פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי מחשבות טורדניות לגביי "דאגה לבריאות" או "איבחון עצמי" של מחלות ותסמינים. כל פעם שיש לי תסמין אז אני קורא הרבה בפורומים רפואיים על אנשים שיש להם "בעייה דומה" או שאני רואה מאמרים רפואיים. אני מנסה לבדוק את התסמינים שיש לי שיכולים להיקשר לכל מיני מחלות גופניות. מה את חוש ת על מחשבות טורדניות כאלה? תודה

היי דוקטור מה שלומך אוקיי רציתי לשאול אותך משהו שאני מקווה מאוד שהוא יובן מאז שאני הייתי קטן לדוגמא הייתי מחקה כמה אנשים זאת אומרת בצורה ברורה יותר לדוגמא יש קליפ או סרטון מוזיקה אז אני חושב שאני מישהו אחד וגם מישהו אחר לדוגמא נגיד אני מדמיין תמונה עם מישהי אז אני מדמיין איך התמונה תיראה איך אני יראה ואיך היא תיראה כאילו אני מתנהג כמוה כזה ל2 דקות ונגיד תמונה קבוצתית אז אני מדמיין לבד עושה כל אחד את הפרצוף שמתאים לו כל אחד זהות שונה את מבינה את כוונתי? כאילו לפעמים אני חושב שאני מישהו אחר או מישהי או כמה אנשים ביחד וזה קורה בעיקר במוזיקה והכול שאני חושב שאני כמה אנשים ומחקה אותם אבל במהלך היום? כלל לא אני מזדהה אני מרגיש גבר כמו שאני ומוזיקה עם כולם גורמת לי להיות כמו שאני אבל לפעמים שאני לבד אני חושב שאני כמה אנשים ביחד אם זה בצורת תמונה או בזמן שאני שומע שיר האם זה חריג דוקטור האם יש לי פיצול אישיות זה קורה גם לכמה דקות בלבד וגם זה לא שאני מתנהג כמוהם ומדבר כמוהם פשוט חושב איך הם יצטלמו או איך הם ירקדו בעיקר צילום או ריקוד נגיד אני ואת רוקדים אז אני מדמיין את עצמי רוקד וגם אני יחשוב איך את תרקדי ויעשה זאת או עם מישהו אחר אני ירקוד איתו וגם אני יחשוב איך שהוא ירקוד ויתנהג ככה או בתמונות עם אנשים משותפים כן זה קצת הזיה מה שכתבתי פה לך דוקטור אני מה זה מקווה שתביני זה מילדות ככה וזה לא משפיע עליי בחיים האישיים במיניות שלי בכלופ עד עכשיו הכול היה בסדר עם זה אבל כן רציתי לשתף אותך מקווה שתעני כמה שיותר מהר

אז מה זה אומר עליי דוקטור זה תקין??

היי אני בן אדם דתי ונשוי יש לצין של בגדתי באישתי אף פעם אבל בתקופה האחרונה יש לי בעיה שאני רואה אישה אני נוטה להסתכל על האבירים הצנועים שלה ומתחיל לדמין איך היתה עושה איתי אהבה וגם יש לי מחשבות שונות איך אני עושה את זה עם אישתי בכול מיני צורות ומקומות ומה הייתי רוצה לעשות איתה אני לא יודע למה המחשבות האלו באות אבל אני רוצה לדעת מה את חושבת בנושא אולי יש לי בעיה נפשית קשה לא יודע אשמח לעזרתך

היי אני לא רואה את התשובה תוכלי בבקשה לשלוח לי שוב לכאן

זהו שלפעמים לא אכפת לי שהם נמצאות ולפעמים אכפת לי שהם נמצאות ושאני לא רוצה שהם יהיו בגלל זה שאלתי לכן אני רוצה לדעת

היי אני נשאי עם 2 ילדים ובן אדם דתי יש לי כול הזמן מחשבות על מוזרות על בנות שאני רואה אני ישר מסתכל על המקומות הצנועים שלהם ואז פתאום עולות לי מחשבות מה אני רוצה לעשות איתם או מה אני עושה איתם במיטה וגם עולות לי מחשבות של עשית מעשיה אישיות עם אישתי בכול מני מקומות ומצבים אני לא מבין למה המחשבות האלו בעות אולי יש לי בעיה נפשית או לא יודע מה יש לצין שאף פעם לא הייתי עם מישהי אחרת אני רוצה לדעת מה זה (

שלום דוקטור שרון דיברתי איתך דרך הsms ורציתי לשאול אותך שאלה אישית אני לא יודע אם את מתייעצת לגבי מחשבות מיניות ומיניות בכללי אבל רציתי לשאול אותך שאלה לגבי הנטייה המינית שלי רוצה להגיד לך שאני סטרייט והכול אין לי מחשבות חלילה שהם נוגדות זה לא אני זה לא מדבר אליי והכול גם ניסיתי ולא זה פשוט לא . עכשיו את יודעת שלפעמים יש פנטזיות מיניות ואוננוצ אז אני כאילו מפנטז והכול בסיטואציה מינית איתי ועם אישה כלשהי דרך אתרים וכו אבל מה שרציתי לשאול אותך שלפעמים אני כאילו מדמיין פנטזיות מיניות על אדם אחר שהוא לא אני עם אישה זאת אומרת אדם אחר פשוט שאני מרייין אותו בסיטואציה מינית עם אישה אותה אישה שאני מפנטז ואוהב עכשיו אם חלילה הייתי אוהב את אותו בן אדם הייתי מפנטז עליו איתו לא עם אישה אם היייצנ נמשך אבל זה לא המצב כי ניסיתי להבין זה לא הולך אז רציתי להגיד לך מה זה אומר אם מפנטזים על אדם אחר עם אישה שאני אוהב לדעתי האישית מדובר פה על קנאה בכך שאני לא מתחבר לגוף שלי ואז אני מדמיין או משהו אחר האם זה חריג? בבקשה עזרי לי

דוקטור אני גם חושב שאת צודקת אבל זה גם תופס גם אם על אנשים שאני מכיר? כאילו אנשים שאני מכיר והכול לגבי הפנטזיה

כן דוקטור כחלק מהפנטזיה עם אישה המחשבה כפי שאמרתי לך זה יכול להיות גם עם אנשים שאני מכיר האם זה חריג דוקטור? זה תכלס לא משנה ..לפי דעתי זה לא שיש לי פנטזיות על אותם אנשים ספציפית

אוקיי דוקטור תודה . ושוב זה לא קשור לנטייה מינית נכון? שאני מדמיין אישה עם גבר אחר למרות שרוב הזמן אני מדמיין וחושב על עצמי אבל כן כמו שאמרת סוג של פטיש

