פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

מאז שני זוכרת תעצמי תמיד הייתי טיפוס כועס רק שלפני 6 שנים התחלתי להיות ממש מפלצת ונוקמת בכאלה שמקללים ומנתקים שיחות טל' שזה הפך למשהו קבוע ורציתי לדעת איך מפסיקה להיות כזאת?

האם זה נורמלי שכנראה בגלל הבדידות שלי והניכור עם אלה שקוראים לעצמם משפחה ונראים כמו נערת פורנו במחשב שלי אחרי חצות בשחור התחלתי לדבר עם עצמי על מה שאני רואה שם וזה אימפולסיבי שעומד על הלשון לההתפרץ סתם על אנשים בחוץ וגם בכלל בפייסבוק אותו דבר זה כמו דיבוק שהשתלט על הראש לי ?צריך ממך טיפ זה בהול ממש!

היי שרון. להבדיל מכל מה שרושמים לך יש לי מקרה מאד מאד מוזר מחשבתית. חברים כתבו לי ליום ההולדת שלי ברכות מרגשות ובסופה רשמו ״אנחנו תמיד פה בשבילך לכל דבר״ - ישר המוח שלי או מה שזה לא יהיה שם ענה אוטומטית ״אבל אם את לסבית איזה פדיחות ואיך יהיו שם בשבילך זה מרחיק ואי אפשר ככה״, וכמו תחושת דחיה. לא שמעתי על אף אחד שרשם את זה. למה שאחשוב על זה בכלל בהקשר הזה של ברכת יום הולדת?

בבקשה תפסיקי למחוק או להתעלם מההודעות שלי. אני במצב קיצוני אני ממש מתוסכלת אין לי מנוח. אני לא יודעת אם אני נמשכת לנשים ומפחדת לזה או אם אני מפחדת להימשך לנשים ובגלל זה אני בוחנת. אני חייבת לדעת למי אני נמשכת אני לא יכולה ככה עם המצב לראות בחורות ולהשאר ככה בפחד ברתיעה בסוג של רגש לא ברור. בבקשה ממך יש לך ניסיון בכל זה. איך התלבטות מרגישה ואיך אוסידי מרגיש? בבקשה שרון אל תסנני אותי אני מתחננת

אני ממש לא נואשת לקבל ממך אישור אבל כבר ניסיתי סיביטי וזה לא עוזר הייתי שנה שלמה בטיפול! לא סתם אכתוב לך כאן אלא אם ניסיתי כבר הכל אני מרגישה את ההתלבטות אמיתית בנפש ובגוף שלי איך את מסבירה את זה !!!

אני שמתי לב שבשנים האחרונות אני הפכתי לרגיש מהערות/אנשים עצבניים/רציחות ברשת ואני זה כאילו לוקח אותם יותר מידי אישית וכל היום נהרס לי וגם שאני רואה משהו שהוא לא כנ"ל אז המצב הרוח שלי הופך 400 מעלות מה עושים לזה?

שלום ד"ר לויט כבר תקופה שיש לי מחשבות טורדניות.דוגמא:קורה לי נגיד שאני משוחח עם איזו מיתנדבת של ער"ן (עזרה רפואית נפשית) בנושא מסויים כמו למשל :תחושות בטן ואני מרגיש שהיא "מבינה אותי" למשל אני משתף ביחס לאיזו תחושת בטן שיש לי ואז אני רוצה לשאול שאלה תיאורטית ואני שואל אותה "האם את מבינה או מיתמצאת בתחום התיאורטי של תחושות בטן ויש כאלה שאומרות לי שהן "מבינות" ויש כאלה שאומרות לי שאני יכולת"לנסות אותו". מצד שני יש כאלה מתנדבות שיש לי מחשבות טורדניות "שליליות" לגביי "אי הבנה" נניח בנושא של תיאוריות של תחושות בטן וזה גם גורם לי להרגשה לא נוחה בתקשורת.נגיד אני שואל מיתנדבת:האם את מבינה בתחום התיאורטי והיא עונה לי באופן קצת "שיטחי" "לא מבינה". מה את חושבת על מחשבות טורדניות לגביי תחושה שיש אנשים שאני מרגיש "שמבינים אותי שזה בדר"כ אנשים "רחביי אופקים" שמבינים בתחומים ונושאים ויש אנשים שאני מרגיש שהם "צריי אופקים" או כאלה שלא מבינים טוב בנושאים ותחומים?(נתתי דוגמאות)

היי שרון, שאלה בקשר לאוסידי, אני יודעת שכשיש מחשבה טורדנית צריך לנהוג כמו שהאדם הסביר היה נוהג. אך לפעמים אני לא יודעת מה האדם הסביר היה עושה. האוסידי שלי סביב פחד להיפגע/ לפגוע. דוגמה למחשבה- עשיתי מכונת כביסה, וכשהסתיימה ופתחתי, ראיתי איזה סוכריה בעטיפה. לקחתי אותה וזרקתי. ואמרתי אני אפעיל את המכונה שוב, למקרה שזה לכלך. אחכ המחשבה התגברה, אני לא זוכרת איזו סוכריה זו היתה, אולי קשה, ואז הפחד שמא נשברה, ואולי נשאר משהו על בגד, או מגבת.... ואז כשאשתמש בזה, חלילה אפגע. עולה אסוציאציה לזכוכית, ואני כבר לא יודעת מה זה היה. הדמיון מרגיש אמיתי. איך להתמודד עם המחשבה

היי שרון, אני בת 37 רווקה בעברי סבלתי תקופות מחרדות ומצב רוח ירוד עם השנים בעקבות אירועים מסויימים התחלתי לשים לב לתסמיני ocd בענייני הגיינה ומחלות אבל ברמה קלה בעקבות תקופת הקורונה המצב החמיר וגם עכשיו בעקבות המלחמה בגלל המלחמה הפנייה שלי לטיפול לקחה זמן ורק עכשיו מצאתי מטפל ועוד כשבועיים יש לי התייעצות עם פסיכיאטר. לצערי אין ביכולתי לממן כרגע טיפול cbt או טיפול שעולה יותר ממה שבמימון הקופה ובגלל שאני במצב ירוד אני לא יודעת כרגע מתי אחזור לעבוד יש לי כמה שאלות.. מה לדעת החלק של טיפול תרופתי בocd והאם לדעתך הוא חובה? עד הקורונה הרגשתי שטיפול רגשי ואימון וכל מה שעשיתי בעצמי בשבילי הספיק ואני נרתעת מלהיות תלויה בכדורים ודבר שני.. ראיתי שדיברת פה הרבה על תלות ואישורים אשמח להסבר בנושא הנטייה שלי היא לגשת לטיפול רגשי ומיד אני חשה יותר רגועה שיש מי שאני יכולה לשתף אותו ולדבר איתו על הדברים האם זה פחות מומלץ בטיפול בocd? אני מודעת לזה נגיד שכשאני בזוגיות אני הרבה יותר רגועה וגם הocd פוחת אציין בנוסף שעד עכשיו היה לי קושי בכלל להודות בטיפול שיש לי ocd למרות שזה ברור לי ולמטפל אני מספרת על חרדות ודיכאון תודה

