פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
אני אדם דכאוני ובנוסף תמיד משווה את עצמי לאחרים וכואב לי אם אחרים מצליחים ואני לא. בגלל הדיכאון שלי אני בן 27 ותקוע בעבודה לא משהו ורק עוד מעט מסיים תואר שמבחינתי עלוב. למה כל הזמן אני מסתכל מה אחרים השיגו וזה גורם לי לתחושת חרשה והחמצה? האם זוהי אובססיביות? אני גם בגלל זה לא מצליח למצוא זוגיות כי תמיד שמישהו בא עם רזומה מרשים אני מעדיף לברוח וזה גורם לי לשנוא אותו. מה זו התופעה הזו? האם ניתנת לטיפול?
כשאני רואה שמישהו בגילי מצליח יש לי ישר חרדה ודופק מואץ ובא לי להתאבד
אני גם תמיד מחפש מידע על דיכאון באינטרנט ותמיד פוחד ששעות השינה לא יספקו אותי האם גם קשור באובססביות?
היי קובי, על פניו, מה שאתה מתאר (השוואת עצמך לאחרים) לא נחשב לאובססיביות, אלא פשוט לדפוסי חשיבה שליליים, שלא תורמים לך. ברור שאם אדם יחשוב בצורה שגורמת לו "להיראות רע" בעיני עצמו (למשל, ישווה את עצמו לאחרים בפרמטרים מסוימים, בהם הם מוצלחים יותר) וילקה את עצמו על כך, הוא ירגיש רע מאוד עם עצמו. התופעה השנייה שאתה מתאר (פחד ששעות השינה לא יספיקו) יכולה להיות מחשבה טורדנית, עם זאת היא יכולה גם להיות בגדר פחד או דאגה שאינה טורדנית. כדי לברר את המהות המדויקת של המחשבה יש צורך בשיחה מעמיקה יותר. בכל מקרה, הבדיקה באינטרנט אינה מועילה לך, אלא רק מזינה את המחשבה ומחזקת אותה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
אימי בת 85 סובלת מהלב בשנים האחרונות מסוכר,אמי בבחינה נפשית חזקה ובריאה,אין לה שיכחה זוכרת עבר הווה עתיד...אבל בחודשים אחרונים מתלוננת שחול ניכנס לה לעיניים לראש לפנים ולכל הגוף,היא מתרחצת מס' פעמים ביום מחליפה בגדים מנגבת את פניה במגבונים סטריליים,יש רופאים שאומרים לה שבזיקנה יש כל מיני תופעות...לוקחת לוריוול להרגעה בת שעתיים,הצענו לה לבקר אצל פסיכיאטר ,אז הרימה את קולה בבטחון כהרגלה שהיא יכולה ללמד פסיכיאטרים ואינה זקוקה לפסיכיאטר,ולא מבינה למה לא נותנים לה כדור שלא תרגיש מה שהיא מרגישה במשך היום,מה לעשות ד"ר ?מה דעתך?האם רופא רגיל יכול לתת לה כדור שנותן פסיכיאטר?אנא תשובתך המהירה,תודה על הסבלנות
שלום לך, קודם כל, מי קבע שאמך אכן זקוקה לטיפול תרופתי פסיכיאטרי? לפי התיאור שלך, מה שנראה כהתנהגות כפייתית נובע מתחושה לא נעימה שיש לה בגוף. אני מציעה לפנות קודם כל לנוירולוג, לבדוק האם יש בעיה עצבית שגורמת לה לחוש תחושות מוזרות, ולטפל בהתאם. גם אם בסופו של דבר יתברר שיש צורך בתרופה פסיכיאטרית, למיטב ידיעתי נוירולוג יכול לרשום לפחות חלק מהתרופות הללו, אם לא את כולן. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שלום. כבר זמן רב שאני חושבת שיש לי ocd לאור טקסים שאני עושה שנים כמו לקום לשירותים כמה פעמים לפני שאני נרדמת למרות שאני לא באמת צריכה אלא להתנקות. ובשבועיים וחצי האחרונים התפתחה אצלי הפרעה מציקה וטורדנית שאני מתוסכלת רק מלחשוב עליה. נכנס לי לראש שיש לי בעיה ברוק. וכתוצאה מזה אני בולעת כל 5 דק רוק. זה פוגע לי בחיים.אק המחשבה שזה אצלי הרבה זמן הורגת אותי מלחץ. האם זה ocd ואיך ניתן לטפל בדבר הארור הזה? אני חסרת אונים מזה. תודה רבה
היי הילה, מה שאת מתארת יכול בהחלט להיות אובססיה. יש סוג של אובססיות העוסק בתחושות ותפקודים של הגוף (אובססיות סנסו- מוטוריות). הדרך הכי טובה ויעילה לטפל בכך היא בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שילמד אותך להתמודד עם המחשבה הטורדנית (שיש לך בעיה ברוק, או שתצטרכי ללכת לשירותים באמצע הלילה) בלי לבצע את הפעולה המרגיעה. הפעולות הללו הן שמשמרות את החרדה וגורמות למחשבה לחזור שוב ושוב, וכאשר "נגמלים" מהן- גם המחשבה הולכת ונעלמת. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
הי למה בחורף יש ירידה במצב הרווח והדכאון עולה??
כפייתיות בתקופות מסויימות כשלחוצה ועמוסה רגשית יש יותק טקסים כפיתיים. עד כדי שלא משנה אילו תרגילים למדתי להרגעה כלום לא עוזר ואני חוזרת שוב ושוב. כבר די מיואשת. שוב נכנסת לפאניקה. כשיש פאניקה מלווה בפחד נוראי וחרדה אז לא מצליחה אפילו לבכות מרוב שחסומה. כאילו באותו רגע אסור לבכות. בזמנים אחרים מותר. ניסיתי מליון דברים. מה עוד אפשר לעשות? קשה לי.
היי יעל, את כותבת שניסית דרכים רבות לשפר את המצב, אך ככל הנראה הניסיונות שלך היו בכיוונים הלא נכונים. כאשר אנחנו במצב של חרדה עזה, מאוד קשה להירגע "בכוח", ולכן טכניקות הרגעה והרפיה אינן הדרך הנכונה להתמודד עם המצב. טכניקות הרפיה אינן יעילות במיוחד כשמדובר במחשבות טורדניות, שכן, הדרך הנכונה להתמודד איתן היא דווקא לא לנסות להימנע מהן, אלא לקבל אותן כפי שהן. הקבלה הזו כוללת גם קבלה של החרדה בלי שום ניסיון להירגע, אלא דווקא להעצים לעתים את תחושת החרדה. עד כדי כך שמטופלים לומדים אפילו לרצות את התחושה ו"ליהנות" ממנה בדרך מסוימת. רק כאשר הטורדנות הופכת מלא רצויה לרצויה, היא הולכת ונעלמת והפחד מתפוגג. מאוד קשה לעבור את התהליך הזה לבד, ולכן מומלץ מאוד לפנות לטיפול CBT אצל מטפל שמשתמש בטכניקות המותאמות ספציפית לטיפול ב- OCD (לא הרגעות והרפיות, כי אם התמודדות). תוך זמן לא ארוך תוכלי להתמודד עם המחשבות ולהיפטר מהכל. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
תודה שרון. אני חושבת שאת ממש צודקת. רבל כשאני כן סוף סוף מסכימה להתמודד מול הפחד ולא להימנע ממנו אז באותו רגע ואולי שעתיים אחרי כן אני לא מפחדת אבל אחר כך אני נעשית חרדה יותר ויותר. ניסיתי זאת ולא הצלחתי. כל פעם מחדש אומרים לי כך וכל פע מחדש אני מתלבטת ועושה ומתאכזבת מאד
היי יעל, זו בדיוק הסיבה שכדאי לעשות זאת בצורה שיטתית בליווי מטפל. לבד אכן קשה ליישם את הדברים, אם החרדה חוזרת מאוחר יותר זה בעצם מאחר שקשה לך לקבל אותה במאה אחוז, ויש מקומות שאת "משתפנת" מולה. הטיפול מאפשר לזהות את המקומות הללו ולנטרל אותם, כך שבאמת לא תפחדי מהפחד. בכל מקרה, לא קשה לראות שהשיטה ההפוכה- של לברוח מהפחד- רק גורמת ליותר נזק.
היי שרון, אני קראתי בזמן האחרון על OCD באינטרנט ומצאתי דברים שקשורים לOCD שקורים לי ביום יום. לדוגמא - יש לי איזשהו תהליך שאני עושה לפני השינה שאני חייבת לעשות אותו לא משנה איפה אני נמצאת ומה השעה . אני חייבת שהדברים ליד המיטה יהיו בצורה מסויימת , שיהיה לי את הכרית שלי איתי שאני חושבת שאיתי כבר כמה שנים טובות , שהכריות יהיו בצורה מסויימת , שיהיה לי מספר מסויים של סיכות על השיער בזמן השינה , לישון על שמיכה מסויימת בצורה מסויימת , ועוד כל מיני דברים . כמו כן , יש לי תחתונים וחזיות מסויימים , שאני מאמינה שאם אני אלבש אותם יהיה לי יום טוב , ואם לא אז לא יהיה לי יום טוב . וזה רק חלק מהדברים . יש לי תנועה מסויימת של חיכוך בין האצבעות שלא משנה מה אני עושה ומתי , עד שאני לא ארגיש שזה בסדר ושאני לא צריכה יותר לעשות את התנועה כי אני לא יודעת בדיוק איך להסביר, אבל סוג של הרגשת שחרור באצבעות (ואני לא מדברת על קנקים באצבעות ) אז אני לא אפסיק לעשות את התנועה . עוד דבר שלא קשור אבל עדיין אשמח לשמוע את דעתך על זה , זה שאני כל הזמן חושבת ומדמיינת שדברים רעים קורים. לדוגמא אני רואה במראה של האוטו מכונית מאחורינו והיא לא מאטה , אני חושבת שיהיה תאונה , אני מפחדת לנסוע באוטו רוב הזמן כי אני חושבת כל הזמן על זה שיהיה תאונה , בסרטים שהאולם חשוך ומישהו פתאום יכנס ויעשה משהו , שמשהו יקרה למשפחה שלי ועוד הרבה מצבים , שכל יום עוברים לי בראש כל כך הרבה פעמים . אני לא יודעת מה זה אומר ואיך אני יכולה לגרום לזה להיפסק, כי מאד לא נעים להתמודד עם זה ביום יום. אשמח אם תעזרי לי , רונית .
היי רונית, ההתנהגויות שאת מתארת אכן נשמעות כמו התנהגויות כפייתיות. כדי לדעת אם את סובלת מ- OCD, יש להעריך עד כמה ההתנהגויות מפריעות לך ותופסות חלק משמעותי בחיי היום יום שלך. בכל מקרה, ניתן להיפטר מהן ואפילו ללא קושי רב, באמצעות מספר מפגשים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). החרדות האחרות שאת מתארת אינן נשמעות כאובססיות, אלא כ"חרדות רגילות" מפני דברים לא צפויים שיקרו. ייתכן שאת תופסת את העולם כמסוכן (יותר ממה שהוא באמת), ולכן מצפה כל הזמן למשהו רע שיקרה. הרצון להישאר בשליטה ולוודא שדברים כאלה לא יקרו, גורם לנו לדמיין אותם כדי "להתכונן" אליהם בצורה טובה יותר. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד הוא דווקא לזמן אלינו את הדימויים המפחידים ולא לנסות להימנע מהם. כאשר אנחנו מנסים להימנע ממחשבה מפחידה, המוח באופן אוטומטי תופס אותה כמסוכנת. כשאנחנו לא מנסים להימנע, הפחד דועך בהדרגה. אגב, גם את זה נהוג לעשות בטיפול CBT, ולא קל ליישם את הכלי הזה בכוחות עצמך. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון זה אורי כתבתי פה הרבה עדיין לא קיבלתי טיפול אנינעוד מחכה לתור שכבר חודשיים בהמתנה העניין הוא שזה עבר לי לאיזה שבועיים ועכשיו זה חזר בגל ממש ממש מחריד . יש לי מחשבות על פגיעה באחרים וזה לא הכל למשל אני רואה חוט או סכין או משהו פתאום כאילו אני אומר לעצמי אוקיי עם זה אני יעשה ככה וככה ואני נחרד מזה למה אני מדבר בתוך הראש ואולי הדיבור בתוך הראש זה סכיזופרניה כי זה בלי שליטה אני מפחד ללכת הביתה שמא אני אפגע במשפחתי ללא שליטה אני כל היום בוכה ואני יודע שאני לעולם לא אעשהה את זה אבל זה הורג אותייי האם זה גם חלק מהמחשבות הטורדניות? סליחה על ההפרעה ותודה רבה
היי אורי, מחשבות טורדניות יכולות להופיע בכל מיני צורות. בעיקרון, זו אותה גברת בשינוי אדרת, ואין לראות בכך "מחשבה חדשה" או "סוג חדש" של מחשבות. החלוקה לסוגים של מחשבות היא לדעתי מיותרת אצל אנשים שיש להם כמה סוגים של תכנים למחשבות, וגם אנשים שכל הזמן חוזר אצלם אותו תוכן, עשויים לחוות אותו בצורה אחרת או לחוות גם תכנים אחרים, וזה לא אומר כלום. לפעמים יש הפוגות ספונטניות במחשבות, ואין צורך להילחץ מכך שהן חוזרות. בשלב זה, יותר מפתיע שתהיה הפוגה מאשר חזרה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שלום אני בת 27 אובחנתי כבעלת הפרעה מספקטרום של OCD (כלומר OCD או משהו דומה לו) אני שמה לב שיש תקופות שההפרעה כמעט ולא מפריעה לי ולעומתן יש תקופת שאיכות חיי מאד נפגעת מכך, כלומר זה בא במעין גלים אין לי אפשרות לפנות לטיפול מסודר כרגע רציתי לשאול: מה מפעיל את ההפרעה? האם יש איזה שהם גורמים שמחמירים אותה? (מתח נפשי? שינויים הורמונליים? עומס יתר בחיי היומיום?) האם יתכן ששימוש בגלולות יחמיר את ההפרעה (ניסיתי כבר כמה סוגים שונים וכל פעם אותו סיפור- המצב הנפשי ממש מדרדר ויוצא מכלל שליטה...) אם זה יתכן? כמו כן אני סובלת מתסמונת מעי רגיז ושמתי לב שהרבה פעמים OCD מחמיר יחד עם ההחמרה של מצב הבטן (האם יתכן קשר כזה?) איך אני יכולה למנוע את ההחמרות בלי לפנות לטיפול מסודר כרגע? זה מאד חשוב לי כי יש לי תקופות שחיים הופכים להיות ממש קשים ואני נכנסת לדיכאון בגלל זה בתודה מראש, יוליה
היי יוליה, צריך להפריד בין שלושה סוגים של גורמים בהתפתחות OCD ושימורו: גורמים שבגללם ההפרעה מופיעה מלכתחילה, גורמים המשמרים את ההפרעה, וגורמים שבגללם ההפרעה מחמירה (או להיפך) בתקופות מסוימות. לגבי הסוג השלישי של גורמים: מתח, לחץ ושינויים בחיים באופן כללי, אפילו שינויים חיוביים, יכולים לגרום להחמרה. כמו כן, שינויים הורמונליים ופיזיים אחרים (כמו החמרה במחלה פיזית) יכולים בהחלט לגרום לשינויים במצב ההפרעה. אין פלא ש- OCD נוטה, פעמים רבות, להחמיר לאחר לידה: מדובר הן בטלטלה גדולה מאוד שעובר הגוף, והן בשינוי מאוד משמעותי באורח החיים. לגבי שימוש בגלולות, למיטב ידיעתי גלולות תורמות לאיזון ההורמונלי של הגוף, ולכן רופאים משתמשים בהן פעמים רבות דווקא כאמצעי להפחתת החרדה. אני מניחה, שכמו בכל תרופה קיימים מטופלים שמגיבים אליה באופן לא טיפוסי, ולכן הייתי מפנה את השאלה הזו לרופא שלך. אם אינך יכולה או מעוניינת לפנות לטיפול פסיכולוגי, את יכולה תמיד להיעזר בתרופות. אם תהיה להן השפעה חיובית עלייך, הן עשויות להעלות את מצב הרוח באופן מתמשך (לאחר חודש- חודשיים של נטילה, תלוי בקצב העלאת המינונים) וכך לצמצם את הסיכוי לתנודות במצב הרוח, וכתוצאה מכך בהפרעה. בנוסף, כמובן שאפשר לצמצם באופן משמעותי נזקים על ידי אכילה נכונה (במיוחד אם הינך סובלת ממעי רגיז), ודאגה לגוף ולנפש בתחומים שונים: פעילות גופנית, שינה טובה, נטלת תוספי תזונה שמשפרים את המצב הרוח (כמו אומגה 3), ובאופן כללי עשיית פעולות נעימות ומהנות, שמשפרות את מצב הרוח. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שרון אובחנתי עם ocd של נטיה מינית...הטיפול cbt לא צלח ואני מתחיל לחשוש שאני באמת הומו כי כשהייתי נער הייתי לפעמים מאונן על תמונות של גברים בתחתונים (לא ערומים כי זב מגעיל אותי ( והפסקתי עם זה מאז יש לי חברה אבל כל הזמן קופצות לי תמונות של מגע הומוסקסואלי עם כל מי שמסביבי וכשאני סליחה על המילה חרמן אני אומר בוא הראה מה קופץ לי לראש וזה שוב קופץ ...מבחינת נשים יש לי מעט נסיון מיני גברים ראיתי ערומים הרבה תמיד הייתי סקרן לגבי איבר במין של חברים שלי הפסיכולוגית אמרה שזה בגלל שאני לא שלם עם הגוף ואיבר במין שלי אז אני בוחן אחרים ואפילו נוצר אפקט של משיכה למי שנראה טוב אבל קשה לי להאמין לה...גם אם אני רואה ישבן של גבר אני מנתק אותו בראש משאר הגוף של הגבר ואומר מה ההבדל זה אותו ישבן כמו אישה זה מחרפן אותי..
