה זה אומר וכל הטחינת מח הלא קיימת ולא אמיתית הזו, כל הזמן בפחד באחת מההודעות שלי את אמרת לי שגם אם קרו דברים בעבר והייתי סקרנית לגבי נשים אז לקבל את זה ולהמשיך הלאה, זה נכון כי בחיים לא שכבתי עם נשים ואני גם לא נמשכת אליהן פיזית, תמיד נמשכתי לגברים אבל בגלל שהמחשבות "כאילו" חיות זה מפחיד ומלחיץ אותו ואני כאילו חיה את העבר שלי שלא קיים.. אשמח למענה

היי קרנית, קודם כל, אני שמחה שאת קוראת את מה שכתבת בעבר וששמת לב שההרגשה שלך משתנה. זה חשוב לשים לב לכך שהמחשבות והרגשות משתנים כל הזמן, וזה יכול לעזור להעמיד את הדברים בפרופורציות הנכונות, ולא להתייחס לכל מצב נתון כאילו הוא "סוף העולם". לגבי המחשבות על העבר, חשוב לזכור שבאותו רגע שהמחשבות והפחד מציפים, אין שום דבר שאפשר לעשות שיכול להפחית את הפחד באותו רגע. העבודה היא בטווח הארוך, ולכן הדבר הכי יעיל שאפשר לעשות הוא לא לריב ולא להתווכח עם המחשבות. לזכור שההרגשה משתנה אפילו מיום ליום (או מספר ימים). כאשר נחשפים למחשבה במהלך הטיפול (על ידי העצמתה בדרכים שונות), יש אפשרות להרגיש הקלה אחרי החרדה שעולה במהלך החשיפה. כלומר, אחרי החשיפה ההרגשה עשויה להיות טובה יותר מאשר לפניה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

24/06/2015 | 18:36 | מאת: מרימה ידיים

דייייייי קלו כוחותיי , אני כבר לא מצליחה להחזיק מעמד, מזה 8 שנים סובלת מאוסידי מחשבתי, חרדה שמא ילדיי ידבקו באיידס, היו עליות וגם ירידות אך הפעם אני במפולת שדים תלולה, לא מצליחה לצאת מהלופ, הסרטים שלי נתקעים, מתחלפים וכל פעם נראה לי שהסרט הנוכחי גרוע מקודמו. מטופלת בשיחות כדורים והכל ואני לא רואה אור. אני בהריון בנוסף לכל , החלפתי מצפרלקס לסרנדה נעזרת באלפרליד ובונדורמין , אני עלה נידף ברוח על חוט השערה

שלום לך, מה טיבן של ה"שיחות" שבהן את מטופלת? כדי להגיע לשיפור משמעותי בסימפטומים ואפילו להעלמת ההפרעה, יש להיעזר בטיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית (טיפול CBT). לא כל טיפול בשיחות עוזר, וכמובן שגם התרופות, גם אם הן מקלות במידת מה, אינן פותרות את הבעיה. (אגב, לגבי אלפרליד ובונדורמין, האם התייעצת עם המכון הטרטולוגי? ידוע לי כי התרופות הללו אינן מומלצות בהריון) בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

25/06/2015 | 11:02 | מאת: מרימה ידיים

התייעצתי ואכן אושר, מטופלת בcbt, היפנוזה, ניתוח מחשבות , לא מצליחה להיכנס לחשיפה מרגישה שזה יותר תמיכה . ניסיתי cbt אצל עמה מטפלים - לא עזר

תראי, כל עוד השיחות הן יותר תמיכתיות, ולא נכנסים ללב ליבו של הטיפול ב- OCD, אני לא יודעת כיצד תוכלי להתקדם. למה כוונתך ב"ניתוח מחשבות"? כשמטפלים ב- OCD אין לעסוק במחשבות הטורדניות ולנסות למצוא להן תשובות, שכן זה רק מחמיר את המצב! מחשבות אלה לא מגיבות להיגיון כלל, ולכן בטיפול ב- OCD איננו מתווכחים או מתנגדים לתוכן המחשבה, אלא פשוט מבצעים את החשיפה, וזה מה שעובד. העבודה המחשבתית אצל הסובלים מ- OCD מתבצעת רק עבור מחשבות משניות, שהן מחשבות על ההפרעה עצמה וחוסר קבלה שלה: "אני לא יכול לסבול את זה יותר", "אני חייב להפחית את החרדה" וכו'. ברור לי שהטיפול לא עזר אם לא שיתפת פעולה. לגבי היפנוזה- לא ידוע לי שהוכח כי היא תורמת לשיפור הסימפטומים של OCD.

22/06/2015 | 16:22 | מאת: karen

הי שרון אני במערכת זוגית של הרבה זמן, זוגיות מעולה ואהבה רבה בדרך להתמסדות. אובחנתי עם ocd במערכות יחסים ונטייה מינית. עקב קשיים עם בן הזוג לפני 20 יום בערך ההתקף הגיע שוב ברמה חזקה קשה שאני כבר לא עומדת במחשבות האלו, כל יום וכל היום אני טוחנת את המח, זה הגיע לצורות חשיבה שונות שאני לא מבינה מאיפה זה בא, נהייתה לי מחשבה כבר שאולי עם בנות טוב או כיף יותר, ואולי אלך עם בנות. מה זה המחשבות הלא רצוניות האלה אני כבר משתגעת!!!!! התחלתי טיפול cbt ובקרוב תרופתי, אני רואה את הזוגיות עם בן הזוג לטווח ארוך חתונה וילדים, מה לי ולנשים???

היי קארן, התוכן הספציפי של המחשבות הטורדניות נסוב סביב הנושאים שמפחידים ומרתיעים אותנו ביותר. כלומר, ככל הנראה הומוסקסואליות נשית הוא נושא שמפחיד או דוחה אותך, ולכן, אפשר לומר שהמוח "מוודא" שלא תהיי כזו. לכן, הוא עסוק בפחדים מפני הנושא הזה, כדי שכביכול תיזהרי ותתרחקי ממנו, וכך "תבטיחי" לעצמך שלא תהיי כזו לעולם. זוהי, כמובן, אשליה, ואין באמת צורך להיזהר מדברים כאלה כדי שלא יקרו. אולם, כדי ללמד את המוח שאין ממה להיזהר ולפחד, יש לעבור תהליך. אני שמחה שהתחלת טיפול CBT, ואני מקווה שאת בדרך הנכונה. חשוב לזכור, שהרעיון הוא לא לדחות את המחשבה, אלא להציף בכוונה את התכנים המפחידים ולהיחשף אליה, על מנת לנטרל את הפחד. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

24/06/2015 | 13:05 | מאת: קארן

את צודקת, רק כי כשהייתי צעירה וקטנה אז יצא לי להתחבר ברמה מאד חזקה לחברות ואיפשהו הסתקרנתי, אני יודעת שאני לא כזו ובגלל שאני ליברלית ופתוחה אז זה עוד יותר משפיע, הפעם זה בהתקף חזק מאד, אני סטרייטית לכל דבר ביום יום לא חושבת על נשים וכאלה. אבל בהתקף האובססיבי אני כל הזמן נזכרת בעבר ומשליכה אותו לעתיד, הכל פחד אני מניחה?

21/06/2015 | 09:25 | מאת: יואל

אכן אובחנתי בocd ... רק שאני חושב שלאשתי יש אופי מאוד חלש ודימוי עצמי נמוך ...מה שגורם לי לחשוב למרות כל המעלות שלה שאני פשוט בחרתי לא נכון אני באמת לא יודע אם זה מצדיק גירושים אבל אין בי רצון לנהל זוגיות מתוך סבל אני ממש מסתכל על אשתי כמסכנה ... אז אמנם נכון אנחנו מסתדרים אבל בלתי אפשרי לנהל זוגיות עם אדם שאתה חושב שהוא ממש לא באופי שלך אשמח לשמוע דעתך....

היי יואל, כפי שאמרתי, צריך לפגוש איש מקצוע פנים אל פנים ולנהל איתו שיחה מעמיקה, כדי לבדוק האם המחשבות והתחושות שלך קשורות ב- OCD ממנו אתה סובל. יכול להיות שה- OCD הספציפי שלך בכלל לא קשור בכך. יכול להיות שאשתך באמת לא מתאימה לך ושאינך "מתחבר" אליה, בייחוד לאור העובדה שמדובר בשידוך. אני לא מכירה אתכם ולכן קשה לי לקבוע.

22/06/2015 | 09:19 | מאת: יואל

אכן פגשתי מספר אנשי מקצוע בתחום וכולם אמרו לי פה אחד שזה נובע מהocd ....

15/06/2015 | 19:41 | מאת: קרנית

היי שרון יוצא לי לכתוב בפורום זה מזה חיה עם בן זוג כמה שנים טובות אוהבת אותו ויש לנו זוגיות נפלאה ובדרך לדיבור על מיסוד הקשר. בעברי כילדה צעירה היתי מאד מתחברת ברמת הרגש לנשים. נשיקה פה שהייתה או נשיקה שם. עשו ברמת הנעימות טוב. לא מעבר. בחיים לא קיימתי יחסי מין עם נשים וזה לא עושה לי את זה. אבל בכל פעם בחיים שאני במצב מעורער או לא בטוח אני נתקפת במחשבות אובססיביות שקשורות על הנטייה המינית וכל מיני בדיקות שאני מבצעת. גם ברמת המיניות וגם בזוגיות בעבר אובחנתי עם ocd. והתחלתי טיפולcbt הבעיה שאני כבר קרוב לשבוע בחרדות קשות למרות שאני יודעת שזו לא האמת שלי. זה חופר לי וחופר עד כדי כך שאני לא מצליחה להיות במאה אחוז בזוגיות שלי ואני נכנסת לפחד נוראי. אני כאילו חיה את המחשבות והחרדות. למה ככ קשה לי לקבל את זה שהיתי בתקופת הצעירות ואולי הרגשתי דברים. אבל היום אני במקום אחר לגמרי ואין לי רצון להיות או לנסות משהו עם בנות. אבל משהו שולט ביי

15/06/2015 | 21:02 | מאת: קרנית

למה אין מענה?

היי קרנית, אנשים הסובלים מ- OCD אינם יכולים להשתכנע באופן סופי שהמחשבות שלהם לא נכונות. נשמע שאת מאוד מנסה לשכנע את עצמך בכך. כדי שהאובססיה תשתחרר, צריך להפסיק "לריב" איתה, ועד שלא מבינים זאת, לא רואים התקדמות. אני מקווה שאת עובדת על כך בטיפול שאותו את עוברת. הכיוון הנכון יותר הוא דווקא לומר לעצמך באופן מכוון שההתנסויות שלך בגיל צעיר היו מתוך משיכה אמיתית ורצון להיות עם נשים. כלומר, הדרך היחידה להשתחרר מאובססיה היא "לשחק את המשחק" שלה, ובמקום להתווכח איתה- להסכים איתה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

12/06/2015 | 17:50 | מאת: רונית5

היי שרון, בקרוב אני נוסעת לחו"ל, ואני לא יודעת מה לעשות . המשפחה לא יודעת על מה שקורה. (הטקסים) הרבה מהטקסים שלי קשורים במיקום של דברים מסויימים בחדר, או עשייה של דבר מסויים במקום מסויים בבית. אני לא יודעת מה לעשות. המחשבה שלא אוכל לקיים את הטקסים מלחיצה אותי מאד. חשבתי אולי להביא חלק מהדברים שקשורים לטקסים לשם , ולנסות לעשות שם את הטקסים. הבעיה היא שאני אהיה גם במלון, וגם בבית פרטי עם המשפחה. בבית הפרטי אני אשן עם אחותי באותו החדר ובמלון נהיה כולם ביחד, וא' ההורים מאד יכעסו ולא יבינו למה סחבתי איתי דברים מהבית שמבחינתם אני לא צריכה ולא קשורים לדברים שמביאים לנסיעה בחול. וב' זה לא יהיה פרקטי. לא ממש תהיה לי פינה משלי, ולא ממש אוכל לעשות את הטקסים. אני חושבת שאחד הדברים שהכי מפחידים אותי זה שהם פשוט יתעצבנו עליי ולא יבינו את ההתנהגות שלי, וזה סתם יפריע לחופשה. אני ממש לא מרגישה מוכנה לספר להם , ולא ממש מביאה את זה כאופצייה לפתרון הבעיה כרגע. אני ממש אובדת עצות ואשמח אם יש לך עצות למה לעשות. תודה.

היי רונית, יצא לי לפגוש אנשים רבים, שלא היו מסוגלים לעשות את הטקסים מחוץ לבית ובחופשות, מאחר שרובם ככולם של הטקסים היו סביב הבית. במקרים כאלה, פחת הצורך לעשות את הטקסים כאשר היו בחופשה, ולמרבה הפלא, זה לא הפריע כלל ואף גרם לתחושת שחרור. עם החזרה הביתה, אצל חלק מהאנשים חוזרים הטקסים כרגיל, אולם אצל חלקם הטקסים אפילו פוחתים, מאחר שהם גילו כי הם מסוגלים לוותר עליהם. במילים אחרות, עצם השינוי גרם לשינוי בהרגל. לכן, זוהי הזדמנות מצוינת עבורך להיות משוחררת לתקופה מסוימת מהטקסים, ואולי גם להפחית אותם לאחר תקופה זו! בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

13/06/2015 | 23:59 | מאת: רונית5

הבעיה היא שאני מפחדת שהדברים שאני לא רוצה שיקרו, שבגללם אני עושה את הטקסים , יקרו מאחר ואני לא עושה את הטקסים ואין לי את שגרת היום שלי בבית. בגלל זה גם קשה לי ללכת לישון אצל חברות , או שבאים לישון אצלי. וזה לא הפעם הראשונה שאני נוסעת לחול. אני בדרך כלל כל קיץ נוסעת. ואני לא זוכרת התמודדות שלי עם מצב כזה בנסיעות קודמות, ומאחר ואני לא זוכרת מתי כל העניין של הטקסים התחיל , אני מניחה שזה קרה כנראה מקיץ שעבר או משהו כזה, ככה שזה בעצם הפעם הראשונה שלי שאנימתמודדת עם מצב כזה.