תודה רבה עשה לי סדר בדברים 🙂

אני סובל מדיכאון וחרדות ואישיות גבולית, עובד ומתפקד מטופל תרופתית כשאני מוריד את התרופות יש מחשבה שלא עוזבת אותי כאילו משהו בראש אומר לי ״הם רוצים להרביץ לי״ הם רוצים להרביץ לי״ האם זה מצב פסיכוטי אני ממש מפחד מהמחשבה הזו שלא עוזבת אותי ואני מנסה להבין מאיפה באה המחשבה הזו שרוצים להרביץ לי

היי, שרון. קשה לי לקבוע תור לרופאים, מאחר ואני חווה חוסר אמון. אני לא יודע האם הרופא, שאליו אני קובע תור, הוא מספיק מקצועי. אני לא סתם בודק, כי נתקלתי ברופאים שלא זיהו נכון בעיה רפואית שהייתה לי, לעומת רופא אחר שכן הצליח לזהות. אז אני שואל את עצמי כל פעם.. איך אני יכול לדעת שהרופא הבא שאלך אליו לא יפגע בי? זו לא שאלה ברמה טורדנית, אלא ברמה עובדתית. יש רופאים שפשוט לא מקצועיים מספיק, ואני לא יודע איך אני יכול לבחור את הרופא הנכון. למה אנשים מקבלים רישיון לרפואה, אם הם לא יודעים את העבודה? אודה לעזרתך.. מה עליי לעשות כדי למצוא רופא מקצועי? אודה לעזרתך, כי אני חסר אונים.

תודה על המענה. אני מבין שרופאים קיבלו הכשרה רפואית, ועדיין נתקלתי כבר ברופאים שעשו טעויות מאוד בסיסיות, ונאלצתי ללכת לקבל חוות דעת נוספות. נכוויתי מאוד בעבר. היו רופאים שלא הצליחו לאבחן אצלי נכון בעיות מסוימות, ולכן איבדתי בהם אמון. לגבי המלצות.. גם כאן יש לי קושי. אני לא סומך אפילו על חברים או אנשים שימליצו לי על רופאים, כי גם בהם אין לי אמון. אני מניח שהקושי שלי במתן אמון נובע מהחשש העמוק שלי להיפגע פיזית או להיות נכה.. נניח אחרי ניתוח כירורגי, או ניתוח בעיניים, וכו'.. . קשה לי להיפטר מהחשש להיות נכה, כי אם אהיה נכה, ארגיש שהחיים שלי נגמרו. אני לא באמת יודע איך לבחור רופא טוב, כי אפילו לקבל המלצות זה קשה לי. מה אפשר לעשות? אני כבר מיואש.

יש לי בת שמנקה כל פעם את הבית, שוטפת את הרצפה והכל יש לה קטע שאם מישהו מלכלך אפילו ברמת הלכלוך הכי קטן היא ממש מתעצבנת גם כשמישהו נוטל ידיים היא מסתכלת שהוא מנגב את הידיים ולא נפלה טיפה על הרצפה זה אוסידי? מה זה?

שרון יקירתי היי. שמי נירה, בת 45 אמא לילדים מקסימים. הגעתי לפורום הזה ולא במקרה.. אבל אולי כן? אז ככה- יום שישי היום, ניקיתי את הבית קצת ועשיתי קוקו כזה קוקס עגול והייתי עם בגדים שהם אוברסייז קצת. פתאום הסתכלתי על עצמי והרגשתי שאני כמו גבר הן מבחינת הלבוש והן מבחינת ההתנהגות קצת פתאום קפצה לי תחושה כזו שאולי אני כזו ושאני נראת ממש לסבית (אני נשואה באהבה)! מאיפה המחשבה הזו באה אבל היא בעצם תחושה מעין רגש כזה

היי דר שרון , אני בת 33, מנהלת חיים רגילים לחלוטין. נשואה פלוס אחד באושר, עובדת, חיה הכל רגיל. עובדת בעבודה שלפעמים מצריכה ממני להישאר עד מאוחר. נכנס בי פחד מטורף שמישהו יבוא ויתקוף אותי ושלא אזכור את זה. כאילו כל פעם אני בתחושה של … ״אולי זה קרה, ואני לא זוכרת״ ״האם עשו לי משהו? ואני לא זוכרת?״ מנסה לשחזר כל הזמן ואני אומרת לעצמי זה לא הגיוני שמישהו היה תוקף אותי ועושה משהו רע ולא הייתי זוכרת. אבל זה גדול ממני!! לא מצליחה להשתלט על זה. ואני מרגישה שזה משגע אותי ומפריע לי בשגרת החיים. מאיפה זה נובע? מה אני יכולה לעשות כדי שזה יפסיק? תודה מראש, נועה

אני יכולה לשאול אותך משהו בנוגע לזה? גם לי יש את הפחד הזה, אבל הוא יותר מתבטא מעשית ולא במחשבות טורדניות (לפעמים גם) זאת אומרת, אני לא יודעת מאיפה הוא נובע ואני מנסה לשייך אותו למקום מסוים, זה מתבטא אצלי בדריכות מאנשים, ברתיעה מדברים מסוימים, בהצפה רגשית וכו', זה יכול להיות גם מחשבות טורדניות בלי ממש מחשבה טורדנית? אלא במציאות ובתחושה? ( ולפעמים גם במחשבות ובפחד?)

