פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
ברגע שהוא רואה אותו אוכל הוא משנה התנהגות לפעמים אגרסיבית או שהוא דורש ממנו ללכת או שהוא יושב במקומו ,כמו שליטה. אי אפשר לוותר לו. מיסכן אחיו התאום ולנו זה גורם לתיסכול רב.
היי אבירם, חסרים בשאלתך פרטים רבים. בראש ובראשונה- בני כמה הילדים? ובנוסף, איך היית מתאר את היחסים ביניהם? האם יש בעיות התנהגות נוספות אצל מי מהם? בכל אופן, לא נראה לי שהשאלה קשורה להפרעות אובססיביות כלל וכלל, אלא לבעיה התנהגותית כלשהי שכנראה יש לילד ואולי קשורה באופן כללי למערכת היחסים עם אחיו התאום, ו/או לחיזוקים שהוא מקבל בבית. כדאי לפנות לאיש מקצוע העוסק בהדרכת הורים (בהנחה שהילדים קטנים). שבוע טוב,
יש לי המון בעיות באופי למשל נתחיל בזה שאני עצלן תלותי יש לי המון מחשבות טורדניות אני פסימי מטבעי אימפולסיבי לא החלטי לא אחראי אני סוג של עפיפון בגלל שאין לי תעסוקה ואני כל הזמן חושב לא מזמן סיימתי קשר עם מישהי בגלל שהבנתי שבמצב שלי אני לא יכול להציע לה כלום קשה לי להשתנות כי אין לי כלים לזה הייתי צורך סמים קלים המון זמן והפסקתי עם והתעוררתי למציאות רציתי לדעת איך אני משקם את עצמי מה אני עושה בדיוק אני רוצה לעזור לעצמי אבל לא יודע איך אין לי את הכלים פשוט.
היי שוקי, חסר לי מידע כדי שאוכל לכוון אותך איך בדיוק אפשר לעזור לך. למשל- בן כמה אתה, האם אתה חי עם ההורים או לבד, האם אתה נמצא במסגרת כלשהי (לימודים אולי), האם אתה נחשב לאדם בריא או סובל מנכות ומקבל קצבת ביטוח לאומי, ועוד. בהנחה שאינך סובל מנכות נפשית, טיפול פסיכולוגי תמיד מומלץ, בייחוד בגישה קוגניטיבית התנהגותית. טיפול כזה יכול לכוון אותך ולתת לך את הכלים המעשיים המתאימים להתמודדות עם בעיותיך. המטפל אף יכול להפנות אותך לגורמים נוספים העשויים לעזור: רווחה/ עובד סוציאלי, פסיכיאטר וכדומה. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול בחרדות, דיכאון, אובססיות, כעסים ועוד לאתר הבית: www.cbthaifa.com
שלום, ביתי בת ה-12 תולשת את שערה תוך כדי הכנת שעורי בית וקריאה. מאחר ואנו הורים מודאגים, פנינו לקבלת עזרה לפסיכולוג שטען שמדובר בטריכוטילומניה והפנה אותנו לטיפול. רציתי לשאול האם ידוע על מצבים בהם מדובר על תלישת שיער כמצב ריכוז ולאו דווקא במצבי לחץ וחרדה ? תחושתי היא שאני לא "סגור" ב-100 אחוז שזהו האבחנה הנכונה. כול להיות שמדובר רק על סימפטום של ריכוז ? תודה.
היי אבי, תלישת שיער חוזרת ונשנית היא פעמים רבות בבחינת סוג של הרגל מגונה. גם אם היא מאובחנת כטריכוטילומניה, אין צורך "להתרגש" מהעניין, מאחר שזה שווה ערך להרגלים מגונים אחרים, כמו כסיסת ציפורניים או חיטוט בעור. בהרגלים מגונים כאלה, יש הרבה מן הכפייתיות. הסיבות לתלישה יכולות להיות שונות מאדם לאדם. זה לא חייב להיות רק מתח או לחץ, הדבר יכול לנבוע משיעמום או פעלתנות- רצון להפעיל את הידיים כאשר הגוף נמצא במצב של חוסר פעילות. בנוסף, התלישה גורמת לסוג של סיפוק, בדומה לכסיסת ציפורניים. הפתרון, בדרך כלל, הוא די פשוט ואין צורך בטיפול תרופתי. הטיפול כרוך בפיתוח מודעות לתלישה (שבדרך כלל נעשית באופן אוטומטי, בלי לשים לב)- רישום של התלישות, איסוף השערות הנתלשות כדי להפוך את החיסרון בהתנהגות זו לוויזואלי יותר. חלק חשוב בטיפול הוא מציאת התנהגות חלופית להתנהגות התלישה- בדרך כלל יש למצוא משהו אחר שאפשר לעשות עם הידיים במקום לשחק בשיער. לעיתים קרובות, משתמשים בחיזוקים (לפי מה שמתאים למטופל) על השימוש בהתנהגות החלופית במקום בהתנהגות התלישה. בהצלחה!
הי שרון, אני בחורה מאוד רזה,ובשנתיים האחרונות נהייתה לי מן אובססיה לבדוק כל הזמן אם הפנים שלי השמינו או רזו,(ברצון שהם יתמלאו)אם זה לבדוק במשך כל היום את הפנים ולמשש אותם,בבוקר שאני מתעוררת,הסיפור הזה מעיק עליי ממש ולוקח לי המון אנרגיות.זה משהו שמביך אותי לשתף אנשים סביבי...איך לעזאזל יוצאים מזה??
היי חני, ייתכן מאוד שאת סובלת מסוג של BDD או "הפרעת עיוות גופני", שהיא סוג של הפרעה אובססיבית שקשורה למראה של חלק מסוים בגוף. הבעיה כוללת בדיקות חוזרות ונשנות של החלק בגוף, מתוך אי שביעות רצון ממראהו ו/או רצון שהוא ישתנה. לחלופין, יכולה להיות הימנעות מוחלטת מהסתכלות על החלק הזה בגוף, כדי לא להתמודד עם החרדה הכרוכה במראהו או לא להתפתות לבדיקות החוזרות ונשנות. הדרך הכי קלה להפסיק לעשות זאת היא באמצעות הסתייעות בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הטיפול עובד בשני מישורים: הראשון, שינוי המחשבות שיש לך לגבי הפנים שלך, מדוע הן אינן יפות בעינייך ולמה זה בעצם כל כך משנה. השני, הפסקה בכוח של הבדיקות החוזרות והנשנות, כלומר- הסתכלות על מראה הפנים בלי לבדוק ובלי להימנע. בתחילה, מתעוררת חרדה כאשר עושים זאת, אך החרדה פוחתת מעצמה לאחר זמן מסוים, והאדם הסובל מתרגל להסתכל על עצמו בלי לבדוק ומקבל את מראה גופו. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול בחרדות, דיכאון, אובססיות, כעסים ועוד לאתר הבית: www.cbthaifa.com
תודה רבה..אני מקווה לפנות לסיוע בקרוב.אכן ביומיים האחרונים ממש אסרתי על עצמי לגעת בפנים,אלא רק להסתכל במראה אם אני מרגישה שאני חייבת בהתחלה זה היה ממש ממש ממש קשה,עדיין זה קשה אך קצת פחות.יש מן הרגשה של סיפוק כשלא "נכנעים" לקול הזה. תודה רבה.:)
הי יש לי חברה (בת 16) אנו לומדות ביחד והיא עסוקה כל הזמן במחשבות על בנים היא לא מסוגלת להיות בלי חבר ובדרך כלל החברים שלה ממש אנוכיים וחושבים רק על עצמם ועל איך לנצל אותה. היא אומרת שהיא לא יכולה בלי חבר ובלי לחשוב על בנים וידידים ודיברוים על מין היאא מבינה שזה לא בסדר אבל חושבת שכולן ככה ואי אפשר אחרת. היא לא בקשר טוב עם ההורים שלה ולא מספרת להם על החברים והעיסוקים עם בנים. אני דואגת לה אבל לא יודעת מה לעשות. למה היא כל כך אובססיבית בקשר עם בנים איך מגיעיםלדבר כזה? זה ממש מלחיץ אותי כי היא מסתבת בקשרים ויוצא עליה שם של...