היי אורן, OCD שעוסק בנטייה מינית (HOCD) אינו מופיע בגלל חוסר שלמות עם הגוף שלך. OCD באופן כללי מופיע עקב רצון גבוה מאוד בשליטה (פחד לאבד שליטה על עצמך ו/או על חייך), בשילוב עם פרפקציוניזם ברמה גבוהה. התוכן הספציפי של המחשבות הטורדניות מתבטא אצל כל אדם על פי הנושאים שחשובים לו או מפחידים אותו ביותר. כלומר, אם היותך הומוסקסואל הוא מבחינתך "הדבר הכי נורא בעולם", אך טבעי שתחשוב מחשבות על הנטייה המינית שלך ותטיל בה ספק. כל אדם שפגשתי, שהיתה לו מחשבה מסוג זה, אכן הודה ש"להיות הומוסקסואל הוא אחד הדברים הכי גרועים שיכולים לקרות לי". רובם היו שלמים מאוד עם גופם, ללא כל בעיה בדימוי הגוף. שנית, עצם העובדה שטיפול אחד אצל מטפל אחד לא צלח, אינו אומר ש- CBT אינו יכול לסייע לך, מאחר שבכל זאת הוא הפתרון האולטימטיבי לבעיה. קיימים גורמים שונים העשויים להכשיל אותך בטיפול: חוסר מוטיבציה ושיתוף פעולה שלך (בכל זאת, טיפול CBT הוא עבודה לא פשוטה), קשר לא מספיק טוב עם המטפל (מעבר לקשר אישי טוב ואמון הדדי, צריכה להיות ביניכם הסכמה על מטרות ומשימות טיפוליות), חוסר תיאום ציפיות וכו'. בנוסף, קיים גם סיכוי שמי שטיפל בך לא השתמש בטכניקות הנכונות המותאמות ספציפית לטיפול ב- OCD, שעיקרן חשיפה למחשבות הטורדניות בלי שום ניסיון "להתווכח" איתן או להפריך אותן וללא ניסיונות הרגעה כלשהם, מאחר שאלו רק גורמים נזק. מציעה לבדוק שוב את האפשרויות שלך לטיפול, מאחר שאני בטוחה שאפשר לפתור את הבעיה שלך, בעזרת מספיק מוטיבציה ורצון מצידך בשילוב עם המטפל הנכון עבורך. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
אני לפעמים מרגיש הפוגה מהחרדה ואז אני חושב שאם אני יחזור לטיפול ולא תהיה חרדה יותר אז אני אגלה שאני הומו אני נחנק מהמחשבה הזאת
אני מבינה שהטיפול מעמת אותך עם מחשבות לא נעימות ולא רצויות, אבל זו הדרך היחידה להתגבר על הבעיה. אם תנסה כל הזמן לברוח ממחשבותיך, כפי שאתה עושה עד כה, הבעיה לא תיעלם אלא רק תחמיר. אי אפשר "לטייח" אותה.
מזה שנים אני מאובחן ocd [מחשבות טורד..] לאחרונה בגלל משבר ההפרעה והאובססיות החריפו. בעוצמה!! ניכנסתי לדכאון וחרדות... מעולם לא עברתי טיפול קוגנטבי התנהגותי התחלתי טיפול תרופתי אינטנסיבי. א.מה היעילות של הטיפול הקוגנטיבי? ב.האם לחכות להשפעת התרופות[התחזקות] ואז להתחיל בטיפול..או להתחיל לטפל במקביל [למרות הדיכאון]? תודה מראש על תשובתך
היי יוחאי, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) הוא הטיפול היעיל ביותר עבור OCD, ויכול לפתור את הבעיה לחלוטין תוך שלושה חודשים (במקרים קלים ומתונים) עד שנה (במקרים יותר קשים). לדעתי, אין טעם לחכות להשפעת התרופות. המונח "התחזקות" אינו נכון, התרופות אינן מחזקות אותך אלא מחלישות את החרדה ו/או הדיכאון שאתה מתאר באופן מלאכותי (אם הן אכן משפיעות). דווקא הכוח שלך נמצא בהתמודדות עם החרדה שעולה במהלך הטיפול, ולא בהסתייעות באמצעים מלאכותיים שגורמים להרגשה טובה יותר באופן זמני. התחושה של התמודדות כאשר ההרגשה היא פחות טובה נותנת סיפוק רב, ותחושה של שליטה וכוח. בנוסף, התרופות ממסכות בצורה חלקית את החרדה, כך שאתה לא יכול לטפל בה במלואה כשאינך חווה אותה במלואה, אלא רק בצורה חלקית. כדי להיפטר לחלוטין מההפרעה יש להמשיך מעקב אצל המטפל הקוגניטיבי התנהגותי גם תקופה מסוימת לאחר הפסקת התרופות, ואם מופיעות חרדות בעקבות הפסקת התרופות- לטפל בהן. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שלום, אני בת 27 ומאז שאני מכירה את עצמי תמיד חיי סובבו סביב ההתעסקות עם המראה החיצוני ובהשוואה של המראה החיצוני שלי עם בנות אחרות. ההתעסקות הזאת רק גוברת עם השנים, ואני מוצאת את עצמי מתעסקת בזה כמעט בכל יום באופן אובססיבי. הגעתי לכדי מצב שבשביל להיות מאושרת כל מה שאני רוצה בחיים זה רק להיות יפה! ושום דבר מעבר לכך. אני חוששת שיש לי הפרעת גוף דיסמורפית - שהיא נחשבת עפי הרפואה הפסיכולוגית כחלק מהפרעות של OCD , כיוון שאני מזדהה עם רוב התיאורים של הפרעה זו. בעולם המערבי יש חשיבות מאוד גדולה למראה חיצוני והחברה מכתיבה לנו צווי אופנה וסטנדרטים של יופי מאוד גבוהים , ולכן דיי הגיוני שאנשים יתעסקו עם המראה החיצוני שלהם וישאפו לשפר אותו. אך השאלה שלי היא היכן הגבול? האם לדעתך אני סובלת מהפרעה של ממש בהתעסקות האובססיבית שלי במראה החיצוני? האם זוהי התעסקות לגיטימית מכיוון שהעולם שלנו מטיף ליופי? האם כך הן כל הנשים שחיות בחברה המערבית? כמו כן אני חשה תסכול רב והשפעה של ההפרעה הזו על כל תחומי החיים: (ביניהם זוגיות וקריירה) בזוגיות- אני לעיתים נמנעת מלהיכנס למערכת יחסים עם מישהו שאני מעוניינת בו והוא מושך בעיניי מבושה בגוף שלי ומחשש שאני לא מספיק יפה עבורו (וזאת למרות שהוא כן מעוניין בי) ובקריירה - פה הקושי הגדול ביותר. אני נמצאת בשלב של תקיעות בחיים כבר כמעט 3 שנים. (סיימתי תואר ראשון כללי לפני 3 שנים ואני במצב הנוכחי מחליפה עבודות בתדירות גבוהה ולא מרוצה משום עיסוק שהוא) הלכתי לכמה מכונים והכוונות תעסוקתיות על מנת למצוא כמה כיוונים תעסוקתיים פוטנציאליים. ונמצאו עבורי כמה כיוונים אפשריים אך אין לי חשק לעסוק בשום דבר מהם, ולכן אני כה מתוסכלת. מבין כל רשימת המקצועות שקיימים - לא בא לי לעסוק בשום דבר. שום עיסוק לא מושך אותי מלבד (ואין זה מפתיע) תחום הדוגמנות / תחום המחול והריקוד - אלו 2 התחומים היחידים שבחרתי כמושכים בעיניי ויש לי תשוקה לעסוק בהם. כמובן שניהם עוסקים בחיצוניות אסתטיקה ויופי. אך לצערי הטבע לא נתן לי את הנתונים הדרושים כדי לעסוק במקצועות האלו ולכן אני מתוסכלת מכך שעליי יהיה להתפשר על מקצוע שאין לי משיכה אמיתית אליו. מצטערת על ההודעה הארוכה , אבל אני ממש אודה לך עם תוכלי לייעץ לי מה לעשות ואף יותר חשוב, לאיזה גורם מקצועי עליי לפנות לדעתך? פסיכולוג קליני / פסיכולוג תעסוקתי - שיעזור לי לפתור באופן ממוקד יותר את הבעיה בבחירת קריירה או לפנות לטיפול התנהוגותי קוגניטיבי ששמעתי עליו שהוא מאוד יעיל / או כמובן כל דבר אחר שתציעי... תודה רבה רבה !!!
היי ליאת, כדי להיות מאובחנת כסובלת מהפרעת גוף דיסמורפית (BDD, שאינה OCD אך נחשבת לסוג של הפרעה כפייתית) עלייך להיות בעלת אובססיה למראה של חלק מסוים בגוף, ולא למראה הכללי שלך. למעשה, סובלים רבים מאמינים ש"אם רק החלק הזה ייראה טוב", המראה הכללי שלהם יהיה סביר. האובססיה בדרך כלל מלווה בהתנהגויות כפייתיות, כמו: בדיקה חוזרת ונשנית של החלק ה"מכוער" מול המראה, במראות שונות ובתאורות משתנות; ניסיונות להסתיר את האיבר על ידי לבוש או איפור; הימנעות מוחלטת מהסתכלות במראה ואפילו מהשתקפויות, וכו'. אם קיים אצלך חוסר שביעות רצון מהמראה הכללי ולא מאיבר מסוים בגוף או בפנים, ייתכן שאפשר להגדיר זאת כבעיה בדימוי העצמי ובהערכה העצמית, ולא כאובססיה. לצערי, אכן קיים עיסוק יתר בחברה שלנו במראה חיצוני, שגורם לרוב האנשים למצוא בעצמם פגמים. אולם, רוב האנשים אינם עסוקים רוב הזמן בפגמים שלהם ובהשוואת עצמם לאחרים. עיסוק מוגזם כזה יכול להצביע על כך שהם, למעשה, אינם מרוצים מעצמם. מאוד קל לתלות את הבעיה במראה חיצוני, בגלל שהתקשורת למעשה מציבה "סטנדרטים" מסוימים למראה, שקל מאוד להצביע על חוסר עמידה בהם. לדעתי, טיפול CBT יכול לעזור לך לפתור את שתי הבעיות שציינת במקביל- שיפור הדימוי העצמי תוך הפחתת העיסוק במראה החיצוני, ומציאת כיוון תעסוקתי תוך כדי זיהוי הערכים שלך. במילה "ערכים" אני מתכוונת לדברים שחשובים לך ומעניינים אותך באמת, ואשר יגרמו לך סיפוק מהמקצוע בו תבחרי לעסוק. ייתכן שכרגע ערכים אלה ממוסכים על ידי העיסוק במראה ובביטחון העצמי הנמוך. או, במילים אחרות, נשמע שאת "מחפשת" את עצמך, ואולי זה מנותב לכיוונים הלא נכונים (כמו מראה חיצוני). אנשים רבים חושבים שמראה חיצוני טוב יוכל לתת להם את הביטחון, תחושת הזהות המגובשת והמשמעות שהם מחפשים, אך מראה חיצוני כשלעצמו אינו יכול להוות "ערך" יציב לאורך זמן ואינו קובע את הזהות שלנו. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שרון שלום..מזו תקופה שאני מנסה להתמודד עם מחשבות טורדניות של נטיה מינית וזוגיות.עברתי טפילו התנהגותי שלא הניב יותר מידי ובתור חייל משוחרר נתקעתי בלי אגורה ובלי יכולת לתפקד אחרי כל הטיפולים. כל מקום שאני הולך אני מדמיין מגע מיני עם הסובבים אותי וזה מחרפן אותי כבר חלק מהפעמים זה קורה אוטומטי וחלק מהמעפמים אני מנסה לבחון את עצמי. אין לי בעיה לפרגן לגברים שנראים אני עצמי לא מרוצהבכלל מאיך שאני נראה וזה תמיד מציב אותי בעמדת נחיתות מולם ותמיד נראה לי שכולם יותר מושכים ממניו אפילו כשאני שוכב עם בת הזוג שלי עולים לי תמונות של אנשים שאני מכיר ואני חושב ישר שבטח בסיטואציה הזו היו נהנים יותר כי הם יותר מושכים ויותר מיניים עם בת הזוג זה הכי כואב לי אני לא מצליח להנות איתה מכלום באופן כללי כבר כלום לא מרגש אותי הראש שלי כל היום ברכבת הרים של מחשבות אני חש בושה מכך שמישהו יידע מה עובר ליבראש במיוחד כשלפעמים יש לי חלומות על זה שאני נוגע באיבר מין של חברים שלי מהתיכון (מה יכול להיות הפירוש הזה?? מעולם לא חלמתי על יחסי מין עם גבר רק על זה ובחלום משום מה אני נוגע באיבר שלהם אך מרגיש את הגירוי אצלי בגוף ואז מתעורר ומרגיש רע) היה לי תקופה בתור נער שחשיפה של חברים עוררה בי קצת דברים ולפעמים גם הייתי מתגרה מזה אבל התנסתי במין עם בחורה בגיל די מאוחר ואהבתי את זה ומאז לא אוננתי או עשיתי משהו אחר..גם מעולם לא היה לי מגע עם גבר ואני גם לא רוצה כזה אבל לא מצליח להפסיק לחשוב על זה. א]ילו כשאני עם החברה אני מסתכל עליה ומתחיל לחשוב אולי היא בכלל גברית (והיא רזה ועדינה מאוד) ובגלל זה אני נמשך אליה אני מסתכל עליה וחושב איך היא דומה לאחים שלה וזה משתק אותי לגמרי גפ ככה כל יום הוא סבל אני לא מצליח להחזיק את הקשר ככה אני מדמיין אותנו נוסעים למקומות מטיליים נהנים אבל כשבאמת אנחנו עושים משהו אני לא נהנה מכלום כי תמיד נראה לי שאחרים נהנים יותר מאיתנו והכי מפחיד אותי אךי יודעים שבכלל אני לא רוצה להפרד??. ושאני לא הומו ובכלל ממציא את כל החרדה הזו בשביל להתחמק..זה לא חיים ככה אני גם לא מצליח לדמיין את עצמי לוקח תרופות לא רוצה את הסטיגמה הזאת...הייתי נהנה מאוד מהיחסים עם הבת זוג שלי גם ביחסי המין וגם בבילויים משותפים אבל מאז אני לא נהנה מכלום מפחד להתקרב יותר מידי לאנשים כי ישר עולים לי מחשבות מיניות עליהם..ואני לא בנאדם שנגעל מגברים אני לא הומופוב וזה עוד יותר מלחיץ אותי בכללי אני אדם עם סף גירוי גבוה גם אם משהו באמת מגעיל אותי אני לא נלחץ ממנו וזה כל כך מחריד אותי שסמביבי כולם נתרעים מהומואים ורק אני אדיש לזה אני יודע חפרתי פה אבל כל כך חשוב לי לדעת על החלומות ועל הקטע הזה שאני מדמיין שאולי הבת זוג שלי גברית בכלל...או שאני בכלל מדמיין אותה כמו גבר אלוהים זה מחרפן אותי לגמרי.. אני כבר חושב שיש לי סוג של דיכאון אני כבר לא נהנה מכלום הכל מטריד אותי זה באמת יכול להיות שאני לא נהנה כבר מהקשר בגלל כל החרדה והדיכאון? לעפמים מהלחץ בא לי פשוט להגיד לה אני לא אוהב אותךיותר רק בשביל להשתחרר מהפחד ואין לי כוח לזה כבר!!!!