בת 76 בעבר וגם עכשיו טוענת תמידית על סכסוכי שכנים, בטוחה שרודפים אותה. אין לי מושג עד כמה זה נכון. בשנה האחרונה טוענת שעברה שיחות עם מתקשר שמאז דמות נכנסה לה לחיים.נסעה למהפנט לברר האם יכול לעזור לה להיפטר מהדמות. טוענת שהיא מודעת למצב וכשהיא שמה לב שאני רואה אותה מדברת לעצמה היא מפסיקה. בחצי שנה האחרונה אפילו מדברת לעצמה לידי. משפט שאמרה לאחרונה ״ תפסיק לתת לי הוראות אני תיכף מגיעה הביתה״ מבקשת איך בלי לאשפז אותי בכפיה … מה הצעד הראשון שעליי לעשות בכל הסיפור הזה. אני בעצמי חד הורית ואחראית על ילדים. תודה רבה

תודה על תשובתך. יש לך עצה איך עושים דבר כזה ? לדעתי היא תחשוב שאני רוצה לאשפז אותה בכפייה.

שאלתי מקודם משהו ואני רוצה לשאול עוד משהו האם שהמחשבה נרגעת והכול בסדר אני מחפש אותה ובודק איפה היא ולמה היא נעלמה האם זה נורמלי

היי, בת 20 ומאובחנת כבר מתחילת המלחמה אצל פסיכיאטר עם דיכאון, סירבתי לקחת טיפול תרופתי מהפחד להתמכרות הדיכאון הוביל למחשבות טורדניות כפייתיות, חרדה מלווה בהתקפים, ניתוקים, hocd.. המחשבות משתקות אותי. המחשבה יכולה להתחלף כל שעה, או שיש מחשבה שנתקעת שבוע והייתה אחת שגם נמשכה חודש. הן גורמות לי לא לתפקד אם זה עבודה, מפגשים חברתיים ובכללי דברים שהם לא לאכול/לישון (אני ״בורחת״ מהמחשבות בכך שאני הולכת לישון גם אם אני לא עייפה, ויש לי אכילה רגשית, אוכלת גם כשאני לא רעבה בכלל) היו לי בחצי שנה האחרונה מיליון מחשבות מתחלפות ואובסיסיביות. לא נותנות מנוחה לרגע, ואפילו הן כבר הגיעו לי לחלומות וזה כבר מתסכל. והפורום הזה בכל התקופה הזאת עזר לי להבין שאני לא לבד אז תודה לך קודם כל

המחשבות שלי רובן מתבטאות באופי מיני. שקשור למשיכה מינית/מחשבה שאני פדופילית/התאהבות בחברה טובה/באח/ באמא שלי וכו.. דברים מזעזעים בקיצור אבל היו גם כאלה כמו מחשבה אובסיסיבית שאולי דרסתי ילד כי היה רעש קטן שנסעתי ברכב (למרות שלא היה אף ילד בסביבה ולא עליתי על כלום) לא יכולה לעשות כלום בלי שהמוח שלי ״יתפס״ על משהו. לא יכולה לראות טלויזיה, להיות ברשתות חברתיות,לנהל שיחה נורמאלית או להיפגש עם חברה. אני חסרת אונים. לא מצליחה להתרכז בשום דבר כי מהשנייה שאני מתעוררת אני מרגישה מועקה כזאת , כמו החסרת פעימה מאוד ארוכה, ובאסה שהתעוררתי כי מעכשיו מתחיל הסבל. כל יום אני מחכה שיגמר. בנוסף אני גם מרגישה במן קהות חושים. כאילו אין לי רגשות. למשל אני שומעת על חייל/מישהו שחולה או נהרג ואני יודעת שזה עצוב לי עמוק בפנים אבל לא מצליחה להתחבר לזה באמת. גם מחשבות על ״אם אחים שלי ימותו״ זה מפחיד אותו לשנייה אבל אחר כך אני אומרת לעצמי ״בכלל לא אכפת לך שזה יקרה, את חסרת רגשות״ אחרי כל מחשבה שחולפת אני אומרת תודה לאל ואומרת לעצמי- ״רואה? זה עבר. לא משנה מה המחשבה הבאה שתגיע אל תיפלי לזה ואל תאמיני לה״. אבל מחשבה אחרת באה ושוב אני משתתקת. למשל אתמול ישבתי במיטה ואמרתי לעצמי פתאום משום מקום ״אולי אני טרנסג׳נדרית?״ התחלתי להסתכל על עצמי במראה ולדמיין את עצמי גבר, נלחצתי מעצם העובדה שאני אולי צריכה להפוך לבן וזו מחשבה שבאה פתאום למרות שאין לי שום קשר לנושא הזה. והמחשבה הזו עד עכשיו לא משחררת ומשתקת אותי. אני לא מנסה לחפש ממך אישור שאני לא כי אני יודעת שזה חלק מהטקסים שאנשים עם ocd עושים, אבל לא אשקר שזה מאוד מפחיד אותי אם זה אמיתי וזה לפעמים חזק ממני ה״לחפש אישור״ גם אם זה אישיר שאני דורשת מעצמי בראש שלי.

אציין גם שטופלתי אצלי מישהי שקוראת לעצמה מנחה טיפולית, בשיטת cbt ומה שקרה איתה זה שהמחשבות פשוט התחלפו והמצב לא השתפר יותר מידי חוץ מזה שההתקפי חרדה הפסיקו. עברתי לפסיכותרפיסטית טובה שאומרת שהיא בדרך כלל לא מקבלת מטופלים עם ocd אבל בכל זאת המשכנו. היא אומרת לי לא לפחד מהמחשבות שלי כי זאת רק מחשבה. אני כבר תקופה בטיפול cbt אבל מרגישה שהמצב לא משתפר. עם זאת הדיכאון גם גבר, אני לא עובדת או מתאמנת ולא יוצאת מהבית יותר מידי -השאלה שלי אליך היא האם אני צריכה להבין שטיפול cbt לא עובד עליי ושאני צריכה לנסות טיפול תרופתי בנוסף, או שפשוט לא נפלתי על מטפלת שמתאימה לי ולהמשיך לנסות לחפש מישהי שטובה לי -והאם יש מישהו שהוא גם פסיכולוג, גם פסיכותרפיסט, וגם מומחה בטיפול בocd? כי אני חושבת שזה מה שאני צריכה תודה מראש!!!

תודה רבה על המענה, את מכירה במקרה מטפלים טובים באזור הדרום? או שאת מקבלת מטופלים באונליין דרך הזום?