היי שירה, להתנהגות כמו זו של חברתך יכולות להיות סיבות שונות, ואי אפשר לדעת אותן בוודאות בלי לפגוש אותה, ללמוד את הרקע המשפחתי ולהכיר אותה לעומק. מאוד יכול להיות שגיל ההתבגרות משפיע, שהרי כל אחד ואחת עוברים אותו בצורה אחרת. יכול להיות שכרגע זו הדרך שלה לקבל תשומת לב חיובית (שאינה מקבלת מההורים) ולהעלות את הביטחון העצמי שלה, ויכול להיות שבעתיד היא תחפש דרכים אחרות לעשות זאת. בכל מקרה, התנהגויות כאלה לא נחשבות להפרעה אובססיבית, אלא קרובות יותר להתמכרויות. אם ההתנהגות מפריעה לה או פוגעת בה באופן משמעותי והיא רוצה לשנות אותה, היא יכולה להיעזר בעזרה מקצועית. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול בחרדות, דיכאון, אובססיות, כעסים ועוד לאתר הבית: www.cbthaifa.com
אני בן 36 סובל מכפייתיות מחשבות ומטופל בפבוקסיל 100 מ"ג וגם היתי בטיפול התנהגותי ויש לי בעיה אחרת שזה אני מרגיש מוכרח לנענע להוזיז את הרגלים בלי הפסקה ואמרו לי שזה אקטזיה והרופא נתן לי גם דרלין 20 מ"ג וזה לא עוזר והבעיה הזו מאוד מציקה לי שאני לא יכול לשבת הרבה לקרוא או להיות במחשב לעשות משהו וזה שזה מטריד אותי זה אובססיה? והאם יש פתרון שאני מנסה להחזיק את עצמי ולא להוזיז את הרגליים לדקה או שתיים אבל זה לא עוזר בתודה מראש
היי יוני, אקטיזיה היא תופעת לוואי של תרופות, בדרך כלל אנטי פסיכוטיות ולא מהמשפחה של פבוקסיל. מדובר בחוסר שקט בגפיים המלווה בתזוזות. מאחר שזוהי בעיה רפואית, היא אינה יכולה בשום אופן להיחשב כאובססיה. הפתרון לכך הוא רק רפואי- שאל את הפסיכיאטר המטפל שלך ממה נובעת התופעה, והאם יש מקום לשינויים בטיפול התרופתי כדי שהתופעה לא תתרחש. בנוסף, קיימות תרופות נוגדות תופעות לוואי מסוג זה, שלעיתים מוסיפים לטיפול התרופתי (דקינט, ארטאן וכו'). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול בחרדות, דיכאון, אובססיות, כעסים ועוד לאתר הבית: www.cbthaifa.com
שלום,אני בת 23, ומאז גיל 10 בערך יש לי אובססיות שקשורות ללפני השינה. הדבר הכי רציני הוא הליכה לשירותים- אני תמיד חייבת ללכת לשירותים ממש שניה לפני שאני נכנסת למיטה ובד"כ אני גם קמה שוב מהמיטה שניה לפני שאני נרדמת שוב (חשוב לציין שבד"כ אין לי באמת פיפי, זה מין קטע כזה שאני מפחדת שאני אצטרך להתעורר באמצע הלילה לשירותים שוב...). עניין השירותים הוא הכי גדול, אבל יש עוד דברים קטנים כמו לבדוק כמה פעמים שכיוונתי שעון מעורר לשעה הנכונה ולשתות שלוק מים לפני שאני נרדמת... כל הדברים האלו לא מפריעים לי מאד ביומיום, אבל בכל זאת זה מציק קצת והייתי שמחה לפתור את הבעיה. הייתי רוצה לדעת האם לפי הגדרה זהו OCD? ובכל מקרה מה הדרך הראשונית שאני יכולה לנסות לטפל בזה בעצמי, לפני פנייה לגורמים תומכים, והאם בכלל אפשר לטפל בבעיה כזאת. תודה, ושבוע טוב! מיה
היי מיה, כדי להיות מאובחנת כסובלת מ- OCD, צריך לענות על קריטריונים מסוימים, שקשורים גם בדרגת החמרה של הסימפטומים- כמה זמן ביום את מקדישה לכך, ועד כמה הדבר פוגע לך באיכות החיים. ייתכן מאוד שקיימות מחשבות טורדניות מסיומות, אך המצב לא מספיק חמור כדי לקבל אבחנה של OCD. בכל מקרה, בהחלט ניתן לטפל בכל התנהגות או מחשבה שמפריעה לך, ואפילו קל יותר לעשות זאת כשהמצב אינו חמור. אם אינך רוצה לפנות לטיפול, את יכולה לנסות להתנגד לדחף לעשיית הפעולות הללו בחוחות עצמך. הרעיון הוא לא להקשיב למחשבה הטורדנית, ולא לעשות את הפעולות שאת מרגישה צורך לעשות בעקבותיה. ייתכן מאוד שתחושי חרדה או אי- נוחות כשתימנעי מביצוע הפעולות (שהרי הן נועדו למנוע את התחושה הזו), אך יש לזכור כי חרדה היא מצב זמני, חולף ואינו גורם שום נזק לגוף או לנפש. כאשר מוכנים להתמודד עם התחושה הזו ולא לנסות להפחית אותה על ידי פעולות שאת חשה צורך לבצע, קל מאוד לפתור את הבעיה. ייתכן גם, שלא תחושי כל תחושה לא נעימה, שכן ייתכן שהפעולות נהפכו פשוט להרגל, וכבר אינן מונעות חרדה כלשהי. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול בחרדות, דיכאון, אובססיות, כעסים ועוד לאתר הבית: www.cbthaifa.com
בוקר טוב. אני בן 25, רווק. ממש בשורות אלו קשה לי באמת איך וממה להתחיל לכתוב... (זה חלק מהבעיה). אציין מס' בעיות.. אספר על עצמי שבתקופת הצבא היה לי קשה לכתוב ולנסח מכתב שהייתי צריך לשלוח לאנשים, כמו כן גם לספור ספירת מלאי, כי לא תמיד הייתי בטוח בספירה שלי והייתי מרגיש שאני צריך לספור שוב... מאוד קשה לי לבצע בגלל זה עבודות משרדיות, ובצבא פשוט היה יוצא שאני נשאר במשרד עד לשעות מאוחרות מול המחשב וכו'... לוקח הרבה מאוד זמן להתגלח לפחות 20 דקות.. יוצא שאני עובר על אותם מקומות הרבה מאוד פעמים... לקראת יציאה מהבית, כשאני פותח את הארון ורוצה לקחת בגדים כדי להתלבש, לוקח לי הרבה זמן לבחור איזה בגדים ללבוש... פשוט קשה לי להחליט. ולפעמים יוצא שאני מתלבש וא"ח מיד מחליף לבגדים אחרים ויוצא שגם אותם אני מחליף... וגם אני מתארגן די הרבה זמן ולוקח איתי דברים שאני לרוב לא אשתמש בהם...ויוצא שעובר לי הזמן ואני מאחר לאוטובוס. יצא לי לעבוד במטבח תקופה מסויימת, ובכל מה שקשור לניקיונות, היו תמיד מעירים לי שאני יסודי מדי, כי למשל הייתי שוטף את הכלים יסודי גם אם הם לא התלכלכו כל כך... וזה בעייתי מבחינת הספק הזמן ובזמנים שיש לחץ... ומסיים את העבודה תמיד אחרי הזמן ממה שכל אחד אחר היה מסיים. עברתי קורס מסויים של בתקופת זמן של חודש וחצי, והמידע שרכשתי בקורס לא מספק אותי מה שמאלץ אותי ללשבת על האינטרנט ולחפש יותר מידע עבור המקצוע שרכשתי ולצבור כמה שיותר יידע... כי אחרת מבחינתי אין לי מה ללכת לעבוד במה שהוכשרתי. כיום זה אחת הסיבות שאני בקושי עובד. אני רוצה לציין שאני לא אובססיבי לגבי ניקיון עצמי, אולי במעט. ואני לא יודע אם יכול להיות שיש לי ocd או משהו אחר...
היי אדיר, הבעיות שאתה מתאר יכולות להיות קשורות ל- OCD, תלוי מהם המחשבות והרגשות הקשורים באיטיות הזו. אני מאוד ממליצה ללכת לאבחון וקבלת עזרה אצל איש מקצוע, אולי בתחילה פסיכיאטר, שיכול להפנות אותך גם לטיפול פסיכולוגי בהמשך (או לספק אותו בעצמו, במידה שהוא עוסק גם בפסיכותרפיה). לקבלת אינדיקציה ראשונית, ניתן למלא שאלון Y-BOCS, שהוא שאלון לבדיקת סימפטומים של OCD. ניתן למצוא אותו בגרסה עברית בחיפוש בגוגל. קיים גם שאלון אחר לבדיקת סימפטומים של OCD באתר שלי. בהצלחה!
שלום, בני בן שלוש וחצי נוהג לעשות פעולות מסוימות בצורה טקסית ובחזרתיות קבועה. למשל: צפיה בטלביזיה באותו מיקום על ספה ספציפית בה צפה לראשונה. ישיבה במקום קבוע בעת הקראת סיפור. טקס פרידה בגן שכולל שלבים וסדר קבועים. במהלך ביקור בגן שעשועים מבקש לאכול פרי במקום קבוע בו אכל בפעם הראשונה. התעקשות על סידור צעצועים במקומם בעצמו באופן קבוע. אם מישהו אחר מסדר הוא מתעצבן, בוכה, ומבלגן בחזרה את הצעצועים כדי לסדרם בחזרה בעצמו. טקס השכבה קבוע. לגבי כל הדוגמאות הנ"ל, כאשר ניסינו לשבור את שגרת הפעולות,(לשבת במקום אחר בזמן הקראת סיפור, לכסות אותו בשמיכות בסדר שונה בזמן השכבה למשל) נתקלנו בלחץ, בכי וסירוב לשינו הסדר הקבוע. האם מדובר בהתנהגות כפייתית שאינה נורמלית לגיל זה? תודה.
שלום לך, פעמים רבות קשה לדעת היכן בדיוק עובר הגבול בין התנהגות נורמלית לבין הפרעה. ילדים בגיל זה אכן זקוקים לדפוסים קבועים, לחזרתיות ולסדר. לעיתים, הצורך הזה נעשה מוגזם, ובגילאים מאוחרים יותר בדרך כלל יכול להיות מאובחן כ- OCD. אני ממליצה להיפגש אישית עם איש מקצוע מתחום הטיפול הפסיכולוגי, שיעשה הערכה מדויקת יותר של ההתנהגות ויוכל לאבחן האם קיימת בעיה. אפשרות נוספת, כדי לקבל אינדיקציה מסוימת, היא למלא שאלון שנקרא Y-Bocs, בגרסת הילדים (למלוי על ידי ההורים). ניתו לחפש ולמצוא אותו בגוגל, נתקלתי גם בגרסה עברית באינטרנט של השאלון להורים. בהצלחה!
תודה, עזרת מאוד. האם במקרה יש לך קישור לאותו שאלון ילדים? מצאתי רק באנגלית. שוב תודה רבה.
אני מטופל ב אנאפרניל 75 מ''ג כדור אחד ליום בשביל ה OCD תוך כמה זמן אני אמור להרגיש שינוי תודה רבה
היי אלי, אנפרניל (או בשמה הגנרי Clomipramine) היא תרופה נוגדת דיכאון, חרדה ואובססיות מקבוצת הטריציקלים. תרופה זו מתחילה להשפיע באופן משמעותי כשבועיים- שלושה לאחר שמתחילים לקחת את המינון המלא. כלומר, בתחילה לוקחים מינון מופחת כדי להסתגל לתרופה, ומאז שמגיעים למינון מלא יש לחכות שבועיים- שלושה. אני מאוד ממליצה להתייעץ עם הרופא המטפל בכל שאלה או תהיה שעולה בנוגע לטיפול התרופתי. בברכה,
מיזה כלפחות 5 שנים אני עם אובססיות כפייתיות ביותר.(בת 15) אני לא זוכרת מתי פעם אחרונה חייתי חיים שלווים באמת בלי להרתע מכל דבר ולא לחשוב לשנייה.מיום ליום מתפתחות לי יותר ויותר אובססיות.הן קורות לי גם ליד אנשים מרוב שהתרגלתי כבר.אני עסוקה בלנתח כל דבר קטן שעשיתי ולהרגיש עליו מצפון לנתח ולהכנס אליו.יש לי מחשבות שבניגוד למה שאני באמת חושבת.כל הסימנים של ocd תואמים למה שיש ליץלא הלכתי להתאבחן אבל מזה שנים אני מחפשת את כל התופעות האלה לגלות מה זה ..אני בטוחה 100 אחוז שזה ocd .אני מפחדת להשתגע ומפחדת מכל דבר קטן.פתחתי חרדות בעקבות זה..אני לא יודעת איך לצאת מיזה.הפחד שלי שייאשפזו אותי בסוף.אני חייבת לצאת מיזה..!!.
שלום לך, אם אכן מדובר רק בחרדות, אין סיבה שיאשפזו אותך. אני מציעה לפנות לאיש מקצוע בהקדם האפשרי, כי חבל להמשיך ולסבול. הבעיות האלה בדרך כלל גם לא נפתרות מעצמן. רצוי לפנות למטפל מתחום הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT), שכן זוהי גישה יעילה מאוד לטיפול בחרדות בכלל ובאובססיות בפרט. בהצלחה!