היי מוטי, קודם כל לשאלתך, לגבי החלומות והדמיון של החברה כגברית- ברור שהמחשבות בקשר לחברה נובעות מהטורדנות. כלומר, ה- OCD מצא דרך מתוחכמת לגרום לך לחשוב שאתה הומוסקסואל, על ידי המחשבה שאתה בעצם נמשך לחברה שלך כי היא דומה בעיניך לגבר. החלומות יכולים גם הם לנבוע מהטורדנות ומהפחד הנובע ממנה. אנשים בדרך כלל חולמים על דברים שמאוד מפחידים אותם והם אינם רוצים לחשוב עליהם. באותה מידה, אדם שחווה אירוע מפחיד יחלום עליו שוב ושוב (או על דימויים מפחידים שקשורים באופן עקיף או דומים לאירוע). בניגוד לדיעה הרווחת בעבר, חלומות אינם מייצגים את מה שאנחנו "באמת רוצים", אלא התופעה ההפוכה נפוצה הרבה יותר, כלומר אנו חולמים על מה שאיננו רוצים לחלום עליו. הניסיון לשלוט בחלומות ולהשפיע עליהם יכול להביא להתגברות הסיוטים וליותר תסכול. בנוסף, אינני יודעת מה עשית בטיפולים שעברת, אך משהו בתהליך כנראה לא היה נכון. הדרך הנכונה להתגבר על אובססיה היא לא להתנגד לה ולא לבדוק את עצמך כל הזמן, אלא דווקא לקבל אותה ולהעצים בכוונה את המחשבות המפחידות. כמו כן, במהלך הטיפול אתה לומד לא לפחד מהמחשבות ולהבין אותן ואת הפונקציה שלהן בצורה טובה יותר, כך שאתה לא נלחץ ומתנגד בכל פעם שבה הן מופיעות. לגבי הדיכאון- כפי שזה נשמע הוא משני ל- OCD, כלומר הוא מגיע בגלל שאתה סובל מהמחשבות הטורדניות והדבר פוגע במצב הרוח ובהנאה שלך. מאחר שככל הנראה, אם היה שיפור בסימפטומים של ה- OCD גם לא היית חווה תחושת דיכאון, אין סיבה להילחץ ממנו והוא כנראה יחלוף מעצמו כאשר תמצא את הפתרון לבעיה. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
אבל השאלה שהכי מסבכת בנושא הזה אךי יודעים שזה לא המצאה שלי בשביל לברוח מהתחושות האלה? כל זמן שאני מוצא את עצמי לא חושב על החברה מתפרש כדחייה כלפיה ואפילו חוסר רגש ורצון להפרד וברור לי שאני לא יכול לחשוב עליה 24 שעות ביממה..היו לי תקופות של הפוגה מהחרדות ואז באמת נהניתי מהקשר אבל עכשיו שהתקופה קשה יותר קשה לי להיות איתה באמת...אני מפחד להגיד שאני אפילו נמנע מיותר מידי מפגשים בשביל לא ליצור תחושת מיאוס...אף פעם לא התנהגתי איתה ככה :Q אני מרגיש כאילו הכל לא אמיתי ושום דבר לא יציב וחושב איך בכלל הגענו להיות ביחד?
אני לא בטוחה אם יש לי את זה או לא. תמיד הייתי אחת שאם משהו לא מסודר לדוגמא השמיכה על המיטה טיפה זזה ואני מסדרת. ועכשיו שמתי לב שגם כשאני כותבת דברים והאותיות לא ישרות אני מרגישה מועקה ומוחקת בשביל לתקן שוב ושוב עד שזה יצא ישר. דוגמא נוספת, וסליחה על החפירה , זה באוכל. אם למשל שמים לי בצלחת אורז עם רוטב אחד ומעל אפונה עם רוטב אחר זה מחרפן אותי ממש שזה נוגע וושזה מתערבב. ככה עם כול אוכל. זה אומר שיש לי OCD? בבקשה עזרה למי שיכול.
שלום לך, זה לא אומר שיש לך OCD. OCD נמדד לא רק לפי אופי הסימפטומים, אלא גם לפי חומרתם ומידת הפגיעה של הבעיה בחיי היום יום שלך. את יכולה למלא שאלון שנקרא Y-BOCS (זמין בגוגל גם בעברית), הבודק סימפטומים של OCD ויכול לתת לך אינדיקציה יותר מדויקת לגבי התשובה לשאלה שלך. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
יש מחשבות שחוזרות על עצמם כל הזמן לבלוע הרבה כדורים ואחרי כן לפנות לעזרה לא רוצה למות חס ושלום איך להתמודד אתם? איך לאפס אותם?
היי יוסף, אני זקוקה לעוד מידע כדי לענות על השאלה הזו ספציפית לגביך. אם מדובר במחשבה על פגיעה עצמית של ממש, עם כוונה אמיתית לבצע ניסיון אבדני, אנא פנה לגורמים המטפלים בך. אם מדובר במחשבה טורדנית (אובססיבית), שאתה יודע כי אין כוונות של ממש מאחוריה (אלא רק פחד לא רציונלי שמא לא תשלוט בעצמך), יש להתייחס אליה בהתאם- כאל מחשבה טורדנית, לא להתרגש ממנה ולא לנסות להימנע מניסיון הפגיעה העצמית בכל מחיר. כמובן, אם השאלה אינה קשורה לטורדנות, הפורום הזה הוא כנראה לא הכתובת. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שלום, אני משרת במשך שנה כלוחם ורוצה להוריד פרופיל נפשי ולעבור לתפקיד בו אעשה יומיות.בפגישה עם קבן נאמר לי שלא ניתן להוריד על כך פרופיל..מה ניתן לעשות?
הי דוד, לא כתבת ממה אתה סובל. אם הכוונה היא שנאמר לך כי לא ניתן להוריד פרופיל עקב OCD, איני יודעת מה ניתן עוד לעשות חוץ מאשר לבקש חוות דעת מהפסיכיאטר הצבאי (או מפסיכיאטר פרטי, אם יסרב לקבלך), ולנסות לשכנע אותו שהסימפטומים שלך חמורים ופוגעים בתפקוד בצבא באופן משמעותי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
אני מרגיש צורך ודחף לשפוך מיים רותחים על החבר לחדר ולהרביץ לו מכות רצח כי הוא העיק אותי במכות ואני לא יכל לחזור לישון.כלעם מרתיח מיים עושה כתה פסיעות וחוזר.איך להתמודד עם זה?
שלום לך, אני לא יכולה לתת לך עצה ללא רקע בכלל לגבי עצמך וממה אתה סובל, ואיך השאלה הזו בדיוק קשורה ל- OCD. נסה לפרט יותר. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שלום לך דוקטור זה אני אורי כתבתי לך לא מזמן ועדיין כל המחשבות האלו והפחד מסכיזופרניה וזה אבל עכשיו התחיל לי משהו חדש יש לי כמו לא יודע אם זה ניתוקים או לא למשל משהו אחר קורה משהו שלא קורה לי כל הזמן כאילו פתאום מישהו בא אליי בריצה להגיד לי משהו אני מרגיש ניתוק כזה כאילו אני לא פה ואני מרגיש מרחף כזה משהו ממש מוזר וזה ל3 שניות ככה ואני אני חוזר לעצמי ולפעמים אני יושב סתם בחדר ואני מנסה להיזכר במשהו שקרה לי לפני דקה ואז אני אומר לעצמי אני לא יודע אם ידעתי מה אני אומר אותו רגע בקיצור משהו ממש מוזר האם זו הפרעה דה ריאליזה משהו כזה ? והאם זה חלק מהOCD?
היי אורי, יכול להיו שמדובר בדה- ריאליזציה (או דה- פרסונליזציה, תופעות דומות זו לזו והשם הספציפי לא ממש משנה). זו תופעה מאוד שכיחה שנובעת מחרדה, בלי קשר ל- OCD. כל אחד יכול לחוות אותה במצב של חרדה חזקה יחסית. לעתים לא מרגישים את החרדה, מאחר שזהו סוג של מנגנון הגנה של המוח, המפחית חרדה באופן טבעי. אין כל צורך להילחץ מהתופעה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שלום לך שוב אני אורי היום ראיתי סרט מדע בדיוני על אנשי זאב והכל ואז התחלתי להגיד לעצמי אני מפחד מזה ואז אמרתי לעצמי לא זה לא אמיתי ופשוט הפחד גבר פחדתי שאני אהפוך לזה ואני אפגע במשפחה שלי ואני יודע שזה סרט וזה כלום אבל אין לי מושג למה אני מפחד מזה כל דבר אני מפחד ממנו ועכשיו אני בחרדה למשל חבר שלי כתב באיזה אתר משהו מהאימייל שלי ואז כתבו לי באימייל שרשמתי את זה ועכשיו התחלתי לפחד שאני לא שם לב לדברים שאני עושה יש לי התקף פחדים מה לעשות בבקשה תרגיעי אותי
אני מפחד שאני יתחיל להאמין למחשבות האלו ואני יהיה סכיזופרני אם אני יאמין להם אני מפחד להשתגעע מה לעשווות בבקשהה
אני פשוט לא מפסיק לבכות כרגע אני עם דופק מהיר מהפחד אני פוחד מהמחשבות שלי נמאס לי אני פשוט לא יכול להפסיק אותם יש לי פחד מטומטם ואני יודע שהוא מטומטם ואז אני אומר לעצמי למה אני חושב את זה אולי מתחילה לי סכיזופרניה אין לי מושג עוד מה לעשות מה אני כבר עשיתי בחיים ילד בן 16 ועכשיו התקף פחד שקרה לי כבר פעמיים השבוע ועוד מחר יום שישי שבכלל אני בחרדות קמתי באמצע הלילה לשירותים וראיתי חולצה על הדלת נבהלתי מזה ואז ישירות הבנתי שזה חולצה ואני מפחד שכל זה סכיזופרניה התייעצתי עם כמה פסיכיאטרים אומנם לא איבחנו אותי אבל אמרו לי שזה OCD עם דיכאון למשל חבר מקליט אותי מבלי שידעתי מתחילה לי מחשבה שאני יחשוב שכולם מקליטים אותי כמו סכיזופרני ואני משתגעעע דוקטור בבקשה ממך תגידי לי שזה OCD בבירור אני ירגע לכמה זמן אבל אני חייב את התשובה הזו בבקשה ממך תודה רבה רבה לך שאת ככה עוזרת לי
היי אורי, אינני יכולה להרגיע אותך דרך הפורום, מה גם שזה לא מומלץ ולא רצוי. הדבר הנכון הוא לקבל את הפחד ולא לנסות להרגיע, ולא לשנות את ההתנהגות שלך בשום צורה (אולי מלבד לומר לעצמך את המחשבות המפחידות ולקבל אותן כמו שהן). כפי שאמרתי, מאוד קשה לעשות זאת לבד, ויש צורך בעזרה של מטפל CBT טוב, שיודע מה הוא עושה. יהיה מאוד קשה לצאת מזה ללא טיפול כזה! וחבל לסבול סתם. אם מתמודדים עם המצב לא נכון, זה לא משתפר, וההנסיונות להירגע ולהימנע מהמחשבות בכל דרך שהיא אף מחמירים את המצב. הגיעו אליי אנשים רבים במהלך השנים שעשו לעצמם נזקים, על ידי הימנעויות, טקסים וניסיונות (כושלים כמובן) לשכנוע עצמי שהמחשבות אינן נכונות, והיה דרוש תרגול רב כדי לתקן. חבל לחכות.
בבקשה ממך אני צריך עזרה תודה רבה רבה
אני לא רואה דרך נוספת שבה אוכל לעזור לך על גבי הפורום, ואם אתה מבקש ממני אישור לא אוכל לתת לך אותו, מסיבות שציינתי בהודעות הקודמות. אין שום דרך להוציא את המחשבה מהראש, כדאי לקבל את זה ולא לנסות בכוח להירגע. זה לא יעבוד. המחשבה הספציפית פשוט תעבור לבד בשלב מסוים, אם לא תנסה להירגע. התגובה שלך לכל מחשבה שעולה תקבע האם יבואו בעתיד מחשבות נוספות מסוג זה או לא. שבת שלום!
סליחה שרשמתי שוב לא ראיתי שהגבת לא רשום לי כי אני גולש מהאייפון אבל עכשיו שלמשל מדברים איתי על משהו שאני לא יודע או שדכחתי ממנו אני חושב לעצמי כולם ניהיו מוזרים ואז אני נבהל כי סכיזופרנים חושבים שכולם מוזרים ואני נכנס ללחץ וגם כל דבר שאומרים לי אני נבהל ממנו לא יודע מה הבעייה איתי אם רופאת משפחה תביא לי כדורים SSRI הם יעזרו לי? ואני לא אתמכר אליהם? תודה רבה לך
רופאת משפחה אכן יכולה ומוסמכת לרשום טיפול תרופתי מסוג זה. עם זאת, כדי לקבל את הטיפול התרופתי האופטימלי עבור OCD, אם אתה בוחר בנתיב זה, מומלץ להיות במעקב אצל פסיכיאטר, מאחר שהטיפול אצל רופא משפחה לא משתווה לטיפול אצל פסיכיאטר- מבחינת מינונים, סוגים ושילובים שונים של תרופות. יש לציין, כי המינון שמשמש לטיפול ב- OCD הוא לפחות כפול מהמינון המשמש לטיפול בחרדות אחרות או בדיכאון (כלומר שני כדורים במקום אחד). העלייה במינון היא הדרגתית (בדרך כלל כל שבוע מוסיפים חצי כדור), והתרופה מתחילה להשפיע בערך כחודש לאחר התחלת המינון המלא. כלומר, אם יתרחש שיפור בעקבות הטיפול התרופתי, הוא יתחיל לקרות כחודש וחצי- חודשיים לאחר שתתחיל לקחת את התרופה. תרופות אלה אינן ממכרות מצד אחד, אך מצד שני אסור להפסיק את הטיפול בהן בבת אחת, מאחר שעלולות להופיע תופעות גמילה מאוד לא נעימות.
שלום לך זה שוב אני אורי חפרתי ואני מצטער אבל הבעיה היא לא הייתי בחרדה בכל היום ואני כבר כמה ימים מרגיש בעולם אחר לא יודע אני במקום אבל אחרי זה אני מתאשט על עצמי ואני אומר מה אני עושה פה אבל אני לא אני יודע שאני פה אבל לא יודע זה משגע אותי מה אפשר לעשות בעיניין?
היי אורי, אין דרך להקל על סימפטום הניתוק, מלבד לזכור שהוא לא מסוכן ולא גורם לכלום, ופשוט לקבל אותו. ככל שאנחנו מקבלים יותר את תופעות החרדה- כך הן מתקיימות פחות. גם אם אינך חווה חרדה בפועל, הניתוק שאתה מתאר הוא סימפטום של חרדה. כפי שציינתי, זוהי דרכו של המוח להגן עלינו מפני עוצמות גבוהות של חרדה, ולכן אנשים החווים ניתוק לעתים אינם חווים חרדה כלל בזמן הניתוק.