היי לפני כ3 חודשים ראיתי שינוי בשיער מקדימה אצל הילדה היה חסר לה שיער כששאלתי ענתה שזה קרה ממסרק שסירקה שנתלש לה השיער התחלתי לשים לב ולהיות במעקב ולצלם ולראות שזה צומח .התחיל קצת לצמוח אבל לא כפי שציפיתי שיקרה לפני כמה ימים ראיתי ששוב חסר שיער שאלתי אותה מה היא עושה וענתה שכלום התחלתי לחשוד שהיא תולשת ושמתי לב שמאחורי המיטה יש שיערות וגם אחרי שאני מטאטאה יום למחרת עוד פעם לדעתי היא תולשת שיער מה עלי לעשות למי לפנות לעזרה מה התהליך תודה

היי דוקטור.. אמרת לי להפסיק לבחון נשים ולראות אם אני נמשכת אבל את האמת שגם שאני לא בוחנת אני מרגישה כמו רגש מוזר כשאני רואה אותן. מה זה יכול להיות? משיכה?

שלום שרון. יצא לי להיות בחנות מזרנים, וניסיתי לשכב על מספר מזרונים.. והיה שם מזרון יחסית נוח. כאשר שאלתי את המוכר היכן מיצרים את המזרון, והבנתי שהוא מיוצר בעיר חברון, זה ישר הרתיע אותי, ופתאום לא הרגשתי שהמזרון נוח. נוצר אצלי סוג של חוסר אמון, כי אני חושש שהמזרן מיוצר במקום של אויבים (ללא קשר לעמדה פוליטית). מתעוררת בי מין חרדה כזאת, שבגלל שגרים שם אויבים שלנו, אז אני חושש לשכב עליו, ולא בגלל שיש בו פגמים, אלא רק כי המחשבה הזאת על האויב מטרידה אותי. אני יודע שיש אנשים שיעדיפו מזרן אחר, בגלל מותג, או איכות.. אבל אצלי הסיבה אחרת, יותר ברמה של חוסר אמון ביצרנים של חברון. המזרנים האלה זולים, אבל נוחים, לכן אני רציתי אחד כזה. אבל, המחשבה מאוד מטרידה אותי, ולא יודע אם ארגיש בנוח כאשר אישן עליו בלילה. הבנתי שהרבה מזרנים כאלה נמכרים בארץ, למרות שהם מהשטחים. האם המחשבה שלי הגיונית? האם אני יכול לתת אמון במזרן שמגיע מהאויבים שלנו? (שוב, לא בקטע פוליטי)

לדר שרון שלום, משלושה חודשים התרפרץ אצלי ocd חזק, התחיל עם קללות בראש, והפך לתמונות מיניות בראש, ושאני הולכת ברחוב על יד גבר אני פוחדת לאבד שליטה ולעשות אקט מיני איתו.. בגלל זה אני בחרדה ונמנעת מלצאת מהבית לבד, או יוצאת עם מישהי, אין לי בטחון עצמי בגלל ההפרעה. שאלתי אם יטופל הפחד מגברים לאיבוד שליטה אני אחזור לצאת שוב. אני בינתיים מטופלת בפריזמה שלושה שבועות. והרופא יעלה לי את המינון. אני גם קבעתי תור לcbt. שלושה חודשים ... ואני בדיכאון גם כן.

יש להעיר, כי לפני שלושה חודשים הייתי הולכת רגיל ברחוב ועובדת בלי שום בעיה.

שאלתי לגבי מחשבות אובדניות למעלה אני רוצה גם לציין שעשיתי טיפול CBT אבל גם זה לא עוזר לי לכן הפחד שבפסוף לא תיהיה לי ברירה ואני יצטרך לעשות את זה כדי להפסיק אני צריך את תגובתך

היי יש לי מחשבות על פגיעה עצמית כול פעם זה הולך וחוזר ואני מאוד מפחד שאני יתיאש ובסוף יפעל לפי המחשבות שלי כדי שיהיה לי שקט אני רוצה לדעת מה את חושבת על זה זה חשוב לי מאוד אני נורא דואג מפגיעה עצמית

האם אוננות פוגעת בגדילה ?

שבוע טוב וחג שמח שרון אם אני משחזר כל היום בראש פחדים מסוימים כמו פחד להשתגע פחד לאבד את זה פחד לצרוך כדורים ולהכנס ללופ מחשבתי זה מעיד עליי דווקא נהפוך הוא שאני בן אדם נורמלי חולה שליטה או שאני בכיוון הנגדי שזה להשתגע ואני צריך להיבדק על ידי פסיכיאטר? סליחה אם אני שואל לא נכון פשוט פתאום זה קרה לי תודה רבה

אני פעם הייתי סכיזופרן ואני מדבר עם אנשים בראש+קליפים ביוטיוב חוזרים אצלו כל היום ומשחזר את אותם סיטואציות מהעבר מה יגרום לי לחזור להיות רגיל חוץ מתרופות פסיכיאטרית ולהרגיע אותם?

יש לי הפרעת אישיות לא מוגדרת והפרעת קשב וריכוז והסתגלות האבחנות הם מלפני שנים, כבר כמה שנים לא מטופל אצל פסיכיאטר, האם כאשר אגיש בקשה לרישיון נהיגה מקצועי משא כבד(מעוניין לעבוד כנהג משא כבד), המכון הרפואי יכול לעשות לי בעיות עם הרישיון הקיים? אם אני לא אעבור את המבחני אישיות? האם אני אדרש להציג אישור כלשהו על מצבי מרופא פסיכיאטר? למכון הרפואי?

חייב לעשות בדיקות במכון הרפואי, כל נהג שמבקש רישיון למשא כבד, הבעיה שהם עושים מבחן של 1200 שאלות(mppi אישיות) ושיחה עם פסיכולוג ופסיכיאטר ומבחן פסיכוטכני השאלה היא אם עד כדי קשה לעבור את המבחנים של המכון הרפואי? ואם יש צורך להתכונן לאותם מבחנים? ואם אני לא מטופל שנים אצל פסיכיאטר אז הם לא יבקשו ממני מכתב עדכני על מצבי?

שלום שרון, יש פחדים ומחשבות טורדניות סביב פחד להיפגע, זה יכול להיות מכל דבר, פחד להשתמש במוצר קוסמטי מסויים, ועד שאני בוחרת מוצר, פחד ודמיונות שמא נפגעתי ועוד..... חשיבת יתר לגבי פעולה או בחירה מסויימת. עוד התנהגות שקשורה לפחד להיפגע היא שמא לא הבנתי נכון ואז משחזרת שיחה שהייתה לי, ומנסה להסביר לעצמי שוב ושוב שהכוונה היא כך וכך, המחשבה מרגישה אמיתית, ואני משתדלת להתעלם. אני גם עובדת משרה מלאה, אז מחייבת את עצמי שלא להתעסק בהרהורים כשעובדת, וזה קשה. אין לי כוח יותר. אפשר קצת תמיכה והמלצה בנושא?