היי שרון,אני בחורה בת 28 עם רקע של אמא שעברה דיכאון לידה ומאובחנת כיום עם OCD. הבעיה שלי היא שיש לי כל הזמן מחשבות טורדניות שמקוננות לי במוח על כל דבר בערך,חוזרת על דברים מיליון פעם כמו מיילים ,הודעות וכו'..בנוסף אני חייבת למשל להשאיר מקום עבודה מסודר בלי נייר שלא קשור לשולחן,טרודה במה הסביבה חושבת עליי ואיך היא תופסת אותי וסובלת בעיקר מלחץ וחוסר אפשרות לקלוט ולהבין דברים מכך. בעבר שאלתי ואמרו לי שצריכה טיפול התנהגותי קוגנטיבי,האם זה נכון ?והאם אפשר גם דימיון מודרך NLP? אשמח לתגובה ומקווה שהפעם אעשה עם זה משהו ואטפל בעצמי!תודה ולילה טוב.
היי שורה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא אכן הטיפול הכי מומלץ עבור OCD. יעילותו מוכחת במחקרים רבים מעל ליעילותם של טיפולים אחרים. את מוזמנת להסתכל בדף הרלוונטי באתר שלי (הדף העוסק בטיפול ב- OCD) כדי להבין איך עובד הטיפול ובאילו טכניקות משתמשים. יש לזכור, שהטיפול אינו קל, וכרוך בעבודה קשה והרבה שיתוף פעולה מצד המטופל. במקביל, אפשר לשלב טיפול תרופתי שיעזור למנף את ה- CBT. הטיפול התרופתי ניתן על ידי רופא פסיכיאטר, ועוזר להפחית את החרדה המלווה את האובססיות, ולשפר את מצב הרוח, כך שיותר קל להפסיק את האובססיות. טיפול ב- NLP לא הוכח עדיין כאחד הטיפולים היעילים עבור OCD. אני לא רואה איך יוכל ממש לעזור, שכן הוא אינו מכוון ישירות להפסקת הסימפטומים. בהצלחה!
היי,תודה על התגובה.אז אם הבנתי נכון מה שהצגתי הם סימפטומים של OCD?
זה כן נשמע, לפחות בחלקו, כמו סימפטומים של OCD. הפחד מהערכה שלילית של אחרים יכול להיות קשור בבעיה אחרת, כמו חרדה חברתית. OCD הוא סוג של הפרעת חרדה, ולא מן הנמנע שיהיו גם חרדות אחרות. בכל מקרה, הטכניקות הטיפוליות הן מאוד דומות עבור כל סוגי החרדות.
שלום מאובחנת בהפרעות חרדה ואובססיות+adhd וגם דיכאון קל.. לאחר שנים של חיפוש תרופה היום אני נוטלת פלוטין 40 מ"ג 63 יום.ולאחר חודשיים העליתי לסרוגין 60,40 מ"ג פלוטין במשך 35 יום.אני עדיין מרגישה חרדות אבל לא ברמה גבוהה כמו בעבר,שלא יצאתי כלל מהבית,יש קצת התקדמות.אבל אין לי ביטחון לחזור לנהוג ולנסוע למרחקים ולהיפגש לדייטים ועדיין מרגישה חוסר ביטחון ופחדים.יש לי מחשבות אובססיביות כל היום על אדם מסויים וזה מפריע לי לתפקד.וגם ביום שלוקחת 60 מ"ג מרגישה ממש עייפה.אז הוא הוריד לי כל יום בחזרה ל40 מ"ג והוסיף לי כל יום בערב 5 טיפול הלידול של 2 מ"ג.שאלתי היא מדוע הפלוטין לא עוזר לי לחרדות במאה אחוז?האם יש עוד סיכוי שזה יעזור לי ולחכות עוד קצת עם הפלוטין? והאם הלידול עוזר לחרדות ?כי לי הרופא אמר שזה יעזור לאובססיות ?ואם יש תופעות לוואי להלידול? והאם מינון כזה של הלידול יכול לעלות את רמת הפרולקטין בדם?כי יש לי בעיה אנדוקרינית. בבקשה מכם תענו לי . שבת שלום..
היי לואיסה, אני יכולה לענות רק על חלק קטן מאוד מהשאלות שלך, מאחר שאיני רופאה. אני ממליצה להפנות את כל השאלות הללו (ושאלות נוספות אם יש לך) לרופא הפסיכיאטר המטפל בך. התשובה החלקית שלי מבוססת על ידע שצברתי בעבודה מול רופאים. לגבי הפלוטין, תרופות מסוג זה לעיתים קרובות מפחיתות את החרדה אך אינן מעלימות אותה לחלוטין. ייתכן שההלדול נועד לעזור לפעולתה של התרופה האחרת, מאחר שתרופה זו כשלעצמה אינה משמשת לטיפול בחרדות. פעמים רבות, נוהגים פסיכיאטרים להוסיף אותה למטופלים כדי להגביר את השפעתן של תרופות נוגדות חרדה/ אובססיה. כדי להעלים את התופעות לחלוטין, יש בדרך כלל צורך להיעזר בטיפול פסיכולוגי בנוסף, רצוי קוגניטיבי התנהגותי. בברכה,
שלום רב! אני בן 40, כבר הרבה שנים יש אצלי תופעה לא מזיקה אך לא כלכך פוטוגנית, של הרחת הידיים. משום מה יש לי הנאה מהריח היוצא מהידיים , ואני מרגיש שקשה לי להיגמל מזה. יצויין שזה בא בתקופות, ודווקא התקופה האחרונה נהדרת עבורי ודווקא בתקופה זו התופעה חזרה אלי. רציתי לשאול ולבקש אם יש איזו אסטרטגיה שתוכל לעזור לי להכחיד את התופעה הזו? (הייתי מספיק אצל מטפלים.. האם יש רעיון לעבודה עצמית בעניין..). תודה רבה!
שלום לך, אם ברצונך להכחיד את התופעה, ניתן להשתמש בטכניקות התנהגותיות בסיסיות שמשתמשים בהן בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. כדאי לפתח מודעות להתרחשות התופעה בכל פעם שהיא מתרחשת, שכן יש לנו נטייה לבצע פעולות באופן אוטומטי כשמדובר בהרגלים מגונים. כדי לפתח מודעות, מומלץ להסתובב עם פנקס קטן ולרשום בכל פעם שאתה מבצע את ההתנהגות הזו, ובאיזו סיטואציה בוצעה. כך, תוכל גם לשים לב האם ישנם מצבים מסוימים בהם הפעולה מתבצעת בתדירות יותר גבוהה, ולהיות ערני יותר לתופעה בסיטואציות האלה. בנוסף, חשוב למצוא פעולה שתחליף את הפעולה אותה אתה רוצה להכחיד. זו צריכה להיות פעולה מהנה או מרגיעה באותה המידה כמו פעולת ההרחה. אפשר גם להרחיק לכת ולתת לעצמך חיזוק כלשהו כל פעם שתשתמש בפעולה החלופית במקום להריח. בהצלחה!
תודה רבה! האם זו תופעה מוכרת?
דרוש /ה מטפל /ת לילדה בת 14 הסובלת מאנורקסיה ומOCD . העבודה הינה במשרה מלאה, בכל יום בשעות 1300-2200. העבודה כוללת ליווי, הדרכה, טיפול ותמיכה בילדה, לה יש קשיים התנהגותיים ורגשיים, סיוע בהכנת שיעורי בית. דרישות: ניסיון בטיפול בילדים, ניסיון בCBT, רצוי עם רשיון נהיגה. מגורים בחיפה וסביבתה הקרובה בלבד.
היי דנה, אני חושבת שאת מחפשת שני דברים שונים, שאיני מכירה את השילוב שלהם באדם אחד: מלווה במשרה מלאה ומטפל/ת CBT. מטפל CBT אינו מטפל באדם אחד במשרה מלאה, אלא פוגש את המטופל בקליניקה, למשך שעה או שעתיים בשבוע. במשך השבוע הוא פוגש עוד מטופלים רבים. מלווים העובדים במשרה מלאה אינם מטפלים, לפחות לא מטפלים בפסיכותרפיה. נראה לי שעליכם להגדיר מחדש מה אתם מחפשים, בצורה מותאמת יותר למה שקיים. בהצלחה!
אני לוקה ב OCD הייתי אצל פסיכיאטר והוא נתן לי טיפול בתרופה בשם פקסט ועבר כבר חודש שאני לוקח אותה ואני לא מרגיש שום שום שינוי האם יכול להיות שהתרופה פשוט לא משפיעה עלי תודה רבה
היי אלי, בתרופות מסוג זה, צריך להתחיל להרגיש שינוי כלשהו לאחר כשבועיים- שלושה של נטילת המינון המלא, המתאים לטיפול בבעייתך. כלומר, אם לקחת במשך מספר שבועות מינון מופחת והעלית לאט, סביר שעדיין לא תרגיש שינוי. יש לזכור, שהמינון המשמש לטיפול באובססיות בדרך כלל גבוה (לפחות פי 2) מהמינון המשמש לטיפול בדיכאון וחרדות אחרות. אני מציעה שתפנה לפסיכיאטר שלך ותשאל אותו מתי התרופה אמורה להתחיל להשפיע, והאם הגעת למינון הרצוי לטיפול בבעייתך. בברכה,
"אנשים או ילדים הסובלים מ-OCD הכולל טקסים הקשורים לדיבור, בדרך כלל מאמינים שאם לא יחזרו על משפט או מילה מסוימים, משהו רע יקרה." שלום לך ..העתקתי את המשפט הזה מתגובה קודמת שלך ..כיצד מטפלים במצב כזה , ולמה זה קורה , ומה הסכנות עלבריאותו של אדם שסובל מזה ? מאוד חשוב לי לדעת .תודה
היי דנה, ההתייחסות לנושא זה היא כלכל טקס אחר הקשור ב- OCD. האדם הסובל מההפרעה מאמין, כי אם לא יבצע את הטקס משהו רע יקרה. הטקס יכול להיות פעולות רבות שחוזרות על עצמן, ובכלל זה אמירת מילים ומשפטים מסוימים (לעיתים שוב ושוב). אין ב- OCD או בהפרעות חרדה אחרות כל סכנה לבריאותו הפיזית של האדם הסובל מהן. לגבי הטיפול, הגישה הטיפולית המומלצת ביותר היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). עיקרו של הטיפול הוא חשיפה לחרדה ומניעת התגובה (כלומר, להפחית את הטקסים, ולהיחשף לחרדה באופן הדרגתי). בנוסף לכך, הטיפול הקוגניטיבי ב- OCD מתמקד בשינוי אמונות הקשורות ב- OCD, כגון הצורך בשליטה והצורך בשלמות, ופיתוח אמונה כי חרדה היא רגש נסבל, שחובה לחוות אותו כדי להיפטר מהבעיה. את מוזמנת לקרוא בהרחבה רבה יותר על הטיפול באתר שלי. בנוסף, ניתן (אך לא חובה) לשלב טיפול תרופתי בתרופות נוגדות דיכאון, המיועדות, במינונים גבוהים יותר, גם לטיפול באובססיות. לאחר מספר שבועות של נטילת התרופה מתחילים להרגיש טוב יותר, והטיפול התרופתי מסייע להצלחתו של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. התוצאות של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי עמידות הרבה יותר מאלה של הטיפול התרופתי, כלומר- הסיכוי שהבעיה תחזור (אם עובדים בצורה נכונה על שימור) הוא נמוך הרבה יותר לאחר הפסקת הטיפול. בהצלחה!