היי שרון התחיל לי hocd לפני חצי שנה בערך הפחד טיפה נרגע מאז אבל לא בהרבה לאחרונה המחשבה נראה לי התחילה ״לשעמם״ כבר את המוח שלי כך שכל יום יומיים קופצת לי מחשבה חדשה למוח כמו להיות אנורקסית, להתאבד, להשתגע וכו… אני לא יודעת למה אני כל כך מאמינה למחשבות האלה! בדרך כלל אני יודעת שהן לא נכונות ועדיין אני ממשיכה להאמין מה שכן אני ממש נזהרת מטקסים וכמעט ולא עושה, אולי לכן המחשבות מגיעות בתדירות כל כך גבוהה אני בעצם עושה כל מה שצריך לעשות אז למה אני כל כך לחוצה? ככה אני אחיה במשך כל החיים שלי? אני לא מסוגלת? למה זה מרגיש לי כאילו המוח נגדי? ועוד משהו- היום נטלתי ידיים בבוקר ואחרי כמה דקות נהיה לי פחד שלא נטלתי טוב או משהו כזה ואני בינתיים לא עושה כלום אבל המחשבה הזאת משגעת אותי, מה לעשות? אני מפחדת שהאוסידי שלי שהיה יותר מחשבתי יעבור להיות עם טקסים פיזיים וגם מזה אני מפחדת! אני כל היום בלופ של פחדים ואני מפחדת שלעולם לא אצא מזה אני מחכה בינתיים לתור לפסיכולוגית אבל אני מרגישה שאני לא מסוגלת כבר! פליז תעני לי על כל השאלות ששאלתי ותודה מראש

יש לי דחף עכשיו ללכת ליטול ידיים ברמה שאני מממממש מתאפקת! אני פשוט יודעת שגם אם אני אטול המחשבה תחזור עוד פעם מה לעשות כדי שהדחף הזה לא יתרבה ויהפוך לפיזי?

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות".אני "מפנטז" על כל מיני בחורות.נגיד יש לי מחשבה טורדניות שאני "מדמיין ויזואלית" מגע מיני עם מישהי שראיתי בעבודה למרות שאני לא מכיר אותה טוב.הפנטזיות הן בעיקר כלפיי בחורות נאות. הבעייה היא שאני "קצת מיתבייש" או שלא נעים לי עם "מחשבות כאלה" שכאילו "תקועות בראש".כי אני מבין "שפנטזיות לא תמיד מיתגשמות" ואני מרגיש גם "מבוכה". את מבינה?אני לא יכול לגשת סתם לבחורה ולומר לה שיש לי "פנטזייה" לגבייה מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה?האם אלו מחשבות "נורמאליות" שאין צורך "להרגיש אשמה" או "לא נעימות"? תודה על תשובתך

לא נעים לי שאת מוחקת לי את הפוסט.. אני גם רוצה לקבל תשובה.. אפרסם שוב בתקווה שתעני לי - דיברתי עם ידיד בטלפון ואמרתי לו שיצאתי עם גבר 8 שנים, איך שאמרתי גבר הרגשתי כאילו זה לא שייך לי וכאילו יש לי חרדה מהמילה גבר ושאני לא רוצה גבר וממש לא הבנתי למה הרגשתי ככה ממש בתחושות שלי לא הרגשתי שזה שייך לי. או שהוא אמר שהוא רוצה שתהיה לו אישה בבית הרגשתי ממש חרדה שהוא אמר את זה. על חרדה מהסוג הזה לא שמעתי ולמה בעצם? מנגד אין לי משיכה לנשים לא שאני יודעת אלא אני ממש מרגישה לא בנוח להיות לידןןן ולא ברור לי למה .. אני רוצה רק להבין יש משיכה או אין מה כל כך קשה בזה למה המוח שלי כל כך דפוק ברמות ולמה הוא מנתח כל דבר

נכנס בי פחד להיות גבר. לפעמים שאני מתלבשת זרוק קצת או יושבת עם רגל על הכיסא אני ממש מתחילה לפחד שאולי אני גבר או לסבית, או שאני הולכת לא כזה זקוף - מה הקשר פתאום המחשבות האלה? ממה זה נובע? אני באמת מנסה להבין מה הקשר ומאיפה .. יש נשים שיעשו את זה וזה לא יעלה להןןן לשנייה אחת לראש.

שלום שרון היקרה , קראתי כאן המון שאלות ותשובות שלך לפני שהחלטתי לכתוב. אספר קצת על עצמי אני בן 33 רווק בעל חברה גדולה ויציבה. יודע שאני בעל ocd בכל מיני דברים מגיל קטן כמו לגעת פעמיים בדברים לבדוק שנעלתי את הדלת וללבוש חולצה בסדר מסוים , אמא שלי גם עם cod ו2 האחיות שלי. מאז שגילתי את המניות שלי נמשכתי לנשים , לא חשבתי בחיים לצד השני. בגיל 19 בצבא הכרתי מישהי ואחרי זמן מה היא נפרדה ממני, מאוד נפגעתי ממנה וניסיתי להחזיר אותה אלי בכל מצב, ובכל זאת היא דחתה אותי, לאחר זמן מה התחיל לי מחשבות שאולי אני הומו (קשה לי ממש לכתוב את המילה הזה), הדחקתי את זה המון זמן והמשכתי כרגיל, עד שזה התפתח ממש לחרדות , לא יכלתי לנהוג לא יכלתי לצאת למפגשים עם חברים, הלכתי לפסיכיאטרית ורשמה לי ציפרלקס, מאז היה איזון, מאז הייתי במערכות יחסים אחת שלוש שנים אחת שנה וחצי ואחת שנה, ועוד המון בנות ששכבתי איתן ללא זוגיות במשך הזמן שהייתי רווק. אפשר לומר ששכחתי מזה שהיה לי את המחשבות האלה, והייתי בטוח במניות שלי. לפני קצת פחות משנה זה חזר בגדול, מאז אני לא מפסיק לבחון את עצמי . אני מדבר עם אנשים וחושב על איך אני מנשק אותו או מלטף אותו, ואני אגיד לך משהו שרון זה מרגיש שזה ממש אמיתי , שאני רוצה את זה. המשיכה לבנות ירדה ל0 , בנות שהייתי איתן בעבר ורק מהלסתכל עלייה וכבר לפנטז ולבצע , היום אני נגעל, לא נמשך . משהו השתנה בי באמת זה לא רק מחשבה. פעם היו מכירים לי בנות ומיד הייתי חוטף ההזדמנות, היום אני פשוט לא מסוגל, אני מרגיש כאילו לקחו לי את הגבריות. השאלה שלי היא האם ocd באמת יכול להרגיש כל כך אמיתי? האם ocd יכול להוריד משיכה שהייתה קיימת? התחלתי לא להתנגד לזה ולהגיד אוקי אני כזה וזהו , אבל עדיין לא מצליח לקבל את זה. אני באמת לא יודע מה אני כבר.