וגם, חוזרת השאלה במחשבה: מה אם הפעם זה אמיתי? האם זו בכלל רק מחשבה?

מה ההבדל בין תחושה והרגשה אמיתית על עצמי לבין מחשבה טורדנית ופחד? איך מבחינים אם אני נגיד כזו כי אני מרגיש. כזו או שאני מפחדת להיות כזו אז זה מתבטא בפחד ורגש שלילי?

בטח תמחקי לי את ההודעה פה אבל אני אנסה את מזלי. יש לי חוסר ודאות והתלבטות מסוימת לגבי הנטייה המינית. אני בקשר עם בחור מקסים אבל כל פעם שאנחנו קצת מתקרבים או שאני מדמיינת אותנו יחד אז פתאום אני מרגישה בגוף בחזה כאבים כמו חרדה ותחושות של אולי אני מתלבטת ואולי אני לסבית בכלל ואני לא מודעת לזה. מאד קשה לי עם חוסר ודאות ואני ממש מחזיקה את עצמי תמיד לא ליפול לדיכאון. אני כאילו מרגישה בנפש כאילו משהו מציק לי ממש בנוגע לזה וכאילו אני עומדת לגלות שאני לא מה שחשבתי. את בטח תגידי שאני יודעת מה זה אבל את האמת שלא אני כבר לא יודעת כי זה ככ מרגיש אמיתי בגוף שלי. הומואים ולסביות מרגישים בנח כשהם מרגישים ככה ומרגישים כיף אבל אני לא מרגישה כיף. אני רוצה להצליח להיות עם גבר ואני לא רוצה לפחד מזה שאני מסתכלת על בחורה. את האמת גם שאני מנסה להתעלם מזה אני מוצאת את עצמי מפחדת מזה וזה חוזר לי כמו לא יודעת מה. אתמול הייתי באירוע ומלצרית הציעה לי מנה אז אמרתי לה איזו חמודה ואז לא הבנתי למה אני אומרת שהיא חמודה כאילו מה הקשר בכלל? או שהיה שיר על בחורה ושרתי את זה וממש עצרתי את עצמי מלשיר את זה. איך את מנתחת את כל האמור לעיל? אחך אני מגיעה לאמת שלי ולמה שאני בדיוק אבל בדיוק רוצה? תודה מראש, ענת

היי ,אני בן 33 . בעל תואר ראשון, עובד כאנליסט ושוכר דירה לבד. רווק והיו לי הרבה קשרים. הכל נשמע טוב ויפה אבל לצערי לאחרונה ובעיקר מאז שאני גר לבד אני מרגיש שאני מפתח הפרעה נפשית שמשפיעה עליי על חיי היום יום וגוזלת ממני המון זמן יקר במקום להשקיע בדברים לקדם את עצמי אני עוסק כל יום במחשבות על מקרים שקרו לי כמה למה ואיך. תמיד הייתי היפכונדר בצעירותי עוד מגיל צעיר 22 בעיקר לגבי מחלות מין וכזה שעושה בדיקות אחרי כמעט כל מגע מיני לא מוגן, אבל זה ממזמן כבר לא הבעיה. מאז שאני גר לבד התחלתי לפתח חרדה מחומרי ניקוי למשל, למשל הייתי מנקה את המקלחון ואז אוכל סרטים שלא שטפתי טוב או שנגעתי בידית עם הידיים עם החומר ואז נגעתי שוב ואז ככה ואז ככה ממש מחשב תהליכים בראש מה עשיתי ואיך ורק אחרי שמגיעה לאיזשהי מחשבה שיכולה להרגיע אותי אני נרגע לפעמים זה לוקח יום או יומיים או שמחליפה את זה חרדה אחרת שפתאום מגמדת את הקודמת. אם האוטו היה במוסך אני לא יירגע עד שאעבור על כל חלק וחלק עם מגבונים שלא יישארו בטעות חומרים כימיים מהמוסכניק וגם את המושב נהג אשים עליו ניילון לפני שאכניס אותו . אבא שלי הביא לי אוכל בשקיות אז חושב את התהליך אם הוא שם את השקיות על רצפת הרכב שכמובן דורכות שם רגליים של אנשים עם חומרים מזהמים ואז זה נכנס למקרר שלי אז חייב להחליף את השקיות אבל מנגד המחשבות שמרגיעות אותי זה לחשוב מנגד שאנשים יושבים על דשא ופיקניק והכל טוב או שכל האנשים מכניסים את האוטו למוסך ולא רק אני וזה פשוט מחשבות שאני עם עצמי נלחם עם עצמי כדי לא לגרום לי להכנס לחרדות מיותרות. נתתי פה 2-3 דוגמאות, אבל תאמיני לי שיש עוד מאות. אבל אני כל פעם שעובר איזה משהו מפחיד ואני חרד אליו אז אני פתאום חושב שאני חסין וכל מה שעברתי לפני היה סתם שטויות אבל זה תמיד ככה וכל פעם משהו אחר מחליף . אני מבין שאני אף פעם לא יהיה חסין כבר כי תמיד יבוא משהו יותרג גרוע או שישכיח לי את הקודם. זה כבר מפריע לי בתת מודע וזה מחמיררר ליי ממש אני משתף חברים כבר ולפעמים צוחק איתם על זה אבל זה סתם למראית עין אני בפנים באמת סובל והמוח שלי כבר עייףףף עייףף ממחשבות . כדי להרגיע את עצמי כל פעם מחרדה אני נכנס לפתקים בטלפון ורושם לעצמי אוקיי ממה אתה חרד? ויורד ממש לרזולוציות של המקרה הספציפי כדי לנסות לשכנע את עצמי שכלום לא קרה. למשל היייתי אצל מישהי והתקלחתי והיא בינתיים ניקתה את השירותים עם סנו 00 ואז נתנה לי מגבת עכשיו אני יודע שהיא לא נגעה בחומר ישירות כי זה היה עם מברשת אבל המוח שלי אומר שאולי רסיסים השפריצו עליה ואז נגעה לי במגבת ואז ניגבתי את הגוף ואז נגע בי חומר מסוכן. הגעתי הביתה התקלחתי שוב כל הבגדים לכביסה ואפילו שטפתי את הנעליים כי חשבתי שאולי דרכתי על שאריות מים עם החומר. דרך הפעולה שלי היא להגיד לעצמי אוקיי עבר כבר יום והכל בסדר איתך לא קרה שום דבר אבל תמיד יש את המחשבה שאולי יש שאריות איפשהו שלא הצלחתי להגיע אליהם למשל נגעתי במפתחות של האוטו ובאייפון ובהגה ובזה ובזה ודיייי המוח שלי נגמררר מחישוב התהליכים האינסופיים האלהה!!! לא הייתי ככה פעם!! חח הייתי אדם נורמלי! אני עדיין נורמלי!! אני פשוט מרגיש שאני חכם מדי וחושב מדי על כל סיטואציה אבל זה חכמה שהיא כבר טיפשות!טוב, נראלי שהבנת. סליחה על החפירה. אגב זה ocd? או סתם שריטה?