אהלן, אמרת שהטיפול המומלץ ביותר לocd הוא בשיטת cbt. התחלתי טיפול אצל פסיכולוג שאמר שהוא משתמש בהרפייה ודמיון מודרך ושזה חלק מטיפול cbt. רציתי לדעת האם זה נכון ואם תוכלי להגיד לי בגדול ממה מורכב טיפול כזה?
היי אביב, באופן כללי, ניתן לומר שהרפיה ודמיון מודרך הם חלק ממגוון הכלים הרחב בהם משתמשים בטיפול CBT. ספציפית ל -OCD, הכלים האלה פחות רלוונטיים. הכלים החשובים ביותר בטיפול ב- OCD הם חשיפה ומניעת תגובה (ERP), ועבודה קוגניטיבית: הן על אמונות בסיסיות שיש לאדם, הקשורות ב- OCD (למשל: "אני חייב תמיד לוודא שהכל בסדר") והן על האמונות לגבי חרדה. העבודה על האמונות לגבי חרדה כוללת החלפת אמונות לא אדפטיביות כגון: "אני לא יכול לסבול חרדה וחייב להימנע ממנה" באמונות אדפטיביות יותר, כגון: "חרדה היא נסבלת, אני חייב לחוות חרדה על מנת להגיע לתוצאות טובות בעתיד". בברכה,
שלום רב, אני אובחנתי כסובל מOCD ואני מטופל עם כדורי סרנדה.. יש לציין שאני כבר חצי שנה בטיפול, אני לוקח כל יום כדור של 50 מ"ג ואני כן רואה שיפור, אבל עדיין יש מה לשפר.. אני רוצה ללכת לפסיכותרפט בהמלצת הפסיכיאטר, אבל ה"בעייה" שלי שאני בחור דתי ואחת הבעיות שלי קשורות לדת ויש לי בעייה ללכת לאחד שלא בתפיסת חיים שלי.. אני טיפה אובד עצות.. אשמח לסיוע בעניין..
שלום לך, אתה יכול, כמובן, לחפש פסיכותרפיסט דתי. קיימים לא מעט כאלה. עם זאת, מניסיוני ומהידע שלי, אתה בהחלט יכול להשיג תוצאות לא פחות טובות אצל פסיכותרפיסט חילוני. עדיין יכול להיות חיבור אישי ולהיווצר קשר טיפולי טוב. אם לא תמצא מטפל דתי באזור שלך, חשוב בכל זאת עד כמה חשוב לך להיפטר מההפרעה וקח בחשבון את תשובתי. בהצלחה!
סקרנית אם תוכל לשתף מה הכיוון הדתי שקשור בבעית הOCD שלך,כלומר כיצד זה קשור לדת? לי יש הפרעה של מחשבות טורדניות שמפריעות לי בעבודת השם ובתפילה. ואם אתה כבר מטופל בתרופות מעניין לדעת אם הכן זה עוזר לך,תודה ובהצלחה.
שלום לך, הבעיה שלי היא בעיקר בתפילות, שאני לא בטוח אם אמרתי את הברכה ואני חוזר על משפטים בתפילה שוב ושוב עד שאני בטוח ב200 אחוז שאמרתי, וקרה מצב שתפילת עמידה לקחה לי חצי שעה פלוס. בנוסף, כשאני מברך על דברים אז אני לא בטוח שכיוונתי כמו שצריך בברכה וכל זה מעיק עליי לעבוד את השם בשמחה. פניתי לפסיכיאטר באזור מגוריי על דעת שהוא חילוני (לפי עצת שרון מנהלת הפורום) ורצה השם ומסתבר שהוא דתי. אני עכשיו מטופל בכדורי סרנדה (החומר הפעיל הוא סרטונין) ובטיפול שיחתי, ואני רואה שיפור משמעותי ברוך השם.. מציע לך כן לפנות לטיפול ואפילו תרופתי ללא חשש, כי התמורה שתקבלי היא ענקית, וכמובן תמשיכי להתפלל להשם שייתן לך בריאות הנפש והגוף במהרה. שיהיה בהצלחה ואם תצטרכי אני אשתדל לענות.. חג שמח :)
שרון שלום, יש לי ילד בן עשר אשר כל בוקר אתו הופך למאבק מתמיד בעיין מראה. על אף שלומד בבית ספר עם תלבושת אחידה, ואין התלבטות לגבי ביגוד, עדיין יש בעייתיות לגבי צבע החולצה שילבש , חייב ללכת עם חולצות בצבעים ספציפיים שמתאימים למכנסים ספציפיים ( לרוב חולצות לבנות ). ניסיתי לפתור זאת ע"י הליכה משותפת לקניות, בה בוחר את הבגדים שאוהב, אך בזמן הבוקר תמיד יהיה משהו שלא יסתדר לו במראה הכללי. לא משנה כמה נגיד לו , אני ואביו, שהוא נראה בסדר גמור, לא יהיה מרוצה מהתוצאה אלא אם כן יהיה בנמצא החולצה והמכנס שרצה ( מה שלא קורה תמיד כי לפעמים הבגדים מלוכלכים ובסל כביסה), הרבה פעמים הוא מתעקש להוציא את הבגדים המלוכלכים מהסל כביסה, רק כדי ללבוש את החולצה הספציפית הזאת, בלעדיה הוא לא מרגיש שהוא נראה בסדר. הוא גם יכול להתעסק בשיער שלו קרוב לעשר דקות ולהגיע למצב שכל שערה תהיה במקום. לא משנה כמה מדברים איתו, זה רק הולך ומחמיר... הילד הפך להיות עצבני ומגיב בחוצפה כשאומרים לו שהכל תקין באיך שנראה.. ביררתי עם אמהות של חבריו לכיתה אם זה משהו שמוכר בביתם ( ההתעסקות הזאת במראה..) נעניתי בשלילה. אשמח לחוות דעתך בעניין וכיצד לדעתך אפשר לפתור זאת.
היי חנה, כדי לדעת מה בדיוק עובר על בנך, ומדוע ההתעסקות במראה החיצוני כל כך מעסיקה אותו, כדאי לשאול אותו לגבי מחשבותיו ותחושותיו סביב ההתעסקות במראה (אם יסכים לשתף אתכם בכך). לא ניתן להסיק מסקנות מרחיקות לכת מצפייה בהתנהגות בלבד. ניתן גם לפנות להתייעצות עם איש מקצוע, אם העניין מאוד מפריע לכם, ובעיקר אם נראה לכם שזה מפריע לו. בכל מקרה, אם יסתבר שמדובר בבעיה שמפריעה לו והיה רוצה להפחית או להפסיק את התנהגותו, מומלץ להתייעץ לגבי הסתייעות בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), שיכול לעזור מאוד. בהצלחה!
המון תודה על התשובה המהירה. ניסינו להבין מאיפה זה מגיע, בררנו לגבי חברים, האם צוחקים עליו, נענינו לגבי הכל בשלילה. אקבל את עצתך ואפנה ליעוץ תודה.
שלום רב, אני סובל מocd ומטופל בויפאקס ופרפנאן, רציתי לדעת בשביל מה הפרפנאן נחוץ? קראתי עליו שהוא נוגד פסיכוזה, הפסיכיאטר אמר להרגעה בשביל שלא יהיה התפרצויות, האם אני יכול להוריד את הכדור הזה אני נוטל כרגע 8 מ"ג ומרגיש עייפות וכבדות רצינית..
שלום חביב, פסיכיאטרים נוהגים לעתים להוסיף תרופה אנטי פסיכוטית לטיפול התרופתי ב- OCD. המטרה, בדרך כלל, היא לסייע לפעולתה של התרופה האחרת, שהיא נוגדת האובססיות. שינויים בטיפול התרופתי נעשים אך ורק בהוראת הפסיכיאטר המטפל בך, וכמובן שאיני יכולה לומר לך אם להפסיק תרופה. אני מציעה שתפנה אליו להתייעצות. בנוסף, כדאי לשאול אותו אם קיימות תרופות אנטי פסיכוטיות שעשויות לעזור לך באותה המידה, ושיש להן פחות תופעות לוואי. פרפנאן הינה תרופה מ"הדור הישן", וככזו יש לה יותר תופעות לוואי. כיום קיימות תרופות חדשות ומתקדמות יותר, עם פחות תופעות לוואי, והשימוש בתרופות ישנות הולך ופוחת. בהצלחה!
היי, רציתי לשאול האם טיפול בהיפנוזה יכול לעזור עם מחשבות טורדניות. האם היפנוזה יכולה להרגיע את הפחד סביב הנושא הטורדני או להחליש את הקישור בתת מודע בין הופעת המחשבה לבין הפחד שהיא מעלה? אם כן- איפה יש טיפול כזה? תודה רבה מראש
היי ליאורה, לצערי, טיפול בהיפנוזה אינו משמש בדרך כלל לטיפול ב- OCD. הטיפולים המקובלים עבור הפרעה זו הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), וכן טיפול תרופתי הניתן על ידי פסיכיאטר, כאשר מקובל בדרך כלל לשלב ביניהם. טיפול בהיפנוזה אינו מתאים להפרעה. בברכה,
שלום. אחד החברים שלי לעבודה נוהג לערבב את הקפה שלו במשך דקות ארוכות, כך שצלצול הכפית בכוס מוציא את כל הסביבה מדעתה. נסיון להעיר לו נתקל בכעס. ישנם גם מקרים אחרים בהם אותו אדם לא ער לסביבה ולא מתחשב. האם התנהגות זו קשורה ל-OCD ? למשהו נוירולוגי בלתי נשלט, שעדיף לא להעיר לגביו, או שכדאי לפנות אליו שוב ?
היי חנה, רק האדם עצמו יודע מהן המחשבות שעוברות בראשו, והאם זה נשלט או בלתי נשלט. כלומר, כדי לדעת מה הבעיה דרושים פרמטרים נוספים שהם מעבר להתנהגות. לדעתי, כדאי לפנות לאדם ולשאול אותו בעדינות מדוע הוא מתנהג כך, ולציין שההתנהגות מפריעה לסובבים אותו בצורה אסרטיבית ומנומסת, בתקווה שזה יעזור. בברכה,
שלום רב אני בן 38 יוצא עם חברה שנתיים הכל טוב בניינו לאחרונה חברה שלי לוחצת על חתונה.. תמיד אני הייתי מושך את הזמן. כרגע המצב שלי לא טוב אני מת להתחתן איתה רוצה לקנות את הטבעת עוצרות אותי מחשבות פחדים.. מה יהיה בעתיד מה יקרה אם נתגרש מה יהיה אם יקרה משהו ועוד ועוד... מחשבות שעוצרות אותי אני מת מפחד. נפרדנו לתקופה וממש קשה לי אני שבר. רוצה אותה מאוד אבל מפחד להתחתן איתה, מה עליי לעשות?