אני רוצה להוסיף , שהייתי לא מזמן אצל פסיכאטר מאוד מוערך וסיפרתי לו כל מה שעובר עלי , הוא אבחן שיש לי ocd ואמר שהכל בראש שלי. אבל בכל זאת ההרגשה הזאת לא נותנת לי מנוח, כל מקום שאני הולך אני בוחן את עצמי ואני לא מצליח לתפקד, כאילו אין טעם לחיים ואני עושה דברים ביום יום מתוך אילוץ , אין לי חשק לכלום.

רופא אבחן אצלי מחלה כרונית בעור (ליכן סקלירוזיס) וציין שיש 3-5 אחוז שיכול להתפתח סרטן. הוא גם ציין שזה נדיר וכל עוד אני מטופלת הכל בסדר. אבל למרות שאני מבינה שזה סיכוי קטן ה ocd חוגג. איך מתגברים על זה? החרדה מפריעה לתפקד.

אני יכולה לחשוב מאה פעם על משהו שמישהו אמר לי ולאכול את עצמי. ברמה שאני אחזור אלף פעם עם עצמי על המשפט שאמר ואתחיל לנתח אותו. על מה זה מעיד?

אני יושב במרפסת חושב על כל מה שאני עובר ועל המחשבות שלי ועל המצב שלי ומבין שלא משנה לכמה אנשי מקצוע הלכתי שום דבר לא עזר לי כאילו אלוהים לא נתן שזה יצליח עם אף אחד ואני מרגיש כל כך רע שאין פתרון למה שיש לי ואני מפחד שאצטרך לקחת כדורים כי זה מה שיפתור לי את הבעיה ואז אני נכנס לחרדה שאני אצטרך משהו כדי לצאת מזה זה הגיוני שמרוב שהתרגלתי למצב משהו בי לא רוצה לצאת מזה ואין לי כח רצון לעשות כלום?

אפשר להשתגע ממחשבות טורדניות ודיכאון? אני מוצא את עצמי יושבת ומרגיש שאני עומד להשתגע בכל רגע נתון ושאני לא מזהה את עצמי ולא מודע למקור הסבל והבעיה שלי. אני כל כך מוטרד ועצוב, מרגיש בדידות וריקנות, לא מאמין שאוכל לצאת מהמצב שאני נמצא בו ולא מצליח לדמיין את עצמי כבן אדם שחי טוב וטוב לו עם אהבה אני כל כך דפוק .. נמאס לי

היי שרון.. ניסיתי לדבר איתך אבל הבנתי שרק במרץ את חוזרת מחופשת לידה. אפרוק פה ואשמח לשמוע ממך מה את חושבת. אני סובלת ממחשבות לא טובות, מחשבות זרות, פחדים וספקות כבר שנה תכף. מתחילת המלחמה נכנסתי ממש לדיכאון, בוכה פתאום מכל דבר בלי סיבה, מחפשת את אמא שלי כדי להיות לידה, מוצאת את עצמי תלויה בעזרה של אחרים ואם לא אני מרגישה אבודה ומרגישה שאני עומדת להשתגע ולהכנס לחרדה איומה. ניסו לתת לי כדורים להרגעה וציפרלקס וסירבתי . לקחתי בהתחלה שבוע חמש מיליגרם ועצם העובדה שאצטרך להיות תלויה בכדורים גרמה לי לחרדה איומה שפשוט החלטתי להפסיק. אני מוצאת את עצמי בספק תמידי לגבי כל דבר בחיים שלי, שלילית, לא מצליחה להאמין שאצא מזה מתישהו וכל כך מפחדת להשתגע. יש ימים שאני תופסת את הראש וחושבת שאני לא אצא מזה בחיים ושהמוחש לי מקולקל ושהשתגעתי. לפעמים כשאני חושבת על זה שאצא מזה ומכל מה שעובר לי בראש - קול פנימי שלי מסרב לרצות בזה מרוב שהתרגלתי. אני מפחדת להיות ביום שאחרי כל המחשבות והספקות רק כדי שחלילה לא אכיר ניקול אחרת ממה שהכרתי. אני מוצאת את עצמי קמה בבוקר לבקרים מאד קשים, רעידות, צמרמורת, מרגישה תחושת הישרדות בחיים וקושי לתפקד. יש לי מטפלת רגשית שאם היא לא מדברת איתי ומביאה לי תקווה אני פשוט לא מצליחה לקום בבוקר ולעבוד בלי לבכות. הראש שלי טרוד 24/7 ולפעמים יש רגעים שאני מצליחה לומר לעצמי להפסיק להיות מוטרדת ומה שיהיה יהיה זה עובד לכמה רגעים ואז אני חוזרת לאותו תסכול לאותם רגעים שהכל נראה לי אבוד בעולם. ניסיתי סיביטי תקיפה פשוט יש אנשים שזה לא מתאים להם שיטת הטיפול הזו. נגזר עליי לסבול כל החיים? את מתרשמת שאני בדיכאון לפי מה שאני מספרת לך? את חושבת שעצם העובדה שאני ככה זה יושב תחת טראומה שצריך לשחרר? אני זוכרת שהתחלתי להיות ככה כי עברתי ככ הרבה דברים אחותי התחתנה רציתי ממש זוגיות ולא קיבלתי התחילו לי מחשבות מאד טורדניות ללמה אני לא מצליחה להימשך למי שאני מדברת איתו ואז התחלתי לחשוב שאני מתלבטת לגבי הזהות המינית שלי ואז התחילו לי מחשבות טורדניות כמו פחד להשתגע פחד להשאר ככה פחד מלהתנתק מעצמי ופחד להיות תלויה בכדורים. למה מגיע לי לסבול ככה? מה את מבינה מכל מה שאני רושמת כאן איך היית ״מאבחנת את זה״ על רגל אחת? בטח תחשבי שאני ממש משוגעת

אני בספק והתלבטות תמידית. אני מפחדת להשאר ככה תמיד.. לקחתי שבוע ציפרלקס ועוד שבוע טרוזןדיל ואני מרגישה שזה דפק לי את החיים וגרם לי לחוסר מוטיביציה ובלבול. אני רוצה לדעת פעם אחת ולתמיד מי אני ומה אני למה זה כזה קשה? למה אני נכנסת לחרדה כל פעם שאני לא יודעת לענות מה בא לי גבר או אישה. זו שאלה פשוטה שאי לא מצליחה לענות עליה למה אלוהים עושה לי את זה??? אני באמת לא יודעת ועצם העובדה שאני לא יודעת מכניס אותי לחרדה ככ עצומה אני לא מפסיקה חבכות איך אפשר להבין מי אני מה אני אשאר אבודה ככה תמיד?