12/06/2015 | 15:30 | מאת: שחר

שלום, אני לא בטוחה שזה מאוד קשור לפורום הזה אבל בכל זאת אשמח מאוד אם תוכלו לקרוא, ואם יתאפשר אז גם לעזור. אז ככה, אח שלי בן 24, יש לו חברה כבר 6 שנים. קשה להעביר בצורה מוחשית את הקשר ביניהם, אבל אנסה לתאר בקצרה. חברה שלו היא אדם מאוד אובססיבי, בכל תחומי החיים בעיקר כלפיו. היא ניתקה אותו מהמשפחה שלו, מההורים, מהאחים (אני ואחותי) ומהחברים שלו. כל דבר שהוא עושה הוא רק איתה ביחד. היא לא מסכימה לו לדבר עם אנשים אחרים חוץ ממנה. זה נראה כאילו היא שולטת לו על המוח, כאילו אני לא מכירה אותו, כאילו הוא כבר לא אח שלי. ברגעים הבודדים שאני איתו לבד פתאום אני רואה שהוא חוזר להיות עצמו, הוא מחייך וצוחק ואפילו יושב לדבר איתי. כשהיא אצלנו בבית תמיד יש פחד- איך היא תגיב או מה היא תעשה אם אנחנו נגיד ככה וככה.. היא לא עושה שום דבר בעצמה (לדוגמה אם מכינים משהו לאכול אז היא יושבת ואומרת לאח שלי מה לעשות). היא שתלטנית, כפייתית וצבועה. היא משפילה את אח שלי, ואוסרת עליו לעשות דברים שהוא אוהב. אני לא פסיכולוגית ולא חושבת שהיא אי פעם עברה אבחון, אבל לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שיש לה מחלות נפשיות. למה הוא נשאר איתה כבר 6 שנים? מה הוא מוצא בה? אלה שאלות שאני באמת לא יודעת לענות עליהם. לא משנה כמה ניסינו לדבר איתו שיעזוב אותה, שהיא לא בשבילו, שהוא סובל איתה, הוא פשוט סירב לראות את המציאות. אמא שלי מאוד סובלת מלראות אותו עובר את זה והיא אפילו חולה פיזית מכך והמשפחה שלי כבר מפורקת בגלל המצב. אנחנו מפחדים לנקוט באמצעים קיצוניים יותר כדי שהוא לא ימחק אותנו לגמרי ויעזוב את הבית. אני חושבת שבקרוב הם יעברו לגור ביחד, יקנו אוטו ואולי אפילו יתחתנו. אני לא יכולה לשבת מהצד ולא לעשות כלום. אם הם יתחתנו ויוולדו להם ילדים, הוא פשוט יסבול כל החיים שלו ואחר כך יהיה הרבה יותר קשה לצאת ממערכת היחסים הזאת. אני לא יודעת מה לעשות יותר, אשמח אם תוכלו לייעץ לי כיצד להתמודד עם המצב ומה ההורים שלי עוד יכולים לעשות כדי לגרום לו להתעורר.זה פשוט לא יכול להימשך. תודה רבה, שחר.

היי שחר, השאלה שלך אכן אינה עוסקת באובססיביות במובן הקליני שלה, אלא במונח העממי יותר. עם כל הרצון הטוב, ההשפעה שלכם כמשפחה על אחיך מוגבלת, ובסופו של דבר הוא עושה את הבחירות שלו. אפשר רק לנהל איתו שיחות חוזרות ונשנות ולהציג בפניו את דעתכם על בת זוגו ועל היחסים שלהם, וכיצד זה נראה מן הצד. אני מקווה כי הוא יעריך את דעתכם וישתכנע, אך מעבר לכך לא ניתן לעשות הרבה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

11/06/2015 | 16:41 | מאת: קרן

הי שרון. יצא לי לכתוב מס פעמים בפורום זה. בעבר אובחנתי עם ocd. כיום בתהליך שלcbt אני עם בן הזוג שלי הרבה זמן ומאד אוהבת וטוב לנו יחד. אני בסטרס מאד חזק לאחרונה מתוך מצב של פירוק הזוגיות שכמעט נוצר חזרו לי המחשבות האובססיביות על הזוגיות אם אני אוהבת וכמה ואם זה מספיק. או שמא אני לסבית. אני יודעת בתוכי שלא. אבל זה מגיע לרמות שאני בהתקפי חרדה בשינה שמא אני כזו. אני בלחץ נוראי שמרב שזה נטחן לי במח אני מפחדת שאולי אני לא אמורה להיות בזוגיות הזו. אולי לא אוהב יותר. אולי לא אצליח לעשות אהבה איתו יותר מרב החפירות האלה אני בתחושת ניתוק נוראית יכול להיות מהחרדות???

היי קרן, התחושות שאת מתארת בהחלט קשורות בחרדות, וכמובן במחשבות הטורדניות הגורמות להן. אם את בתהליך של CBT, ככל הנראה קיבלת כלים להתמודד עם המחשבות והחרדות- כלומר לא להתנגד ולנסות לקבל כל מה שבא, ולעולם לא "להתווכח" עם האובססיה! מקווה שאת בדרך הנכונה. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

12/06/2015 | 10:37 | מאת: קרן

יש לי פחד שכל הזמן ארגיש חרדה. שכל הזמן התחושות הלא נעימות יתלוו אליי. כשאני עם הבן זוג אני יודעת למה אני איתו אני לא סתם. אני רואה איתו המשכיות. אבל התחושה ומרב החרדה אני לא מרגישה 100 אחוז בסיטואציה. סוג של ניתוק סוג של מצב טכני. זה קורה מסטרט גבוה?

כן, זה בהחלט קורה עקב חרדה. הבעיה עם חרדה (שהיא גם הפתרון לה), היא שאם אנחנו פוחדים ממנה היא מגיעה. מאידך, אם מקבלית את התחושות הלא נעימות ולא מנסים להתנגד לה, היא פוחתת ונעלמת בסופו של דבר.

10/06/2015 | 17:33 | מאת: אנונימית

שרון שלום, אני סובלת מOCD והייתי מטופלת בעבר. פיתחתי תלות במטפלת והטיפול הופסק. עכשיו אני מבינה שזה נקרא העברה (לפי מה שקראתי, אם הבנתי נכון). לאחר זמן מהפסקת הטיפול אני מרגישה שהתחלתי שוב בהעברה וכמין תלות כלפי מישהי אחרת (שהיא כמו חברה אבל לא בדיוק). אני מרגישה כלפיה כמין קרבה, עד שאפילו סיפרתי לה גם על הOCD ועל דברים שקשה לי. אני צריכה לפעמים מישהו שיקשיב לי ואני מספרת לה ולפעמים אני גם רוצה ממנה חיבוק ואני מתביישת לבקש. אני מרגישה שאני מציקה לה עם כל זה ולא נעים לי כל המצב הזה. אני צריכה עזרה בנושא הזה אם תוכלי לייעץ לי. עוד שאלה: האם העברה היא דבר חיובי? ועוד שאלה: האם לבקש חיבוק זה נורמלי?? תודה.

שלום לך, קודם כל, העברה אינה תלות שאנחנו מפתחים באנשים, בתוך טיפול או מחוצה לו. העברה היא מונח ייחודי ליחסים הטיפוליים, וההסבר הכי פשוט למושג זה הוא: המטופל מתייחס למטפל כפי שהוא מתייחס לאנשים אחרים בחייו. באופן ספציפי יותר, כלפי דמות הורית בדרך כלל. כלומר, המטפלת כנראה היוותה עבורך דמות מסוג הדמויות שבהן את עשויה לפתח תלות. ככל הנראה, גם החברה היא דמות כזו עבורך, אולי מעין דמות "הורית" שקל להיתלות בה. יכול להיות שהיא נערצת על ידך או מהווה מודל לחיקוי. אני לא חושבת שאפשר לראות בכך דבר רע או טוב, אלא זהו טבע הדברים. הצורך שלך במישהו שיקשיב לך ואף יחבק אותך הוא טבעי ואנושי מאוד, הייתי אומרת שאם הוא לא היה קיים זה לא היה טבעי. אל תתביישי לבקש עזרה, הקשבה וחיבוק. הם מגיעים לך כפי שמגיעים לכל אדם! במידה שנוצרים דפוסי העברה שיכולים לפגוע ביחסים הטיפוליים, מדברים על כך בטיפול, ומנסים לעקוף את המכשול. לעיתים ניתן גם להשתמש בכך כמנוף לטיפול, בטיפולים מסוימים. בנוסף, כדאי לחשוב על מטפל/ת שכלפיו יש פחות סיכוי שיווצר דפוס כזה. למשל: מטפל גבר, מטפל צעיר יותר (פחות דומה להורים) וכו'. במידה שנוצר הדפוס, המטפל שלך צריך לדעת לעבוד איתו ולעקוף את המכשול. לכן, אם את פונה לטיפול חדש, כדאי לציין בפני המטפל שיש לך נטייה לפתח תלות בדמויות "טיפוליות" ולשאול אותו איך תתמודדו עם זה בטיפול, במידה שזה יקרה. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

11/06/2015 | 14:38 | מאת: אנונימית

תודה רבה על התשובה. עוד משהו שלא ציינתי: לאחר כמה זמן משהכרתי את החברה (שהיא לא בדיוק חברה) פתאום הרגשתי כלפיה כמין קרבה וחיבה ושאני רוצה לשתף אותה בדברים שלי ושהיא תהייה איתי ותחבק שזה לא קורה ולא קרה לי כמעט עם אף אדם. היא נראית לי אדם מאד טוב. (אף פעם לא הייתה לי חברה טובה שהייתי משתפת אותה בדברים אישיים למעט אחת וגם כמעט ולא. עם החברות הייתי מדברת על דברים כלליים ולא אישיים, כי לא רציתי, לא הרגשתי שהן האדם המתאים. הייתי מדברת רק עם אימי על דברים אישיים כי הרגשתי צורך להוציא אותם אבל גם הייתי קצת מתביישת מאימי). (בעבר הרחוק כשהייתי ילדה הרגשתי צורך במישהו קרוב, לדוג' מורה אבל לא ידעתי לפרש בדיוק מה זה). אני גם מאד מתביישת מהחברה הרבה יותר ממה שאני מתביישת מאנשים אחרים ואני לא יודעת למה... לפעמים אני מרגישה או לא יודעת האם היא חושבת עלי שאני לא נורמלית או משהו כזה לגבי הדברים והצורה שאני מדברת איתה. כי לרוב אני מתכתבת איתה (ולא פנים מול פנים כי אני נורא מתביישת ממנה) והיא ואני לא רואות את ההבעות אחת של השנייה. לפעמים אני מרגישה שאני מתכתבת איתה בצורה של תמימות ובאמת אני מרגישה אחרת שאני לא כזאת תמימה. אני גם לא יודעת אם זה מתאים לה כל העניין הזה כי זה יותר ביני לבין עצמי. אני מרגישה שאני מציקה לה ואולי היא בכלל לא רוצה את זה. זה מה שאני חושבת ומרגישה. דבר נוסף: אני הרבה פעמים חושבת על התגובה של הצד השני שאני מדברת איתו וכן אני מפרשת לעצמי את מה שהצד השני חושב כלפי ואני לא יודעת האם זה באמת נכון מה שאני חושבת שהוא חושב עלי. לפעמים קשה לי להיות בדיעה אישית כי אני כאילו מנסה לרצות את הצד השני כי אני מפחדת מתגובה שלילית. דבר נוסף: משהו שאני קצת מתביישת להגיד ואולי הוא קצת עצוב (לפי מה שאני זוכרת את עצמי) שממתי שקיבלתי חיבוק אמיתי, זה היה מהמטפלת רק אז הבנתי שחיבוק זה משהו שעושה טוב. עד אז לא הייתי ממש אוהבת חיבוקים כי אולי אף פעם לא קיבלתי חיבוק אמיתי. אימי לפעמים מחבקת אבל אני לא תמיד מרגישה את הטוב של זה רק לעיתים רחוקות. מצד אחד אני לא יודעת אם מפני שהמטפלת נתנה לי חיבוק זה גרם למשהו לא טוב, כי מאז אני התחלתי לרצות שיחבקו אותי באמת. אבל גם רק חיבוק מאנשים מאד ספציפיים וכמעט מאף אדם, כי לא מכולם אני מרגישה שזה יעשה לי טוב. אני כמעט לא מתחברת אישית לכל אדם. אני לא אומרת את זה בגלל שחצנות או משהו כזה, זה משהו פנימי שקשה לי להסביר את זה. אני כן מתחברת לאנשים אבל לא בדברים אישיים. סליחה על אורך הכתיבה. אשמח אם תוכלי לייעץ לי על כך. תודה.

09/06/2015 | 19:31 | מאת: דניאלה

עקב ocd נמצאת בטיפול קוגנטיבי התנהגותי ומתחילה בטיפול תרופתי שילוב של ציפרלקס ומירו. הבנתי שמירו הוא כדור שגורם לעלייה במשקל מפני שהוא מאט את קצב חילוף החומרים ובמקביל מגביר תיאבון. האם אני צריכה לחשוש מעלייה במשקל? במידה ואשמור על תפריט תזונתי נכון אוכל למנוע זאת? או שמא כך או כך אעלה במשקל עקב נטילת התרופה?