היי דני, חתונה היא נושא מלחיץ עבור רבים (בעיקר גברים). אם אתה מאוד מוטרד מהמחשבות שלך ומהלחץ הרב שבא בעקבותיהן, וחושב שאתה מגזים עם העניין, כדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי אצל מטפל קוגניטיבי התנהגותי (CBT). המטפל יברר איתך מדוע העניין מעורר אצלך חרדה כה גדולה, ואילו מחשבות או אמונות דורשות שינוי והגמשה על מנת להפחית את החרדה ולהתנהג כפי שהיית רוצה. בנוסף, המטפל יברר את מהות המחשבות, כלומר האם אכן מדובר במחשבות טורדניות, או שמדובר במחשבות מעוררות חרדה שאינן טורדניות. במחשבות טורדניות מטפלים בדרך כלל על ידי הצפה שלהן, במקום הניסיון המתמיד שלך להימנע מהן. בכל מקרה, יש מה לעשות וכיצד לטפל בבעיה, ואפילו תוך זמן קצר יחסית. בהצלחה!
דגש על טריכוטילומניה... תודה!
היי אור, ראה תגובתי לסיגל למטה- אני לא יכולה לעשות זאת על גבי הפורום, רק במייל- תוך ציון אזור מגורים כמובן. בברכה,
שלום שרון, כיום אני בת 22, ומגיל 15 התחלתי בתלישת השיערות. אני לא מצליחה להפסיק, התחלתי לפני חצי שנה טיפול פסיכולוגי וסיימתי לא מזמן, זה לא עזר. אני לא יודעת מה יכול לעזור לי כבר... האם יש לך פיתרון עבורי?
היי שמש, לא ברור איזה סוג של טיפול פסיכולוגי עברת, שכן יש גישות שונות לטיפול. ייתכן שעברת טיפול דינמי (מה שמכונה בפי הרבה אנשים "טיפול פסיכולוגי רגיל"). כדי להפסיק את התנהגות התלישה, שהיא הבעיה שאת רוצה לפתור, יש לפנות לטיפול בגישה שמכוונת ספציפית להתנהגות הזו ונותנת לך כלים מעשיים להתמודד איתה. גישה זו נקראת טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). בעזרת טיפול זה,ניתן תוך זמן קצר להפחית את התנהגות התלישה עד להפסקתה. בנוסף, ניתן לשלב טיפול תרופתי בתרופות נוגדות דיכאון, שנמצאו יעילות מאוד גם בטיפול בהפרעות אובססיביות. שילוב טיפול תרופתי יעזור להתקדם מהר יותר בטיפול ה- CBT, אך הוא אינו חובה. בהצלחה!
האם מחשבות רבות על טיקים ויש לי את זה ניחשב להפרעה ? והאם התנהגות קוגנטיבית יכולה לעזור תודה רבה רק לא לפרסם את הנשאלה
שלום לך, טיקים נחשבים בדרך כלל לבעיה נוירולוגית. יש לעבור בדיקה נוירולוגית מקיפה. אם לא תימצא סיבה נוירולוגית לטיקים, ייתכן שהם נובעים ממקור פסיכולוגי. בכל מקרה, באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי ניתן להפחית את המחשבות על הטיקים ואת העיסוק בטיקים. בנוסף, ניתן להפחית תחושות של חרדה שיכולות להעצים את הטיקים, ו/או להיגרם כתוצאה מהטיקים, וכן תחושות שליליות נוספות שנגרמות כתוצאה מהם. בצורה זו, אפשר לגרום לשיפור חלקי, גם אם מדובר בבעיה נוירולוגית. בהצלחה!
שלום שרון בתי בת 2.2 ילדה שמחה וחיובית החלה לתלוש את שערותיה לפני כחודשיים בעיקר לפני השינה אך גם במצבים אחרים כמו צפייה בטלוויזיה או שעמום.האם וכיצד ניתן לטפל בגיל זה אשמח אם תוכלי להמליץ לי על מטפלים בחיפה. תודה רבה
היי סיגל, אסור לי לעשות זאת על גבי הפורום. את יכולה לכתוב לי ישירות למייל: [email protected] בברכה,
בני בן ה- 9 ב\סובל מהפרעות טורדניות כפייתיות ואיני מצליחה למצוא פיסכולוגים זמינים בדרום לצורך טיפול מיידי בבני. אולי אוכל לקבל באמצעות הפורום שמות של פסיכולוגים בדרום העוסקים בתחום?
שלום לך, אסור להמליץ על שמות ספציפיים דרך הפורום. הייתי מציעה לך לכתוב לי מייל, אך לצערי איני מכירה מטפלים באזור הדרום מאחר שאני מאזור הצפון. שבת שלום!
שלום דוקטור שמי דוד בחור מרקע חרדי גילי הוא 23 וכמו שאתה יודע אצלנו חתונה נעשית בשידוך ,נקצר ונספר שהכרתי בחורה יפה אצילית מאוד גמישה בחיי נישואין ובקיצור חלומו של כל גבר,ומהרגע שהבנתי שאני הולך להתחתן איתה חשתי מעין גולה בגרון שלא עזבה אותי ולקראת החתונה עברתי הרבה ייסורי נפש על אף שחשבתי שזה יעבור אחרי החתונה נוכחתי לגלות שהגולה בגרון עדיין נשארה שאלות כמו האם היא האחת האם עשיתי את הדבר הנכון ואפילו מחשבות על גירושים מנקרות בי שוב ושוב ,אפילו התאווה להסתכל על נשים אחרות תפסה אצלי תאוצה בפרט אחר הנישואין,הלכתי לפסיכולוג ונאמר לי שאני סובל מכפייתיות...שאלתי היא האם יש סיכוי לטיפול בזה?האם יש משהו שיוכל להציל את נישואיי?האם באמת טורדנות כפייתית יכולה לחולל מצב שכזה?ומה הטיפול ?תודה רבה....
היי דוד, טורדנות כפייתית אכן יכולה לגרום למצב שכזה. ההפרעה קשורה קשר הדוק בפרפקציוניזם, וסובלים רבים חושבים, לגבי סיטואציות מסוימות בחייהם, ש"אם זה לא מושלם, זה לא שווה דבר". בהחלט ניתן לטפל בבעיה, ואפילו תוך זמן קצר. אני ממליצה לפנות למטפל קוגניטיבי התנהגותי, על מנת לעבוד על המחשבות שמונעות ממך ליהנות מחיי הנישואין, ואם אכן מדובר בטורדנות כפייתית- לטפל בה כפי שעושים בטיפול כזה, באופן ממוקד ושיטתי. בהצלחה!
שלום רב אובחנתי כסובל מ-OCD ובמרפאה לבריאות הנפש המליצו לי על טיפול קוגניטיבי התנהגותי ובנוסף טיפול ביופידבק. האם מקובל להוסיף גם טיפול ביופידבק לטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ל-OCD או שבתור התחלה לעשות קודם את הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי כמו שכולם עושים? כי בשיטוט באינטרנט לא ראיתי שהרבה עושים את טיפול הביופידבק ל-OCD? (ומישהו אחר אמר לי לא לערב את שני הטיפולים בבת אחת...) מה את אומרת?
היי אברהם, אכן, טיפול בביופידבק אינו נפוץ כטיפול ל- OCD. מקובל להשתמש בו כדי להשיג שליטה על סימפטומים גופניים כגון דופק, לחץ דם, שליטה בסוגרים וכו'. אול אתה סובל מבעיה שקשורה גם בתחושות פיזיות במידה משמעותית, ולכן המליצו לך על הטיפול כדי ללמוד לשלוט בהן. איני רואה כל מניעה לבצע את שני הטיפולים במקביל, מאחר שמדובר בטיפול משלים ל- CBT, ואין שום נזק בללמוד טכניקות נוספות מלבד הטכניקות שנלמדות בטיפול. בהצלחה!
שלום. כיצד ניתן לטפל בטקסים מחשבתיים, כמו דחף כפייתי לשלוט ברגשות, ואימפולסים של הגוף? נניח שאדם רוצה להתעטש והוא נבהל מהרצון להתעטש ולא מתעטש. רוצה לפהק, נבהל מהדחף ומתנגד ומדכא את הפיהוק. הדיכוי הוא כפייתי לא מרצון. האם זה בכלל או סי די? תודה.
שלום לך, לא בטוח שאפשר להגדיר את הבעיה הזו כ- OCD. מה שבטוח הוא, שקיימת שם חרדה. שנית, הדיכוי שנראה כ"אוטומטי" הוא למעשה תלוי במחשבה שככל הנראה עוברת מהר מאוד בראש, ברמה כזו שהתנהגות הדיכוי כבר הפכה להרגל. כדי לטפל בבעיה, צריך לשבת עם מטפל CBT ולברר למה בדיוק האדם הסובל מהבעיה פוחד לתת דרור לדחפים הטבעיים של הגוף (פחד, שגרם מלכתחילה לדיכוי שלהם). לאחר מכן עובדים על הפרכת המחשבות המפחידות הללו. בנוסף, יש להשתמש בטכניקות התנהגותיות שיעזרו "לשבור" את ההרגל- שהרי אפשר לבטל את האוטומטיות שעומדת מאחורי כל פעולה שאנחנו עושים, מלבד רפלקסים. פיתוח מודעות להרגל (בין השאר על ידי תשומת לב ורישום), ו"עצירה" כדי לחשוב ולנתח אותו עוזרים בתהליך זה. כמובן שרצוי מאוד שאיש מקצוע ילווה את התהליך. בהצלחה!
יש לי ילדה בעיתית היא בת 19 וזורקת או מוסרת כל דבר חפצים בגדים ואוכל וכול דבר שמפריע לה בעניים אן לי אפשרות למנוע ממנה את זה מה עושים במצב היא לא משתפת פעולה בכדי לטפל בה בתודה לאה
שלום לך, העובדה שהתנהגותה של בתך מפריעה לך, לא בהכרח מצביעה על בעיה. אם הנערה מרוצה מחייה, מתפקדת כרגיל והתנהגותה אינה מפריעה לה (והכי חשוב- אינה נובעת מחרדה או מרצון להימנע מחרדה), אני לא רואה כל בעיה. בנוסף, כמובן שלא ניתן לתת עזרה לאדם שאינו רוצה בה. את יכולה להדגיש בפניה שחשוב לך שלא תזרוק חפצים שלך, במידה שהם יחסרו לך. בברכה,
שאלה למומחים האם אפשר לצאת מאוסידי האם ידוע לכם על סיפורי הצלחה על אנשים שהחלימו לגמרי והיום לא צרכים תרופות?