שלום, אני בת 42, חרדתית בדרך כלל ומאז המלחמה החרדות שיתקו אותי לגמרי. אני לא מצליחה לאכול, בתת משקל, חלשה מאוד, תסמינים של התקף חרדה תמידי, לא ישנה בלילות ודרוכה לכל תרחיש, מדמיינת אסונות, פיצוצים, הרס וחורבן ופשוט מחכה. אני שבר כלי, סופרת עוד יום שעבר ולא יודעת מתי הסוף… רעש המטוסים פשוט מזעזע. הרעש חזק מאוד מאוד ואני בתחושה שמשהו קורה מעל הראש שלי. אני חרדה לילדים ולא מאפשרת להם לצאת הרבה, נמנעת לצאת מהבית. עברתי טיפול NLP לפני כחודשיים שעזר לי לתפקד יותר ולצאת קצת מהבית בשעות היום, אבל בכל אזעקה או מטוסים, אני חוזרת אחורה וכל מה שבניתי, מתפרק. ואז מגיע התסכול והייאוש. אני רק רוצה לדעת מתי הסיוט הזה ייגמר, ונוכל לחיות חיים שקטים מלאי ביטחון. לא מצליחה לראות את הסוף וכל הנבואות השליליות משפיעות עליי לרעה. אני בלופ מחשבתי מתמשך, לא מצליחה לסלק את המחשבות ותסריטי האימה שבראש שלי…

הבן שלי בן 17 סובל מכפייתיות וחרדה חברתית. שמנו לב לכך בערך לפני כחצי שנה. ניסינו לדבר איתו על טיפול cbt, והוא מסרב ובכלל מתכחש לכך שיש לו בעיה הדורשת טיפול. הצוות במקום הלימוד שלו עזר ודרש ממנו להתחיל טיפול, כי אחרת לא יוכל להמשיך להגיע ללימודים (כי זה פגע בהתנהלות הכללית שלו). הוא לא רוצה להישאר בבית, אז עשה טובה והסכים לפגישת טיפול בזום, אבל המטפל אומר שהוא כל הזמן משדר שהוא לא צריך טיפול ולא משתף פעולה. איך משכנעים אותו? אני כל כך רוצה לעזור, ולמנוע הידרדרות

היי, טוב, יש איתי בעיה שאני ממש אובססיבי עם מחשבות, מגיל צעיר זה היה ככה, מאז המלחמה התפתחה אצלי מחשבה טורדנית אובססיבית, שאולי מתתי, לפעמים אני חושב שמחבל נכנס הביתה, והוא הרג אותי, ואני פשוט לא מודע לזה שמתתי, ואז אני חושב על זה באובססיביות, וממש מדמיין מה קרה, ואז אומר לעצמי שאולי אני מת ולא יודע, שאולי אני תקוע בעולם אחר, היום בחנות נוחות נכנס חייל, והוא החזיק את הנשק ממש בחוץ, אפילו לא היה עם הרצועה עליו, והוא גם הסתכל עליו, זה היה בדיוק שיצאתי מהחנות, ואז כיאלו שמעתי סאונד של יריות, ושוב המחשבה הטורדנית הזאת תקפה, הפעם זה היה יותר גרוע כי לא הייתי בבית, הייתי בחוץ, וממש "ראיתי" את זה, אני יודע שאני נשמע כמו משוגע. וזה אפילו לא הגיוני, כי היי, אני פה לכתוב את זה, אבל זה עדיין ממש מעסיק אותי, אני מטופל בחרדה עם פסיכאטר והכל, אבל לפעמים פשוט יש לי מחשבות ממש אובססיבית ולא הגיוניות, זה מאוד מציק לי, תודה שקראת❤️

חשוב לי להוסיף שהחייל היה נראה כמו אזרח רגיל, בלי מדים, אם הוא היה עם מדים הייתי נרגע, אבל בגלל שהוא פשוט היה נראה רגיל, מחשבה ראשונה שלי הייתה מחבל, מרוב החרדה שלי.

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון אני עובד בכל מיני מקומות עבודה כמו קניונים ומרכזים מסחריים.אני מרגיש שקשה לי "להיתמצא" בסביבת העבודה מבחינת לזכור את הדרך לפרוזדורים מחסנים ומעליות.אני כל הזמן מיתבלבל ומרגיש שאני "הולך לאיבוד".זה גורם לי לחששות וחרדות. יש לי מחשבות טורדניות כמו:מה יקרה עם אני אלך לאיבוד בסביבה ואבזבז סתם זמן והמעסיק ישים לב לזה ?האם אוליי כדאי לי לוותר על העבודה כי אני מרגיש שאני "לא מיסתדר" מבחינת התמצאות של המרחב? זה גורם לי גם לתחושה "לא נוחה" או "תחושת בושה". מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה?

שלום ד"ר שרון.אני סובל מחרדות לא ספציפיות מה שאובחן כ-"הפרעת חרדה מוכללת" ומקבל טיפול תרופתי מאזן בהתאם. למרות הטיפול,אני חש את הצורך שוב ושוב לשאול שאלות לגבי התרופות שאני לוקח כאילו לצורך קבלת חיזוק חיצוני חוזר ושב שאכן זהו הטיפול המתאים והיעיל עבורי. האם זה חלק מוכר של תסמונת OCD (חזרתיות על פעולה) או דווקא נובע מקו-אופי קפדני ("פולני")? כזה שרוצה לבדוק בעצמו שמה שהרופא המומחה קבע זה אכן הטיפול המתאים עבורי. רשימת השאלות גורמות לי להרגיש ציפייה חיובית לקבלת מענה אבל זה צורך שכל הזמן עולה שוב ושוב. OCD ? אופי קפדני? או אולי התמכרות ? אשמח מאוד לתשובתך.

אני בן 49 וקפצה אצלי קפריזה מוזרה של אני סולד ממצבים שהיה בהם אנשים עצבניים ושליליים ובפעם הבאה שאני צריך להגיע אליהם אני חושב כמה פעמים די עם הפרסונה הזאת וכנ"ל כל אירוע כזה אפשר טיפ איך להסתדר בקלות יותר?