מה הכוונה מערכת תומכת? מטפלת רגשית? ואת חושבת שאפשר לעבור את זה עם טיפול רגשי ללא כדורים? אפשר להשתגע אם לא אקח כדורים?

היי שרון שבוע טוב, אני סובלת ממחשבות טורדניות כפייתיות בנוגע לבן זוג שלי ואינני יודעת אם זה ocd או לא, משום שאין לי שום קומפולסיה שאני עושה שהיא מוחשית (כמו לשטוף ידיים וכ׳ו..) הדבר היחידי שאני יודעת זה שזה משרה עליי חרדה קיצונית ביותר.. ראיתי כמה תשובות שרשמת פה ושכמה אנשים מייעצים לי וזה ״לקבל את המחשבות״, אני לא מבינה איך מקבלים מחשבות נוראיות כאלו כמו בגידה לדוגמה שאני חושבת שאני בוגדת בבן זוג שלי עולה לי ישר בכי, בחילות וגוש בגרון לא מסוגלת לחשוב איך לקבל את זה, בנוסף המחשבה נראית כל כך אמיתי ונכונה באותו רגע בצורה שגורמת לי לחשוב שאני עומדת להשתגע ואני אשמח לטיפים מה זה אומר לקבל את המחשבות? איך לעשות את זה? ניסיתי גם לתת למחשבות להיות קיימות ולא להתנגד אליהן אבל זה מכביד עליי יותר מדיי שאני לא מתנגדת להן אני מרגישה שכשאני לא מנסה לסלק מעליי את המחשבות אני מסכימה איתן וזה מגביר אצלי את החרדה יותר.יש לי עוד שאלה והיא האם ניתן להתגבר על מחשבות טורדניות וניתן להשיב את המצב לקדמותו או שנגזר עליי להשאר עם אותן מחשבות? (אני חושבת את אותן המחשבות כמו במעין ״לופ״ במשך כמעט שלושה חודשים-אני מתייסרת מכך מאוד ולא רואה איך אני יוצאת מזה) בנוסף אשמח לטיפים איך אוכל לטפל ולהיעזר בעצמי על מנת לצאת ממצב זה משום שאין לי ממש אופצייה לטיפול אני בת 17.5 (ניסיתי לדבר עם מס אנשי מקצוע אבל כולם מבקשים אישור מההורים כי אני עדיין לא בת 18, וקשה לי לראות איך אני שורדת את זה עוד חצי שנה) וההורים שלי לא יודעים לקבל את הבעיה מבחינתם זה שטויות ומבקשים ממני לעשות ״סוויץ׳״ במוח- חבל שהם לא יודעים שזה לא פשוט ככה…

בוקר טוב ,לאחרונה התחלתי טיפול Cbt והתחיל ללכת לי טוב ובהתחלה הרגשתי קצת הקלות והפוגות אבל לפני יומיים התחלתי בהדרגה להפסיק לפחות מהמחשבה שאני הומו ומה שזה קורה זה שיש לי הרגשה שאני כזה וזה גורם לי להשתגע ולאבד שפיות ,מגיע למצב שאני לא מצליח לישון טוב האם זה צפוי שדבר כזה קורה? זה יעלם הדבר הזה מתישהו ? באמת אני מאוד לחוץ ומפוחד

שלום ד"ר לויט כבר תקופה שאני מרגיש שיש אנשים "נעימים" שאני מרגיש בנוח בקירבתם ויש אנשים "פחות נעימים" שאני מרגיש לא בנוח בקירבתם. לאנשים שאני מרגיש לא בנוח יש לי מאיין "מחשבות טורדניות שליליות" כמו:אנשים כאלה הם "מגעילים" או "לא נעימים" או "לא מכבדים" או "מחוליי ריב". לאחרונה אני מרגיש שיש לי כל מיני "שיטות" או "מתודות" להתמודד עם "מחשבות שליליות". למשל יש לי "מתודה" שאני "אומר לעצמי" שכדאי לי "להתמקד" בחשיבה על בחורות ולא על כל מיני אנשים "טיפשים" שגורמים לי לתחושה לא נעימה או במיקרים שאני ניתקל באנשים כאלה.את מבינה כאילו "אני אומר לעצמי שיש לי למשל אפשרויות להכיר או לצוטט עם בחורות בצאטים ויש תמיד בחורות שנותנות לי "תחושה נעימה" לעומת כל מיני אנשים טיפשים "חסריי רגש".אנע בעצם "מבין" שאני לא צריך להתייחס לכל מיני אנשים כאלה שהם "לא חשובים" ואני "איכשהו מבין" "שמה שעושה לי טוב" זה ליצור קשרים עם בחורות או לנהל אינטרקציות עם בחורות.למשל בהתחלה הייתה לי תחושה או מחשבה שנגיד עם אנשים טיפשים יגרמו לי לתחושה לא נעימה אז גם בחורות "תעשנה לי דווקא" או "תנצלנה את זה לרעה אבל לאחר מכן אני מבין כאילו שבחורות הן "יותר רגישות" או יכולות להבין שאני מרגיש לא נוח בסביבה של כל מיני אנשים טיפשים שרוצים רק "לעשות רע" לזולת. המתודה של במילים פשוטות היא לחשוב "חיובי" על בחורות או "לדמיין" על מפגשים חיוביים שלי עם בחורות לשכוח את האנשים הטיפשים.או לחשוב על צ'אטים שיש לי וזה בהחלט "מתנצל" מחשבות שליליות. מה התקדמותך מה תודה שלי להתמודד עם מחשבות שליליות על תחושת אי נוחות?

אף פעם לא היה לי אוסידי . מאיפה זה הגיע ??? אני רק זוכרת שהיה לי חבר הייתי מאד אובססיבית אליו וספקנית לגביו.. תמיד חושדת שואלת ונתקעת על כל מילה שאמר . לא אם היה כואב לי הראש הייתי נלחצת וישר נכנסת לגוגל ובודקת מה יש לי ולמה כואב לי הראש.. אבל לא יותר מזה. מאיפה האוסידי הגיע ולמה הוא התפתח לי דווקא בנטיה המינית? איך מזהים בכלל אוסידי..? כי ממה שאני קוראת זה לא ככ מדבר אליי אני פשוט מפחדת להיות לסבית ותו לא . אני מתחילה להכנס ללחץ אם אדע שאני יהיה כזו ושאי אפשר לשנות את זה אשמח לחוות דעת מכל מה שסיפרתי ואם שמת לב לקצת אוסידי ממה שסיפרתי

ואו אני חדשה פה ואני פשוט בהלם מכמות השאלות של הנטייה המינית !!!! אני אשתף - אני כבר שנה פלוס סובלת מספקות ומחשבות לגבי הנטייה המינית . ברמה שאני מנסה לדמיין אותי עם גבר והכל ומשהו בי לא נותן לי . אני ממש ממש ממש לא יודעת מה יש לי בקטע הזה אני בספק תמידי ובגלל זה גם בחרדה תמידית. פעם אחת ולתמיד (זה לא אישור זה עובדה) איך מזהים בין התלבטות אמיתית בזהות לבין חרדה מחשבתית סביב הנושא הזה (ocd)?