היי מוטי, בהחלט קיימים לא מעט אנשים בעולם שהתגברו לחלוטין על ההפרעה, ואינם מטופלים תרופתית. גם לי אישית יצא לטפל במקרים כאלה, ואחוזי ההצלחה של ה-CBT הם גבוהים מאוד. כמובן, שההצלחה תלויה גם במידת המוטיבציה וההשקעה של המטופל, ובקומורבידיות עם הפרעות אחרות (אם קיימות בעיות נוספות ועד כמה הן חמורות). בברכה,
שלום.. אני בן 17 וחצי. מיזה כמה חודשים שהתחלתי לחוש בחנק ובקושי לאכול ממש ממש קשה לבלוע את הרוק.. הלכתי לקופת חולים עשיתי בדיקות צילומים והמון דברים.. היתי בלחץ מתח וחרדה ממש גדולה חשבתי שזה סרטן חס וחלילה או מחלה או משהו גרוע שיסכן את החיים. בסדר עבר זמן עבר חודשיים בערך.. הרופא הביאה את כול התשובות אמרה שאולי עדיף להתעייץ עם פסיכולוג כי אין לי כלום לא בגרון לא בוושט ובכול המקומות שעשינו צילומים אמרתי לה ולעצמי ולאמא שלי מה פיסיכולוג מה אני איזה משוגע ודברים כאלה כאילו לא האמנתי שזה זה האמנתי שזה עוד בעיה המשכנו לבדוק שוב אין כלום בקיצור עבר חודש מאז שהיא אמרה שאין לי כלום וצריך ללכת לפיסיכלוג לפני שבוע התחיל לי משהו מוזר מאוד מוזר.. שלפניו חייתי חיים נורמליים ורגילים עם אותה הרגשה רק בלי קול התחיל להיות לי עוד קול בגוף שהוא גם עכשיו.. נגיד אני עושה משהו, הקול הזה אומר לי לא לעשות אותו ולעשות ההפך.. ולפעמים כואב לי הראש שהוא מדבר והעיינים נגיד אני אוהב משהו חושב על המשפחה הקול הזה בא נגד המשפחה שלי .. דברים כאלה מוזרים.. ומשהו שיש לי אותו כבר כמה שנים שלפעמים אני בא לחברים ומנסה להיות כמו איזה חבר שמצליח לו שהוא מקובל וכול פעם אני מנסה להיות חבר אחר בבתנהגות זה כבר הרבה זמן לא מלפני שבוע, רק הקול הזה זה מלפני שבוע ועוד משהו שיש לי כבר הרבה זמן נגיד אני חושב על איזה משהו על כאב נגיד רגליים ישר פתאום כואב לי הרגליים הבנתי שלדעתי יש לי פיצול אישיות.. הקטע פה שכול הזמן היתי מודע ליזה !! תמיד תמיד התבלטתי על כול דבר ודבר אבל לא היה לי את הקול הזה... מאז שהוא הגיע זה כבר הפך את ההרגל שאני מתלבט ללא נורמלי כי התחלתי להבין שיש בעיה תאמת גם לפני הקול הזה.. תמיד היה לי דברים מוזרים של נגיד חודש אני אוהב כדורגל ואז אחרי שבוע אני לא אוהב.. תמיד התלבטתי על כול דבר קטן, נסטי קולה מה לאכול בבוקר תמיד תמיד.. התלבטיות כאלו חשבתי שזה נורמלי עד לפני שבוע גם יש לי חשק לישון הרבה.. מהלפני שבוע הזה.. ואני מרגיש משועמם אז ככה..מה שאני בטוח.. שזה נובע מלחץ חרדה מתח ופחד .. כי תמיד תמיד.. שאני יושב נגיד עם חברים שלי.. ואז באים איזה 2 שתמיד לא עושים לי טוב ויורדים עליי אני בלחץ ואומר אמן אמן הם לא יבואו וכולי מתח וחרדות עם הם יבואו או לא ומלא דברים כאלו כול הגיל התבגרות שלי זה מתח לחץ ופחד השאלה ממה זה נובע אני בטוח שיש לי איזה בעיה. מחלת נפש או משהו בסגנון שקשורה ללחץ פחד ומתח כי זה נובע בכול דבר.. אבל השאלה מה זה הקול הזה, אני כבר מכניס לעצמי סרטים רואה כתבות.. אומר לעצמי שאין לי עתיד.. שאאני יהיה במוסד.. כי זה באמת הגיוני, יום אחד בא לי ללכת לבצפר יום אחד אני אומר אני יפרוש וילך לעבוד.. אין לי מחויביות לדברים שאני עושה וזה מאוד מפריע לי בבקשה תעזרו לי ותיקראו הכול ! אני באמת מקווה שזה לא מחלת נפש ויעבור אחרי גיל ההתבגרות..
היי אדיר, אני ממליצה לפנות לפסיכיאטר בהקדם האפשרי. לא ברור מהי מהות ה"קול", האם מדובר בחוויה שמיעתית של ממש, או שמא במחשבה, מעין "דיבור עצמי" ללא שמיעת קול. בכל אופן, נשמע שאתה במצוקה, ולא הייתי מחכה שזה יעבור לבד. ייתכן שהחרדה שאותה חווית היוותה טריגר לבעיה הזו, שמחייבת התייחסות מהירה. אני מקווה שמדובר רק במתח ולחץ, שניתן לפתור יחסית בקלות ובמהירות, ולא בחוויה של שמיעת קולות, שמהווה בעיה מסוג אחר. אגב, אין דבר כזה "פיצול אישיות". מדובר במונח עממי שאינו קיים בספר האבחונים. בהצלחה!
אתמול קרה לי משהו מוזר, ישבתי עם חברים פתאום התחלתי להרגיש.. פחד לא מוכר, הרגשת חנק ..הרגשה שקשה לי לבלוע.. דקירות בלב בחזה בבטן סחרורות קוצר נשמה הרגשה כזאת כאילו אני מנותק מהמקום שהיתי ורק רציתי ללכת לבית ולישון שאלה לי אליך עם זה חרדה מתח ולחצים שאני באמת לא יודע ממה באים, איך אפשר לטפל בהם במהר אני לא יודע עם זו מחלת נפש חס ושלום מה שבטוח זה קשור לחרדה ולחץ ומתח 2- יש אפשרות שהצבא לא ידע ולא יוריד לי פרופיל שאני הולך לפסיכולוג.. 3- לבקש מהקופת חולים שיתנו לי מספר של פיסכאטר או פסיכולוג ? ויש דרך שההורים לא ידעו, כי הם לא תומכים ולא יתמכו אאני מכיר אותם
אני סובל זמן רב מחששות ומדברים לא טובים שיקרו והדרך שלי להתמודד עם זה היא באמצעות מנהגים מוזרים וחזרות שוב ושוב על אותו דבר. קראתי הרבה והבנתי שאני סובל מOCD. ככל שעובר הזמן המנהגים והחזרות האלו התגברו ומקשים מאוד על ההתנהלות היומיומית שלי. פניתי לקופת החולים וקיבלתי רשימה של פסיכולוגים שעובדים עם הקופה ורציתי לשאול כמה שאלות. -הבנתי שהטיפול הוא טיפול התנהגותי קוגנטיבי, ורציתי לדעת האם כל פסיכולוג יכול לטפל בי או שצריך למצוא מישהו שמתמחה בזה? -האם הטיפול כולל גם טיפול בתרופות? -האם עליי לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר?
היי אביב, ניתן לפנות לטיפול CBT רק אצל מי שעוסק ספציפית בטיפול הזה. פסיכולוגים רבים אינם מטפלים בגישה זו, אלא בגישה דינמית או אחרות. בנוסף, קיימים מטפלים (פסיכותרפיסטים) רבים שאינם פסיכולוגים וכן עוסקים בסוג הטיפול הזה. אני מציעה לחפש באינטרנט, או לפנות למטפלים ברשימה אחד אחד ולשאול אותם האם הם עוסקים בסוג הטיפול הזה. לגבי טיפול תרופתי, השילוב הוא לפי הצורך. כלומר, אם אתה חש שיש צורך ב"דחיפה" נוספת לטיפול, או שהמטפל מציע זאת. ניתן לדון בכך במהלך הטיפול הפסיכולוגי. את המרשמים ניתן לקבל רק מרופא, ומכאן שיש לפנות במקביל גם לפסיכיאטר, אם מתקבלת החלטה לשלב גם טיפול תרופתי. בהצלחה!
האם זו שיטת הטיפול המומלצת? כי כתבת שמטפלים גם בגישות אחרות.
התשובה היא כן. זוהי שיטת הטיפול הפסיכולוגי המומלצת, שיעילותה הוכחה כגבוהה ביותר בטיפול ב- OCD.
שלום שרון, אני אמא לבן 5 (בכור). בשנה האחרונה החלה אצלו תופעה (סוג של תחביב מוזר) של קשירה. זה התחיל ממשחק של שוטר וגנב, כשהוא השוטר ואני/ אחיו הקטן מתנדבים להיות הגנב, והוא קושר אותי עם חוט ומלפף כמה קשרים. מאז זה יצא מפרופורציה של משחק, וכל היום הוא קושר כל מה שלא זז. החוטים שלו הם: חגורה, שרוכים שמוציא מנעליים, חוט של מטען של נייד, חוט של מערכת סטריאו, חוטים של וילון וכדומה. הוא קושר את החוטים לחפצים שונים בבית. כשהוא לא מוצא חוט הוא משתמש בציצית שלו... בהתחלה לא התייחסתי יותר מדי, אך זה מצב שנמשך כבר קרוב לשנה, וקורה גם בגן, אצל חברים... כבר מטריד ולא נעים. האם זה מדאיג? זה מראה על חרדות? תודה רבה אמא מודאגת
שלום לך, לא ניתן לדעת את הסיבה להתנהגותו של בנך בלי לפגוש אותו ולתשאל אותו. ניתן להעלות השערות לגבי הסיבות- יכול להיות שהוא נהנה מהקשירה, יכול להיות שזה מרגיע אותו ומפיג מתחים, ייתכן שעושה זאת מתוך שיעמום. בכל מקרה, אני מציעה להתחיל בלשאול אותו מדוע הוא עושה זאת, ולשים לב באילו מצבים זה קורה, באילו שעות ביום ומה המצב הרגשי שלו כאשר הוא עושה זאת. האם הוא חרד, עצבני או משועמם (למשל)? ניתן להציע לו חלופות שיכללו משחקים ופעילויות שיספקו את הצורך שהקשירה מספקת, אם היא מפריעה לך. בברכה,
הבת שלי בת 13 . במשך שנות חייה תמיד היו קיימים אירועים מינורים של רחיצת ידיים חוזרת ונשניית לקוק השפתיים כתלונה על יובש, כחכוך בגרון,פחד ממזיקים באופן חריג למדי. בשבוע האחרון חלה הופעה חדה של ארועים המלווים בפחד ממזיקים וביטויי מילולי של פחד פן יזהמו ישפיעו ועוד על שלמות הגוף. כולל ארועים של רחיצת ידיים ,פנים כחכוך התקפי זעם וזעקה לעזרה. בבדיקת הערכת פסיכאטר לאחר שיחה ארוכה הוחלט על טיפול בפריזמה. יש לי פחד כבד מאחר ואני עובדת בתחום הרפואה משימוש בתרופה הן בהיבט ההתפתחותי,קוגנטיבי,השגים בלימודים מאחר ובתי תלמידה מצטיינת ,מבריקה וחכמה אך לאחרונה אני חשה שהארועים הללו משפיעים ומחבלים באיכות זמנה .מה השלכות הטיפול על השגיים לימודיים? תופעות לוואי נפוצות? כמה משתמשים בה נכון להיום מבחינת מתבגרים ונוער ,אחוזי הצלחה? אין מאכלים מסוימים שיכולים להוות תחליף לרכיבי התרופה? יש קשר להתפחותה מבחינת הורמוני גדילה ועודוהאם תהיה פגיעה בתפקוד מיני,האם זה אומר שהמחלה עשויה להפוך לסכיזופרניה בקצור בבקשה תענה על שאלותי אני חשה שכבר אני זקוקה לטיפול
שלום לך, אני יכולה לענות רק על חלק מהשאלות, את שאר השאלות שקשורות לתרופה יש להפנות לרופא. ראשית, אין סיכוי שהבעיה תהפוך לסכיזופרניה. סכיזופרניה היא מחלה של המוח ואין קשר בינו לבין הפרעות אובססיביות, שבוודאי אינן מחלות. שנית, השימוש בתרופה (ובכלל בתרופות דומות מקבוצת התרופות הזו) הוא מאוד שכיח, הן במבוגרים והן בילדים ובמתבגרים. לא נמצאו עד כה נזקים שהתרופות הללו גורמות לגוף בטווח הארוך, למיטב ידיעתי. כלומר, התרופה לא תפגע בהתפתחות הילדה, ונטילתה כעת לא תשפיע על תפקוד מיני בעתיד (תופעת הלוואי הזו קורה אצל חלק מהתרופות רק בתקופה בה נוטלים את התרופה). לא ידוע על מאכלים או מוצרים טבעיים שמהווים תחליף טוב לטיפול התרופתי. בכל אופן, רצוי מאוד לא לצאת ממשרדו של הרופא המטפל עד שתקבלי מענה לכל השאלות שמטרידות אותך לגבי הטיפול בתרופה, וחשוב להתעקש לקבל תשובות. בהצלחה!