שלום לך זה שוב אני אורי עכשיו הבעיה אני בחרדה הגיע לי גל של חרדה בגלל ששיחקתי במשחק במחשב והיה כמו מסר כזה אז חשבתי לעצמי אולי זה לי ואז
ואז אמרתי לעצמי אולי זה לי ואז בא לי חרדה אולי זה סכיזופרניה אולי זה התחיל ואני ממש בלרדה כרגע וגם כל היום הרגשתי מוזר כל היום העולם הרגיש לי מוזר אני כבר לא יודע מה לעשות יש לי בשבוע הבא פסיכיאטר ולבנתיים אני רק בחרדה מה לעשות
היי אורי, הדרך הנכונה ביותר להתמודד עם חרדה היא פשוט לקבל אותה. לא להילחם בה ולא להתנגד לה בכוח, כי זה יגרום לה להתגבר. כמו כן, אין צורך וזו אף טעות להתייחס לכל מחשבה כאילו היא "סוף העולם". מחשבה היא בסופו של דבר רק מחשבה, וכל הבעיה מתחילה ונגמרת בכך שאנשים פוחדים מהמחשבות שלהם ומייחסים להן חשיבות יתר, באופן שאינו מוצדק.
שלום לך זה שוב אני אורי קודם כל ממש ממש תודה לך על המענה שלך ועל המסירות שלך שאת עונה לאנשים ועוזרת להם באמת תודה רבה עכשיו הבעיה אתמול בלילה ב1 ככה סיימתי עם הפלאפון והלכתי לישון עצמתי עיניים אחרי 5 דקות ככה התחלתי לשמוע קולות כאלה מוזרים מהסלון אז קמתי ממש נלחצתי והלב שלי דפק מהר ואז ניסיתי לחזור לישון ואז שוב הפעם קולות של אנשים מדברים נכנסתי לחרדה עלתה לי בחילה אולי זה סכיזופרניה וממש ממש פחדתי אחרי זה ניסיתי לחזור לישון עצתי עיניים והרגשתי משהו בגב והייתי חייב לגעת בו לראות שאין שמה כלום זה הורג אותי אני מפחד שזה יהיה לי שוב וזה קרה לי כבר פעם אחת החודש האם זו תופעה נורמלית? וחשוב לציין שאתמול הייתי מאוד לחוץ משאר כל הימים האחרונים
זה קרה לי שוב אתמול בלילה הרגשתי שאני בחלום ובעצם הייתי ער והרגשתי שמישהו שולט לי במחשבות לא יודע כבר אני חושב שהשתגעתי אני כולי רועד מה זה נראה לך דוקטור
היי אורי, אני לא חושבת שזה בריא שתשאל אותי לגבי כל מחשבה או תופעה שעולה לך. דרך ההתמודדות הנכונה עם טורדנות היא לא לקחת ברצינות יתר כל מחשבה או כל תופעה שקורה לך, ולהתייחס לכך בשוויון נפש. בכל מקרה אי אפשר לעצור את התופעות או למנוע אותן. הדרך היחידה היא פשוט לקבל. בקשת אישור חוזר ונשנה ממני לא תועיל ואף תזיק.
תודה רבה רבה לך אבל העניין הוא שתופעה כזו היא בגדר נורמלית? כי לא הצלחתי אפילו לשלוט על מה שאני חושב עליו שבאתי לישון ותרופות שיביאו לי יעזרו גם לתופעה הזו?
ייתכן שהתרופות יעזרו, אך לא בטוח. תרופות מפחיתות את החרדה מהמחשבות, וכתוצאה מכך המחשבות פוחתות. אם תגיע למצב שהמחשבה או התופעה אינה מפחידה אותך, כנראה שהיא תפחת. על השאלה השנייה אני לא יכולה לענות, כי ברור לי שזו בקשת אישור. וכבר אמרתי לך שתפקידי אינו לתת אישורים.
האם אפשר לעבור טיפול קוגטיבי התנהגותי בסכיזופרניה פרנואידית והפרעה טורדנית כפייתית?בעבר קבלתי פבוקסיל 150 מ"ג הלחץ הסביבתי גרם לי לפנות לאחות מוקד חירום והיא הזמינה משטרה ואמבולנס איך אפשר להתמודד עם לחץ בלי לפנות למוקד חירום?
היי יוסף, בסכיזופרניה על כל סוגיה ניתן לטפל באמצעות טיפול תרופתי בלבד, מאחר שמדובר במחלה נוירולוגית ולא בבעיה פסיכולוגית. אפשר להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי על מנת להתמודד בצורה טובה יותר עם המחלה ולקבל אותה. ב- OCD בהחלט ניתן לטפל בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, מאחר שמדובר בבעיה פסיכולוגית. לגבי האירוע שציינת, אני מניחה שהאחות הזמינה משטרה ואמבולנס מאחר שהיא כנראה התרשמה שיש סכנה לחייך. ברור לי שדרושים עוד פרטים כדי שאוכל לומר לך כיצד להגיב במקרים כאלה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
אימו עלי מנהלת מחלקה ורופאים ומנהל הוסטל שאם אפנה לכל גורם חיצוני להוסטל יאשפזו אותי במחלקה כרונית שם נותנים זריקת הליודול שעושה אי אפשר לבלוע רועדים בכל הגוף אי אפשר לזוז ולחשוב נונים תרופה שמקררת ידיים ורגליים לציין שסובל מהתכווצויות הנימים בידיים ורגליים בקור והתרגשות יקלחו במיים קרים וצועקים יהוד יהוד ועד כל הזמן.איך אפשר להימנע מזה?
התשובה פשוטה- בכל מצב של לחץ או מצוקה, לפנות לצוות המטפל בך בהוסטל. אחד היתרונות במגורים במסגרת כזו היא הימצאותו של איש צוות בהוסטל במשך 24 שעות.
שלום, אני סובלת מOCD כבר הרבה שנים ניסיתי מבחר גדול של כדורים שחלקם עזרו קצת וחלקם לא עזרו בכלל לפני כחודשיים שלושה הפסקתי לגמרי את הטיפול התרפותי שהיה פאקסט 60 מ"ג שלא עזר בכלל. כמובן שעשיתי את הגמילה במעקב עם הפסיכיאטר שלי. עשיתי את הגמילה הזאת מהכדורים בשביל לראות איך אני מתפקדת בלי כדורים בכלל.. והמצב לא טוב. הOCD התגבר וגם המצב רוח (הדיכאון). חשוב לי לציין שהOCD שלי מאוד עמיד וקשה. כרגע אני מתלבטת בשאלה האם לחזור לקחת כדורים ואיזה. אני מתלבטת מאוד גם בגלל התופעות לוואי שלהם וגם בגלל שעד עכשיו עם כל הכדורים שלקחתי אף כדור לא עזר כל כך... האם יש איזה כדור שכן כדאי לי לנסות, שיכול לעזור? האם יש איזשהו פתרון אחר? (אני יודעת שבנוסף לתרופות אני צריכה להתחיל טיפול CBT כי התרופות לבד לא יעזרו, בעבר ניסיתי במשך תקופה קצרה טיפול CBT מה שעזר קצת אבל לא משמעותית) שמעתי גם וקראתי על DBS - גירויי מוחי עמוק וDEEP TMS , האם אחת מהאפשרויות האלו היא אופציה? אשמח לתשובה והמלצות, תודה מראש, יובל.
היי יובל, כמעט שליש מהאנשים המנסים תרופות אנטי דכאוניות (המשמשות גם לטיפול ב- OCD) אינם מגיבים אליהן כלל. השאר מגיבים בצורה חלקית, מי יותר ומי פחות. לכן, לדעתי אין זה נכון לומר שה- OCD "עמיד", אלא שאולי את מאותם עשרות אחוזים שאינם מגיבים לתרופות הללו (מלבד תופעות לוואי, שעשויות להיגרם ללא קשר). את יכולה להחליט אם את רוצה להמשיך ולעשות ניסויים על הגוף שלך, או לנסות ולעבור טיפול שיש סיכוי רב יותר שיעזור. אני אישית לא מכירה "כדור פלא" שאולי יעזור למרות שהאחרים לא, אבל חלק מהפסיכיאטרים ממשיכים לנסות סוגים רבים של תרופות, גם כששום דבר לא עוזר. עם זאת, לפעמים מוסיפים תרופה אנטי פסיכוטית כסוג של גורם המעודד את פעילותה של התרופה האנטי דכאונית, ואם לא ניסית זאת עד כה, אולי זה יעזור (למרות שאני מניחה שהפסיכיאטר ככל הנראה כבר הציע זאת). אני ממליצה מאוד לפנות גם לטיפול CBT. ייתכן שהטיפול שעברת לא עזר מספיק משלל סיבות: אולי לא היית מספיק בשלה, לא עשית את כל המשימות שהמטפל נתן לך לעשות (זה הרי טיפול לא קל), וייתכן גם שלא היה חיבור אישי טוב עם המטפל, הבנה והסכמה שלך עם דרך הטיפול ושיתוף פעולה ביניכם (מה שנקרא "הברית הטיפולית"). אלה מרכיבים חיוניים להצלחת הטיפול, וכנראה גם החשובים ביותר. לכן, אם הטיפול שעברת לא עזר לך מספיק, אין זה אומר שלא תצליחי בטיפול CBT אצל מטפל אחר, שאולי מתאים לך ומתחבר אלייך יותר, וחשוב גם שיידע להתאים לך באופן אישי את הטיפול וללכת "בקצב שלך" ובאופן קשוב לצרכים שלך. בכל זאת, זהו הטיפול היעיל ביותר עבור OCD, ואין דבר כזה "עמידות לטיפול פסיכולוגי"! לגבי טיפולים בגרייה מגנטית למוח (Deep TMS): טיפולים אלה הוכיחו יעילות בהפחתת דיכאון, ואנשים רבים שאינם מגיבים לתרופות נעזרים בהם. עבור OCD, הטיפולים האלה עדיין נחשבים לניסיוניים, וכל מי שעובר אותם למעשה משתתף בניסוי הבודק אם הם יעילים או לא. למיטב ידיעתי, כדי לטפל ב- OCD מגרים אזור אחר במוח מאשר בטיפול בדיכאון. את יכולה להחליט אם להיעזר בטיפול זה או לא (לדעתי הסיכוי שישפר את מצב הרוח גדול יותר), אך קחי בחשבון את מה שאמרתי. לגבי טיפול DBS: מדובר בהחדרת אלקטרודות למוח בהליך כירורגי, שמשאיר צלקות בראש. לא קל להתקבל לטיפול כזה (שגם הוא נחשב עדיין ניסיוני בארץ, ומשמש בפסיכיאטריה בעיקר לטיפול בדיכאון). יש קריטריונים מסוימים לקבלה, כשאחד מהם הוא טיפול עבר בנזעי חשמל שלא הצליח. בכל מקרה, לא נראה לי רלוונטי. שבת שלום, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שלום, כבר כתבתי כאן בעבר ותשובתך סייעה לי רבות! רציתי להתייעץ איתך לגביי דבר נוסף שהבנתי במהלך טיפול שהייתי בו. בשנה האחרונה סובלת ממחשבות בלתי פוסקות סביב אוכל, כל הזמן. מה אני אכין, מה אני אוכלת, מה אכלתי, מתי אוכל.. מחפשים מתכונים ומאמרים על אוכל.. פחד מהשמנה או מירידה במשקל.. צורך להישאר באותו משקל ופחד שהוא ינוע! בהתחלה הייתי די בטוחה שמדובר בהפרעת אכילה. עד הרגע שבמהלך הטיפול התחלתי להבין שהאובססיה סביב אוכל תמיד הייתה. זא תמיד הייתה לי התעסקות מרובה סביב אוכל. פעם- זה היה מתבטא בכך שכל הזמן חשבתי מתי אוכל ומה אוכל ואכלתי הכל מהכל ללא הגבלה. והשונה במצב בשנה האחרונה- זה שבשל בדיקות דם שהראו על כולסטרול גבוה כתוצאה מאכילה לא בריאה שלי התחלתי לאכול בריא ולשמור לא לאכול דברים שהרופא המליץ לי. אציין שאני כל חיי הייתי רזה מאוד-זהו מבנה משפחתי אצלנו, גובהי הוא 1.76 ומשקלי הוא 54. האם לפי הבנתי זהו סימפטום נוסף ל-ocd? עיסוק אובססיבי באוכל ששינה את אופיו במהלך השנים וההרגשה היא שהצורך בשליטה מוחלטת שלא אעלה/ארד במשקל מזכיר את השליטה המוחלטת בכל הדברים שמעלים בי חרדה וגורמים לי לעשות פעולות חוזרות ונשנות. לתשובתך אודה!!!
היי דניאלה, יכול להיות שזהו סימפטום נוסף של OCD ויכול להיות שלא, תלוי מה המחשבות המדויקות שעומדות מאחורי ההתנהגות (שברור שהיא סוג של התנהגות כפייתית, אך קיימות גם הפרעות כפייתיות שאינן OCD). כך או כך, הדבר אכן נובע מרצון מוגזם בשליטה, כפי שציינת, ואפשר לטפל בכך כפי שמטפלים בכל התנהגות כפייתית אחרת. הדגש הוא לגרום לך לוותר יותר ויותר על השליטה, ו"לקחת את הסיכון" שהמשקל ינוע, על מנת להפסיק להתעסק בכך באופן כפייתי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
היי שרון, אשמח למענה כלשהו. חיה מזה כבר עם בן זוג שלוש שנים זוגיות טובה ומאושרת ובעזרת השם בדרך לחתונה ומיסוד הקשר, רק שהמחשבות כל תקופה תוקפות אותי ולא מניחות לי עד לרמה שאני מאבדת את עצמי ומתחרפנת כבר, סוג המחשבות זה בזוגיות שכל הזמן וברב הזמן אני בודקת עד כמה אני אוהבת ואם זה מספיק ואם זה לא ובעל רגע נתון מה אני מרגישה ולמרות שזה מחשבות שווא ואני יודעת זה לא מניח לי מפחיד ומלחיץ, ועוד נושא קשור לנטייתי המינית, כשהייתי צעירה יותר היום אני בת 28 ו.. אז היו לי קשרים עמוקים עם נשים מן נוחות להיות בצד הזה ללא מין אבל עם רגש חזק, מאז ועד היום יש לי מחשבות של אולי את לסבית ואולי זה ואולי זה , למרות שאני יודעת שלא, המחשבות לא מניוות לרגע ומבלבלות כל הזמן מפחדת ודואגת לעתיד מה יהיה ומה יקרה אני לא יכולה לנוח ואני עייפה, וזה מפריע לשיגרה ועם בן הזוג, אובחנתי עם חשש קיים לhocd וrocd כאילו זה לא שאני עם בן זוגי וחושבת על נשים אני בכלל לא במקום הזה, משהו לא מניח לי אשמח למענה ויום טוב:)
היי קרנית, ברור לי שהמחשבות הטורדניות ממשיכות להגיע עקב העובדה שאת מנסה שוב ושוב להתנגד להן. זה מתכון בטוח לחזרתן. כדי שהמחשבות יפחתו ובסופו של דבר יפסיקו להגיע, את צריכה להתחיל לקבל אותן, לא להתנגד להן ולצאת מנקודת הנחה ש"הן נכונות", כביכול. הדבר הכי טוב שאפשר לעשות הוא לחשוב אותן בכוונה ולנסות לחוות את החרדה. בתחילה זה יפחיד אותך, כמובן, אך עם החזרה המכוונת על המחשבה, שוב ושוב, תראי שהפחד הולך ופוחת. בדרך כלל לא פשוט לעשות זאת לבד ולשם כך נעזרים לרוב בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שבו המטפל מלווה ומדריך אותך בתהליך הפסקת ההתנגדות למחשבות וקבלתן. עם ההתמדה בתרגול, הן הולכות ופוחתות ויכולות אף להיעלם לחלוטין. מומלץ לקרוא על HOCD ו- ROCD באתר שלי: http://www.cbthaifa.com/hocd-and-rocd.html בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שרון.. שלום מאוד מודה לך על עבודתך בפורם .. מאוד עוזר לי אשית.. תעלי ותצלחי..למה את לא עושה פגישות לחולהocdלמשל מפגש בחיפה..