היי, בוקר טוב.. אני כותב מחו״ל כי עד לשם הגעת . קודם לומר לך שאת אלופה ושתודה רבה על המקום הזה ועל הפורום הזה. אני חמש שעות יושב וקורא את הפורום ואת התשובות המקצועיות שלך. תודה! בהמשך למה שכתוב פה מתחתיי - איך יודעים האם מדובר במשבר זהות מינית או במחשבות טורדניות לגבי הנטייה המינית (שאין להן בסיס)? איך את בתור פסיכולוגית מוצלחת יודעת לומר שכל מי שכותב פה לא חווה משבר בזהות המינית אלא סובל ממחשבה טורדנית, אוסידי או כל שם אחר . האם את יודעת להבדיל בין משבר בזהות המינית לבין אוסידי וחרדות מזה (עקב מוסריות וכדומה)? אני רואה שאנשים מחזיקים ממך ומהתשובות שלך לכן אני שואל. יש מקרים שאת יודעת לומר שאכן מדובר במשבר זהות המינית של אותו אדם? למשל- כל אותם אנשים שרושמים לך פה על הומו או לסבית ועל הפחד שלהם את חושבת שמדובר באוסידי או במשבר זהות מינית ?

שלום, אני זמרת והופעתי אין ספור פעמים. לאחרונה , תוך כדי שירה מול קהל אני נאלצת לבלוע רוק באמצע המילה לפעמים. זה לא נעים. אולי זו תגובה להתרגשות ממנה אני מתעלמת. אני מבקשת עצה איך לנהוג כדי למנוע תו]עה זו להפריע לי בשירה. תודה. אגב בחזרות אני לא סובלת מסימטום זה. תודה

הגעתי דרך ידידה שהמליצה על הפורום אבל אני קורא וקורא ולא מבין איך את לא ממליצה לכל אותם אנשים מסכנים שסובלים ממחשבות ופחדים וספקים לגבי הנטייה המינית - למה את להם לא ממליצה ללכת לפסיכולוג שיסייע להם בלהבין למי הם נמשכים ומאיפה זה מגיע?? שיעזור להם לגבש זהות ונטייה מינית פעם אחת ולתמיד. את פסיכולוגית לא? את גורמת להם סבל בזה שאת אומרת להם שלא יתעסקו בזה כי מי לא רוצה לגלות על עצמו מי הוא באמת? אשמח לדעת למה את מייעצת עצות כאלה ולא עצות כמו שאמרתי לגבי הפסיכולוג. אני רואה אותם ממורמרים וכל כך נבהלים.

סליחה באמת, על ההתערבות אבל זה ocd זו חרדה ולא התלבטות, וכנראה היא יודעת את דרכי הטיפול לכך. זה מתבטא בצורה שונה מהתלבטות של אדם רגיל, זה מטריף כל היום ומעורר בהם תחושות אי נוחות, ולעיתים מתבטא גם בעוד תכנים

תודה על המענה. אני בכל זאת שואל - אבל כנראה שהם לא גילו אם הם מתלבטים. בכל זאת יש נשים שלא התעסקו בנטייה המינית אף פעם פשוט יצאו עם גברים ופתאום נכנסה להם ספק ומחשבה טורדנית . פה השאלה דלי נכנסת - את בטוחה שזה שהם ככה זה נטו. חרדה אוסידי ולא התלבטות אמיתית? כי את כותבת שהנטייה מתגבשת בילדות ובתהליך התבגרות ובשלות אבל יש פה כאלה בני 23,24 ואפילו יותר אז מה את טוענת שהם עדיין לא בבשלותם?

מי שכתב סליחה - אין לך על מה. אתה אתה אומר את זה מניסיון? לא קרה מצב שזה הטריף למישהו את המוח אבל כי הוא באמת התלבט?

אז את טוענת שכל מה שהם כותבים זה ocd ותו לא ושאין לזה קשר לנטייה מינית?

דבר ראשון אני בת. אני לא סובלת מocd, אבל אני קוראת פה גם הרבה, לשאלות יש דפוס של חרדה עמוקה ושל מחשבה שלא מרפה. אגב, גם אם האדם אכן מתלבט נראה לי וזה מגיע לרמה של טורדנות, טקסים, שאלות ועצבים עדיין התשובה תהיה זהה כי זו הפרעה, והנטייה תבוא בסוף. בני אדם לא מתלבטים לנצח, זה דבר די ברור

אוקיי, את בת. מתנצל ואני לא חושב שכל אותם אנשים שכותבים פה מתלבטים באמת אלא מפחדים מזה ולא רוצים להיות כאלה כי מבחינתם זה הדבר הכי נורא בעולם. את חושבת שכולם פה מתלבטים?

אז אנחנו באותה דעה. הם לא מתלבטים הם מפחדים, מוטרדים ע"י המחשבות שלהם....

לדעתך זה לא מעיד על משבר בזהות?

לפי מה שאני קוראת בפורום- ממש לא, השאלות לא נראות מתלבטות אלא חרדות, מבולבלות ממחשבות ולא ממעשים מציאותיים אני לא מאבחנת אבל הדפוס ממש ממש דומה, רוב השאלות הן אותו דבר בעצם, מבקשות שיגידו להם/ן מה הן/ם זה נראה לך דבר הגיוני? האם אתה תוכל לומר למישהו מה הוא??? מחפשים/ות גם סימנים ודברים שיוכיחו להם מה הנטייה שלהם הם פשוט בבילבול עמוק ובחרדה כי זה משגע אותם כל היום זה בדיוק מחשבות טורדניות זה לא מחשבות רגילות

היי , בוקר טוב . שמי ניסים . אני מוצא את עצמי אוכל לוקח ביס ממשהו שאני אוכל וממש מפחד להיחנק ולבלוע, וכשאני בולע וחושב על זה הנשימה שלי נעתקת יחד עם האוכל בפה ואני לא מצליח לבלוע ונכנס לחרדה עם דופק לב מהיר למה אני כבר לא יכול לאכול נורמלי בלי לפחד להלחץ ?