היי דניאלה, חלק מהתרופות נוגדות הדיכאון והחרדה מגבירות את התיאבון, וכך גורמות בעקיפין לעלייה במשקל. אגב, גם ציפרלקס גורמת לתופעת הלוואי הזו אצל חלק מהאנשים. קודם כל, חשוב לזכור שלא כל תופעות הלוואי מופיעות אצל כולם, וייתכן שתאבונך לא יגבר. אם תמשיכי לאכול כרגיל, ככל הנראה לא יהיה שינוי. שמירה על תפריט מאוזן ובריא מומלצת בכל מקרה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

08/06/2015 | 18:52 | מאת: קרנית

היי שרון. מזה חיה עם בן הזוג שלי 4 שנים כמעט ובדרך למיסוד הקשר, מאד קשורה ואוהבת אותו ומאד טוב לנו יחד למרות שכמו בכל מערכת יחסים יש קשיים. בהיותי ילדה לקח לי דיי זמן להתאהב בגבר מבחינה רגשית עקב הטרדות למיניהם שחוויתי, ברמה המינית זה היה תמיד משיכה לגברים, בגלל חוסר בדמות אם הייתי מוצאת את עצמי מתחברת ברמה הרגשית העמוקה לחברות או לנשים, גם אם יצא לי להתנשק עם בחורה וזה עשה לי טוב או סבבה, הייתי מחפשת משהו אימהי מחוסר, חשוב להגיד שאני אוהבת גברים, אבל תמיד חשבתי שלא אצליח לפתח משהו רגשי אליהם, עם השנים ועם הזמן הכרתי את חבר שלי שאנחנו קרוב ל4 שנים יחד קשר טוב בריא ואוהב. אבל בכל פעם שאני במצב לא מאוזן בחיים או תקופה רגישה בחיים, זה מתחיל, החפירות המחשבות שטורדניות האובססיות, כל הזמן לבדוק את עצמי אם אני אוהבת מספיק, מחשבות על נטייה מינית ברמה שאני כבר חיה את המחשבות והחרדות בעבר אובחנתי עם ocd וקרוב לוודאי במערכות יחסים וכל הקשור בנטייה מינית. ביום יום עם בן הזוג וביחסי מין איתו אני נהנת מאד, לא חשבתי ולו פעם אחת על רצון להיות עם בנות או באמצע סקס על בחורה, זה לא קורה בפועל אבל לאחרונה אני ככ בחרדות שאני לא יוצאת מזה חשוב לומר שזה גבר של חיי אנחנו מדברים על חתונה ואני לא רוצה שהדברים יהרסו אשמח למענה השבוע אני מתחילה טיפול cbt

היי קרנית, אני שמחה שאת ממתחילה טיפול CBT, ואם הוא יבוצע בצורה נכונה הוא ייתן מענה לאובססיה שלך. הרעיון הוא לעולם לא להתווכח עם אובססיה, אלא לקבל את המחשבות כפי שהן. לא להילחם בהן, אלא "לקחת את הסיכון" שמא הן נכונות ולא לעשות פעולות, חיצוניות או מנטליות, שמהוות התנגדות להן (למשל: לדבוק את עצמך האם את נמשכת לגבר או לאישה, לבדוק אם את אוהבת מספיק את בן זוגך או נמשכת מספיק, וכו'). חשוב מאוד לנהל את חייך כפי שהיו מתנהלים ללא האובססיה. כלומר, לא לשנות תכניות (חתונה למשל) למרות הספק. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

09/06/2015 | 18:47 | מאת: קרנית

תודה על המענה המהיר. מרב שאני טוחנת יומם וליל את המחשבות ואני מנסה שלא להילחם בהן. זה מגיע לרמות של דחפים מסויימים. אולי לראות סרט לסבי ולראות מה זה עושה לי. זה אפילו הגעיל אותי. וזה הגיע לרמה שיש לי התקפי חרדה קשים מתוך שינה

לא מומלץ לראות סרטים רק כדי לבדוק מה זה עושה לך, זהו סוג של טקס. ייתכן שתתבקשי לראות סרטים כאלה כחלק מהטיפול, לא כבדיקה עצמית אלא כדי להציף את המחשבה הטורדנית ולנסות "להימשך" באופן מכוון לנשים בסרט. אני מניחה שתלמדי בטיפול לא להיבהל מן המחשבות, אלא לנסות "לזרום" איתן כמה שיותר ולקבל את התכנים, גם את הקשים ביותר. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

30/05/2015 | 21:05 | מאת: יואל

נשוי 3 שנים ..לאישה טובה חכמה ויפה ...אישה שאוהבת אותי ללא תנאים....הבעיה היא שאני בספקות חריפים 24/7 האם זו היא או האם פספסתי את האישה המיועדת לי...אני ואשתי די שונים ...אני יותר קולני עם אופי בטוח יותר ואשתי עדינה בעלת אופי חלש ...כאשר מבחינתי זהו חיסרון המפריע לי מכל...שאלתי היא מהי הביצה ומהי התרנוגלת...האם בגלל החיסרון אני בספק או שבגלל הספק אני נתלה בחיסרון...אני ממש חושב על גירושים ועל נישואים שניים בתקווה שזה יביא קץ לייסורי הנפש....אשמח לשמוע דעתך

היי יואל, מתנצלת על העיכוב בתשובה, רק עכשיו ראיתי שנשלחה הודעתך. אם כתבת בפורום זה, כנראה אתה חושד או יודע שמדובר בסוג של אובססיה. אם אכן כך הדבר, ומדובר ב- ROCD (סוג של OCD העוסק במערכות יחסים, כאשר המחשבה המרכזית היא שאינך אוהב מספיק את בת הזוג), התשובה היא שהספק גורם לך להיתלות בחיסרון. כיון שכך, הדבר הנכון הוא להישאר עם האישה ולקבל את הספק. סוג זה של OCD הוא הרסני מאוד למערכות יחסים אם אכן מקשיבים למחשבות ומתנהגים לפיהן, והוא יכול לחבל לך במערכות יחסים נוספות. מאחר שמדובר (כנראה) במחשבה טורדנית ולא במציאות אובייקטיבית, הישארות בקשר תעזור הן לקשר והן להתגברות על ה- OCD. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

05/06/2015 | 11:58 | מאת: יואל

הבעיה היא שאני ממש מרגיש שהיא לא מתאימה לי ...ושאם מישהי אחרת לא הייתי נכנס לברוך הזה...האם יצא לך לפגוש אנשים שנפרדו מהבן זוג ושוב הבעיה חזרה להם??? אני די מפחד שאני מרמה את עצמי בכל מה שקשור לקבלת הספק

30/05/2015 | 14:15 | מאת: מישהי

שלום. סיימתי טיפול קצר מועד עם סטאז'ר ל-cbt. הוא עזר לי מאד והצלחנו ביחד להפרד מהבעיה שהיתה לי. הבעיה היא שמאד מאד נקשרתי אליו. אני מרגישה ממש דכאון ועצבות. אני מדברת אליו המון בראש, יש לי שיחות נפש איתו בראש. אני כל הזמן חושבת עליו. אני כל הזמן רוצה לשתף אותו במה שקורה לי. אמנם הוא נתן לי את האופציה להיות איתו בקשר, אך כמה אני יכולה לבלבל למישהו שהפך לאדם פרטי את המוח. מקוה שאכן יעשה משהו לגבי הלימודים שלו ואז תהיה לי את האפשרות להיות איתו בקשר מדי פעם. האם זה נורמלי? האם לא השתגעתי קצת? זה מאד מטריד אותי כי זה הופך אותי לפאתטית בעיני. אשמח לתשובה

שלום לך, קושי להיפרד ממטפל הוא דבר טבעי מאוד ואינו אובססיה, מאחר שאינו כולל מחשבות טורדניות לא הגיוניות. עצם ההיקשרות אליו מאוד הגיוני, מאחר שבקשר טיפולי קיימת אינטימיות רגשית. את נפתחת בפניו וסיפרת לו דברים מאוד אישיים, והוא קיבל והכיל אותך ואולי גם עזר לך להשתנות, וזה מאוד משמעותי. פרידה ממישהו חשוב בחייך היא אף פעם לא קלה. אינני יודעת אם דיברת איתו על הקושי ואם עשיתם את תהליך הפרידה והסיום כמו שצריך, בכל מקרה מומלץ היה לעשות כך. אם הוא השאיר לך את האופציה להיות איתו בקשר, צריך להגדיר איזה מין קשר זה ואת גבולות הקשר. לי נראה הגיוני שיחת טלפון פעם בתקופה להתעדכנות, או מייל. לא בריא שיהיה יותר מכך. אינני יודעת למה את מתכוונת ב"הפך לאדם פרטי" ו"יעשה משהו עם הלימודים שלו". בשבילך הוא תמיד צריך להישאר מטפל (או מטפל לשעבר), ואני מקווה שגם הוא מסכים עם זה. בנוסף, בדרך כלל לא נהוג להמשיך טיפול במסגרת אחרת עם מי שטופלת אצלו במסגרת סטאז', מלבד במקרים חריגים. מאחר שכבר נפרדת ממנו, תצטרכי כנראה להתמודד עם ההשפעות שלאחר הפרידה מול עצמך. את יכולה לכתוב לו מכתב המפרט את רגשותייך לאחר הפרידה, את הקושי שלך ועד כמה הוא היה משמעותי בשבילך. את יכלה לכתוב את המכתב לעצמך או לשלוח לו, בכל מקרה יש בכך אקט של שחרור. אני בטוחה שעם הזמן זה יילך וייעשה קל יותר! בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

30/05/2015 | 10:28 | מאת: רון

היי שרון, שמי רון בן 26, ורציתי לשאול שתי שאלות: כבר כמה שנים שאני עורך מעין טקסים כאלה לפני ביצוע של כל מיני דברים חשובים,או לסילוק של מחשבות רעות, הטקסים מתבטאים בחזרה על כל מיני פעולות יומיומיות תשע פעמים(!), לדוגמא-מחשבה רעה שחולפת בראשי, עליי או על אחד מהאנשים החשובים לי, אני חייב לנשק את המזוזה תשע פעמים, יש אינספור דוגמאות, האם הדבר הוא או.סי.די, ואם כן ממה זה נובע? מה מומלץ לעשות? דרך אגב, אני מודע לזה שזו בעיה ויש פעמים שאני נלחם בעצמי כדי לא לעשות את הטקסים הנל, אל מרגיש רע לאחר מכן. תודה רבה :-)

היי רון, מה שאתה מתאר אכן נשמע כמו סימפטומים של OCD. עם זאת, אני נזהרת מלאבחן דרך הפורום, וכדאי לפגוש איש מקצוע פנים אל פנים כדי לקבל הערכה מלאה של הבעיה. מחשבות טורדניות, ש"משהו רע יקרה אם לא אעשה..." נובעת בדרך כלל מרצון מאוד גבוה בשליטה ואמונה ש"אסור שדברים ישתבשו". בדרך כלל, לסובלים מ- OCD תחושת אחריות אישית מאוד גבוהה לגבי אסונות שיקרו לעצמם או לסביבתם. כלומר, "אסור שדברים ישתבשו באשמתי". לכן, מתבצעים טקסים כדי למנוע מעצמך לגרום לאסונות. הטיפול המומלץ בבעיה הוא טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שניתן על ידי פסיכותרפיסטים שעוסקים בסוג טיפול זה. באופן כללי, מטרתו היא הפחתת הטקסים עד להפסקתם, כך שהסובל יתמודד עם פחדיו מבלי לנסת לגרש אותם. כאשר מתמודדים עם פחד ולא מבצעים פעולות מרגיעות (או מפחיתים אותן בהדרגה כדי שההתמודדות תהיה הדרגתית ולא מציפה) הפחד הולך ופוחת. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

27/05/2015 | 20:29 | מאת: דוד

אהלן, אני בן 21. קרוב ל3 שנים אני תולש שערות מהסנטר, יש אזור מסויים שאני מרבה לתלוש בו. הבנתי שמדובר בטריכולוטומניה. קודם כל אשמח לשמוע איך להפטר מזה, זה ממש מציק לי. בנוסף, אזור התלישה גודל ממש ממש לאט, שאר הפנים עם זיפים לעומת הקרחת שבגלל נראה שאין שם גדילה כלשהי בזמן הקרוב, מה הסיבה? תודה!

היי דוד, קודם כל, קיים טיפול יעיל מאוד לטריכוטילומניה- טיפול קוגניטיבי התנהגותי. הטיפול יכול ללמד אותך טכניקות להפסקת תלישת השיער ומציאת תחליפים לפורקן הרגש המעורר את תלישת השיער (מתח, שעמום וכו'). כלומר, תלמד "לשבור" את ההרגל הרע ולהחליפו בהרגלים בריאים יותר. לגבי השאלה מדוע יש הפחתה בצמיחת השיר לאחר תלישות רבות, אני יכולה לשער כי מאחר שהשערות נתלשות מהשורש, לוקח להן זמן רב יותר לצמוח מאשר לשערות שעוברות גילוח, ונותר מהן עוד חלק מתחת לפני העור. יכול גם להיות שהתלישה מחלישה את שורשי השיער- אבל איני רופאת עור וזו רק השערה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

27/05/2015 | 17:00 | מאת: תותי

קשה לי מאד להיפרד בסוף הפגישה. מנסה מאד חזק ללכת בשקט בלי דרמות אבל אני כל כך על קפיץ בסוף השעה שאני בוכה מכל דבר שמתחיל לעצבן אותי. יש לך רעיון מה יכול לעזור לי?