שלום לך, אני שמחה שתשובותיי בפורום עוזרות לך! אם אתה מדבר על מפגש של חברי הפורום, פורומים רפואיים אינם מתאימים לכך, מאחר שלא מדובר בפורום חברתי שיש קשר בין חבריו. חלק גדול מהמשתתפים כותבים בו פעם אחת בלבד, ותפקידי הוא רק לתת מענה מקצועי לשאלות בתחום שבו עוסק הפורום. אם אתה מעוניין במפגש של חברי פורום הסובלים מ- OCD, ממליצה לפנות לפורום OCD בתפוז, שמיועד בעיקר לצרכי תמיכה רגשית ותקשורת בין חברי הפורום הקבועים.
טוב אז מעולם לא אובחנתי ולא ידעתי שיש דבר כזה עד הצבא, לפני הצבא לא הייתי אוכל עם הידיים והייתי שוטף ידיים בצורה כפייתית ממש כמו בocd הגעתי לצבא והכל מחמיר, לא צחצחתי שיניים שלושה שבועות, אני מפחד לגעת בדברים ולהתקלח, אני קם בחרדה בבוקר כל הזמן חושב מה עשיתי וכל יום אני בוכה ולפני הצבא גם שניסיתי לבכות לא הייתי מצליח ואני בקורס במודיעין, אני רוצה לפתור את זה אבל לא מצליח שאני כל הזמן בבסיס, יש לי תור לקבן ביום חמישי רציתי לשאול אם זה אפשרי לשכנע אותו לתת יומיות? הוא יכול להכריח אותי להישאר בקורס? זה כל היום מטריד אותי ואני חרד ואני מאוד רוצה לדעת מה יקרה איתי את יודעת לענות לי אני רוצה להיות כל יום בבית ולפתור אתזה כי אי אפשר לחיות ככה. יש לך תשובה או משהו שמבין בצבא שאתה יכול להפנות אותי?
טוב מאוד שאתה הולך לקבן. אני התביישתי ואכלתי אותה.
אני לא שורד בבסיס יש לי תור בחמישי ואני עד אז לא יודע מה אני עושה ואני מפחד שהוא יגיד לי תנסה להתמודד
היי אלון, תפקידו של הקב"ן הוא לספק לך עזרה נפשית ראשונית, להעריך באופן כללי את מצבך, ואם יתרשם שיש צורך בעזרה נוספת- להפנות אותך לפסיכיאטר צבאי. תפקידו הוא לא להכריח אותך להישאר בקורס, איני יודעת אם הוא יכול בעצמו לתת יומיות או רק להמליץ על כך ולהעביר את ההמלצה לממונים עליך. אתה יכול לבקש ממנו שימליץ על יציאות הביתה, גם כדי שיקלו עליך להתמודד עם הבעיה בשלב זה, וגם כדי שתוכל לעבור טיפול פסיכולוגי (ניתן בהחלט לעשות זאת באופן פרטי כאשר אתה יוצא הביתה, מאחר שבצבא אין ממש את המשאבים להעניק לך טיפול פסיכולוגי ל- OCD). הטיפול המומלץ הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שעל מנת לקבל אותו אתה בהחלט זקוק ליציאות מסודרות הביתה. יתכן שטיעון כזה עשוי לשכנע את הקב"ן יותר. אם יפנה אותך לפסיכיאטר לקבלת טיפול תרופתי- טיפול כזה עשוי להקל את המצב, אך עדיין אינו פותר את הבעיה. אני בהחלט ממליצה לפתור את הבעיה מהשורש, כך שלא תטריד אותך עוד! בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שלום לך לא מזמן כתבתי פה שיש לי חרדות והכל וזה פשוט לא מפסיק פחד מדיבוק,פחד ממחלות,פחד שמה אפגע במישהו קרוב,פחד שאני אשתגע,פחד שאני פדופיל,פחד מסכיזופרניה,וחרדות מכל דבר קטן ופחד מחלומות מוזרים שמה יתגשמו . אני בן 17 וקבעתי תור לפסיכיאטר אבל זה רק בעוד כחודש ואין לי מושג מה לעשות עכשיו . כל דבר שקורה אני מפחד ממנו , יש לנו קצר בחשמל אני מפחד שאיכשהו אני קמתי ועשיתי את זה בשביל לגרום למשפחה שלי משהו רע אני הולך ברחוב אני עובר ליד בן אדם אני מדמין בתוך הראש שהוא תוקף אותי היה לי חלום שיורים עליי ועל אבי עכשיו כל דפיקה בדלת אני מפחד שזה הולך להיתגשם ואני מפחד מהפחד שאני מפחד שזה הולך להיתגשם כי קראתי שחולה סכיזופרניה מפחד שהולכים לרצוח אותו אז אני מפחד מהפחד המוח שליייי מלללא ונכנעתי לזה כבר אני כל היום שקוע באייפון מחפש סימפטומים שואל אנשים כל קול שאני שומע אני מפחד שדמיינתי את זה כל ריח שאני מריח אני מפחד שאני מדמיין את הריח הזה כמו חולה סכיזופרניה אני שואל אנשים את אותה שאלה מספר פעמים כדי להיות בטוח שלא דמיינתי שהם אמרו את זה אני נוטל ידיים המון פעמים ביום מחשש שאני טמא יש לי מחשבות דיכאוניות על יום שישי בערב ובכלל בערב אני לא נהנה מדברים חיובים אני קונה אייפון חדש ביום ראשון ואני מנסה להיות שמח מזה והמוח שלי גורם לזה להיות שלילי אני כותב לך את זה ובוכה יש לי שינוים במצבי רוח אף אחד לא מבין מה עובר עליי אני מפחד שאני יקבל התקף פסיכוטי ואני ידמיין דברים בבקשה ממך תגידי לי שזה רק OCD וחא משהו גרוע יותר תודה רבה רבה
היי אורי, כדאי לך מאוד לפנות בהקדם האפשרי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, כפי שהמלצתי לך. אתה מוזמן לקרוא באתר שלי על הבעיה ועל דרכי הטיפול, יש לא מעט מידע. תרופות פסיכיאטריות עשויות להקל באופן חלקי את המצב, וגם זאת תוך מספר שבועות מרגע שמתחילים לקחת את המינון המלא (בהתחלה נוטלים מינון נמוך יותר, לשם הסתגלות). כלומר, אם אתה תלוי רק בפסיכיאטר, צפה להקלה בעוד כחודשיים. אם אתה רוצה להתחיל באמת לעבוד על עצמך ועל בעייתך, כבר מהתקופה הקרובה, מציעה שתיקח את המלצתי. מאוד קשה להתגבר על הבעיה לבד, ללא טיפול פסיכולוגי. אינני רוצה לתת לך אישור שזהו OCD ולא סכיזופרניה. ברור לי שהצורך עצמו באישור נובע מאובססיה, ואינני רוצה לחזק אותה. בקשת אישורים חוזרת ונשנה יכולה רק לגרום נזק! שבת שלום, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
תודה רבה על תשובתך אבל עכשיו שאמרת לי שאת לא יכולה להגיד לי אם זה סכיזופרניה או לא אני ממש בלחץ ומאוד בחרדה כרגע האם לפי דעתך זה ocd לפי התיאורים שלי? ואין לנו ממש כסף לטיפול התנהגותי קונקטיבי
אני אשה בת 45 וכל הזמן יש לי חששות שלבעלי יש מאהבת .לפי סימנים של התנהגות .לא ראיתי בעינים שלי אבל החששבות מנקרות אותי כל הזמן .אין בי אמון ,כי ראיתי בבית תרופה להגברת ההון .ומאז אני בחרדות .איך עלי להתנהג?
שלום לך, אינני יודעת מה טיב הקשר בינך לבין בעלך, כמה זמן אתם נשואים והאם הוא הוכיח את עצמו בעבר כראוי לאמון או לא. אלו גורמים שיש להתחשב בהם, בנוסף לרמת הפתיחות שלך מולו. ככל שהתקשורת ביניכם טובה יותר, כך יש פחות סיבות לחשוש. בנוסף, אם חיי המין שלכם פעילים, ייתכן מאוד שהוא משתמש בתרופה על מנת ליהנות יותר ביחסים איתך. בכל מקרה, אפשר לדבר איתו על העניין ולבדוק האם יש סיבה לדאגה. אם את חושבת שהבעיה היא אצלך (נטייה לדאגנות יתר במקרים כאלה), ושלא סביר שאכן יש ביסוס לחששותייך, אפשר לפנות לעזרה מקצועית כגון טיפול פסיכולוגי, או פשוט לנסות ולהמשיך בחייך כרגיל. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שלום,לאחרונה אני חווה מחשבות מטרידות וספיקות שמא פגעתי באחותי הקטנה (עולים בי מחשבות מיניות מעוותות,כאילו תקפתי אותה או עשיתי לה דברים לא ראויים ח"ו) אני לא זוכר שעשיתי לה שום דבר ( מה גם שהיא ואני חברים טובים,היא לא מתנהגת כאילו פגעתי בה) ובכל זאת אני מתייסר מצפונית כאילו כן קרו הדברים.. עולים לי כל מיני סרטים רעים בראש,כל מיני "זכרונות מדומים",אני כבר לא כ"כ בטוח מה היה ומה לא היה,וכל הזמן אני "לכוד" במחשבות,בספיקות ובייסורי המצפון.. אני מפחד שאולי יום אחד יתגלה שפגעתי בה,אני מפחד מעצמי,חושש שאולי אני אדם רע,או מסוכן.. זו תופעה מוכרת? מה את מציעה לעשות?
היי ששון, לדעתי, כדאי להיפגש פנים אל פנים עם איש מקצוע כדי לברר את טיב המחשבה, כלומר האם מדובר במחשבה טורדנית או במחשבה מסוג אחר. אם מדובר במחשבה טורדנית, אפשר להתגבר עליה בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). באופן כללי, אם זו מחשבה טורדנית, כיוון העבודה הוא לקבל אותה ולא לנסות להתנגד לה. אפשר למשל לכתוב תסריט המתאר את ההתרחשות הגרועה ביותר (לפי מה שעולה בדמיונך), לקרוא אותו שוב ושוב ולנסות להעלות את הפחד. עם הזמן, החרדה מהעניין הולכת ופוחתת. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שלום . יש לי תופעות לוואי שמלוות אותי קרוב לעשור הן בפרוזק והן ציפרלקס . ופשוט לא ידעתי שהן נבעו מזה , יש לי אוסידי מגיל 12 ומגיל 12 נטלתי תרופות שצוינו למעלה . ברגע שלקחתי את התרופות הרגשתי הקלה מבחינת החשיבה אבל תופעות לוואי שרק בחחצי שנה האחרונה הבנתי שהם הגיעו מהתרופות התופעות לוואי הן אי שקט , חרדה מדברים קטנים , עצבנות , קושי להגיע לריכוז מקסימלי . מה עושים עם התופעות לוואי הללו ?
היי גיא, ראשית, איך אתה יודע שהתופעות האלה נובעות בהכרח מהתרופות? אני לא רופאה, אך לא ידוע לי על תופעות לוואי כאלה הנמשכות לאורך זמן. תופעות הלוואי השכיחות יותר של התרופות הללו הן עייפות, ירידה בתפקוד המיני ועלייה בתיאבון. החמרה בחרדה או ירידה במצב הרוח אופייניות יותר לשבועות הראשונים של הטיפול בתרופה. שנית, עם תופעות לוואי מתמשכות של תרופות אין הרבה מה לעשות, מלבד להפסיק את הטיפול בתרופה ולנסות לעבור לתרופה אחרת, או טוב מכך- מדוע לא לקבל טיפול פסיכולוגי שיפתור לך את הבעיה? הרי אתה נוטל תרופות כבר כעשור, והבעיה עדיין קיימת ובנוסף לכך תופעות לא רצויות שאולי נובעות מהתרופות. טיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית (טיפול CBT) יכול לעזור לך לפתור את הבעיה אחת ולתמיד, כך שלא תצטרך יותר ליטול תרופות. שבת שלום, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
לבן הזוג שלי יש אמונות טפלות כאלו שנהפכו לקיצוניות, כמו לדוג לא לכתוב בעט אדום כי זהו צבע לא טוב שמסמן דין, נכנס למקומות רק ברגל ימין ובמידה ולא שם לב ונכנס בשמאל- הוא יצא החוצה ויחזור שוב ברגל ימין, עושה הרבה פעולות מס פעמים גם מבלי שאני מבינה את ההתנהגות- קם ומתיישב, סוגר דלת, פותח וסוגר אותה מחדש. מה זאת התופעה הזאת? ואיך אני יכולה לעזור לו? יש לציין שהוא די מודה בכך אך לא מעוניין לשמוע על טיפול. תודה רבה
היי סיגל, כמו שאת מתארת זאת, ייתכן מאוד שבן זוגך סובל מהתנהגויות כפייתיות. התנהגויות אלה בדרך כלל נובעות ממחשבות טורדניות, או כפי שאת מתארת זאת, "אמונות טפלות". האדם הסובל מכך יודע שהאמונות הללו הן חסרות היגיון, אך עדיין מקיים את ההתנהגויות הכפייתיות, על מנת לוודא במאת האחוזים שהן אכן לא יתגשמו. אם בן זוגך אינו מעוניין לשמוע על טיפול, אפשר להציע לו טיפול תרופתי, שניתן בדרך כלל על ידי פסיכיאטר (ולעתים גם על ידי רופא המשפחה). אם אינו מעוניין בשום סוג של טיפול, חוששני שאין מה לעשות, מאחר שהוא צריך לרצות לעזור לעצמו. את יכולה לציין בפניו עד כמה העניין מפריע לך, ואולי אף פוגע במערכת היחסים ביניכם, ואולי הטיעון הזה יעזור. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
הי שלום כבר חודש שאני נתקפת כל יום בהרגשה שאני מודעת לתהליך המצמוץ שלי , במקום שהוא יהיה אוטמטי ולא מודע אני מרגישה שאני זאת שאחראית על כל מצמוץ זה מחרפן אותי וככל שאני מנסה להפסיק לחשוב על זה אני רק חושבת יותר , הדרך היחידה שזה יעלם זה שאני באמת ממש ממש עסוקה אבל אי אפשר לדאוג להיות עסוקה כל היום , אז ברגע שיש לי דקה. מנוחה זה מופיע משום מקום ומאיים עלי ומטריד אותי , מגיע לרמה שכואבות לי העניים הראש וכן האלה , אני לא יודעת מה לעשות קבעתי תור לפסיכולוגית אבל התור הוא עוד חודשים , מה לעשות עד אז איך להקל על עצמי עם כל התופעות האלו אני יודעת שהכל בראש ואין שום דבר פיזי אז בטוח שיש דרך להלילחם עם הראש שלי , אשמח לשמוע מה דעתך , תודה רבה
היי בר, ישנן אובססיות הנקראות "אובססיות סנסו- מוטוריות", והן כוללות מודעות יתר לתהליכים טבעיים הקורים בגוף (כמו: דופק, נשימה, מצמוץ וכו'). הסובלים מהאובססיות הללו חשים צורך בעיסוק יתר בתפקודי הגוף, וחווים מחשבות כמו "אני חייב לחשוב על הנשימה שלי, אחרת אפסיק לנשום". לפי תיאורך, ייתכן מאוד שאת סובלת מאובססיה כזו. לגבי הטיפול הפסיכולוגי: קודם כל, חשוב לציין שהטיפול הנכון לפנות אליו הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). טיפול זה ילמד אותך כלים מעשיים כדי לפתור את הבעיה, בדרך כלל תוך זמן קצר, בייחוד אם הבעיה קיימת במשך מעט זמן כפי שתיארת, וזו האובססיה היחידה. שנית, לדעתי אין שום צורך (וגם חבל) לחכות חודשיים על מנת להיפגש עם הפסיכולוגית, כאשר קיימים מטפלים שיקבלו אותך בהתראה קצרה הרבה יותר, וכאשר בטווח זמן זה כבר תוכלי להרגיש הרבה יותר טוב. אם הטיפול שפנית אליו אינו טיפול CBT, כדאי לך לחפש מטפל אחר, זמין יותר וכמובן שמטפל בשיטה שיכולה באמת לעזור לך. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שרון שלום יצא לי לכתוב פה מס פעמים אבל כל פעם שגל כזה פורץ אני שוב מרגישה שסוף העולם מגיע בעבר אובחנתי עם אוסידי בעיקר במערכות יחסים ועל הספק הזה שכל הזמן קופץ לי לראש על היותי לסבית וכאלה זה משהו שיש תקופות שנרגע וכשאני מוטרדת או עמוסה ולחוצה זה שוב מתפרץ וכל פעם בצורות והרגשות שונות של אדישות חוסר חיבור לדברים אפשר להגיד ניתוק מוחלט אגב אני בזוגיות שלוש שנים זוגיות שטובה לי וטוב לי איתו ואני אוהבת המון אבל זה עדיין לא מספק אותי כדי לרדת מהספק של הנטייה ושל המחשבות החוזרות ונשנות של בדיקות מבחוץ וביקורת חריפה על עצמי בקשר או בדברים אחרים זה קצת מצחיק כי עד לפני שבוע הכל היה טוב ופתאום קיימנו יחסי מין וסליחה שאני מפרטטת מדי אבל זה רק כדי שאנסה להסביר את עצמי טוב שכבנו ולא הצלחתי להנות זה קרה פעמיים בתקופה שאני נורא לחוצה ומאז אני בוכה ובסטרס וחושבת שזה לא תקין ומה קורה לי ואז מתחילות המחשבות הלא פוסקות שאני מרגישה כמו זומבי כאילו כל דבר קטן יכול להיראות לי מוזר אשמח למענה תודה
היי קארן, את מתארת בעיה שמאוד קשה להתגבר עליה ללא עזרה מקצועית. כטיפ אני יכולה לומר, שכדאי לך לוותר על הרעיון להסיר את הספק. הספק תמיד יהיה שם, כל עוד ה- OCD קיים, וכאשר לומדים לקבל אותו, נמצאים בדרך הנכונה להתגבר על ה- OCD. זו בהחלט בעיה שניתנת לפתרון, וכדאי לפנות לטיפול CBT ויפה שעה אחת קודם. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון, אני רציתי לברר אם דיבור ללא הפסקה בלי יכולת לעצור הוא סימן להפרעה אובססיבית . לא רוצה בזה ומחליטה מראש שזה ייפסק אבל כל פעם זה קורה לי מחדש כאילו בלי שליטה . זה נורא מעיק גם על עצמי אבל הכי גרוע שמתרחקים ממני ואני לא רוצה לחיות אם זה לא ייפסק אודה לך אם תוכלי לעזור או לתת עצה
היי שלומית, לדיבור מהיר ללא הפסקה יכולות להיות כל מיני סיבות, אובססיה היא לא אחת מהן. אם הדיבור היה נובע מאובססיה, הרי שהיתה שם מחשבה קונקרטית על כך שאת חייבת לומר משפטים מסוימים כדי שלא יקרה משהו רע. בדרך כלל גם קיים צורך לחזור על משפטים שוב ושוב, כדי לוודא שה"טקס" נעשה כמו שצריך. כדי לברר מדוע התופעה מתרחשת, כדי להיפגש עם איש מקצוע ולהתייעץ איתו, כך שיוכל להעריך האם קיימים גורמים נוספים המפריעים לך שיכולים להסביר את הבעיה. סיבות אפשריות הן נטייה להתנהגות אימפולסיבית, הפרעת קשב וריכוז היפראקטיבית (ADHD) ועוד.