שלום רב... אני סובלת ממחשבות טורדניות רבות....לפני מספר ימים אחרי שימוש בשירותים במשרד (הייתי במחזור) ראיתי כתם דם על הרצפה...שייתכן שהיה ממני ויתכן ממשהי אחרת במשרד...לקחתי הרבה נייר טואלט וניקיתי ....ממה שזכור לי נגעתי רק בנייר ולא היה מגע עם הדם עצמו (אני לא בטוחה)וגם לא היו לי חתכים ביד....מייד שטפתי ידיים עם סבון פעמיים ואלכוגל 4 פעמים...מאז אני בלחץ אטומי שאולי נדבקתי במשהו. כתבתי שאלה בפורום מחלות זיהומיות והרופא שם ענה שבנסיבות שתוארו על ידי הדבקה נחשבת בלתי סבירה התשובה שלו הרגיע אותי לכמה רגעים ומיד אחר כך הלחץ והספק חזרו ואני מתנהגת כאילו באמת נדבקתי ( מתרחקת מאנשים, מחטאת וכדומה) השאלה שלי איך אפשר להירגע מהתשובה של הרופא ואיך אפשר לצאת מהלופ הארור הזה? תודה רבה

אני כל פעם חוקרת אנשים איך זה להיות הומו ולסבית ומה ההשלכות ומנסה תמיד לדבר על זה ולומר שזה לא כזה גרוע מה אני בתהליך של לקבל את זה ואני לא יודעת? אני בהכחשה? אני כל כך מפחדת אלוהים זה תסמינים של hocd? כי לא ראיתי ואני גם לא יודעת אם זה מה שיש לי בכלל

איך אני אתעסק בחיים עצמם אם זה הפך להיות כל החיים שלי? ההתלבטות הזאת לא מדירה שינה מעיני אני רק פקוקחת את העיניים הישר למחשבה - עובדת הישר למחשבה - רואה אנשים - הישר למחשבה איך מתמודדים ככה? אני גם לא בטוחה שזו מחשבה.. אני חושבת שמדובר פה בהתלבטות גמורה ואני צריכה עזרה את חושבת שאני צריכה ללכת לפסיכולוג שיעזור לי לגבש זהות מינית?

שלום ד"ר לויט אני מתמודד עם o.c.d וכבר תקופה שיש לי נדנודיי שיינה שמיתבטאים בקושי להירדם ושיינה לא רציפה.אני יושן 5 שעות בליילה. כבר תקופה שיש לי חלומות רעים או סיוטים. האם יש קשר בין מתח נפשי להופעה של חלומות רעים או סיוטים? האם זה נפוץ או שכיח שלאנשים עם o c.d יש נדנודיי שיינה או סיוטים? תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי כל מיני "מחשבות טורדניות" לגביי סיטואציות שאני פוגש כל מיני אנשים זרים לדוגמא:הלכתי ברחוב וניגשה אליי איזו בחורה צעירה וביקשה "נדבה" ואני "לא הייתי סגור על עצמי" חשבתי עם "כדאי לי" לעזור לה בכמה שקלים ובסוף אמרתי לה שאין לי "וניפרדנו לשלום". לאחר מכן שחזרתי הבייתה היו לי מחשבות טורדניות כמו:האם אוליי הייתי צריך לתת לה קצת כסף כי היא ניראתה לי בחורה "נחמדה" ויתכן שהייתה זקוקה לכסף מסיבה מסויימת. או שהייתה לי מחשבה טורדנית כמו:האם היא "קבצנית" או סתם מישהי שניזקקה באותו רגע לסיוע כספי?או מחשבה טורדנית כמו:אוליי הייתי צריך לתת לה קצת כסף ולנהל איתה שיחה או אינטרקצייה כי אפשר להכיר בחורות בכל מקום ובכל מצב אוליי הייתי צריך לנצל את ההזדמנות. מה דעתך? תודה על תשובתך

אני לא מאמינה שיש לי אוסידי, נקודה. אני לא מרגישה את זה בלב שלי בדם בנפש אני לא מרגישה שיש לי אוסידי אני מרגישה התלבטות שאני לא מודעת אליה או לא רוצה להודות בה כי אני מפחדת מזה. שאני באמת לא מאמינה לזה שזה אוסידי אני לא מצליחה לדמיין שום זוגיות עם גבר שום קשר שום דבר אני מתה מפחד מזה. הספק מתלבש לי פתאום על כל דבר .פתאןם על אמונה על זה שאני לא אדע מי אני או לא יודעת מה גם כשאני מנסה לומר לעצמי טוב אולי אני לא יודעת ועד להשאר עם הספק אני לא מצליחה לתפקד משהו בי קשה לו להשלים עם זה אבל מנגד גם משהו אומר לי שאין סיכוי שאני לא כזו כי למה שאפחד מזה? הכי גרוע שכולם אומרים לי שאני לא כזו כל מי שמכיר אותי אפילו רבנים גדולים. ומצד שני אני גם לא מרגישה משיכה לנשים וגם לא יודעת איך זה מרגיש אז אם אני באמת לא יודעת? אני אבודה.. כל כך אבודה.. מזל שיש את הפורום הזה לפרוק קצת

אני באמת לא יודעת!! זה לא מחשבות - זו התלבטות אמיתית שכנראה מודחקת וממש מטרידה אותי משהו בנפש מציק לי ומעיק לי ומשהו לא ברור לי בנטייה מי אמר שזו מחשבה? מה ההבדל בין הרגשה אמיתית למחשבה?

כל פעם שאני מדברת עם בחורות זה מרגיש לי כאילו אני רוצה אותןןןן או כאילו בא לי אישה אבל לא בקטע מיני אלא בקטע רגשי אני לא יודעת למה! אני לא רוצה להיות לסבית אבל משום מה נחמד לי איתן יותר מצחיק לי איתן יותר ומובן לי איתן יותר. אני משתגעת! אני רוצה להיפתח לגבר אבל עם המחשבות והספקות והתהיות האלה זה כל כך קשה!! את אומרת שיש כלל אצבע שעד שלא בטוחים במיליון אחוז אבל את לא מבינה שעצם הספר הזה הוא שגורם לי להיתקע במחשבה שלי . שחברות שלי אומרות לי ״חיים שלי וכל זה״ אני ממש נאכלת מבפנים כי למה אכפת לי מזה ולמה אני מחפשת חום ואהבה זה לא מגיע מגבר

היי אני מחכה בתור לטיפול פסיכווגי בעקבו תמה שנראה כ hocd קשה לאחרונה החלו לי מחשבות טורדניות במקביל כמו לאבד את עצמי, לצאת מדעתי וכדומה ולפעמים זה מרגיש ממש אמיתי ברמה שלאחרונה התחלתי לשנוא את עצמי ברמות שלא הכרתי אני נגיד יכולה לחשוב ״איזה נס שאני לא רואה את עצמי כרגע כי אני כל כךךך מכוערת ״, כמובן עם שיתוף ופעולה עצמית שלי יוכל להועיל במקרה כזה? מה שגם אני ממש לא מעונינת בלקיחת כדורים נ.ב- תודה על הפורום הכל כךךךךך מועיל

התכוונתי לטיפול פסיכולוגי בשיתוף ופעולה….