היי תותי, מציעה לדבר על כך עם המטפל/ת שלך, ולהעלות יחד איתה רעיונות לגבי איך היא יכולה לעזור לך בכך. אפשר, למשל, שהיא תזכיר לך 10-15 דקות לפני סוף הפגישה, כדי שתוכלי לקחת את הזמן הזה להתכונן לפרידה. לקראת סוף הפגישה, אל תפתחי נושאים חדשים, אלא קחי את הזמן לבדוק האם כל הנושאים שדיברת עליהם קיבלו מענה ו"סגירה" באופן מספק. אם את יודעת שיש עדיין נושאים "כבדים" שלא פתחת בפגישה, טוב יהיה לשמור אותם לפעם הבאה ולא "לזרוק" אותם לחלל האוויר ולהשאירם פתוחים לקראת הסוף. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

29/05/2015 | 16:06 | מאת: תותי

תודה על הרעיון והעצה הטובה.

27/05/2015 | 16:53 | מאת: תותי

הי שרון. את כתבת שאם אדם רוצה להשתחרר מהמחשבת הטורדניות שלו אז מאד תלוי בו שיקבל את ההתנהגויות השליליות שלו. אבל אם יש דברים שמאד קשה לו איתם אז הוא לא מקבל אותם?! במצב כזה זה עניין של תהליך לא? בכלל קשה לקבל ולהיות סבלני כלפי עצמך. תותי

היי תותי, את צודקת לחלוטין. זה באמת עניין של תהליך, אפילו לא פשוט ברוב המקרים. התהליך הזה מתאפשר בצורה הרבה יותר טובה מול מטפל אובייקטיבי, שמכיל, מקבל והולך יחד עם המטופל צעד אחרי צעד. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

26/05/2015 | 21:17 | מאת: שאלה

שלום רב, אובחנתי כסובלת מ- o.c.d ועל דעת עצמי החלטתי לנסות להתגבר על הבעיה לבד ללא טיפול מקצועי: בזמן תפילה עולות לי מחשבות / "בקשות" רעות על דברים רעים וקשים שקורים או שיקרו לאנשים מסוימים. המחשבות הללו גורמות לסבל רב ,לקושי נפשי עצום ולפחד וחרדה שמא למחשבות הללו יש תוקף והם יתממשו. לפני כמה שבועות בזמן ברכה עלתה לי מחשבה רעה כזאת לראש - לאחר מס' ימים נודע לי שהמחשבה שעלתה לי בראש אכן התממשה.. (מדובר בפטירה לאחר מחלה) אי אפשר לתאר את הרגשתי מאז... התפקוד שלי נעשה בסיסי ביותר ואיני מעיזה לספר ע"כ לאיש מרב פחד וחרדה. רציתי לשמוע את דעתך בענין, האם נתקלת במקרה כזה? האם אפשר להיפטר ממחשבות אלו? תודה

שלום לך, בוודאי שקיימים מקרים שבהם מה שחשבנו עליו באמת יקרה, מאחר שהסיכוי הסטטיסטי ששום דבר שחשבנו עליו לא יקרה הוא נמוך. זאת באותו אופן שהסיכוי שכל מה שחשבנו עליו יתממש הוא נמוך מאוד. (אם קשה לך להבין את כוונתי, חשבי שאת זורקת קוביה בעלת שש פאות, עשרות ואפילו מאות פעמים. בכל פעם תחשבי על המספר שש, וברוב הפעמים לא תקבלי אותו. אולם, הסיכוי שאף פעם לא תקבלי שש הוא נמוך מאוד!) לפיכך, ככל הנראה לפעמים יקרו הדברים הרעים שאנו חושבים עליהם, גם אם ברוב המקרים לא. התשובה לשאלתך היא: אין ברירה, ופשוט חייבים לקחת את הסיכון, אם את רוצה לתת לעצמך סיכוי לחיים נורמליים ונטולי OCD בעתיד. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

28/05/2015 | 22:53 | מאת: שאלה

תודה על תשובתך, רציתי לשאול האם ניתן להיפטר ממחשבות אלו ואם כן כיצד? האם יש איזו שהיא טכניקה שתסיע בהתעלמות ממחשבות אלו שכן כרגע המחשבות מנהלות אותי. תודה.

25/05/2015 | 22:21 | מאת: דנית

שלום יקירה את זוכרת את הסיפור באירוע שמלצרית הרימה כסא לגובה ואני נגעתי ברגלי הכסא כאילו לכוון את הכסא קדימה יותר כי האשה המבוגרת היתה לידה פחות או יותר, ואז המלצרית אמרה בקול גובה למה אני עושה כחה? היתי באירוע וראיתי מקרה דומה אלא שהמלצרית לא הלכה בין אנשים הרימה כסא לגובה אבל לא ליד אנשים .יכול להיות שכל המלצריות בארץ עושות את זה אבל האם זה היה צודק שהיא צעקה עלי אני אורחת? שאלה נוספת בבקשה בקשר לאו סי די שלי .אני אוהבת את הלילה מאוד .לעומת הבוקר אני מעדיפה למות בבוקר ולא לקום בבוקר מנימום בתעש. האם זה קשור לאוסידי שנאה לבוקר שנאה תהומית? תודה יקירה

היי דנית, אני זוכרת את האירוע. אכן היה רצוי שהמלצרית לא תצעק ותתנהג בצורה נימוסית יותר, אך כפי שאמרתי, אי אפשר לחנך את כל העולם, ולא כדאי להעניש את עצמנו בהתעסקות בכך בגלל חוסר נימוס של אנשים אחרים. לגבי שאלתך השנייה, אין שום קשר בין OCD לבין העדפה לבוקר או לילה. אולי זה קשור לשעון ביולוגי, או לבעיות אחרות מהן את סובלת ו/או תרופות שאת נוטלת. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

21/05/2015 | 19:17 | מאת: אבי

היי שרון ביום שני התחלתי לקחת פבוקסיל 25 מג האם יתכן שתופעות חרדה פאניקה התגברו וחוסר שינה מוחלט האם ניתן לקבל טיפול דרך אינטרנט ומה העלות תודה

היי אבי, בהחלט תיתכן החמרה של התופעות בתקופה שבה מתחילים ליטול את התרופה. התרופה מתחילה להשפיע רק לאחר מספר שבועות, ואז התופעות אמורות להתמתן. בקשר לטיפול, אתה יכול לפנות אליי באופן אישי ולא דרך הפורום, לפי פרטי ההתקשרות המצוינים (מייל וטלפון). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה [email protected] www.cbthaifa.com

16/05/2015 | 06:18 | מאת: חני

מחשבות כמו שעומד להזיק לתינוק במשפחה או לבן משפחה, כתבת כי טיפול cbt יכול להעלים לחלוטין נחשבות טורדניות מסוג זה .התרשמותי ממך מאד חיובית. שאלתי היא האם את מכירה או נתקלת במישהו שאכן טופל ב-cbt ןאכן המחשבות הטורדניות עברו לו לחלוטין? למה בפורום יש טוענים שהם סובלים שנים מזה. מודה לך לתשובתך

היי חני, בוודאי שנתקלתי במקרים כאלה, ואף טיפלתי בהם. אין קשר בין סוג המחשבות הטורדניות לבין ה"עמידות" שלהן, ואפשר לעבוד עם כל סוג של מחשבה. מניסיוני, מה שמאוד משפיע על הצלחת הטיפול היא הנכונות של המטופל ללמוד לקבל ולהכיל את החוויות השליליות שלו. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

18/05/2015 | 01:59 | מאת: חני

תודה שרון, שאלה ראשונה: כמה זמן בערך לוקח טיפול כזה, עד שהמחשבות נעלמות לגמרי. שאלה שניה: האם מחשבות האלו או אחרות יכולות לפרוץ שוב בעתיד, ולדעתי כן, אז מה עושים במקרה זה? ואם צצות מחשבות אחרות שונות ממה שהיה אז מה עושים? שאלה שלישית: מדוע הרבה מהמשתתפים באתר סובלים מזה שנים, ולא מצליחים להיפטר מזה?

שלום, אני מטופלת בציפרלקס 10 מג מעל 5 שנים עקב התקפי פאניקה.הרגשתי מצויין במהלך השנים מלבד פעם או פעמיים של נפילות עקב מחלות קלות . אני מאוד היפוכונדרית ולכן כל שינוי בריאותי מורגש בנפש. אני הייתי חודש עם נזלת , ליחה ושיועלים ורופאת משפחה נתנה לי אנטיביאטיקה זינט,(ברוכיטיס שלא טופל) תחילה פחדתי תופאות לווי מאנטיביאטיקה הזאת שמעולם לא לקחתי, לאחר מכן פחדתי שחליתי במחלה נוראית כמו מחלת ריאות סופנית (למרות שאיני מעשנת) או משחפת (למרות שכולם הסבירו לי ששיעול עם ליחה ירוקה ונזלת אינם תסמינים של שחפת), בקיצור אני עם חרדות קשות , חוסן תאבון וקשי שינה. איך אני יוצאת מזה? האם השינה ותאבון יחזרו בבית יש לי 3 ילדים ובעל

היי טלי, אני מתארת לעצמי שיש הרבה פעולות שאת מבצעת סביב החרדות האלה, כמו רוב האנשים הסובלים מהן. לדוגמא: קריאה על מחלות באינטרנט וניסיון "לאבחן" את עצמך, בקשת אישור חוזר ונשנה מרופאים (או מאנשים אחרים) שאין לך מחלה מסוכנת, בדיקה עצמית חוזרת ונשנית (כמו מדידת לחץ דם, למשל) וכו'. הפעולות האלה הן, למעשה, הדבר שמזין את החרדות ומשמר אותן, מאחר שהאישורים משכנעים אותך שהכל בסדר כרגע, אבל החרדה תחזור שוב בסיטואציה אחרת, שבה שוב תצטרכי את האישור שהכל בסדר, וחוזר חלילה. לכן, הפתרון במצבים כאלה הוא "להיגמל" מקבלת האישורים ולהרשות לעצמך, כביכול, "לקחת סיכון", כלומר לא לחפש את מקור הבעיה ולא לעסוק בה יותר ממה שאנשים אחרים היו עוסקים. עם הזמן, אשר עיסוק היתר פוחת, גם החרדות עצמן פוחתות. מאחר שמאד קשה להיגמל מאישורים ולהתמודד עם החרדות באופן עצמאי, אני ממליצה לעשות זאת תוך כדי הסתייעות בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שבו לומדים איך להפסיק לבקש אישורים ולהתמודד עם דפוסי החשיבה הבעייתיים הגורמים לחרדות. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

06/05/2015 | 20:49 | מאת: רונית5

היי רונית האם זה נורמלי שמתווספים לי טקסים עם הזמן?

היי רונית, אם את לא מטפלת בהפרעה- בהחלט כן, OCD היא הפרעה שמזינה את עצמה והיא רק הולכת ומתרחבת עם הזמן, ללא טיפול. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

06/05/2015 | 13:00 | מאת: מוטי

שרון החלטתי לחזור לטיפול הקוגניטיבי..אני מטופל בכדורים אבל זה לא עוזר השבוע ראיתי באינטרנט תמונה של מישהו צעיר שהצטלם עם הישבן מעט בחוץ חשתי מן לחץ כזה הייתי בטוח ששי גירוי והחלטתי לנסות לאונן מול התמונה הצלחתי לגמור אבל בסוף דמיינתי בחורה ואני מפחד שזה בשביל לרמות את עצמי ובכלל גמרתי מגבר! ! די נמאס לי כבר אני חושב שאני הומו וזהו גם כשנראה לי שזה עובר אני נמשך לבדוק גל הזמן תמונות של גברים הטקסים האלה לא מפסיקים !!

היי מוטי, טוב עשית שהחלטת לחזור לטיפול CBT. אני מבינה שמאוד קשה לך להפסיק את הטקסים לבד, ואני מקווה שאכן תיעזר בטיפול בצורה נכונה על מנת להפסיקם, מאחר שזו הדרך היחידה להפסיק גם את המחשבות. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

03/05/2015 | 16:34 | מאת: רונית5

היי שרון, כבר שאלתי פעם שאלה בפורום, ואת ענית שבהחלט יכול להיות לי OCD. לאחר מכן, חקרתי הרבה באינטרנט וראיתי הרבה מאד מאפיינים שקורים אצלי ובטקסים שאני עושה. מאז השאלה שלי בפורום התווספו לי טקסים רבים נוספים, ונהיה לי יותר קשה. לא סיפרתי להורי שלי. לא על מה שקורה איתי, לא על הפורום בקיצור, הם לא יודעים כלום. אני לא רוצה לספר להורים שלי. אני לא מרגישה בנוח לספר להם, אני לא יודעת בדיוק למה. אני בן אדם שלא משתף ממש. גם בחיי היום יום הרגילים שלי אני לא משתפת אותם או מתייעצת איתם לרוב. סיפרתי על מה שקורה רק לחברה אחת, שכרגע אנחנו לא בקשר ממש טוב. אני מרגישה שמאד קשה לי עם כל הטקסים וכל מה שקורה, ושאין לי עם מי לדבר על זה או לפרוק. מאחר וההורים שלי לא יודעים, הם לא מסוגלים להבין למה אני עושה את מה שאני עושה, והם מתעצבנים. לדוגמא למה אני לא מכסבת דברים מסויימים, למה לוקח לי כל כך הרבה זמן עד שאני הולכת לישון (הטקסים קורים בעיקר לפני השינה)וכו'. אני מרגישה שזה נהיה יותר ויותר קשה, במיוחד שהבנאדם שאני הכי קרובה אליו במשפחה, אחותי הגדולה , כרגע בטיול הגדול אחרי הצבא, אך אני בכל מקרה לא מרגישה בנוח לספר גם לה על זה. אני באמת בנאדם מאד סגור, שלא משתף יותר מדי מה קורה איתו, רק עם החברות הקרובות, וגם איתן לא הכל. קשה לי מאד להתמודד עם זה לבד, ולפעמים אני מרגישה שאני רוצה לדבר עם איש מקצוע, אבל אני גם לא רוצה לשתף את ההורים שלי, כך שלהגיע לאיש מקצוע זה קשה. אני כל הזמן מתלבטת אם אולי לשתף עוד חברה טובה מאד שלי, א ך משהו מונע ממני לספר לה כל פם מחדש. אשמח עם יש לך רעיונות מה אוכל לעשות על מנת להקל טיפה על ההתמודדות שלי עם ה - OCD שלי. תודה מראש.