מעוניינת לדעת ממש איך להפסיק מההרגל החולני הזה של אני משחזרת תמה שעושים לי לאנשים אחרים בכפייתיות שזה אף פעם לא היה לי כזה של אם מישהו מקלל אותי אז אני מחזירה לאדם אחר תאותו הדבר למרות שהוא לא שייך למקרה וכו'?

עוד פעם פעם מישהו קילל אותי בפון אז מרוב כעס התקשרתי למישהי שקשורה אליו סתם ואמרתי לה תאותו הדבר שהוא קילל אותי

היי שרון, אני סובלת ממחשבות טורדניות בנוגע לזוגיות וסובלת מחרדה מכך, הדרך התמודדות שלי לפעמים היא פציעה עצמית על מנת להרגיע את החרדה שלי-אני נועצת ציפורניים בעור עד שאני מרגישה כאב בלתי נסבל, זה נובע גם בשביל להרגיע ולווסת את החרדה של עצמי וגם לפעמים אני מרגישה שזה בשביל להעניש את זה עצמי על עצם המחשבות. זה מאוד מפריע לי אני אשמח לדעת מה אפשר לעשות בעניין תודה (:

היי, אני חווה ממש כל הזמן חרדות והתקפי חרדה, הלב שלי מתחיל לדפוק ונהיות לי מחשבות שלא קשורות למציאות ולא יקרו ולא אמיתיות אני לא יודעת מה אפשר לעשות אני רוצה שזה יפסיק וגם מתחולל לי כל הזמן דז’ה וו בראש שלא עובר למרות שהסיטואציה עצמה לא הייתה קיימת בעבר

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי מחשבות טורדניות לגביי "חרטה" על מילים או התבטאויות שלי. לדוגמא:יש איזה עובד במקום העבודה שביקש ממני לעזור לו בעבודה מסויימת ואמרתי לו שהוא יכול להסתדר לבד כי אני לא כל כך "מבין בזה" ושהוא מבין יותר טוב ממני בעבודה או במטלה הספציפית. זה גרם לי למחשבות טורדניות כמו:אוליי הייתי צריך פשוט להסכים במיידית לעזור לו בסיטואצייה? (למרות שעזרתי לו אחריי שהוא שוחח איתי ושיכנע אותי לעזור לו) יש לי מאיין מחשבות טורדניות של "חרטה עצמית" ביחס להתנהלות שלי עם עובדים או אנשים שאני מכיר. מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה?

אז אני אשתדל יותר לא להגיב בפורום כי לא נעים אבל כמו שסיפרתי בשאלה הקודמת הייתי מתייעצת הרבה עם רב ברמה שכמעט כל היום הייתי באובססיה ומתקשרת אליו כדי לחפש אישוריפ שאם עשיתי ככה וככה יקרה ככה וככה וכל מיני איחולים ודברים לא נעימים גם לאנשים שאני אוהבת ואני מתה לספר לבן זוג שלי כי אני מרגישה אשמה מטורפת שאני מאחלת דברים כאלה וחושבת דברים כאלה נורא קשים ורעים אבל כשאני מספרת לו שרב אמר לא להגיד הוא אומר לי למה את לא יכולה להפוך את זה על האויבים שלך ואני מרגישה כלכך אשמה שאני לא מספרת לו כאילו זה בגידה שאני מסתירה דברים כלכך נוראיים ושאני ממשיכה להיות איתו בקשר ואני חושבת ככה ודברים קשים שיקרה ככה וככה בגלל שאני עושה ככה וככה אבל זה קשור אליי למה שאם אני עושה משהו זה יקרה גם לו אני לא מאחלת לאף אחד כלום פשוט המחשבות מרגישות אמיתיות וכשפתחתי את זה עם רב זה פשוט החמיר אני לא רוצה לספר את התוכן של המחשבות זה נורא לא נעים זה דברים שאף אחד לא רוצה לחשוב..

היי את כל הזמן כותבת כאן בפורום שככל שמתנגדים למחשבה הטורדנית היא רק מתגברת והספק נעשה גדול יותר ואני באמת רואה את זה גם אצלי איך ככל שאני מתנגדת למחשבה הספק והחרדה מתגברים, הבעיה שזה לופ כזה שממש קשה לעצור אותו. השאלה שלי היא למה זה קורה ולמה תשובה אחת ולתמיד פשוט לא מספיקה

תודה מה שכן למה את כותבת שככל שמסבירים ומתעסקים בטקסים הספק גדל? למה הוא לא נשאר אותו הדבר? למה הטקסים מגבירים אותו? לא רק למה אני לא מאמינה לו

לאחרונה התחלתי להתנהג מוזר אני מדבר+צוחק עם עצמי שאני לבד ועולות בראש שלי מצבים ואנשים מהעבר/הווה שפשוט השתלטו עליו והם שם כל היום וזה מדאיג אותי מאוד זה שייך לזה שאני עם סכיזופרניה/אגו טריפ שפיתחתי בגלל הניכור? איך אפשר להפסיק אותם? זה מציק

שבוע טוב 🌸 הייתי היום בבית לבד, ופתאום קפצה לי מחשבה ״אם פתאום אשתגע״ וזה קורה לי רק שאני לבד בבית מניין באה המחשבה הזו ולמה רק שאני לבד?

היי הדבר היחיד נראה לי שהחזיק אותי כל התקופה המזעזעת הזאת היה שכל פעם שהיה לי רע הייתי חושבת שגם אם חס וחלילה אני אהיה לסבית אני עדין אוכל לחיות עם גבר בעתיד איכשהו, גם אם אני לא אוהב אותו ממש והיום אמרתי את זה לעצמי ודי נרגעתי לכמה דקות ופתאום הבנתי שאם אני באמת לסבית ( ואני כמעט בטוחה ב100 בזה)אני באמת אהיה מוכרחה לחיות עם אישה ואולי אני באמת רוצה את זה ויש לי הרגשה שאם אני אתנתק מהפחד אני אפילו אהנה מזה ואני לא רוצהההה! אני לא מסוגלת לא עכשיו ולא בעתיד לעשות את זה! זה כאילו המוח שלי לא מסוגל שתהיה לי מנוחה! ברגע שאני נרגעת ממשהו אחד המוח עובר לפחד אחר וזה לא תמיד נוגע לנטייה מינית בכלל בכל מקרה, מה לעשות? אני מפחדת מהיום שאני אתאהב במישהי ואני ארצה לחיות איתה, או שאני לא ארצה גבר בכלל (לא שעכשיו אני מאד רוצה) אני לא ארגיש כמו עצמי! כתבת כבר כמה פעמים שהפחד מאחורי האוסידי לפעמים הוא הפחד לאבד שליטה ואני ממש רואה את זה עכשיו!אין לי שווווםםםם דבר ודאי בחיים שלי, אני יודעת שאין דבר ודאי בחיים אבל לכל בן אדם נורמלי יש איזשהו מסלול שמבחינתו הוא פחות או יותר ודאי ולי כבר אין את זהההה! הכל אצלי תלוי כבר בסימני שאלה! פליז תעני לי תשובה אמיתית ומפורטת תודה

מה זאת אומרת ״צריך ללמוד להתמודד״? יש כמה טיפים קטנים שיעזרו לי או דברים שאפשר לעשות?