שלום דר קרני אני בת 50 וסובלת מ OCD לאחרונה שאני מדברת עם מישהי על משהו שמפריע לי ,אני לאחרונה נותנת נשיקה בלחי ,לעתים רחוקות,במקרה שאני מבררת משהו עם משהי,כמו למה לקחת את התור,ואם האשה מדברת אלי יפה.אז אני נותנת לה נשיקה בלחי.לעיתים רחוקות.מדבר באשה שאני לא מכירה.המקרה האחרון אשה הגיעה לתור יחד איתי ,תור בסופר.אני אין לי כוח לריב ,בנוסף אני לא מעונינת לעשות הצגה לאנשים בתור.האשה טענה שהיא הגיעה שניה לפני.סיימתי את הקניות,וחכיתי לה בחוץ ,מחוץ לסופר.לא הרבה.גם אם היה צריך לחכות לה הרבה היתי מחכה ,כדי לעשות בירור.זה נורא הלחיץ אותי הקטע הזה.שאלתי אותה אם היא שיקרה,ודווקא אמרתי לה שהיא נראית אשה טובה.אומרים צריך לדבר יפה ,בכל מקרה.אז היא ענתה שהיא לא שיקרה.ולמה לשקר.בקיצור עשיתי משהו שאני מצטערת עליו.באתי לנשק אותה בלחי,והיא החזיקה את ידי.ולא נתנה לי לנשק אותה בלחי.אני נורא כועסת על עצמי.גם היא לא וויתרה על התור.וגם החזיקה לי את היד,דבר שנורא פגע בי ולא נתנה לי לנשק אותה בלחי.כעסתי נורא על עצמי.אולי היא העירה אותי בזה שהחזיקה לי את היד ולא נתנה לי לנשק אותה בלחי.בבקשה תעני לי ספציפית על מקרה זה.גם אם תשלחי אותי לשיחות,תעני לי בבקשה על מקרה זה כי מקרים כאלה תמיד חוזרים על עצמם ,כמו שנאמר חוק מרפי הרבה תודות לך גב שרון
סליחה טעיתי בשם במקום לרשום דר שרון רשמתי קרני.דר שרון בבקשה לא להתיחס לטעות בשם תודה
היי חיה, לא הבנתי מה בדיוק את שואלת. בנוסף, לא הבנתי בדיוק מה המחשבות שעברו לך בראש בזמן האירוע ומה היה שם שהפריע לך. אם הבנתי נכון, ההתנהגות הכפייתית היא נתינת נשיקה בלחי לאישה שאת מתווכחת איתה, אך לא הבנתי מדוע כעסת על עצמך ולמה היה חשוב לך לברר האם (לטענתה) היא שיקרה או לא. בכל מקרה, אם תחליטי ללכת לטיפול בשיחות זה עשוי לעזור להפחית את הסימפטומים של ה- OCD, בייחוד טיפול קוגניטיבי התנהגותי. שבת שלום!
שאלתי היא שבזמן האחרון ,אם יש לי וויכוח עם אשה,בגלל תור.אז שהיא עונה לי יפה.אני מנשקת אותה בלחי.זה דבר שקורה לי בזמן האחרון .לגבי מה שכתבתי לך.(בבקשה תקראי שוב)במקרה הזה באתי לאחר שהיא דיברה יפה ואמרה לי שהיא הגיעה בתור שניה לפני כביכול.אז מכיוון שהיא ענתה לי יפה באתי לנשק אותה בלחי,והיא החזיקה לי ביד וסירבה .ואז כנראה הקטע הזה העיר אותי,למה לנשק?למה פעלתי בלי לחשוב.האם זה מלחץ.שאני בוויכוח כל הגוף שלי רועד.תודה שבוע טוב
בתי בת 16, לפני צו ראשון. בגיל 12 סבלה מהפרעה טורדנית כפייתית וטופלה תרופתית במשך כשנה. מאז ועד היום מצבה טוב מאד, תלמידה טובה, מדריכה ורשג"דית בצופים. האם לדווח לצבא על המצב שהיה? האם הדבר יפגע בסיכוייה לשירות מעניין ומאתגר?
שלום לך, מאחר שהבעיה היתה קיימת לפני זמן רב, וכיום אינה קיימת, לא נראה לי שזה ישנה משהו. מאידך, אני לא רואה צורך לספר מאחר שהמידע כבר לא רלוונטי. אני מציעה להפנות את השאלה גם לפורומים של מתגייסים/ לקראת שירות צבאי. בברכה,
שלום, לבני שני ילדים 3 + 1 שנים אשתי - כלתי סובלת מ או סי די, לא חזרה לעבוד לאחר הלידה - סיימה לעבוד עוד בהריון, את הילדה הקטנה לא רוצה להכניס לגן, מסתגרת, לא מתפקדת ועוסקת כל היום במיון הכביסה לפי צבעים מדוייקים וסידור הבית. מונעת מהילדים פעילות בגלל לכלוך והביאה לניתוק מחברים וכמעט כל המשפחה. לאחרונה שמתי לב לתלשה לעצמה את כל הריסים. נסינו לדבר עם בנינו להגיע לרופא פסיכיאטר, ולדבר על הנושא של הדיכאון וחוסר התפקוד והדבר נתקל בהתנגדות - נסתר, לאט לאט תנו לי לטפל בנושא וכ"ו. עם הוריה לא שוחחנו בנושא ואנו מאד מתלבטים אם לשתף אותם. יחסיה איתם מורכבים ומסובכים כמו כל היחסים האחרים עם אנשים. מכיוו שהדבר פוגע בילדים ובשמחת החיים שלהם כזוג אודה על עצתך.
היי אדווה, לצערי, לא ניתן לעזור למי שלא מעוניין בעזרה. גם על כלתך וגם על בנך לא ניתן לכפות עזרה אם אינם רוצים בכך, ועם כל הצער שבדבר, שמחת החיים שלהם כזוג היא באחריותם ותלויה רק בהם. לגבי הילדים, אם את חושדת שהם ניזוקים מן המצב בצורה משמעותית ושיחות עם בנך לא עוזרות, ניתן לפנות לעובדת סוציאלית בשירותי הרווחה אשר תערוך ביקור בית ותבדוק את העניין. כמו כן, אם נגרם נזק משמעותי לילדים, בהחלט יש מקום לשתף את הוריה. בנוסף, את יכולה להשתדל ככל יכולתך לספק לילדים סביבה תומכת ויציבה כסבתא- עד כמה שמתאפשר לך. בהצלחה!
האם ידוע על קבוצות תמיכה לילדים/מתבגרים הסובלים מOCD?
היי דן, לא ידוע לי על קבוצת תמיכה לילדים שסובלים מ- OCD. ידוע לי על קבוצות תמיכה למבוגרים, וכן קבוצת תמיכה להורי ילדים הסובלים מ- OCD בתל אביב. לגבי האחרונה, ניתן לברר עם עמותת "ערך".
עשרה חודשים אני חיה בבית שלי עם חברי שצעיר ממני בתשע שנים. נפגע נפש שמאבחן בביטוח לאומי במאניה דפרסיה וסימני סיכוזפרניה . בתקופת החגים עזב את הבית כי היה ריב בין אחותי לבינו. עכשיו אומר לי שעדיין לא סולח גם לי. ומתלבט עם להמשיך את הקשר. יש לו התפרציות זעם ומדבר דברים שלא נעימים לאוזן. התחיל בעזרת אמו לקחת ליתיום וסירקביל. מה עליי לעשות איתו , כדאי שיחזור לעצמו .??? מסרב ללכת לפיסכיאטר.
היי רוני, אני אענה למרות שהשאלה, כמובן, לא קשורה לנושא הפורום הזה, שהוא הפרעה טורדנית כפייתית. אינך יכולה לשנות את חברך או לגרום לו "לחזור לעצמו". גם לא ברור לי מי נתן לו את הטיפול התרופתי, אם הוא מסרב ללכת לפסיכיאטר. ברור שרק פסיכיאטר יכול לרשום תרופות למטופל, ומאוד לא מומלץ ואף מסוכן לקחת תרופות ללא מרשם. אם התרופות נרשמו על ידי פסיכיאטר, יש להיות במעקב כל כמה חודשים או בעת הצורך, ולזכור שזו מחלה כרונית שלא ניתן להחלים ממנה אלא רק להימצא ברמיסיה. מה שאת יכולה לעשות הוא לבחור- האם להמשיך איתו את הקשר בתנאים כאלה, עם ההתנהגויות השליליות שלו, או לא. את יכולה לומר לו כי ההתנהגויות מפריעות לך וכי את רוצה שהוא ישנה אותן. בנוסף, אפשר להציב לו אולטימטום, כלומר להתנות את המשך הקשר בשינוי התנהגויות מסוימות שקשה לך לחיות עמן. בהצלחה!
ביתי בת שמונה תמיד היו לה כל מיני אובססיות לגבי כל מיני דברים אבל אף פעם זה לא היה חמור או שהשפיע יותר מידי על מהלך חייה. לפתע בשלושה שבועות האחרונים בבת אחת זה החמיר אבל בלילה בעיקר. במהלך היום היא חוזרת על משפטים או שואלת כמה פעמים את אותו הדבר או אומרת שוב ושוב את אותו הדבר כדי לבדוק אם שמענו. בלילה לפני השינה היא עוברת וסוגרת את החלונות בסלון ובחדר שלה, בודקת אם הדלת נעולה ואומרת לנו לנעול לפני השינה. החל מהשעה 00:00 היא מתעוררת לפעמים פעם אחת ולפעמים יותר ואז היא כל הזמן קמה, שותה הולכת לשירותים, חוזר חלילה, שואלת שאלות, בודקת מלא פעמים מה השעה והיא אומרת שהיא לא מצליחה להפסיק. האם זה יכול להיות טורדנות כפייתי? אם כן מה אנחנו אמורים לעשות?