היי רונית, קשה לי לחשוב ממה אפשר לעשות בלי לפנות לאיש מקצוע או לפחות לשתף אדם קרוב. כנראה שזה המחיר שתצטרכי לשלם בסופו של דבר (לוותר על דברים מסוימים שאת רוצה לשור לעצמך), ככל הנראה לא תהיה ברירה וחבל לדחות את קבלת העזרה לשלב יותר מאוחר. כדאי לחשוב, האם יש מישהו שכל זאת אפשר לשתף אותו: יועצת בי"ס (אם את תלמידה), או אולי להיעזר בער"ן, או חברה טובה שאת מרגישה מאוד קרובה אליה. ממליצה גם לקרוא את "די לאובססיה", ספר שיכול לעזור לך להתמודד. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

01/05/2015 | 07:16 | מאת: רננה

אני יוצאת עם מישהו שאמר לי שיש לו OCD האם זה יכול להשפיע על טיב הקשר ? האם אני עלולה להיפגע בצורה כזו או אחרת ? איך אני אמורה להתנהג ?

היי רננה, אם זה ישפיע על הקשר- תלוי מאוד איזה סוג של OCD זה (כלומר איך הוא מתבטא בסימפטומים), מה חומרת הבעיה ועד כמה הבחור מתפקד. OCD אינה מחלה, זה בדיוק כמו שמישהו יאמר לך שהוא "סובל מחרדות". זה מאוד כללי ולא אומר כלום. כדאי להתנהג כרגיל ולהמשיך לצאת איתו, את יכולה להפנות את כל השאלות האלה אליו כמובן. שבת שלום, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

01/05/2015 | 17:49 | מאת: רננה

השאלה אם הנטייה ל OCD לא יכולה להתרחב גם לתחום הקשר עצמו ולנסות להשפיע גם עליי, כי כאילו "ככה צריך"

30/04/2015 | 16:00 | מאת: נופר

שלום רב, אנו סטודנטיות לתואר ראשון בפסיכולוגיה אשר עורכות מחקר במסגרת סמינריונית זקוקות לעזרתכם- אם אתם הורים לילד המתמודד עם הפרעה נפשית או מחלה פיזית כרונית (או שאתם מכירים הורים כאלה ותוכלו להעביר להם את השאלון) ממש יעזור לה אם תמלאו את השאלון הבא. תודה רבה, נופר ושרה https://docs.google.com/forms/d/1E321x7GMFJfnRW66tAeLHn1ic-x1er_0GP3XQlWMNr0/viewform

היי נופר, שמתי לב שאתן מפרסמות את ההודעה הזו שוב ושוב. משום מה היא נמחקת- כנראה על ידי הנהלת הפורומים (אני לא מחקתי אתה). ככל הנראה אתר "דוקטורס" אינו מאשר לכן פרסום הודעה מסוג זה. אני מנחשת שזה בגלל הקישור. אם היא תימחק, אודה לכם אם ל תפרסמו שוב, או לפחות לא תפרסמו בלי לפנות להנהלת הפורומים ולשאול האם זה בסדר לפרסם. שבת שלום, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

29/04/2015 | 21:43 | מאת: אני בבעיה

מישהו שאני מכירה יודע על האובססיה שלי ומשתמש בזה נגדי כדי שאני אתייחס אליו. בקיצור אני רגע לפני הגשת תלונה במשטרה זה כל כך מעליב פוגע ומעצבן שבכלל קיים אדם חסר רגישות כזה. בחיים שלי לא שנאתי ככה בן אדם ופעם ראשונה בכלל שאני מרגישה עד כדי כך שנאה למישהו. רגש נוראי שבא פשוט לברוח מהמציאות!

29/04/2015 | 21:48 | מאת: למה את מחכה???

29/04/2015 | 22:03 | מאת: .

אני מפחדת להרגיש עד כדי כך מלוכלכת כי אז אני אעשה את מה שהייתי צריכה לעשות מזמן להוציא את הצדק לאור ולא חסרים לי עדים והוכחות אנשים שלא מכירים את הבעיה הזאת לא מבינים שהם נותנים לעצמם גול כי אנחנו נראים להם חלשים ובצדק אבל ברגע שאנחנו מרגישים מלוכלכים.... פתאום בא לי להרגיש מלוכלכת ולהיכנס באובססיות האלה בפעם השניה! ולשלם לכל מי שפגע בי!

29/04/2015 | 22:05 | מאת: איזה צדק?

29/04/2015 | 22:21 | מאת: מצלמות בבית

עד שסוף סוף הצלחתי לעבוד בעבודה 'נורמלית' לקחו לי את המפתח מהתיק שיכפלו והתקינו לי מצלמות בבית וכל העסקים בסביבה ידעו ואני המשכתי לעבוד שם כרגיל ומההלם עד היום עוד לא הגשתי תלונה ובגלל זה אותו אחד משם ממשיך להציק לי עד היום כי הוא גילה את כל החולשות שלי ואנשים כנראה נהנים להציק לאנשים חלשים ובאמת שאין לי מושג איך הוא התאהב בי כי אנחנו אנשים מוזרים. והוא איים ונראה לי שימשיך לאיים על מכרים שלי ואני באמת שרק רוצה שהוא יתן לי להמשיך בחיי ויעזוב אותי בשקט אין לי מזל בחיים האלה ונראה לי עכשיו שאני הולכת להיכנס לתקופה של משטרה בתי משפט עורכי דין ועדים כי כשאני מתחילה במשהו זה עד הסוף בצורה אובססיבית

26/04/2015 | 23:12 | מאת: avi

שלום אני סובל מ OCD כבר תקופה בזמן האחרון הטקסים והבדיקות שאני עושה די מכבידים עלי למשל אני מפחד שיהיה לי צניחת חלחולת אז פעם בכמה זמן אני בודק באמת שאין לי צניחה על ידי הסתכלות בפי הטבעת ומעט לחץ עמו ליציאה רציתי לדעת איזה כדורים הכי טובים ל OCD ושתופעות הלוואי שלהם לא כוללות עצירות ואיזה טיפולים אחרים לא תרופתיים יכולים להועיל לי רק בתקופה האחרונה החרדות שלי התגברו כי אין לי עבודה כרגע תודה רבה

היי אבי, אין תרופה שהיא המומלצת ביותר, מאחר שעבור כל אדם פעולת התרופות קצת שונה, ותרופה שמשפיעה עליך בצורה טובה עשויה שלא להשפיע כלל על אדם אחר. אפשר לדעת זאת רק על ידי ניסוי וטעייה שעושים בטיפול הפסיכיאטרי. אני מאוד ממליצה לטפל בבעיה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). זהו טיפול פסיכולוגי שנותן לך כלים מעשיים להתמודדות ולפתרון הבעיה, בצורה טובה יותר מכל תרופה. תרופות מהוות בדרך כלל רק "פלסטר" ויכולות לשפר בצורה חלקית את המצב כל עוד נוטלים אותן. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

25/04/2015 | 00:37 | מאת: Jaky

שלום רב, רציתי לברר בנוגע להחלפת כדורים. אני במשך כמעת שמונה שנים לקחתי כדורים בשם אפקסור .אך בזמן האחרון מחשבות מתרידות אותי בלי סוף.ניסיתי לעלות מינון על ידי המלצת רופה ,אך דבר לא כל כך עזר.הייתי אצל פסיכיאטר אחר ו הוא המליץ להחליף כדורים לציפרלקס. האם זה פיתרון טוב?מפחיד אותי גם העברה מאפקסור לציפרלקס?האם יכול להיות יותר גרוע?גם כדורים מתחילים לעבור אחרי שבועיים .כמובן הסבירו לי שהועברה היא בהדרגה .מה המלצתך לגבי העברה לכדורים אחרים!מה עדיף אפקסור או ציפרלקס להבחה ocd. פשוט שמעתי שציפרלקס בדור ישן ויש מכדורים האלו השמנה. אשמך לתשובתך. בתודה.

שלום לך, אם אפקסור אינו עוזר לך במידה מספקת, אין מניעה לנסות טיפול בתרופה אחרת. בדרך כלל פסיכיאטרים ממליצים על ציפרלקס או על פבוקסיל בטיפול ב- OCD (למרות שאפשר לנסות כל תרופה נוגדת דיכאון). עם זאת, התרופות פועלות באופן קצת אחר אצל כל אדם, ויש אנשים שתרופה מסוימת עוזרת להם יותר, בעוד אחרים מגיבים טוב יותר לתרופה אחרת. אין אפשרות לדעת זאת מראש, ולכן הפסיכיאטריה מתבססת על "ניסוי וטעיה" אצל כל מטופל בנפרד. אגב, התרופה מתחילה להשפיע אחרי 3-4 שבועות מהרגע שבו התחלת לקחת את מלוא המינון המומלץ (בדרך כלל מינון כפול מהמינון המשמש לטיפול בדיכאון ובחרדה). כלומר, כל עוד תיקח רק 5 או 10 מ"ג, אל תצפה להשפעה מרחיקת לכת. לגבי תופעת הלוואי- השמנה יכולה להיגרם, למיטב ידיעתי, מכל סוג של תרופה מקבוצת התרופות הזו, ולא רק מציפרלקס, אך התופעה אינה קורה אצל כל מטופל, ומתרחשת רק אם נטילת התרופה מלווה כמובן באכילת יתר... בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

24/04/2015 | 01:26 | מאת: ירדן

שלום שרון, השתחררתי מהצבא לפני לא מעט זמן, ואיכשהו פיתחתי אובססיה הזויה לקורס טיס טייסים ומטוסים/מסוקים. לא זכיתי מעולם להיכנס לשלבים מיון הראשונים אפילו של קורס הטיס. והשתחררתי משריון, ועברה יותר מחצי שנה מהשחרור. ועדיין אני רואה מטוסים ומסוקים של חיל האוויר, ואיכשהו אני מרגיש החמצה מאוד גדולה בלב שלי. זאת אומרת קשה לי להיות "שמח" מעצמי בגלל זה. ומסיבה לא ברורה אני מחשיב את עצמי לפחות איכותי בגלל שלא התקבלתי לשלבים הראשונים של המיונים אפילו. אני די משליך על האיכויות שלי מהאי-מעבר .והדימוי העצמי שלי נפגע אפילו יותר. אני רואה טייסים כדמויות אלוהיות עם סרבל טיסה מדוגם, וקסדה מוריקה עם מסיכת החמצן הזאת, וליבי נחמץ כל פעם מחדש. איך אני לא כזה?! איך אני לא במקומם?! גם אני רוצה לטוס במכונה הזאת! אבל מנגד, אני מבין שהם בני אדם לכל דבר ועניין. ועדיין זה לא מרפה. אני רואה כל כך הרבה אנשים איכותיים וטובים, באזרחות, שחלקם נפלו בשלבים מאוחרים מאוד של קורס הטיס, ואני רואה אנשים איכותיים שהיו באותו מצב שלי, אבל הם ממשיכים בחיים שלהם, והם נהנים וזה לא "מזיז" להם (לפחות על פי מראה) ואני מניח שהם בניגוד אלי, לא מסיקים מסקנות על עצמם מהחוויות שלהם בקורס הטיס. אני רואה כנפי טיסה וליבי נחמץ. אני כותב על זה ואולי נהיה לי יותר קל. בנוסף משהו שחשוב לציין, אני הומוסקסואל, ואני רוצה לדמיין שבעתיד אני אוכל למצוא מישהו איכותי, כמו טייס הומו(איזו מחשבה הזויה! אני יודע...) ואז אולי יוקל לי במקום הזה, שאני ארגיש מנוח, כי לידי נמצא מישהו, שההצלחה שלו והמימוש שלו, והחוויה שלו, היא למעשה כמו החוויה שלי. מקווה שהבנת את הנקודה. בכל אופן בלי קשר לגבר עתידי, או לטיסה עצמה, או לקסדה והכנפיים שלהם, איך אני מפסיק את המחשבות האלה. הפכתי את עצמי לאיזה תת אדם / חוסר הצלחה משווע ביחס לטייסים, ואני יודע שאני אובססיבי באופי שלי. תמיד הייתי כזה, ולמרות שאני מבין שזאת מחשבה שהיא נכונה לי בלבד היא תלוית תרבות וזמן. (היוקרה והסטטוס של הקורס גבוהה כל כך רק בישראל, נכון להיום) זאת אומרת ההרגשה העוצמתית של לראות מטוס או מסוק של חיל האוויר, היא נכונה לי ולמישהו אחר זה לא יעשה כלום ולא יגיד דבר, כמו כל דבר בחיים ולמרות שאני מבין את העניין הזה, עדיין קשה לי לקבל את זה שאני לא כזה. המחשבות האלה, מציקות מאוד וטורדניות, כי אני מרגיש שיש משהו בחיים, שאני לא אוכל לעשות, ועצם המחשבה הזאת שלעצמה, קשה מנשוא כי היא גורמת בסוף לחוסר השלמה תמידי. אבל זו אמת נאצלת שצריך להבין אותה בחיים... אי אפשר להיות כל דבר... איך אני נהיה יותר שלם עם עצמי? נהנה יותר? ופחות עסוק במה אין לי? או איך אני משנה את דפוס המחשבה הזה שנחרט לי במוח וגורם למוח שלי להבין אחת ולתמיד, שלהיות טייס לא אומר להיות מושלם, או איזה דמות אלוהית. תודה לך מקווה שתעזרי