הייתי בטיפול והתוכן התחלף בתוכן טורדני אחר לצערי אם אפשרי לקבל טיפ ממך זה יחסית נושא חדש ואני מרגישה שהכנסתי את עצמי למלכודת ולהחמרה אני לא דתייה אבל ישלי בן זוג כבר כמה שנים נדלקתי על גבר שהוא נשוי ורב אמר לי להפחית כמה שיותר מחשבות מיניות עליו אז כל פעם שהייתי חושבת עליו הייתי מרגישה אשמה כי ישלי חבר כמובן שאני לא עושה איתו כלום אבל הייתי שואלת את הרב כל הזמן בטלפון שאם הייתי חושבת עליו יקרה לי ככה וככה שאם מישהו אמר משהו יקרה ככה וככה מחשבות מאוד קשות נגיד אז כל פעם הייתי מדברת גם בתוך הראש ומרגיעה את המחשבה בהתחלה השיחות טלפון הרגיעו אותי אבל עכשיו אני מרגישה שאני משתגעת אנחנו רוקדים ביחד לפעמים לכיף ואני דלוקה עליו ומנסה להרשים אותו בן זוג שלי מקבל את זה ואני מרגישה שאני עושה משהו לא בסדר מבחינת דת אז הייתי מתקשרת לרב ושואלת אותו והייתי שואלת אותו אם יקרה לי ככה וככה ועכשיו אני מרגישה שאני מפחדת לרקוד ושאני לא בסדר ומאשימה את עצמי ומלקהה את עצמי ושאם הרב אמר לי שלא יקרה כלום אז אסור לו להגיד את זה כי אני עושה משהו לא בסדר ושיקרה לו ככה וככה והמחשבות קשות לי ולא נעימות לי ואני מתביישת בהן ואני אוהבת את הרב ולא רוצה לחשוב עליו ככה .. אני ממש מייסרת את עצמי ומשתגעת הריקוד גורם לי לשמחה וכל הדברים האלה ואני מרגישה שאני סוגרת את עצמי וזה נהיה קשה לי כי אמרו לי להשתדל מה אפשרי לעשות? אני בחרדות בבלבולים ןאני רוצה להתקשר לרב לספר לו על המחשבות שחשבתי עליו זה לא נעים... ואני לא מרגישה משוחררת ובשמחה כמו שהייתי מפחדת לרקוד מפחדת לצחוק מפחדת לחשוב..

קודם כל תודה רבה ממש ומעריכה זאת כן אני יודעת שלא עושים טקסי וידןי מתקשרים שואלים או נכנסים למחשבה שזה לצערי מה שאני עושה פשןט אני מרגישה לא נעים כלפי החבר שלי המחשבות שלי אליו שאני מאחלת דברים וחושבת דברים גרועים ןמתייעצת עם רב וזה פשוט החמיר פשוט עדיף לא להתקשר לרב נכון? אני כרגע מפחדת לרקוד נגיד ולא בשמחה כמו פעם וגם כדאי באמת להפחית מחשבות מיניות? או שעדיף לתת להפ לבוא?

שלום רב, רציתי לשאול האם o.c.d יכול לעבור בתורשה לילדים? כלומר, כאשר הגבר מאובחן עם o.c.d ולאישה אין שום דבר. האם כשירצו להביא ילדים o.c.d יעבור אליהם?

מה זה אומר, אשמח שתסבירי לי. זה אומר שהסיכוי שo.c.d עובר בתורשה והסיכוי שזה יעבור לילדים הוא מספר אחוזים? כמה אחוזים? תודה לך על ההקשבה.

תודה רבה לך. ובמידה ויהיו ילדים לזוג כזה בעתיד, מה מומלץ לעשות כדי שלא יהיה להם o.c.d?

היי שרון, כשיש התנהגות של המנעויות, אני יודעת שאפשר לעשות רשימה, לדרג, וכך להפחית לפי הדרוג. אני משתדלת לא להימנע, אבל יש דברים שלא אצליח לעשות, כי מחשבות מסוימות הפכו כמו לאמונה חזקה. ההתמודדות שלי אמנם טובה יותר, וחרדה נמוכה יותר, אך אני מרגישה תסכול בדברים שלא מצליחה. איך להתמודד עם זה

היי שרון, ענית פה בפורום "התוכן הוא אף פעם לא העיקר, אלא הטורדנות", מה הכוונה במשפט? שהתוכן לא חשוב אלא זה שהוא אובססיבי, כלומר, חוזר על עצמו? תודה

אני ממש ממש מוטרדת - אני מרגישה אי נוחות בנטייה המינית שלי.. אני לא רוצה להרגיש ככה אני רוצה לקבל בהירות לגבי הנושא הזה. האם זוהי גזירת גורלי? למה כל האנשים יודעים מי הם ולא שוברים את הראש יותר מדי?

מאז שני זוכרת תעצמי תמיד הייתי טיפוס כועס רק שלפני 6 שנים התחלתי להיות ממש מפלצת ונוקמת בכאלה שמקללים ומנתקים שיחות טל' שזה הפך למשהו קבוע ורציתי לדעת איך מפסיקה להיות כזאת?

האם זה נורמלי שכנראה בגלל הבדידות שלי והניכור עם אלה שקוראים לעצמם משפחה ונראים כמו נערת פורנו במחשב שלי אחרי חצות בשחור התחלתי לדבר עם עצמי על מה שאני רואה שם וזה אימפולסיבי שעומד על הלשון לההתפרץ סתם על אנשים בחוץ וגם בכלל בפייסבוק אותו דבר זה כמו דיבוק שהשתלט על הראש לי ?צריך ממך טיפ זה בהול ממש!