היי שרון, אני כן מרגישה צורך לסיים משפטים או לדבר על משהו אבל בפרטי פרטים, גם אם תוך כדי אני מרגישה שזה יותרמדי ושאני מעייפת אבל מפחדת כאילו שאולי לא יבינו ושזה יבהיר יותר את התמונה. מדברת קצת כמו ילד קטן שמפרט כי משחזרת את התמונה של מה שקרה ומפחדת לשכוח אך האבסורד שהרבה פעמים באמת "שוכחת" את העיקר ואת מה שבאמת רציתי להגיע אליו .. זה מאד מתסכל ולאחרונה גם משפיל כי מרגישה שאנשים כבר לא רוצים לדבר אתי מלכתחילה או שחותכים אותי באמצע. זה נורא מדכא אותי כי מרגישה שלוקה ב"דברת" ואפילו כאן אני מתקשה לעצור..
תודה רבה שרון..יש קשר בן נשימה עמוקה לחרדה??
כול הזמן מחשבות על מחלות דרכה עיקול בגלל שפעם היה לי חידק הלי קובקטר. גם הגשם ותחושת החורף עוד מחריפה את מצב
היי אורי, כדי לשפר את מצב הרוח באופן כללי, מומלץ להיות פעיל ככל האפשר. לעסוק בפעילות גופנית, תחביבים ופעילויות הגורמים לך סיפוק, להקיף את עצמך במערכות תמיכה (אנשים קרובים ואהובים), וכמו כן לשמור על תזונה מאוזנת ושינה טובה ובריאה בלילה. לגבי המחשבות, רצוי לא לעשות יותר מדי פעולות סביבן, למשל- לא לבדוק את עצמך (כדי לוודא שאתה לא חולה), לא לנקוט זהירות יתר וכו'. הרי אי אפשר באמת להימנע מסכנות ולהפחית את רמת הסיכון לאפס, ועדיף לנהל חיים נורמליים מאשר להיות כבול להימנעויות. בכל מקרה, אם הבעיה מאוד מציקה ומפריעה לך, מומלץ לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
האם ניתן לטפל באדם מבוגר שעבר פגיעת ראש ופגיעה מוחית שאוסף בקבוקים מהפחים ומוכר אותם?
היי קטיה, כדי לדעת האם וכיצד ניתן לטפל באדם זה, דרוש כמובן מפגש פנים אל פנים עם האדם, בדיקות רפואיות והערכה נוירולוגית מקיפה, כמו גם הכרה של ההיסטוריה שלו והערכה תפקודית. שבת שלום, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שלום לך אני נער בן 17 סובל כבר שנה ממחשבות שהולכות ובאות ומאוד מפחידות היה לי חרדות שיש בי דיבוק,היה לי חרדות שאני פדופיל,היה לי מחשבות שאני הולך לרצוח אנשים קרובים אליי ואני ממש רואה את זה בראש ואני מתחיל לבכות , עכשיו אני מפחד שיש לי סכיזופרניהוגם המחשבות האלה שאני הולך לרצוח קרובים אליי חזרו אני באמת ילד טוב חכם חייכן נאה אני לא משוגע אני ילד טוב אבל המחשבות האלה הורגות אותי אני לא מצליח להשתחרר מהם כבר שבוע שהם לא עוברים אני רוצה ללכת לפסיכולוג אבל שמעתי שיש מקרים שזה מחמיר את המצב ואני לא יודע מה לעשות אני רק שוכב במיטה ובוכה בבקשה ממך האם זה OCD ? והאם המחשבות הללו יכולות להתממש? תודה רבה רבה לך
היי אורי, המחשבות שאתה מתאר בהחלט נשמעות כמו מחשבות טורדניות. ייתכן שאתה סובל מ- OCD, אך דרושה שיחה יותר מעמיקה על מנת לבצע אבחון מדויק. מאוד קשה להתגבר על מחשבות אלה בכוחות עצמך. לפעמים הן חולפות באופן ספונטני, או מתחלפות במחשבות אחרות, אך פעמים רבות הן נשארות ואף מחמירות. זאת בגלל הניסיון המתמיד שלא לחשוב אותן והנטייה להילחץ מאוד בכל פעם שהן מופיעות. עקב כך, המוח תופס את המחשבות כמאיימות ומסוכנות, ולכן חושב עליהן שוב ושוב (על מנת להיזהר מהסכנה, כביכול). כדי לעצור את המעגל השלילי הזה, מומלץ מאוד לפנות לטיפול פסיכולוגי, בגישה קוגניטיבית התנהגותית (טיפול CBT) בלבד. אל תפנה לכל פסיכולוג או מטפל שהוא, אלא רק לכזה העוסק ספציפית בטיפול זה ומיומן בטיפול ב- OCD. לשאלתך, המחשבות כמובן אינן יכולות להתממש. איני יודעת אם תשובה כזו תועיל לך, מאחר שהטורדנות יכולה לגרום לך להאמין לתשובתי רק באופן חלקי, כלומר להישאר עם ספק כלשהו האם הן באמת יתממשו או לא. זהו טיבה של טורדנות. אך ניתן לומר בוודאות שאין מה לדאוג בעניין זה. חג שמח, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
תודה רבה על תשובתך אבל האם זה יכול להיות מחלת נפש כגון סכיזופרניה וכדומה? כי אני ממש מפחד
שלום, אתמול הבן זוג שלי שיתף אותי שיש לו מחשבות רצחניות, לפעמים קופצות לו מחשבות ממש מפחידות כאילו הוא הולך להרוג את הבן שלנו..אני מכירה אותו ויודעת שהוא בן אדם טוב והוא בחיים לא יעשה את זה. הוא הרבה עם הילדים ויש לו סבלנות מדהימה איתם. אבל המחשבות הללו מפחידות אותו ומכניסות אותו לדיכאון, הוא חושב שהוא אדם נורא והוא מתבייש לדבר על זה...קח לו המון זמן עד שהוא נפתח..איך אפשר להתגבר על זה?
היי מעין, קודם כל, חשוב לציין שמחשבות מסוג זה (שככל הנראה הן מחשבות טורדניות) לעולם לא יתממשו. נהפוך הוא, הן נוטות להופיע דווקא אצל אנשים בעלי רמה מוסרית גבוהה ותחושה של אחריות אישית כלפי הסביבה. מאחר שאנשים הסובלים מהמחשבות הללו הם מאוד מוסריים, הם אינם מסוגלים לשאת את המחשבה שהקרובים אליהם ייפגעו באשמתם. יחד עם פחד גדול מאובדן שליטה, שמאפיין אותם בדרך כלל, נוצר מצב בו הם חושבים על הדבר שנראה להם מפחיד ונורא מכל, וחוששים שהוא יקרה להם. למען האמת, הסיכוי שהוא יעשה משהו כזה הוא דווקא פחות מהסיכוי שאדם שאינו חושב מחשבות טורדניות, או אינו פוחד לעשות מעשה כזה, יעשה אותו. מומלץ מאוד להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיכול לחסל את המחשבות הללו לחלוטין. חג שמח, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שלום רב מזה שנים רבות אני סובל ממחשבות טורדניות-כפיתיות. האינטנסיביות של המחשבות משתנה מעת לעת. לאחרונה התדירות גברה מאוד, המחשבות לא עוזבות אותי ולא נותנות מנוחה. הן תמיד שם, מחשבות לא נאותות שנתקעות ומסתובבות ב-"לופ" בעוד אני מנסה להילחם בהן. הדבר פוגע בי קשות בתפקוד היום-יומי ומוביל לעצבנות, עייפות, חרדה ודיכאון. החלטתי לפנות לטיפול, להתמודד עם הבעיה ולפתור אותה אחת ולתמיד. ראשית רציתי לשאול האם ההגדרה התופעה הנ"ל היא OCD? שנית, קראתי שניתן לטפל בשיטה שנקראת CBT, האם הוא הוכחה כיעילה? שלישית, קראתי שתרופות מקבוצת SSRI דוגמת ציפרמיל נמצאו כיעילות לטיפול בתופעה, אך יש שטוענים שהתרופות עושות נזק בטטוח הארוך, האם כך הדבר?. מה עושים??? למי פונים?? הבושה מנעה ממני במשך שנים לפנות לעזרה והחלטתי לפעול. אני מאוד רוצה לשים לזה סוף!
שלום לך, לא ציינת מהן המחשבות (מבחינת תוכן) ומה טיבן, כך שלא אוכל לומר לך האם הן מחשבות טורדניות. לא כל מחשבה שחוזרת על עצמה מוגדרת כמחשבה טורדנית, וכמובן שאי אפשר לאבחן OCD בצורה כזו. טיפול CBT הוכח כטיפול היעיל ביותר לא רק עבור OCD, אלא עבור כל הפרעות החרדה וגם הפרעות רבות אחרות (דיכאון, הפרעות אכילה ועוד). למעשה, זהו הטיפול הפסיכולוגי היחיד שיש ראיות מחקריות חזקות מאוד לטובתו. מומלץ לפנות למטפל (פסיכותרפיסט) העוסק בטיפול CBT על מנת לקבל אבחון מדויק יותר וטיפול נכון בבעיה. לגבי תרופות, התרופות יכולות לשפר את מצב הרוח ולהפחית חרדה, כל עוד נוטלים אותן. כאשר מפסיקים לקחת את התרופה, בדרך כלל הבעיה חוזרת. לכן, התרופות אינן פותרות את הבעיה ומומלצות בעיניי רק למי שלא מעוניין בשום אופן לפנות לטיפול פסיכולוגי (או לחלופין למי שקשה לו מאוד להגיע לטיפול פסיכולוגי עקב דיכאון עמוק). יתרה מזאת, טיפול CBT מתמקד בהתמודדות עם הבעיה כך שתיפתר בטווח הארוך במקום "בריחה" ממנה, ותרופות מהוות סוג של "בריחה", בכך שהן ממסכות את הבעיה ומונעות את ההתמודדות, ועקב כך יכולות לעכב את פתרון הבעיה. לגבי נזקים גופניים, יש לשאול את הרופא, אך למיטב ידיעתי אין כרגע מספיק נתונים לגבי מה התרופות האלה יכולות לגרום בטווח הארוך (מאחר שהן חדשות יחסית). עד כה, פרט לתופעות לוואי אפשריות, לא נמצאו ממצאים המראים על נזק משמעותי לגוף. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שלום גב' שרון, במשך חודש אני מרגיש כאבי בטן קלים בבטן התחתונה כאשר אני מתיישב. אני נכנס לשירותים פעם או פעמיים ביום. אני עושה גרפסים לעתים. אני משתעל לאחר ארוחה ( שיעולים קטנים). אני מרגיש כאילו אני לא יכול לנשום בגלל כאבים קלים. אני מרגיש כאילו בטני נכנס לתתוך. על מה דברים הללו מראים? האם מדובר על כאבי בטן שנובעים עקב חילופי העונות ושיעלמו עם הזמן? יש לך עצות? תודה, שמעון
היי שמעון, לא ברור מדוע אתה שואל בפורום זה. זהו פורום הפרעה טורדנית כפייתית, ולא פורום גסטרו ואני אינני רופאה. פנה לבדיקה אצל רופא. בברכה,
שלום גב' שרון, אני תירגלתי מדיטציה טרנסנדטלית במשך 4 חודשים. לאחר 4 חודשים אני קיבלתי את ההשפעות הבאות: 1. אני מחייך ושמח באופן ספונטני כמעט בכל היום. 2. אני רגוע כמעט בכל מצב ,כולל דברים שניתנים לי בפעם ראשונה: נסיעה למקום לא מוכר, כניסה למקום זר, דיבור מול כיתה , דיבור עם אנשים וכו'. 3. אני רואה את העולם באופן היפנוטי - עולם יפה , מוקסם ומואר ובני אדם גם כן יפים ומוקסמים. כאשר אני מתיישב לי ועומד מול העולם, אני רואה את העולם מעין יפה, מוקסם, מואר ( דבר פלא). בעיניי העולם והאנשים נראים יותר יפים ( אפילו אילו שלא). הטבע נראה גם יפה. 4. אני מרגיש מעין שקט במוח ואנרגיה בחוץ. 5. אני חש שיפור בעצמו- בעל חשיבה חיובית, ביטחון עצמי , רגיעה , חיזוק כישורים חברתיים וכו'. 6. ישנם שני דברים שאני לא יודע האם הם טובים: א.כאשר אני מתבונן אל העולם , אני רואה סוג של חלום. אנשים הולכים וחולפים אל מול עיניי, העולם מואר יותר וכו'. אני מרגיש סוג של חלום. ב. כאשר אני מדבר עם אנשים או איש אני מרגיש סוג של חלום. האנשים לא מבינים כך,הם סבורים כי אני בעל חשיבה חיובית , מצחיק , אופטימי כי אני מחייך , רגוע ושמח באופן אוטומטי כמעט כבל מצב ורגע. אני יושב או עומד מול אנשים או איש והוא מדבר איתי או שלא מדבר איתי , אני רואה אותו בסוג של חלום, אך אני מבין את הדברים שהוא אומר ( לפעמים לא שומע את כולם, אבל אני שואל מה אמרת? והוא חוזר). אני מרגיש איזה חלום. האנשים עוברים אל מול עיני ( יש המדברים איתי ויש הלא מדברים)ואני מרגיש מעין חלום כזה. מצד שני, האנשים בסביבה אינם רואים זאת, הם סבורים שאני אדם מצחיק ( האמת אני באמת מצחיק כנראה בזכות מ"ט), , שמח, בעל חשיבה חיובית ורוגע. כך גם כתבו לי כמה בנות ובנים במכתב. על מה המאפיינים הנ"ל של האדם מצביעים ( בקצת יותר דגש על סעיף 6) ? האם זה מצב של חלום מיוחד? האם זה מצב היפנוטי מיוחד חיובי? מצב תודעתי חיובי? אם כן , איזה מצב תודעה? זה הרגשה של ניתוק, הפרעת ניתוק, מעין דהריאלזציה? אני מקווה שזה לא זה. האם זה מסוכן? זה טוב או רע? מה זה? תודה robert
היי רוברט, אני לא בטוחה שהפורום הזה הוא מקום הנכון לשאול בו את השאלה הזו. קודם כל חשוב להבהיר שאין כל קשר לאובססיות או להפרעה טורדנית כפייתית. שנית, אני ממליצה להיפגש עם רופא שעוסק בהיפנוזה כדי לקבל אבחון מדויק של התופעה, במידה שהיא מפריעה לך (אני כמובן לא יכולה לומר בדיוק במה מדובר דרך הודעה בפורום). מטרתן של חלק מהמדיטציות היא לגרום לך להיכנס למעין מצב תודעתי אחר. זהו תהליך שדומה לתהליך היפנוטי, וייתכן שלפעמים מתרחש תהליך היפנוטי של ממש אצל אנשים קלים להיפנוט. דיסוציאציה היא גם סוג של מצב היפנוטי, ולכן מונחים שונים למעשה מדברים על אותו הדבר. עם זאת, לא כל דיסוציאציה היא שלילית, וכמובן שלא כל דיסוציאציה נובעת ממצב פתולוגי. לכן, אני לא חושבת שהתופעה היא סימפטום של הפרעה כלשהי, אלא כנראה תוצאה של המדיטציה הרבה שתרגלת. שוב, אני ממליצה לקבל חוות דעת פנים אל פנים ממומחה בתחום ההיפנוזה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שלום רב, שלחתי לך תגובה לאימייל שלך. אשמח אם תראי אימייל זה. בכותרת רשום "robert מפורום באתר דוקטור". תודה, robert
שנה טובה לך גב שרון היקרה הצדיקה כמה שאלות בבקשה.בבקשה תעני לי ספציפי בלי שום קשר לשיחות תודה כמה פעמים בסופר האשה שאחרי שמה את המוצר שקנתה על המוצר שלי שהיה במסוע. בגלל האוסידי שלי גם אני נגעתי לה בדברים .אבל זה הרגיז אותי.האם זה נורמלי להתרגז מאשה שהיתה אחרי בתור והניחה את המוצר שלה בצמוד למוצר שלי אפילו על המוצר שלי? האם זה נורמלי ? אני לא אמרתי לה כלום פחדתי שתגיד שאני לא נורמלית . בבקשה האם זה נורמלי שאני מתרגזת ומה עושים במצב כזה.תודה רבה שרון היקרה והצדיקה. נ ב רק לי זה קורה חוק מרפי?