היי ירדן, התופעה שאתה מתאר אינה נחשבת למחשבה טורדנית, אלא מדובר בסוג של "הערצה עיוורת" למקצוע מסוים ולאנשים העוסקים בו. תופעת ההערצה נפוצה מאוד בגיל ההתבגרות, ועוזרת למתבגר לבנות את הזהות ואת הדימוי העצמי שלו. כאשר היא מופיעה מאוחר יותר ו/או מפריעה לתפקוד, זה בדרך כלל נובע מבעיות בדימוי העצמי וקושי בגיבוש הזהות. כיוון הפתרון שתיארת הוא מאוד נכון: להבין שמי שעוסק במקצוע זה הוא רק בן אדם, שאפשר לחיות חיים מלאים בלי להיות טייס, וכו'. כדי להפנים את החשיבה הזו ולמעשה "לוותר" על האידיאל שלך, יש צורך למצוא תחליף הולם שיספק אותך ויעזור לגבש את הזהות שלך כפי שאתה רוצה שתהיה, באופן מציאותי כמובן. במילים אחרות, אתה צריך להגדיר לעצמך מי אתה, איזה מין אדם אתה רוצה להיות (בלי קשר להיותך טייס או לא), ולהיות שלם עם האדם שאתה. כמובן שכדי לעבור את תהליך התגבשות האישיות, צריך במקביל לעבור תהליך של התבגרות. אני מניחה שעם הזמן חלק מהדברים, לפחות, יקרו באופן טבעי. עם זאת, כדי לעזור לכך לקרות, כדאי להיעזר בטיפול פסיכולוגי, וכן למצוא לעצמך תחביבים ותחומי עניין שיעצימו אותך ויתנו לך תחושת סיפוק וערך עצמי. מציעה לחשוב עם עצמך מהם הדברים החשובים לך ביותר במקצוע עתידי (למשל: יוקרה, כסף, עבודה פיזית, עזרה לאחרים), ומה חשוב לך שיהיה בך כאדם, ולאחר שתענה לשאלות אלו- למצוא לך עיסוקים שיפתחו את התכונות הללו. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

21/04/2015 | 13:42 | מאת: מוטי

שלום..אני סובל מocd שהוא בין היתר בנושא נטיה מינית. לפני שבוע היה לי חלום בו חבר טוב מהעבודה התחכך בי והתעוררתי עם קרי לילה ותחושה רעה.  התייעצתי עם מטפל המתלבטים מיניים והוא מסר שמדובר במשיכה לא מודעת לגברים ואף משיכה מודחקת. הוא הכניס אותי להתקפי חרדה נוראיים שנכון אותן בנאדם חבר טוב שלי אבל אני לא חושב שהוא מושך בכלל.  החלומות האלה היו בעבר . רק על חברים קרובים ותמיד זה היה חלום על נגיעה באיבר המין.הסתפקתי בהסבר של מפרשת חלומות שמדובר בסימבוליקה להדדיות ורצון להיות כמוהם וההסבר של פסיכולוג נוסף שקישר את החלומות לתרחישי ילדות טראומטיים עבורי בהם אני ואחי נגענו אחד לשני באיבר המין ועד היום זה מציק לי הוא טען שהחברים שאני חולם עליהם הם סוג של אחים חברתיים בשבילי ומופיעים בגלל סוגיה לט לתורה בעניין הילדות.  יצאתי מאוד מבולבל ומעורער מכל הסיפור אני לא הומופוב מצד אחד אך מצד שני אין לי זיקפה מגברים אני בחרדה נוראית לא יודע למה להאמין כבר!!! אני מרגיש צורך כל הזמן לראות סרטי גייז ותמונות וממיין אקטים מיניים אבל אין לי זיקפה בכלל...אני משתגע מזה!! למה הוא אמר לי את זה בכלל ??

היי מוטי, לא הבנתי מיהו המטפל הראשון שהתייעצת איתו, כלומר לאיזה תחום מקצועי הוא שייך. ככל הנראה, הוא סיפק לך את ההסבר לפי התיאוריות שעליהן הוא מסתמך, וכמובן שלא בטוח שזה רלוונטי ונכון. בייחוד אם אובחנת כסובל מ- OCD שקשור לנטייה מינית. באופן כללי, אני חושבת שאין טעם בפרשנות שלא מקדמת אותך לעבר פתרון של הבעיה ורק מפחידה ומבלבלת אותך יותר, מה גם שאין לה שום סימוכין. המלצתי היא לפנות לפסיכותרפיסט מתחום הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, שיסביר לך בדיוק ממה אתה סובל, את המנגנון שלפיו פועלת ההפרעה, ויספק לך כלים מעשיים לפתרון הבעיה הזו, שהיא בהחלט פתירה. באופן כללי, אני יכולה לומר שמחשבות אובססיביות עוסקות בנושאים מהם אנו פוחדים יותר מכל, מאחר שהם נתפסים עבורנו כ"לא מוסריים" וכנוראים. לכן, התכנים של ה- OCD הם בדרך כלל מזעזעים, כאשר האנשים שסובלים מההפרעה מאוד רחוקים, בפועל, מלרצות באמת את הדברים האסורים אשר מהם הם פוחדים. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

15/04/2015 | 23:47 | מאת: תותי

אני במצב פאניקה וחרדה נוראית רק כי שמעתי משהו זוועתי בחדשות. עכשיו זה יקח חודש להירגע מזה וכל השבועות יהיו מנוטרלים. קשה לי.

היי תותי, אני מבינה שהצפייה בחדשות עוררה בך חרדה רבה. ממליצה לפנות לעזרה מקצועית, חבל על כל האנרגיה שתשקיעי בלפחד סתם. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

13/04/2015 | 17:47 | מאת: יאקי

שלום לך, בעקבות הסבל המלווה את ה- OCD יכול גם להתפתח דיכאון, אך רק אצל אנשים שיש להם נטייה לדיכאון. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

09/04/2015 | 20:24 | מאת: אופיר

היי, ברצוני לקבל תשובה ולדעת איך קוראים למצב ממנו אני סובל. כשאני תחת לחץ רב כתגובה אני קורע בגדים ללא הפסקה ו\או שובר מברשות שיניים וחושב כל הזמן על להרוס חפצים אחרים (אך רוב הזמן זה מתרכז בקריעת בגדים (לרוב תחתונים) ושבירת מברשות שיניים). הלכתי לטיפול פסיכאטרי וטיפול אצל פסיכולוגית קוגניטיבית התנהגותית אך מעולם לא פירטו לי על ה-OCD שלי. אני עכשיו ניצב בסימן שאלה גדול האם מה שיש לי הוא אכן OCD או לא. זה לא שהמחשבה הזו מעסיקה אותי כל חודש, כל יום כל היום ולכן אני כבר לא סגור על העניין. האם אקט קריעת הבגדים - האם זה רק מלחץ? האם זה ממחשבות חודרניות? משהו אחר? האם זו באמת אובססיה? העניין די מייאש לנוכח העובדה שלאחר שהקריעה נותנת הקלה מסוימת (קצרה למדי), אני מיד לאחר מכן מתמלא בחרטה על המעשה שעשיתי ואז אני מתחיל לחשב בצורה אובססיבית על הנזק הכספי שגרמתי לעצמי ע"י הרס הבגד\חפץ ועל למה לא הצלחתי למנוע מעצמי לעשות את זה. שום חיפוש לא מעלה OCD שכזה, אני מעוניין לדעת האם יש עוד אנשים שסובלים מOCD שכזה? אובבסיה להרס חפצים? האם קיים דבר כזה? האם באמת יש לי OCD או שמה האבחנה והטיפול הקוגנטיבי (שלא ממש עזר לי) שקיבלתי היה מוטעה ואני סתם מגיב ככה מלחץ\חרדה פעם ב... ואז ברגע שהלחץ יורד זה נעלם?

היי אופיר, אני כמובן לא יכולה לאבחן דרך פורום, אבל אני יכולה להעלות השערה. השערתי היא שמדובר בהתנהגות כפייתית, הדומה באופייה לתלישת שיער (טריכוטילומניה), חיטוט כפייתי בעור, כסיסת ציפורניים, אכילה רגשית וכו'. המשותף להתנהגויות אלה היא הפונקציה המרגיעה שלהן. כלומר, אנשים מבצעים את ההתנהגויות האלה משום שלדעתם הן מרגיעות ו"מחזירות אותם למסלול", והם אינם מכירים שיטות יעילות יותר להירגע. ברור, שלאחר עשיית הפעולה הכפייתית וההירגעות, המתח והלחץ חולפים, ויכולה להופיע חרטה רבה, מאחר שמדובר בהתנהגות הרסנית. התנהגויות אלה מזכירות באופיין התמכרויות. זה אינו OCD, מאחר שלא קיימות כאם מחשבות טורדניות, אך מדובר בהפרעות על הספקטרום האובססיבי, שמאופיינות רק בהתנהגות כפייתית להקלת מתחים ורגשות שליליים. הן מוגדרות גם כ"הפרעות שליטה בדחפים". כדי לפתור את הבעיה, יש לעבור תהליך בן שני שלבים: הראשון, פיתוח מודעות לכל הקורה סביב ההתנהגויות הללו (לפני, במהלך ואחרי)- מחשבות, רגשות והתנהגויות, כדי לנטרל את תחושת חוסר השליטה. בשלב השני, מוצאים התנהגויות מרגיעות חלופיות, יעילות יותר, ומשתמשים בהן. זהו תהליך שניתן לעבור אותו בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). איני יודעת מה עשית בטיפול הקודם, אבל ייתכן שהיתה שם החמצה, מבחינת האבחנה והטכניקות הטיפוליות, ואולי גם מבחינת הקשר עם המטפלת- שהוא הכוח המניע של הטיפול כולו. אני בטוחה שהמטפל הנכון יוכל לעזור לך, ואין סיבה להתייאש. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

14/05/2015 | 14:59 | מאת: אופיר

דבר ראשון - תודה על התגובה המעמיקה שבהחלט הייתה מועילה. דבר שני - האם יש המלצות למטפל\ת באזור השרון (נתניה-הרצליה)?

06/04/2015 | 22:26 | מאת: יוני

איך ניתן לקבל את הספק ? קבלת הספק משמע שיש אפשרות שאני נמצא עם אדם שלא מתאים לי....להילחם עם המחשבות והרגשות לא זו השיטה...אבל מדוע זה הופך את קבלת הספק לשיטה להילחם בו.....אנשים שבזוגיות בדרך כלל הם עם ודאות לגבי הזוגיות שלהם....אך אם יש לך ספק כנראה שאולי יש משהו שגוי בזוגיות זו על אף שלא ניתן להצביע איפה זה בא לידי ביטי בזוגיות....

היי יוני, לקבל את הספק כרוך בתהליך של שינוי הגישה כלפי המחשבות הטורדניות, וזהו תהליך שקשה מאוד לעשותו לבד. רצוי להיעזר בטיפול לשם כך. פרט לכך, אתה יכול לשאול את עצמך את השאלה: אם לדעתך משהו לא בסדר בזוגיות, מדוע אתם נשארים יחד? האם לדעתך זה יקרה לך עם כל בן זוג? השאלות האלה אינן ניסיון לשכנע אותך שהמחשבות אינן נכונות, אלא התשובות להן יכולות להיות נקודת המוצא לתחילת התהליך של קבלת הספק. חג שמח! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

12/04/2015 | 19:53 | מאת: יוני

ידיעת המחלה הינה חצי תרופה....כלומר לדעת שהמחשבות והתחושות מגיעות מה OCD ....אך קבלת הספק משמע שייתכן ואני חי עם הבן זוג הלא נכון וזוהי מחשבה המחזירה אותי לאחור כל פעם מחדש....מאיפה הוודאות הגמורה שמדובר בOCD...ושאלתי תקפה{אני חושב}על אף שהזוגיות היא טובה

29/03/2015 | 19:17 | מאת: סרי

מתי יש להשתמש בתרופות נוגדי דכאון

היי סרי, שימוש בתרופות נוגדות דיכאון הנו בחירה ואינו חובה. אם תלכי לפסיכיאטר, סביר להניח שיציע לך טיפול בתרופות נוגדות דיכאון. אם תלכי לטיפול אחר, ייתכן שיציעו לך לשלב טיפול תרופתי וייתכן שלא, תלוי בגישה ובמטפל. בכל אופן, יש שיטות שונות להקל ולהתגבר על דיכאון. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

24/03/2015 | 18:38 | מאת: אביאל

שרון שלום לגבי אוסידי של נטיה מינית האם יכול לכלול גם דחפים? המחשבות כבר התרגלתי שמופיעות על כל אחד אבל לפעמים יש לי כמו דחף לגעת לחברים באיבר המין בצחוק באותו רגע זה לא גורם גירוי אך אני מרגיש אחר כך רע מאוד עם זה.

25/03/2015 | 18:28 | מאת: שרון לויט

היי אביאל, המחשבות בהחלט יכולות לכלול דחפים, וזה אחד הסימפטומים הנפוצים. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

20/03/2015 | 23:18 | מאת: יוני

לחץ נפשי או פחד ועצבים יכולים לעשות כאבים בצדדים של הבטן בצלעות?