היי שרון. להבדיל מכל מה שרושמים לך יש לי מקרה מאד מאד מוזר מחשבתית. חברים כתבו לי ליום ההולדת שלי ברכות מרגשות ובסופה רשמו ״אנחנו תמיד פה בשבילך לכל דבר״ - ישר המוח שלי או מה שזה לא יהיה שם ענה אוטומטית ״אבל אם את לסבית איזה פדיחות ואיך יהיו שם בשבילך זה מרחיק ואי אפשר ככה״, וכמו תחושת דחיה. לא שמעתי על אף אחד שרשם את זה. למה שאחשוב על זה בכלל בהקשר הזה של ברכת יום הולדת?

בבקשה תפסיקי למחוק או להתעלם מההודעות שלי. אני במצב קיצוני אני ממש מתוסכלת אין לי מנוח. אני לא יודעת אם אני נמשכת לנשים ומפחדת לזה או אם אני מפחדת להימשך לנשים ובגלל זה אני בוחנת. אני חייבת לדעת למי אני נמשכת אני לא יכולה ככה עם המצב לראות בחורות ולהשאר ככה בפחד ברתיעה בסוג של רגש לא ברור. בבקשה ממך יש לך ניסיון בכל זה. איך התלבטות מרגישה ואיך אוסידי מרגיש? בבקשה שרון אל תסנני אותי אני מתחננת

אני ממש לא נואשת לקבל ממך אישור אבל כבר ניסיתי סיביטי וזה לא עוזר הייתי שנה שלמה בטיפול! לא סתם אכתוב לך כאן אלא אם ניסיתי כבר הכל אני מרגישה את ההתלבטות אמיתית בנפש ובגוף שלי איך את מסבירה את זה !!!

אני שמתי לב שבשנים האחרונות אני הפכתי לרגיש מהערות/אנשים עצבניים/רציחות ברשת ואני זה כאילו לוקח אותם יותר מידי אישית וכל היום נהרס לי וגם שאני רואה משהו שהוא לא כנ"ל אז המצב הרוח שלי הופך 400 מעלות מה עושים לזה?

שלום ד"ר לויט כבר תקופה שיש לי מחשבות טורדניות.דוגמא:קורה לי נגיד שאני משוחח עם איזו מיתנדבת של ער"ן (עזרה רפואית נפשית) בנושא מסויים כמו למשל :תחושות בטן ואני מרגיש שהיא "מבינה אותי" למשל אני משתף ביחס לאיזו תחושת בטן שיש לי ואז אני רוצה לשאול שאלה תיאורטית ואני שואל אותה "האם את מבינה או מיתמצאת בתחום התיאורטי של תחושות בטן ויש כאלה שאומרות לי שהן "מבינות" ויש כאלה שאומרות לי שאני יכולת"לנסות אותו". מצד שני יש כאלה מתנדבות שיש לי מחשבות טורדניות "שליליות" לגביי "אי הבנה" נניח בנושא של תיאוריות של תחושות בטן וזה גם גורם לי להרגשה לא נוחה בתקשורת.נגיד אני שואל מיתנדבת:האם את מבינה בתחום התיאורטי והיא עונה לי באופן קצת "שיטחי" "לא מבינה". מה את חושבת על מחשבות טורדניות לגביי תחושה שיש אנשים שאני מרגיש "שמבינים אותי שזה בדר"כ אנשים "רחביי אופקים" שמבינים בתחומים ונושאים ויש אנשים שאני מרגיש שהם "צריי אופקים" או כאלה שלא מבינים טוב בנושאים ותחומים?(נתתי דוגמאות)

היי שרון, שאלה בקשר לאוסידי, אני יודעת שכשיש מחשבה טורדנית צריך לנהוג כמו שהאדם הסביר היה נוהג. אך לפעמים אני לא יודעת מה האדם הסביר היה עושה. האוסידי שלי סביב פחד להיפגע/ לפגוע. דוגמה למחשבה- עשיתי מכונת כביסה, וכשהסתיימה ופתחתי, ראיתי איזה סוכריה בעטיפה. לקחתי אותה וזרקתי. ואמרתי אני אפעיל את המכונה שוב, למקרה שזה לכלך. אחכ המחשבה התגברה, אני לא זוכרת איזו סוכריה זו היתה, אולי קשה, ואז הפחד שמא נשברה, ואולי נשאר משהו על בגד, או מגבת.... ואז כשאשתמש בזה, חלילה אפגע. עולה אסוציאציה לזכוכית, ואני כבר לא יודעת מה זה היה. הדמיון מרגיש אמיתי. איך להתמודד עם המחשבה

היי שרון, אני בת 37 רווקה בעברי סבלתי תקופות מחרדות ומצב רוח ירוד עם השנים בעקבות אירועים מסויימים התחלתי לשים לב לתסמיני ocd בענייני הגיינה ומחלות אבל ברמה קלה בעקבות תקופת הקורונה המצב החמיר וגם עכשיו בעקבות המלחמה בגלל המלחמה הפנייה שלי לטיפול לקחה זמן ורק עכשיו מצאתי מטפל ועוד כשבועיים יש לי התייעצות עם פסיכיאטר. לצערי אין ביכולתי לממן כרגע טיפול cbt או טיפול שעולה יותר ממה שבמימון הקופה ובגלל שאני במצב ירוד אני לא יודעת כרגע מתי אחזור לעבוד יש לי כמה שאלות.. מה לדעת החלק של טיפול תרופתי בocd והאם לדעתך הוא חובה? עד הקורונה הרגשתי שטיפול רגשי ואימון וכל מה שעשיתי בעצמי בשבילי הספיק ואני נרתעת מלהיות תלויה בכדורים ודבר שני.. ראיתי שדיברת פה הרבה על תלות ואישורים אשמח להסבר בנושא הנטייה שלי היא לגשת לטיפול רגשי ומיד אני חשה יותר רגועה שיש מי שאני יכולה לשתף אותו ולדבר איתו על הדברים האם זה פחות מומלץ בטיפול בocd? אני מודעת לזה נגיד שכשאני בזוגיות אני הרבה יותר רגועה וגם הocd פוחת אציין בנוסף שעד עכשיו היה לי קושי בכלל להודות בטיפול שיש לי ocd למרות שזה ברור לי ולמטפל אני מספרת על חרדות ודיכאון תודה

תודה רבה עשה לי סדר בדברים 🙂

אני סובל מדיכאון וחרדות ואישיות גבולית, עובד ומתפקד מטופל תרופתית כשאני מוריד את התרופות יש מחשבה שלא עוזבת אותי כאילו משהו בראש אומר לי ״הם רוצים להרביץ לי״ הם רוצים להרביץ לי״ האם זה מצב פסיכוטי אני ממש מפחד מהמחשבה הזו שלא עוזבת אותי ואני מנסה להבין מאיפה באה המחשבה הזו שרוצים להרביץ לי