אני חייבת, להוסיף שאובססיביות שהיתה בעבר היתה בדברים ממש קטנים כמו לשים הנעליים בקו ישר. כמו כן עשינו לה איבחון פסיכודידקטי לפני שנה בערך ולא נאמר על כך כלום. בנוסף השלושה שבועות האחרונים שעליהם אני מדברת החלו לאחר שבעלי ואני חזרנו מטיול של חמישה ימים בחו"ל. חשוב לציין כי כל שנה בעונה זו אנחנו נוסעים לחופש ללא הילדים והילדים נשארים עם הסבתא כל שנה לחופשה זו.
היי יעל, כדי לקבל מושג יותר מדויק אם זו אכן טורדנות כפייתית, מומלץ למלא שאלון Y-BOCS לילדים (למילוי על ידי ההורים, ניתן להורדה מהאינטרנט). לאחר מכן, ניתן לפנות לפי הצורך לאיש מקצוע מתחום הטיפול הנפשי כדי לקבל אבחנה מדויקת ועזרה, אם צריך. מומלץ גם לשאול את בתכם מדוע היא מבצעת את ההתנהגויות הללו והאם זה מפריע לה, וכן האם היתה רוצה להפסיק אותן. בברכה,
האם איסוף בקבוקים ברחוב נחשב לOCD?
היי גל, אין סיבה שאיסוף בקבוקים כשלעצמו ייחשב לסימפטום של OCD. כל התנהגות יכולה להוות חלק מהסימפטומים של OCD אם היא נעשית מטעמים כפייתיים, ואם לא- היא פשוט התנהגות. חג שמח!
האם בגלל ocd הצבא משחרר מגיוס? או נותן הקלות בשרות. עדיין לא אובחן.
היי מירה, עד כמה שידוע לי, השחרור תלוי בדרגת החומרה של ה- OCD ועד כמה הוא מפריע ספציפית בתפקידים המוצעים למלש"ב. כמו כן, ניתן לשרת בצבא עם OCD ולקבל הקלות, ואפילו עזרה טיפולית מהצבא- להיפגש עם פסיכיאטר ופסיכולוג. כדאי להתייעץ עם הקב"ן ועם הפסיכיאטר הצבאי, כדי לברר עד כמה המלש"ב יוכל לתפקד בצבא, האם כדאי לו לשרת ובאילו תנאים. בברכה,
מה יש בטיפול פסיכודינמי, שאין בטיפולים אחרים (פסיכותרפיה/קוגנטיבי/התנהגותי וכיוצא בזה, ומה המטפל הפסיכודינמי עושה עם המטופל שבטיפולים אחרים המטפל לא עושה איתו, שגורם למטופל לאהוב את המטפל ?
שלום לך, אינני יודעת מדוע את חושבת שרק בטיפול פסיכודינמי מתאהבים במטפל/ת. ראיתי לא מעט מקרים שבהם מטופלים התאהבו גם בעובד הסוציאלי שמטפל בהם ברווחה. בדרך כלל זה קשור במטופל עצמו, בסכימות חשיבה שיש לו ובתפקיד שממלאת הדמות הטיפולית בחייו. כלומר, מי שיש לו נטייה להתאהב בדמויות טיפוליות- יכול להתאהב לפחות בחלק גדול מהדמויות הטיפוליות שיפגוש, ואולי זה תלוי גם בתכונות מסוימות שיש למטפל (מראה חיצוני מסוים, מזכיר למטופל אנשים בעברו וכו'). כאשר מטופל מתאהב במטפל, והמטפל יודע על כך, עליו לשקול מה לעשות עם זה בהמשך הטיפול. המטפל והמטופל מנהלים על כך שיחה מעמיקה, ובמידה שהמטפל חושב שזה יכול להפריע באופן משמעותי לטיפול, הוא עשוי להמליץ למטופל לעבור למטפל אחר. מכל מקום, למרות שהתאהבות היא תגובה די שכיחה של מטופלים, היא אינה רצויה ואינה תורמת לטיפול. שנה טובה!
היי אני בן 23 שוכר דירה אם שותפים ואני סובל נורא ממחשבות טורדניות שגורמות לי לעשות מעשים לא רציונים והימנעות מדברים לדוגמא הדירה הייתה פתוחה ואף אחד לא היה בה בזמן מסוים וזה גרם לי לחשוב שאדם סמוים היה בדירה וזה גרם לי לתחושה של הימנעות מאותם מצעים וההשמיכה והכירת והפיג'מה הכל אני כבר לא משתמש בהם העברתי אותם לתרומה בנוסף לזה הייתה לי מחשבה שהוא נכנס לרכב שלי ולכן אני נמנע משימוש ברכב זה נורא מפריע לי למרות שאני יודע שזה לא הגינוי וזה דמיון אבל אני לא מצליח לשלוט בזה אשמח אם תעזרי לי תודה!
היי סמי, הדרך הטובה ביותר להשיג שליטה והפחתה בהתנהגויות האלה היא באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי. קשה מאוד, עד בלתי אפשרי, לעשות זאת לבד. מומלץ מאוד לפנות למטפל העוסק בטיפול קוגניטיבי התנהגותי באיזור מגוריך. במידת הצורך ניתן לשלב גם טיפול תרופתי (שבד"כ ניתן על ידי פסיכיאטר). שנה טובה ובהצלחה!
איך קוראים לתופעה אבנורמלית שכזאת ? מדובר על אדם רגיל, שעובד רגיל למחייתו ואין לו בעיות נפשיות. אבל, איך קוראים לתופעה המוזרה הבאה. אני מכיר בחורה, אומר לה הכל אמת על עצמי. חוץ ממה שקשור בגבריות שלי שאני מספר לה שהיו אצלי 5 גברים שדפקו אותי ואז אומר לה שהם רוצים אותי רק בשביל סקס. ואז אני עושה את עצמי כאילו אני לא יודע מה הם רוצים ממני (סקס), ושהם לא רוצים איתי קשר חברי אלא רוצים רק "לדפוק ולזרוק אותי". כשלמאיתו של דבר אף אחד לא היה אצלי. ואז אחרי שעה אני מתקשר שוב ומספר לה שהיו אצלי עוד גברים שהם עשו לי ומספר לה איך הם השפילו אותי ואיך אהבתי את התחושה הזאת של ההשפלה להרגיש כמו זונה מנוצלת מינית. ואז אני מנסה לאתר בבחורה שאני מדבר איתה איזשהי הזדהות וחיבור לדברים שאני מרגיש, כשכל מה שאני מספר לה שכאילו הייתי עם גבר זה שקר. עוד אני מספר לה שאני עושה סקס עם אמא שלי וגורם לה להאמין בזה. מספר לה שאני עושה סקס עם חיות, עם בת של חברה וכאילו משדר פחד ומבקש שלא תגלה לאף אחד. והכל כשלאמיתו של דבר כשאני לבד או עם בת של חברה לא לעולם לא מעלה בדעתי לחשוב דברים כאלה. אבל איכשהו שאני מכיר בחורה חדשה אני פתאום נוטה ליצור בה רושם שאני זונה מושפלת, שמשפילים אותי, שאני עובד בזנות ברחוב כזונת רחוב ומספר לה כאילו חוויות של לקוחות שהשתינו עלי, ומספר לה שקרים על עצמי שקשורים במין כאילו אני סוטה מין. כך קרה לי במשך 8 שנים שבהם אני יוצא עם בחורות ומכיר אותן. מתישהו שהוא הן מרגישות שאני מגזים וכנראה משקר על עצמי. רק לוקחות אותי כסטוץ, ולא לוקחות אותי כגבר לקשר של הקמת משפחה. אלא זורמות לפעמים עם השקרים שלי, ומקשיבות לי וצוחקות. בהתחלה הן מאמינות ואח"כ אולי הן קולטות שאני מגזים. מגרה אותי כשהן מאמינות לשקרים שלי שאני עושה עם אמא שלי, שאמא שלי זונה, שאני זונה שגברים עולים עלי כל שניה, שאני עושה עם הבת של ידידה שלי ביחד ומקלח את שתיהן, בהתחלה הבחורות מאמינות לי ולגרום להם להאמין לכל הסיפורים שלי על עצמי זה הדבר שמעניין אותי ומאתגר אותי. הבעיה שזה מזיק לי מאוד כי זה גורם ללשון הרע. באותו רגע אני לא חושב שאני מפליל את עצמי בסיפורי שקר על עצמי. איך קוראים לתופעה כזאת ?
היי שימי, אין ממש שם לתופעה כזו. אפשר אולי לקרוא לה גירוי מיני כתוצאה מפנטזיות מיניות שיש לך. לאנשים רבים, החיים ומתפקדים באופן נורמלי, יש פנטזיות מיניות לא שגרתיות, וזה לא נחשב להפרעה. הדבר גם אינו נחשב לבעיה כל עוד הם אינם פוגעים באיש. אם אתה רוצה להפסיק לספר שקרים, תצטרך פשוט להפעיל שליטה בהתנהגותך, לבד או בעזרת טיפול התנהגותי. אגב, אין קשר בין זה לבין הפרעה טורדנית כפייתית (שהיא נושא הפורום).
שלום רב. קראתי רבות על OCD בהקשר לבני בן ה-9. בכל המאמרים הופיעו חזרות אובססיביות בנוגע לפעולות בקרב הילדים. אצל בני אין חזרתיות בפעולות אלא בדיבור. הוא חוזר פעמים רבות על אירועים/רצונות/בקשות. זה קורה בעיקר כשהוא רוצה משהו שאין לו ואז "ננעל" על זה.תחילה מלאתי את בקשותיו,בתקווה שזה יפסק,עד שגיליתי שמופיעה אובססיה חדשה... יש לציין שאובחנו אצלו ביות קשב וריכוז, בעיות רגשיות. נשלל אוטיזם. תודה רבה
סליחה. לא כתבתי את שאלתי - האם OCD מתאפיין גם בחזרתיות בדיבור? תודה מראש
היי יפית, OCD יכול בהחלט להתאפיין גם בחזרתיות בדיבור. אנשים או ילדים הסובלים מ-OCD הכולל טקסים הקשורים לדיבור, בדרך כלל מאמינים שאם לא יחזרו על משפט או מילה מסוימים, משהו רע יקרה. עם זאת, לא כדאי לנסות לאבחן OCD לבד, וכדאי לפנות לאיש מקצוע על מנת לאבחן. חזרתיות לא תמיד נובעת מ-OCD. אפשר גם למלא שאלון YBOCS לילדים (למילוי ע"י ההורים, ניתן להורדה מהאינטרנט באנגלית), כדי לקבל מושג טוב יותר. שבת שלום!