לחץ ומתח נפשי יכולים לגרום לכאבים במקומות שונים בגוף, אך הייתי ממליצה ללכת להיבדק קודם אצל רופא, כדי לשלול סיבות אחרות לכך. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

היי יוני, פורום זה מיועד למענה מקצועי על שאלות הגולשים. כפי שאתה רואה, כל שאלה נענתה, ואם תשאל- אשמח לענות גם לך. זו הסיבה שאני פה... שבת שלום, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

15/03/2015 | 13:59 | מאת: דניאל

שלום לך אני נער בן 17 אובחנתי עם OCD ואני מחכה להתחיל טיפול CBT עם טיפול תרופתי .. עכשיו אני סובל מהרבה מחשבות טורדניות כמו אולי אני פדופיל אולי יש בי דיבוק ודברים מפחידים כאלו מלפני יומיים עלתה לי מחשבה אולי אני הומו ונמשך לגברים ואז התחלתי לפחד אולי אני באמת הומו ועכשיו אני מנסה לבדוק כל הזמן אם אני נמשך לבנות וכן אני נמשך לבנות ואני לא רואה את עצמי חי עם גבר באותו בית ואני מפחד אפילו לחשוב על זה יש לי קצת משיכה מינית לנערים בגילי אבל לא כמו עם בנות אני רואה את עצמי עם אישה וילדים וכרגע אני מת מפחד ואני לא מפסיק לבכות , מה לעשות עם זה? איך להעביר את המחשבה הזו

היי דניאל, אין אפשרות "להעביר" את המחשבה. מחשבות באות והולכות כל הזמן, וכאשר המחשבה תחלוף מעצמה בנקודת זמן מסוימת, היא עשויה לחזור. כדי להתגבר על הפחד בטווח הארוך, מומלץ לפנות לטיפו קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). בינתיים, כדאי לנסות לא להתנגד למחשבות, מאחר שההתנגדות מחמירה אותן. כדאי לקבל ולהשלים עם עצם קיומן כדי להשיג הקלה- למרות שברור לי שזה לא קל (ולכן קיים הטיפול). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

10/03/2015 | 14:29 | מאת: בן

שלום לך שרון אני לא חדש פה כתבתי פה דיי הרבה פעמים והרגעת אותי לא מעט פעמים אבל הגעתי למצב של חוסר תפקוד אני קם בבוקר הולך לבצפר חוזר מהבצפר למיטה לקרוא על OCD ולראות סרטונים לא יודע כבר מה הבעיה איתי אני כל דבר מחפש באינטרנט אני כבר בקושי יוצא אני מפחד אפילו לדבר עם אנשים כי אולי אם אני ידבר איתם יקרה לי ככה וככה ואני נמנע מלעשות דברים שעשיתי פעם כי עשיתי אותם דברים ובערב היו לי התקפי חרדה וכל דבר שאני עושה אני מנסה להיזכר אם זה עשה לי התקף חרדה ואם כן אז אני לא עושה את אותו המעשה ... אני פוחד שאני משתגע אולי אני ממלמל דברים בלי ידיעה אולי אני יהיה בעתיד פדופיל או הומוסקסואל ואני יודע שלא אבל זה לא מפסיק הייתה לי תקופה של סחרחורות ללא ממצאים בקיץ ועכשיו אני מפחד שיהיה קיץ ואולי יחזור לי הסחרחורות כל כאב שיש לי אני בודק באינטרנט אפילו סתם צינון אני מפחד לקחת כדורים ואתמול היו לי מחשבות אובדניות טורדניות שלא רציתי אותם ולא רציתי לעשות לעצמי שום דבר פשוט רציתי להעלים אותם... בבקשה תגידי לי אם אני אי פעם יפטר מהדבר הזה ואני אוכל להמשיך לחיות כמו נער נורמלי בן 17 תודה רבה לך

היי בן, התשובה נמצאת בגוף השאלה שלך. תיארת בצורה מפורטת ויפה כיצד כל ההתנהגויות שאתה מבצע בעצם מזינות את החרדה שלך. כלומר, אתה ממשיך לסבול מהחרדה עקב הפעולות הללו: קריאה בלתי פוסקת באינטרנט, הימנעות מדברים שאתה רוצה לעשות, בדיקה של הסימפטומים הגופניים שלך ועוד. כדי שחרדה תיעלם בסופו של דבר, יש צורך להמשיך להתנהג כרגיל ולא לשנות דבר בהתנהגותך עקב החרדה. כלומר, לא להימנע מדברים, בשום פנים ואופן לא לקרוא חומר באינטרנט (זה יכול לגרום נזק גדול) ולהפסיק לחפש אישורים והרגעות כל הזמן. רק כך יהיה לך סיכוי לצאת מ"המעגל השלילי" שנכנסת אליו. ברור לי שלא קל ליישם את הדברים לבד, הדבר דומה לניסיון להיגמל מהתמכרות. לכן, כדאי להיעזר בליווי של מטפל קוגניטיבי התנהגותי, אלא אם כן אתה מאמין שתוכל להפסיק את ההתנהגויות הללו בכוחות עצמך. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

תודה רבה על התשובה שלך העניין הוא שאני לא יכול להתמודד עם זה , אם אני יעשה את הדברים שאני נמנע מהם אני בטוח אקבל התקף חרדה אפילו עכשיו שאני רושם אני מפחד לדבר על זה כי אולי מרוב שאני מדבר על זה אני אקבל התקף חרדה . ניסיתי פעם אחת להתנגד לזה ולעשות וחשבתי על זה כל היום עכשיו בטוח יהיה לי התקף חרדה כל היום היה לי חוסר חמצן ובלילה זה הגיע לקוצר נשימה ואז התקף חרדה ומאז אני לגמרי נמנע מלעשות דברים אפילו להתקלח ביום שלישי כי פעם אחת התקלחתי ביום שלישי ובערב היה לי התקף חרדה אני לא מסוגל יותר וזה לא רק פחדים מהתקף חרדה , אפילו שמישהו מסתכל עליי עולה לי מחשבה לראש אולי זה עין הרע וזה יעשה לי בעיות בנפש ובגוף וממש התחלתי להאמין בכל האמונות טפלות האלו ולא הייתי כך נשבע לך דוקטור אני מפחד להשתגע לאבד שליטה פעם אחת קמנו בבוקר והחלון היה פתוח אף אחד לא פתח אותו בלילה ועלתה לי מחשבה אולי אני איבדתי שליטה ובלי ידיעתי פתחתי אותו .. נכנסתי לחרדה האם מחשבות כאלו נמצאות בתחום המחשבות טורדניות? ומה את חושבת על טיפול תרופתי פריזמה בשילוב עם CBT? תודה רבה רבה לך וסליחה על התגובה הארוכה

היי בן, הפרעות חרדה, ובכללן OCD, מאוד מאופיינות ב"פחד מהפחד". ב- OCD יש פחד מלחשוב את המחשבות עצמן, שיכול להיות מלווה בפחד מלחוש חרדה עקב המחשבות. טיפול CBT הוא כמובן הטיפול המומלץ שיעזור לך להתמודד עם הבעיה ולפתור אותה. ניתן לשלב טיפול בפריזמה או בכל תרופה אחרת מקבוצת התרופות הזו (לפי החלטת הפסיכיאטר שמטפל בך), אני אישית מעדיפה שהטיפול יהיה "נקי" ללא תוספת של תרופות (כך גם יעילותו לאורך זמן תהיה גבוהה יותר), אך זה לפי בחירתך. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

09/03/2015 | 20:25 | מאת: אביאל

שרון שלום לגבי הhocd יש לי דחף לגעת כאילו בצחוק באיבר המין של חברים שלי או להגיד להם להראות לי ואחר כך אני מרגיש מאוד רע . גם כשאני לא נמצא לידם אני לא מוצא את עצמי חושב עליהם לפחות לא מרצון האם זה תזמין מוכר?

היי אביאל, לא הבנתי האם מה שאתה מתאר הוא מתוך כוונה לבדוק האם אתה נמשך או לא, כלומר מתוך רצון לעשות טקס. "דחף" בהפרעות אובססיביות הוא רצון לעשות פעולה מסוימת כדי להרגיע את החרדה או להשתחרר ממתח, בדרך כלל. שים לב, שכל שאלה שלך לגבי סימפטום מסוים עשויה להיות בקשת אישור לכך שהסימפטום הוא "רק" OCD ושאתה לא באמת הומוסקסואל, ולכן חשוב להיזהר מאוד משאלות כאלה. הרי שאלות כאלה לעולם אין להן סוף, ותמיד מופיע סימפטום שנראה לך "חדש". למעשה, זוהי אותה גברת בשינוי אדרת, ורק כאשר מפסיקים לייחס חשיבות עליונה לכל סימפטום ולבדוק אם עצם קיומו הוא "בסדר", יש סיכוי להיפטר ממנו. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

10/03/2015 | 07:44 | מאת: אביאל

הדחף מופיע עם תחושות שאין לי למשל כשאני נמשך לבת הזוג שלי. זה יותר דומה ל נסיון להוכיח שאני כן הומו

ניסיון להוכיח שאתה כן הומו וניסיון להוכיח שאתה לא הם היינו הך. מכאן שכנראה מדובר בדחף לעשות טקס.

09/03/2015 | 12:35 | מאת: תותי

הי שרון. למה כל מי שרוצה לעזור לאנשי ה ocd אומר לו: לנסות לא להילחם במחשבות שבאות וככה ישתחרר? זה רק מראה שהוא בכלל לא מבין אותו וזה מאד מכעיס כי חושב שזה קל לא להתנגש במחשבות המטרידות. ז מאדדדדד קשה!! ואם לא יודע לעזור שיודה ויאמר שהוא לא יודע. יותר גרוע שאומר כאילו פיתרון ובאמת בכלל לא מבין את הקושי הזה. את לא חושבת ככה?

היי תותי, הרעיון הכללי שעיקרו לקבל את המחשבות ולא להילחם בהן הוא מאוד נכון, אך זה כמובן כלל לא פשוט לביצוע, ולכן אני חוזרת ומדגישה שרצוי לעשות זאת רק בעזרתו של מטפל CBT מנוסה שיודע לטפל ב- OCD. באופן דומה, אפשר להגיד לאדם "תעשה מה שמפחיד אותך וכך לא תפחד", או "תחשוב חיובי וכך תצא מהדיכאון". הכיוון נכון, אבל יש פרוטוקול טיפולי מפורט שמלמד אנשים כיצד לעשות זאת, וכמובן שמי שאין לו את הכלים מתקשה מאוד ליישם זאת לבד. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

06/03/2015 | 08:39 | מאת: משה

שלום שרון! אני חושש שאבי סובל, מבעיה של אגירה. הוא כל הזמן אוגר עוד ועוד חפצים , ובטענה שיכול להיות שנהיה צריכים. המחסן שלנו מפוצץ בדברים , והוא אוסף חפצים אפילו מהרחוב. אני רוצה מאד לעזור לו, אבל הוא מאד עקשן. מה לעשות? תודה רבה!

היי משה, קיים קושי גדול לשכנע אנשים שאינם רוצים בשינוי לטפל בבעיה שלהם. רק המילה "שינוי" היא מרתיעה ומפחידה, בייחוד כשמדובר באגרנות כפייתית. בדרך כלל, שינוי מהותי בחיים הוא זה שגורם לאגרן הכפייתי להסכים לסדר ולזרוק את החפצים שהוא אוגר (ראה תשובתי לאורית למטה). אפשרות נוספת היא הצבת אולטימטום של בני המשפחה בפניו, וחוסר הסכמה לשתף פעולה עם האגרנות שלו. בני המשפחה יכולים שלא להסכים להכניס חפצים מהרחוב הביתה. לעתים, הברירה יכולה להיות לבחור בשלב מסוים שלא להתגורר עם אדם כזה באותו הבית, וזה יכול להיות פתרון עבור הסביבה שסובלת מהתנהגות זו. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