היי דנית, אני רואה שאני צריכה לפתוח פורום נפרד העוסק בניהול כעסים... אני לא חושבת שיש דבר כזה תגובה "נורמלית" או "לא נורמלית". כאשר אנחנו מגיבים לאירוע שגרתי שאחרים היו רואים אותו כטריוויאלי בעוצמה רגשית גבוהה, כנראה שהגזמנו עם המחשבה. מחשבות שגורמות לנו לכעס ולתסכול בעוצמה גבוהה, בדרך כלל כוללות את המילים "חייב", "צריך" ו"אסור". אם אנחנו חושבים, למשל, ש"אסור היה לו לעשות לי את זה", אנחנו נכעס מאוד. המחשבה הזו היא מוגזמת ובדרך כלל נכונה רק במקרים מאוד קיצוניים (של אלימות פיזית למשל). לדעתי, אין שום סיבה לכעוס במידה רבה כאשר החשיבה שלנו נכונה ופרופורציונלית לאירועים שקורים לנו. אגב, אני יודעת שאת שואלת אותי מאחר שאת סומכת עליי, אך לשאלה אין שום קשר לנושא הפורום הזה. שנה טובה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון אובחנתי אצל פסיכולוגית כסובל מחרדה במה שקשור למיניות או יותר נכון להתנהגות מינית לא ראויה בין היתר אני חרד מאוד מעניין הנטייה עקב סיפור ארוך שכבר רשמתי לך פה ,אני עם בת זוג כבר הרבה זמן וזה מקשה עליי מאוד, התחלתי טיפול עם הפסיכולוגית אבל אני מוצא את עצמי סובל המון בדרך ונתקעות לי מילים בראש כמו "הומו" שהמילה הזאת לא עוזבת אותי והפחד שכשאני ליד ההורים שלי אני אגיד פתאום "אני הומו" או כשאני עם הבת זאת ראגיד "אני רוצה להפרד" כאילו מן פחד לדחף כזה להגיד משהו לא ראוי או פחד להתנהג כמו פדופיל למרות שבחיים לא אהייתי עושה דבר כזה אני מפחד ללכת בקרבת ילדים שלא יצוץ לי משפט לראש כמו "מה הייתי עושה לו" זה גורם לי לזעזוע עמוק (פגשתי בעבודתי בפדופילים אמיתיים) ולחרדה מלהביא ילד בהמשך אני חושש שכל סיטואציה שאני נכנס אליה או רואה בטלוויזיה תראה בעיניי מינית מעולם לא עשיתי דבר מה מיני אסור ואפילו עם בת הזוג אני נזהר פי אלף שלא לעשות משהו שלא יהיה לה נוח אבל זה כבר מעיק כל גבר שעובר אני מתחיל לדמיין בראש סיטואציה מינית כל שיחת גברים על גודל איבר וכו' יכולה להיות מסקרנת אך מעוררת בעתה בו זמנית ונמאס לי כבר מזהה אני רוצה שזה יעבור כבר!!
היי אביאל, איני יודעת האם אתה מטופל בטיפול קוגניטיבי התנהגותי או בטיפול דינמי (שאנשים בדרך כלל מתייחסים אליו כטיפול "רגיל"). בכל מקרה, הדרך הנכונה להתמודד עם הבעיה, היא להתחיל לנסות לעשות באופן מכוון בדיוק את מה שאתה פוחד ממנו. למשל, אם אתה פוחד לומר "אני הומו" או "בואי ניפרד", נסה להוציא את המילים האלה מהפה כשאתה בחברת אנשים. (מה שקורה בדרך כלל, הוא שאנשים שמנסים לעשות דבר מסוכן או מביך שתואם את הפחדים שלהם, אינם מצליחים לעשות אותו- ובהתאם תיווכח שאינך מסוגל להוציא את המילים מהפה בפועל...) בנוסף, הטיפול כולל התמודדות והצפה של המחשבות המפחידות שלך, בצורה של כתיבת תסריטים שליליים לגבי הגילוי שאתה הומו, יציאה מהארון וכו'. בהתמודדות הישירה עם הפחד יש משהו שנטרל אותו ומחסן אותך מפניו בעתיד. אם אתה מטופל בטיפול CBT, הטכניקות האלה ככל הנראה יגיעו בהמשך. נסה לדבר על כך עם הפסיכולוגית שלך, ולהגיע לתכנית פעולה מדויקת שברורה לך. זה יפיג הרבה מן החששות לגבי ההתקדמות בהמשך. וכדאי לזכור שיש צורך בסבלנות, המחשבות השליליות אינן יכולות להיעלם ברגע. וכדי "לא להיות שם", צריך קודם כל לאפשר לעצמך "להיות שם", כלומר לחשוב את המחשבות ולחוש את הפחד. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com
שלום, אני בן 21 ובחודש מרץ האחרון הלכתי לבדיקה של HIV במקום אנונימי עקב חוויה מינית ראשונה - חד מינית. מאז עברתי חרטות רבות על המעשה הזה, הבדיקה יצאה שלילית אך זה לא היה לי מספיק. בחודש יוני הלכתי שוב לבדיקה ויצא שלילי, הרגשתי מעולה למשך 24 שעות עד שהגיעו מחשבות חדשות על כך שחשבתי מה אם המטפל הדביק אותי בצורה מכוונת ועל איך שלא הייתי צריך ללכת בכלל. מחשבות שאני יודע שהן אולי לא הגיוניות אבל אני לא שולט בהן, עברו שלושה חודשים בדיוק ויש לי דחף ללכת להיבדק שוב על מנת לסיים עם הסיפור הזה ולהמשיך הלאה בחיי. כך חשבתי גם בבדיקה הקודמת - כדי לסיים עם הדמיונות והמחשבות, אך יצאתי עם מחשבות עוד יותר גרועות , מחשבה שניסו להדביק בכוונה, מה עליי לעשות? ללכת להיבדק שוב? האם זה רק יביא לי עוד מחשבות יותר גרועות? האם אני סובל מאיזושהי אובססיה? אין יום שאני לא חושב על זה ואני לא מצליח להתקדם הלאה ולהמשיך בחיי בצורה נורמלית. אשמח לתשובה, תודה
היי ניר, בהחלט יכול להיות שאתה סובל מאובססיה. קיים סוג של OCD שהסימפטומים שלו הם בדיוק כפי שתיארת. אם אכן הדבר כך, בדיקות נוספות רק יזיקו לך ויחמירו את המחשבות האובססיביות. עליך להחליט שאינך פונה בשום פנים ואופן לבדיקה נוספת, ולא חשוב עד כמה החרדה תהיה חזקה. זה עשוי להקל את המצב. מומלץ מאוד להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), על מנת לטפל בכל היקף התופעה- ייתכן שקיימות התנהגויות נוספות סביב המחשבה והפחדים, והם עולים לא רק סביב הבדיקה. למעשה, אנשים שסובלים מ- OCD הכולל פחד מאיידס, עשויים לחשוב שכל דבר בסביבתם עלול להדביק אותם, וההתנהלות היומיומית הופכת להיות קשה ומתישה. לכן, כדי למגר את כל הסימפטומים, יש צורך להיעזר בטיפול זה, שילמד אותך להתמודד עם המחשבות בלי לבצע את הפעולות הכפייתיות. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com
אני מתחילה להבין שאולי אני לוקה באו סי די. תמיד שאני יוצאת מהבית אני אלף פעם חושבת עם נעלתי את הדלת או לא ולא נרגעת עד שאני חוזרת לבדוק. במידה ואני עושה מחליק/ מבשלת משהו/ מדליקה מזגן ואז יוצאת מהבית תמיד חוששת ששכחתי לסגור ולא נרגעת עד שאני חוזרת לבדוק. כשאני מחנה את האוטו תמיד יש לי חשש ששכחתי להרים את האמברקס ויורדת לבדוק, יכולה גם לרדת כמה פעמים לוודא שבמת הרמתי. האם זה באמת דברים שמאפיינים או סי די? האם זה דברים שמצריכים טיפול?
בקשרים רומנטיים אני תמיד מאוד חרדתית ואובססיבת כל הזמן פוחדת שהבן זוג לא אוהב, בוגד, משקר וכדומה. פוחדת להיכנס לקשרים חדשים כי פוחדת להיפגע הקשר הרציני האחרון שלי נמשך כמעט שלוש שנים והפרידה הייתה מאוד מאוד קשה בשבילי. היה לי קשה להפסיק לדבר איתו להפסיק לשלוח לו הודעות כל הזמן ניסתי לשגנע אותו לחזור אליי שיגעתי אותו. ואת עצמי
היי לילו, ההתנהגויות שציינת בהודעתך הראשונה בהחלט יכולות להיחשב להתנהגויות כפייתיות. הן מצריכות טיפול רק אם הן מפריעות לך ופוגעות באיכות חייך במידה ניכרת, כך שהיית רוצה לשנותן. הדברים האחרים שציינת (לגבי החשש במערכות יחסים) על פניו אינם קשורים בכפייתיות, אלא באמונות שיש לך לגבי העולם ואנשים (למשל, ייתכן פחד מנטישה, קושי לתת אמון וכו'). גם בזה אפשר לטפל, אם כי בצורה קצת אחרת. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com
חשיבה לא רציונלית. אני בת 52 בדרך כלל בריאה. רק בעית בלוטת התריס והיא בטיפול ובמעקב. בשנה באחרונה קרו לי כמה מקרים שאין לי הסבר לזה. פחד. פחד מנסוע במנהרה, פחד מטיסה, פחד מנסיעה על גשר מעולם לא היה לי כזה דבר בפעם הראשונה שזה קרה לי פתאום חשבתי שזה מסוכן הלב שלי דפק מהר התחלתי להזיע מיד פתחתי את הרדיו, שתיתי מים נסיתי להטות את המחשבה למקום אחר והצלחתי אחרי הרבה דקות קשות. עבדתי על עצמי קצת, וזה נרגע. עכשיו משהו חדש, אני נימצאת באיזה שהוא מקום, ופתאום אומרת לעצמי מה אני עושה פה? כאילו אני יודעת למה אני שם אבל זה מוזר עולה לי החום לפנים, הלב מתחיל להלום חזק ואז שוב אני מתייצבת לאחר אולי נאמר 2 דקות. אני מפחדת לצאת לאיזורים חדשים, רוצה להיות רק קרוב לבית שלי. לא מבינה למה זה קרה לי. אני אישה בעלת בטחון, עצמאית שמחה. לא נשואה אבל יש ילדים בבית. שלא מודעים לרגש שלי רוצה לדעת למה זה הגיע אלי ואיך אוכל לטפל בזה. לציין אני לא פוחדת משום דבר בדרך כלל. רק מעצמי פתאום שככה זה קורה לי. אני פוחדת שיקרה לי משהו שאני לבד.
שלום לך, פנית לפורום הפרעה טורדנית כפייתית, לכן אציין שלא נראה כי מדובר בהפרעה כפייתית אלא בהפרעת חרדה "קלאסית" שכרוכה בהתקפי חרדה. "חשיבה לא רציונלית" אכן מתארת בצורה טובה חלק ממה שעובר עלייך. כדי להתגבר על הבעיה הזו, עלייך ללמוד כיצד לא "לפחד מהפחד", כלומר לא להירתע מהחרדה עצמה ומן הסימפטומים הפיזיים הלא נעימים המלווים אותה. קודם כל, חשוב לזכור שהסימפטומים לא מזיקים בשום צורה לגוף, גם אם הם לא נעימים. כאשר מקבלים אותם בהבנה ולא מנסים בלי סוף להימנע מהם, החרדה חולפת בסופו של דבר. בדרך כלל נחשפים לחרדה ולסימפטומים שלה בצורה הדרגתית, וכן למקומות שכרגע את פוחדת ללכת אליהם (מחשש לקבל התקף חרדה). הלימוד כיצד להתמודד עם החרדה, כולל הפיכת החשיבה לרציונלית יותר, מתבצע בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). מומלץ לפנות לטיפול כזה בהקדם. תוך מספר חודשים תוכלי להרגיש הרבה יותר טוב, ואף להיפטר מהבעיה כליל. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com
באמת תודה מכל הלב.