שלום, יש לי OCD די חמור, אני מטופל ברסיטל 40 מ"ג, זה לא עוצר את המחשבות, אבל אני במצב יותר טוב, פחות ניכנס לפניקה מהמחשבות. העניין הוא כזה, המחשבות שלי תמיד רעות, אם אעשה ככה אז יקרה משהו רע X, אם לא אעשה ככה אז יקרה משהו רע X, וגם אני מפרש דברים בצורה רעה, נגיד שאלו אותי בן כמה אני אז כניראה אני ניראה זקן ומכוער, נגיד מישהו קרא לי בצחוק "מכוער" אני חושב שהוא באמת חושב ככה, תמיד אני מפרש את הדברים לשלילה, לצד השלילי והרע ביותר שאפשר לפרש אותם. יש לי חברה כמה שנים, חברה שאני מאוד אוהב אותה, ורוצה להתחתן איתה, העניין הוא שהעובדה שאנחנו הרבה שנים ביחד גורמת לכך שיהיו לי מחשבות טורדניות (כמובן שליליות) שהיא איתי מתוך הרגל, שאני מכוער, שאני לא מספיק טוב בשבילה, בנוסף כשהיו לנו ריבים, והיא רצתה להיפרד, אז תמיד המחשבות אמרו לי שהיא רוצה להיפרד כי אני מכוער ולא מספיק טוב. כתוצאה מכך הדרך שפעלתי בה כדי להשתיק את ה"קול הרע", המחשבות הרעות, היו "להתחיל" עם בנות בפייסבוק, חלקן אני מכיר אישית, חלקן לא, הייתי בודק אם הן מסכימות לצאת איתי, ואם התשובה היא כן אז זה עזר לי להשתיק את המחשבות הרעות, כי זה עזר לי לסתור אותן, להראות שאני כן מספיק יפה, וגם מספיק חכם, וכן מספיק טוב כדי שבנות ירצו אותי, לא זקן, לא מכוער, אלא שווה! מעולם "ההתחלות" האלה בפייסבוק לא תורגמו לקשר רומנטי או איזה דייט, תמיד זה נישאר בגדר השיחות בפייסבוק, מעולם לא בגדתי בחברה שלי עם אף אחת! ברגע שהבחורה היתה אומרת לי שהיתה יוצאת איתי אז זה היה משקיט את הקולות הרעים, הייתי מראה להם "הנה רוצים אותי! אני כן שווה! לא זקן! כן יפה! כן מספיק טוב!". החברה שלי היתה מודעת לדבר הזה, זה הפריע לה, אבל הבינה שזה חסר משמעות, וחיה עם זה. העניין שעם הזמן כולם ידעו שיש לי חברה, ואז אמרתי לעצמי שהבנות אומרות שהיו יוצאות איתי כי יודעות שיש לי חברה הרבה שנים, וזה גם ככה לא רלוונטי, אז "יאללה נשקיט אותו" (זה מה שהקולות הרעים אמרו לי), אז הייתי צריך לשכלל את זה, ולאמר להן שנפרדתי מחברה שלי ושאני אוהב אותן, וממש רוצה אותן וכו'. הקטע שעכשיו פרצו לי לפייסבוק, ושלחו את השיחות הללו לחברה שלי, וזה מאוד פגע בה, והיא אמרה שהמחלה שלי מידרדרת , ושמי יודע, אולי בעתיד גם אבגוד בה באמת, וזה ייצא מתחומי הפייסבוק. אני יודע שזה בחיים לא יקרה! יש לי ערכים ואני לא אבגוד בחברה שלי לעולם. אחרי המקרה חברה שלי אמרה שזה מפחיד אותה המחלה הזו, שזה גדול עליה, ושהיא מפחדת שזה ידרדר. אמרתי לה שאלך לטיפול אצל פסיכולוג, שיעזור לי לטפל בתופעה הזו, אבל היא אמרה שהיא לא חושבת שזה בר טיפול, אני חושב שכן. השאלה האם אתם חושבים שזה בר טיפול? האם פסיכולוג יוכל לגרום לי להתמודד עם הקולות הרעים בלי לבדוק עם בנות אחרות האם היו יוצאות איתי? חברה שלי עכשיו עזבה אותי בגלל זה, ואני במצב מאוד לא טוב, אני גם לא רוצה לפגוע בה, השאלה אם יש באמת פתרון לבעיה הזו או שאין מה לעשות ותמיד אפעל ככה כדי "לנצח" את המחשבות הרעות, הקולות הרעים? כיום, שבועיים אחריי, צצה בעיה חדשה, היא פשוט לא מאמינה לי, אומרת לי שאין מצב שמה שעשיתי זה בגלל ה OCD, והכל "מצוץ מהאצבע", איך אגרום לה להאמין לי שמה שעשיתי היה בגלל המחלה הנוראית הזו וחסר שליטה? אם היא לא תאמין לי היא לא תסכים לחזור אלי לעולם. יש לציין שוב שמעולם לא הייתי מסכים לבגוד בה, אפילו במסיבות רווקים של חברים, שכל הנשואים עשו דברים עם החשפניות, אני לא הסכמתי לגעת בהן, למרות הלחץ החברתי, אפילו שאני לא נשוי ואנחנו רק חברים. אשמח למענה וייעוץ מה לעשות. תודה מראש לעונים.

היי יניב, זה אולי יפתיע אותך, אבל המחשבות שאתה מתאר לגבי החברה שלך אינן נשמעות לי כמו מחשבות טורדניות כלל! המחשבות הקשורות ספציפית ב- OCD הן המחשבות שתיארת בפיסקה הראשונה (אם אעשה כך, יקרה כך). מחשבות שליליות הקשורות בדימוי העצמי שלך אינן נחשבות לטורדניות, מאחר שאינן מכילות מרכיב שמנותק מההיגיון הבריא, ושונות מאוד במהותן מה"מחשבות המאגיות" שאתה מתאר. עם זאת, חיפוש חיזוקים ואישורים מבחוץ אינו הדרך הנכונה להתמודד עם בעיה של דימוי עצמי נמוך, שכן החיזוקים הללו, לכאורה, מחזיקים מעמד זמן קצר מאוד, ועד מהרה משתלטות עליך המחשבות האמיתיות שלך לגבי הדימוי העצמי שלך. כלומר, מה שאתה באמת חושב על עצמך חוזר ושולט בך. בוודאי שאפשר לפתור את הבעיה בטיפול פסיכולוגי, המכוון לשיפור הדימוי העצמי והפחתת תחושת הפגימות שלך. כמובן, שאפשר לעבוד בטיפול במקביל גם על ה- OCD. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) יכול לטפל בשתי הבעיות, ולעקור אותן מן השורש בצורה הרבה יותר יעילה מאשר טיפול תרופתי. לסיכום, הן OCD והן דימוי עצמי נמוך אינם "מחלה", ובעיות אלה הן בהחלט פתירות. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

06/03/2015 | 14:43 | מאת: יניב

נגיד אומרים לי איזשהו טריגר שקשור למראה שלי או לגיל שלי, אפילו משהו שהוא חצי בצחוק כמו "ימכוער" או משהו כזה, אז זה לא עוזב אותי, המחשבות הטורדניות באות ולא עוזבות אותך , אומרות שאתה מכוער, שאתה זקן, שאף אחד לא ירצה אותך, שחברה שלך איתך בגלל הרגל, לכן זה כן מה OCD, כי אדם רגיל יקח את ה "ימכוער" או "בן כמה אתה?", כדבר שולי, ויעבור הלאה, ואצלי לא, זה נתקע, ומטריד את מנוחתי ומחשבתי כל הזמן, זה הגיע למצב שהייתי עושה רשימות של דברים שכל אחד אמר עלי, ומעשים שכל אחד עשה לי, ולנתח שוב ושוב ושוב האם הם חושבים שאני כן נראה טוב, כן "שווה", או שאני זקן ומכוער. הייתי עושה את זה במשך שעות, וזה לא היה עוזב אותי, אז כן, אני בטוח שזה מה OCD!, ואז הדרך היחידה שהייתי יכול להשקיט את המחשבות האלה , שפשוט לא פסקו, וכירסמו בי, עד שלא יכולתי לעשות כלום והעדפתי רק לישון, הוא לעשות את הטקסים האלה, וכן לשאול בנות בפייסבוק מה הן חושבות עלי והאם היו יוצאות איתי. אפילו באותן שיחות היו תסמינים ברורים של OCD, שתמיד היה איזשהו טריגר שהיה אומר לי שהן לא התכוונו לזה, או כבר לא מתכוונות לזה, והייתי צריך לשאול שוב ושוב כדי לוודא שהן באמת רוצות אותי וחושבות שאני ניראה טוב כדי להשקיט את המחשבות הטורדניות. מתי שהיו לי מקבץ "הצלחות" עם בנות אז זה היה משקיט את המחשבות הטורדניות, ואז אם היה טריגר נוסף אז שוב הן היו משתלטות עלי. אני יודע מה זה OCD, יש לי את זה מהרגע שאני קם ועד הרגע שאני ישן, כולל סבל רב. אין לי ספק שהתופעה הזו מקורה ב OCD.

04/03/2015 | 18:53 | מאת: יוכי

הי היתי אצל הבסכייתר ואובחנתי שאני סובל מcod ודאגות יתר אני בסכול בן 25 והוא אמר שאני חייב לקחת כדור סרנדה מקבוצתssri השאילה כדי לתחיל בזה או שאפשר לחיות בלי זה ולהתגבר על המחלה בלי תרופות???יש דרך אחרת לעלות רמת סרוטונין? תודה מראש שרון..

היי יוכי, ראשית, OCD אינו מחלה אלא בעיה פסיכולוגית. העלאת רמת הסרוטונין אינה פותרת את הבעיה, אלא יכולה לסייע להרגשה טובה יותר באופן זמני. הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות הוא לפתור את הבעיה על ידי עקירתה מן השורש, ואת זה ניתן לעשות בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). זהו טיפול שנותן לך כלים מעשיים להתמודדות עם הבעיה, ותוך כדי תרגול ועבודה עצמית (ביחד עם המטפל) המצב הולך ומשתפר בהדרגה. אני אישית לא בעד טיפול תרופתי עבור חרדות ואובססיות, מאחר שבהחלט אפשר להתגבר על בעיות מסוג זה ללא טיפול תרופתי. בנוסף, השימוש בתרופות מקבע את הבעיה פעמים רבות, מאחר שהתרופות מהוות מעין "בריחה" מהחרדה במקום התמודדות, ומי שממשיך לברוח מחרדה, למעשה מבטיח לעצמו שהחרדה תמיד תארוב לו במקרה שהוא יחליט להפסיק את השימוש בתרופות (ולפעמים גם כשלא). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

01/03/2015 | 18:21 | מאת: שואל

שלום, אני מאובחן עם OCD ואספרגר, ומטופל בתרופות (ריספרדל) ו CBT עבור ה OCD. יש שיפור משמעותי, אך חלק מההתנהגויות הכפייתיות נשארות. האם ייתכן שההיצמדות להרגלים שמאפייגת אספרגר מחזקת את הדחף לבצע טקסים? איך אפשר לשפר את הטיפול כדי להתמודד עם הקושי הזה?

שלום לך, היצמדות להרגלים לא מחזקת באופן ישיר את הדחף לבצע טקסים, אך כן מחזקת את ה- OCD. זאת מאחר, שככל שלאדם קשה לצאת מ"האזור הנוח" שלו, כך ה- OCD משתמר וקיימת הימנעות מתמדת מהתמודדות עם הפחד במלואו. עם זאת, אני מבינה את הצורך של הסובלים מתסמונת אספרגר ליציבות וקביעות בסדר היום (שעשוי להיות חזק יותר מהצורך של אנשים שלא סובלים ממנה). ניתן לשלב בטיפול שינוי הדרגתי של הרגלים התורמים לשימורו של ה- OCD, ולהכין תכנית מאוד מובנית וברורה ליציאה איטית מ"האזור הנוח" שלך, שתהיה מקובלת עליך ונראית לך בת ביצוע. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

28/02/2015 | 17:20 | מאת: אביאל

איך חיים עם hocd שרון יש לי חברה ואני כל כך מתבייש מופיעים לי מחשבות על סקס וחלומות מיניים על חברים שלי מהעבודה מיום ליום אני מאמין יותר לזה שאני הומו למרות שאין לי רצון פיזי אבל הראש לא מניח לי כבר התחלתי להתרגל לעובדה שאני צריך לשכב עם גבר

28/02/2015 | 17:21 | מאת: אביאל

כל פעם שאני רואה מישהו חדש בחיים אין לי משיכה אליו ואין עלום ורק אם אנחנו נהיים חברים פתאום מופיע לי מחשבות מיניות עליו גם אם הוא לא מושך בעיני לפעמים אני אפילו נוגע בהם בצחוק באיבר המין בשביל לבדוק מה זה עושה לי ואז אני מתחרט על זה ומרגיש בושה !!

היי אביאל, אני מבינה את מצוקתך. כפי שכבר כתבתי לך בעבר, מאוד קשה להתגבר על OCD ללא טיפול מקצועי מתאים (תרופות לא תמיד עוזרות ובכל מקרה אינן פותרות את הבעיה), ולפעמים זה רק הולך ומחמיר, כי כפי שאתה כותב אתה ממשיך לבצע "טקסים" (בדיקות עצמיות וניסיונות להימנע מהמחשבה). מעבר ללומר לך שוב לפנות לטיפול מתאים, איני יודעת איך עוד אוכל לעזור... תרגיש טוב. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

01/03/2015 | 08:22 | מאת: אביאל

למה הדחפים האלה מופיעים לי למרות שאני לא נמשך באופן פיזי זה מרגיש כאילו אני משתגע

ה- OCD יכול להיות מאוד מתעתע לפעמים. הוא יכול לגרום לך ממש לחוש דחף, שמרגיש אמיתי, זאת מאחר שהמחשבות הטורדניות מאוד מתוחכמות, ומרוב פחד להרגיש משהו (כמו משיכה) מתחילים ממש להרגיש אותו, או לחוש כאילו מרגישים אותו. אני חוזרת ואומרת שלא כדאי להילחם בתחושות הללו, אלא להתייחס אליהן כאילו הן אמיתיות. המפתח להתגבר על ה- OCD הוא לא לתפוס את המחשבות והתחושות שלך כסכנה בפני עצמה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com

02/03/2015 | 16:55 | מאת: סובל hocd או פשוט הומו

סיפורים על יוון העתיקה שבו גברים נהגו לשכב עם נערים צעירים וגם נשים אם תחפש ביוטיוב תמצא סוג של קופים שמאוד דומים לבני אדם שמקיימים יחסים עם זכרים ונקבות לכן נטייה מינית היא לא חד משמעית או לא בהכרך חד כיוונית סקרנות היא דבר טבעי

26/02/2015 | 19:39 | מאת: יאני

האים מחסור ברזל בדם יכול לגרם ממתח נפשי?או שאין קשר

היי יאני, לא ידוע לי על תופעה כזו, אתה יכול לשאול את הרופא שלך (אני לא רופאה). אני מניחה שכל מחסור תזונתי המפר את האיזון הגופני עשוי להפר גם את האיזון הנפשי, אבל אי אפשר להסיק מכך קשר ישיר בין ברזל למתח. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com