שלום לך שרון שנה טובה ועוד הרבה שנים טובות שיהיה לך כי את עוזרת לאנשים כמוני בנוסף לבעיות אוסידי שלי יש לי בבקשה שאלה לגבי קרובת משפחה. הנל אובחנה כ או סי די . נוטלת כדורים .לפני שנים תפסה את בעלה עם אחת שעושה מסז כנראה זה גלש מעבר למסז .זה קרה פעם אחת .מאז היא משגעת את בעלה .היכן אתה היא שואלת עשר פעמים ביום. בעלה לקח אותה להרבה פסיכיאטרים . נתנו לה כדורים .ונדמה לי שהיא עכשיו השתפרה מבחינת הבכי. היא לא בוכה. דיברתי איתה היום ואמרתי לה שהיא צריכה שיחות .אבל היא ענתה לי שהיא לא צריכה ויש לה בעיות אמון. היא מסרבת לשיחות. היא משגעת את עצמה . מה עושים .אגב היא אשה מאד יפה ובת 40. תודה מראש
שכחתי להוסיף שהיא עובדת כשלושת רבעי משרה
היי דנית, ככל הנראה חברתך מאובחנת כסובלת מ- OCD מסיבות אחרות, מאחר שקנאה (גם אם היא מוגזמת וחולנית) אינה נחשבת ל- OCD. מה גם, שבעלה כבר נתפס בוגד בה, ולכן לא ניתן לומר שהחשיבה שלה בנושא זה היא לגמרי לא הגיונית. מצד שני, אם היא בחרה להישאר איתו, רצוי שתלמד לתת בו אמון, מאחר שאם היא בוחרת "ליהנות" מכל העולמות (גם להישאר איתו וגם לנהוג בצורה חשדנית), יכול להיווצר מצב של נישואין לא יציבים ורצופי קשיים וסבל. עם זאת, יש לזכור שהבחירה להישאר בנישואין אלה ובמצב כזה היא בחירה שלה. אפשר לציין בפניה שטיפול פסיכולוגי יכול בהחלט לשפר את המצב מבחינת היכולת לתת אמון באנשים באופן כללי (אם זו הבעיה שלה). שנה טובה גם לך, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com
שרון שלום, שמי דניאלה אני בת 22, סטודנטית. מגיל צעיר מאוד אני חרדתית כלפיי הבריאות שלי ושל הקרובים שלי. זוכרת את עצמי תמיד מאוד מודאגת שמא משהו רע יקרה לבני המשפחה שלי. פחד שהיה הורס לי המון. עם השנים זה פחת אך עדיין יש תמיד חרדות הנוגעות לבריאות. מס פעמים בחיי חוויתי התקפי חרדה במהלך הלילה בעיקר. בחודשים האחרונים פיתחתי סוג של אובססיה למשקל שחלילה לא אעלה ולא ארד ותמיד אשאר במשקל המסויים בו אני נמצאת כעת. ובעקבות טיפול פסיכולוגי שאני נמצאת בו כעת התחלתי להבין שיש דברים רבים שמפריעים לי ואני צריכה לטפל בהם. כגון: שטיפות ידיים מרובות, צורך ברישום תמידי של משימות ומטלות שאני צריכה לעשות, אי מנוחה מידיעה שיש לי משהו לעשות ואיני עשיתי, פחד מבעיות בריאותיות, פחד מכישלון בלימודים, פחד מחוסר הספק, פחד מכך שאם אתמסר לחלוטין לבן זוגי הוא יבין שאיני מספיק טובה עבורו. חשש וחוסר החלטיות. והמעייף מכל-פחד עצום מכל מצב שבו אני חשה שאיני בשליטה מלאה על המתרחש בחיי. מצד אחד, אני מתגברת על כל אלו יחסית באופן טוב אך מצד שני, חשה שזה גוזל ממני המון אנרגיות וכוחות נפשיים. אציין, שאחי סובל מ-ocd ומטופל. ואבי ואחותי כנראה סובלים גם כן אך מעולם לא אובחנו/טופלו. השאלה שלי היא, האם על פי מה שאני חווה יכול להיות שגם אני סובלת מכך? ואת הטיפול הפסיכולוגי שלי התחלתי בשל הבעיות באכילה אך מיד הפסיכולוגית שלי הסבירה לי שאלו אינן הפרעות אכילה אלא שזה נובע מדברים אחרים. האם אני צריכה להעלות בפניה את המחשבה שלי על האופציה שזה ocd?
היי דניאלה, בהחלט יכול להיות שאת סובלת מ- OCD, וייתכן מאוד שגם המטפלת שלך חושבת כך אך נמנעה מלומר לך (משום מה יש מטפלים שנמנעים מלתת אבחנה או לומר אותה למטופל עצמו). לדעתי, כדאי שתצייני את האופציה בפני המטפלת שלך. אני מאמינה בשקיפות מלאה משני הצדדים. הערה חשובה: אם אינך מטופלת בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), הסיכוי שהבעיה תיפתר ותחלוף (או שאפילו יהיה שיפור בסימפטומים) בעקבות הטיפול הוא נמוך מאוד. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול קצר מועד יחסית, שמטרתו לפתור בעיות כמו אובססיות, חרדות, דאגות מוגזמות ועוד. הטיפול מספק לך כלים להתמודדות ותרגול מסודר, כך שבדרך כלל רואים התקדמות משבוע לשבוע. בנוסף, כפי שציינת, שורש הבעיה הוא צורך גבוה בשליטה ופחד מאבדן שליטה (שבדרך כלל קשור בחרדות)- ולכן בטיפול CBT מוצאים דרכים שיעזרו לך להתמודד עם חוסר השליטה בחייך, ולוותר על הצורך הגבוה בשליטה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com
תודה רבה רבה על המענה והעצות!
שלום יש לי הפרעת חרדה מתח בהלה מתח שרירים נעילת השיניים רוב היןם שבטח נובעת מלחץ נפשי...זה מאז הלידה התחיל ככה....יש לי שאלה רציתי לדעת האם הפרעת חרדה היא לכל החיים או שהיא יכולה לעבור לגמרי ואני אחזור להיות כמו לפני שהיא הגיעה....להפסיק לשתות את התרופות כמובן....ולהיות כמו כולם?... שותה רסיטל 30....חושבת להתחיל טיפול התנהגותי קוגנטיבי....השאלה שךי היא האם באמת באמת בלב שלם החרדות וההתקפים וכל המתח הזה באמת יעולים לניעחם לגמרי בסופו של דבר....אני בת 25 אחרי לידנ ראשונה שהייתה לפני 9 חודשים....תודה על ההתייחסות....תשובה אמיתית חשוב לי מאוד למוטיבציה כן לעשות הכל ושזה באמת יכול להיעלם כלא היה....
היי חן, בהחלט אפשר להתגבר על החרדה לחלוטין באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי, וזו גם מטרתו. בעוד התרופות מחלישות את הסימפטומים, בדרך כלל באופן חלקי, ולא פותרות את הבעיה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי מלמד אותך כלים של ממש להתמודדות, כשהחשוב בהם הוא לא "לפחד מהפחד", כלומר לא להירתע מהחרדה ולקבל את התחושות שאת מרגישה כפי שהן. כאשר לא נרתעים מן החרדה, היא הולכת ופוחתת. ברוב המקרים גם אין צורך להיעזר בתרופות כלל, מאחר שהכלים מאוד יעילים ומאחר שהתרופות נחשבות לסוג של הימנעות מתחושת החרדה. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com
שלום רב התחלתי להשתמש באופן הדרגתי בלוסטרל לפני כחודשיים - בהתחלה חצי כדור ובהמשך כדור שלם של 50 מ"ג וכעת אני לוקחת שני כדורים ביחד כלומר 100 מ"ג לפני כן לקחתי אנאפרניל 25 מ"ג כדור ליום במשך מספר שנים שעזר לי ל"צוף" מעל המים (וזו גם גם אחת הסיבות שהחלפתי רופא).. את הלוסטרל רשם לי פסיכיאטר חדש שהייתי אצלו בפגישה אני סובלת מחרדות שמלוות ב ocd הקשור בעיקר לצורך להתקלח ולניקיון הגוף ולכן חפיפת ראש יכולה להימשך אצלי חצי שעה ושאם הזעתי, למשל, אז המחשבה היא שאני חייבת להתקלח או לחפוף עוד הפעם למרות שהתקלחתי כמה שעות קודם אבל בגלל כל ה"טקסיות" זה מייאש... אני יודעת שאין היגיון במחשבות האלה אבל הן לא מרפות ממני ואז הן גורמות לי להתקף חרדה של בעיקר לחץ בחזה או כאבים ביד שמאל ואז הפחד שלי הוא שיקרה לי משהו (כמו התקף לב) בעקבות החרדה העניין הוא שלא הרגשתי שום שיפור במצב שלי עם תחילת השימוש בלוסטרל ורמת החרדות וה ocd אף עלתה לאחר שיחה טלפונית עם הפסיכיאטר לפני כשלושה שבועות שבו תיארתי לו את המצב, הוא אמר לי לקחת במשך שבוע וחצי כדור וחצי של לוסטרל ואח"כ להעלות לשני כדורים (לקחת אותם ביחד באותו זמן) וליצור איתו קשר בעוד חודש (כלומר נשארו עוד כשבועיים) עדיין כשלושה שבועות אחרי השיחה הטלפונית בזמן שאני לוקחת שני לוסטרל ביחד אני עדיין לא מרגישה בשיפור המיוחל .... יש אומנם ימים טובים יותר בהם אני יכולה להתעלם קצת מה ocd אבל עדיין יש מספיק "ימים רעים" שבהם למרות שאני מתפקדת אני כל הזמן חושבת אם אני צריכה לחזור על פעולה כלשהי (שוב בעיקר לגבי הצורך להתקלח) במידה ואני לא חוזרת על הפעולה אני נכנסת למצב של חרדה שמתגלגל כמובן כמו כדור שלג בעיקר בשעות הערב כי אז כאילו נגמר לי הזמן לדחות את הפעולה החוזרת בסופו של דבר הפחד שלי הוא שיקרה לי משהו מבחינה גופנית (היפוכונדריה) בגלל שאני די הרבה במצב של חרדות ושהגוף יקרוס מתי אתחיל להרגיש בהשפעה של הלוסטרל?
שלום לך, את ההשפעה של הלוסטרל את אמורה להתחיל להרגיש לפחות כשלושה שבועות לאחר התחלת נטילת המינון המלא (שני כדורים). לגבי הפחד שהחרדה תגרום לך נזק פיזי, אין מה לחשוש מכך כלל! חרדה אינה מזיקה לגוף בשום צורה. כשמטפלים בבעיה ומנסים לפתור אותה, אפילו מפעילים את תחושת החרדה באופן מכוון, וחווים אותה עד שהיא פוחתת מעצמה. חשוב לציין, כי טיפול תרופתי יכול לגרום להקלה בסימפטומים, אך בשום אופן אינו פותר את הבעיה! יש צורך לפנות גם לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) אם ברצונך להיפטר מהמצוקה שלך באופן קבוע, ולא רק לנסות להקל אותה על ידי שימוש בתרופות. במהלך טיפול זה, לומדים להתמודד עם החרדה, לשנות אמונות שליליות ומגבילות (כמו המחשבה ש"אסור" לך לחוות חרדה, שהיא מזיקה לגוף וכו') ודפוסי התנהגות שמשמרים את הבעיה. כמו כן, לומדים איך "להיגמל" מהטקסים ולהתמודד בדרכים טובות יותר, כך שהטיפול מכוון לפתרון מלא של הבעיה, בסופו של דבר. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com
בלוסטרל 200 מג ולוקח לתרופה עד 3 חודשים לעבוד בצורה מלאה
שלום שרון, כבר הרבה זמן שאני מתחבטת עם השאלה האם יש לי OCD. יש לי אובססיה קשה מאוד לסדר וארגון של דברים. אני לא יודעת איך להסביר את זה בדיוק, אבל אני רואה את העולם בתבניות (לא מוחשיות), כלומר יש אופן כלשהו שהדברים צריכים להיות מסודרים על פיו וכל אופן אחר של סדר הוא לא באמת "מסודר". אני שמה לב לזה לאופן שאני מסדרת את הכלים לייבוש אחרי שאני שוטפת אותם, האופן שבו אני מסדרת את הבשמים והקרמים וכו'. בנוסף, "בעיית הסדר" הזאת קיימת לי גם בלימודים: אני חייבת לכתוב בצורה מסודרת כלשהי, וגם אם אהיה באמצע לסכם מרצה שמדבר ממש ממש מהר, אם המילה לא כתובה כמו שצריך אני ארשום אותה שוב (הבעיה נוצרת כשאני לא מצליחה לכתוב אותה כמה פעמים כמו שצריך ואני לא מספיקה לסכם כמו שצריך). אני יודעת שמה שתיארתי נשמע כמו OCD, הנקודה היא שאני לא מרגישה שזה פוגע לי באורח החיים ולכן (לפי מה שקראתי) זה לא הופך להיות בעייתי... איך אוכל לדעת האם יש לי את זה?
שלום לך, אף על פי שהתופעות יכולות להתפרש כסימפטומים של OCD, את צודקת בכך שיש צורך להגדיר את מידת הפגיעה באיכות החיים כדי לקבוע אם מדובר בהפרעה או לא. מציעה שתחפשי בגוגל שאלון שנקרא Y- BOCS (הוא קיים גם בתרגום לעברית), שיעזור לך לדעת האם הסימפטומים יכולים להיחשב כהפרעה או לא. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com
אבקש את חוות דעתך בקשר לבחור, שיש לסבתו - אם אמו שני בני אח, אחים, האחד סובל מסכיזופרניה, והשני סובל מכפייתיות. בנוסף, יש לסבתא זו אח אחר שסבל בעיה נפשית כלשהי (עקבותיה אבדו בחו"ל ולכן אין עליו מידע). שאלותיי: 1. האם יש קשר גנטי בין שתי התופעות הנ"ל? 2. מהי הסבירות שלבחור הזה יוולדו ילדים הלוקים באחת מהתופעות הנ"ל?
היי מיכאל, ראשית, אין שום קשר בין הפרעות כפייתיות (שאינן נחשבות למחלות נפש) לבין סכיזופרניה, שהיא מחלה נוירולוגית לכל דבר. לגבי הסיכוי לפתח הפרעה כפייתית במידה שיש לך קרוב משפחה רחוק הסובל ממנה, לא ניתן לדעת. הן מאחר שמדובר בקרוב רחוק, והן מאחר שבהתפתחות הפרעות כפייתיות מעורבים גורמים רבים מלבד תורשה. בנוסף, כפי שהבנתי מדובר באחיינים של סבתו, אשר כלל לא בטוח כי הגנים המעורבים בהתפתחות שתי הבעיות שציינת אכן מגיעים מצד זה של המשפחה (במילים אחרות, ייתכן שגורם הסיכון הגנטי הוא מצד האם). אם שאלתך היא לגבי הגורם הגנטי בלבד, כנראה שהוא מזערי מאוד עד לא קיים כלל. לגבי סכיזופרניה, הסיכוי לחלות בה במידה ואחד ההורים סובל מסכיזופרניה הוא כ-12%. במידה ויש דוד או דודה הסובלים מסכיזופרניה הסיכוי לחלות בה הוא בין 1-8%. מאחר שמדובר בקרבה רחוקה, הסיכוי כנראה נמוך, וקרוב יותר ל- 1%, שהוא הסיכוי לחלות בקרב כל אדם באוכלוסיה הכללית. כמובן שהסיכון עשוי לעלות במידה שלאם הילדים יש קרובי משפחה החולים בסכיזופרניה, או שהיא עצמה חולה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com
בן משפחה ,62,עבר פגיעת ראש,רווק,חיי עם הורים קשישים,קיימות בעיות התנהגות שונות שאחת מהן מטרידה במיוחד: הוא אוסף בקבוקים מהפחים ,מביא את הבקבוקים הביתה ומסרב לשטוף ידיים.אימו הקשישה כל פעם חוטפת וירוס.איך מתחילים לטפל בבעיה?
היי שלי, קודם כל, דרושה הערכה ואבחון מקיפים על ידי פסיכיאטר ו/או נוירולוג (אפשר נוירופסיכיאטר, שמשלב את שני התחומים). רק לאחר האבחון אפשר לתת המלצות להמשך טיפול. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com
מי המפנה לאיבחון?