הי שרון אני רווקה בת 37. סובלת מocd של קללות או דברים מפחידים שעושה לאחרים. נניח יכולה להחזיק כוס קפה חם ולדמיין ששופכת אותה על מישהו או שמאחלת דברים רעים לאחרים בלי כוונה אמא שלי ואחותי מודעת לעניין אבל לא מבינות בכלל מה המשמעות ושזה לא בכוונה. יתרה מכך אמא שלי כל הזמן אומרת לי שאף גבר לא ירצה אותי עם הפגם הזה ולא אוכל להכיר מישהו. ניסיתי בעבר טיפול cbt אבל כל פעם הocd בא בורסיה שונה. אודה לשמוע את דעתך

כשאני שומעת על אמונה או על הקדוש ברוך הוא או על התורה ושאומרים בע״ה יהיה בסדר או כל מיני אני נאכלת חרדה כי אני לא מאמינה לזה כל כך מרוב התקופות הקשות שעברתי קשה לי להיאחז בבורא עולם וזה מכניס אותי לחרדה

צהריים טובים , מגיל 14 בערך ידעתי את הנטיה המינית שלי ,תמיד הסמקתי מנשים והתרגשתי ממגע איתן בנוסף יש לי חוסר ביטחון קשה עם בנות לפני 4 חודשים ,התחילו לי מחשבות שאולי אני הומו ,בהתחלה המחשבות האלה היו מחשבות קטנות שלא יחסתי להם חשיבות והיום אני מרגיש מאוד מאוד מוזר דבר ראשון המחשבות 24/7 מהדקה שאני קם בבוקר לאז שאני הולך לישון שאני מדמיין את עצמי עם אישה אני נהנה ומרגיש מגורה אבל שאני מדמיין את עצמי נגיד עם גבר אני מרגיש הרגשות מוזרות כגון הרגשה של לחץ באיבר המין ,הרגשה של גועל ודוחק ואיך אפשר שלא ,חרדה ,סטרס ובהלה לפעמים שאני חושב על נשים ומתגרה המחשבות על נגיד ״אקט״ עם גבר עולות ומטרידות אותי לפעמים שאני עמוק במחשבות המשיכה שלי לנשים יורדת משמעותית המחשבות האלה מתפצלות למלא פחדים שונים ויצרו לי חרדות ביצוע ופחד שלא אמשך לחברה שתיהיה לי בעתיד בע״ה ,אני מוסיף שמאז תחילת המחשבות היו לי 5 התקפי חרדה שאחד מהם היה עד כדי כך חזק שהשפתיים שלי נרדמו והלכתי בגלל זה לבית חולים השאלה שלי היא למה זה קורה? למה אני לא זוכר כמעט מה הייתי לפני המחשבות? למה אני לא יודע מי אני ? למה אם אני רואה איבר מין גברי עכשיו אני מרגיש לא בנוח שפעם זה לא עשה לי כלום ? אני מרגיש שאני כלום אינסופי שאני לא יודע איך לצאת ממנו

שהייתי בבית חולים ישבתי ע״פ פסיכיאטר והוא בעצם סוג של אבחן אותי ,ותודה רבה על המענה המהיר🤝

בנוסף ,כל שאר התופעות לוואי שאמרתי כגון הדוחק והגועל והחרדת ביצוע והבהלה מגברים זה גם קשור להפרעה?

שבוע טוב . כבר המון זמן אני שרויה במשבר נפשי שאני לא יודעת מה יש לי אבל אני לא מפסיקה לבכות אין לי תשובות לשאלות אני לא באמת יודעת מה מפריע לי ומה יש לי אני רק יודעת שהמחשבות לא מפסיקות ואני מרגישה קורבן ולא אהובה כל הזמן אני מרגישה מזעזע ! מרגישה שאף אחד לא אוהב אותי שאף פעם לא יהיה לי טוב ושיש עלי מעמסה בין היתר גם פחד מ להשאר במצב הזה תמיד פחד מזה שהמוח שלי דפוק מרוב כל מה שאני עוברת . אני לא מצליחה לשמוח אני כל הזמן מוטרדת ואני מקנאה באנשים שמתחתנים באנשים שטוב להם בחיים לא טוב לי ואני לא יודעת למה אני מרגישה כלואה בתוך סערת רגשות שאין לי איך לצאת ממנה לא משנה כמה טיפולים ניסיתי פסיכולוג פסיכיאטר טיפול רגשי הכל שום דבר לא עוזר לי אני לא יכולה להשלים עם העובדה שאשאר ככה !!! כשאני מנסה לנבור אני מגינה שלא קרה שום דבר גרוע אבל המצב הנפשי שלי הוא לא מפסיק והוא מרגיש כל כך רע אני מרגישה עצבות בדידות וריקנות

כולם אומרים לי שיהיה בסדר ושהמחשבות יעברו אבל הם לא עוברות ולא יהיה בסדר אם אגלה שאני לסבית לא יהיה בסדר אם אגלה שהנטייה המינית שלי לא כמו שחשבתי אני באמת מעדיפה למות תכף עם אני אגלה את זה . שרון תקשיבי אני לא צוחקת זה עניין של חיים ומוות כי אני ממש שוקלת לעשות את זה. אם אני ככה מפחדת ומתלבטת זה אומר שאני באמת לסבית פשוט קשה לי להודות בזה??????????? אני לא בטוחה שזה אוסידי אין מצב שיש לי את זה זה לא הגיוני

למה דווקא סטרייטים מפחדים מהתלבטות בעניין הנטייה המינית ומפחדים להיות הומו / לסבית ? כתבת פה פעם שלסבית או הומו שהם באמת כאלה לא יפחדו .. נכון?

תודה על התגובה אבל זה לא מה ששאלתי.. שאלתי שאלה אחרת שלא קשורה לדת אולי התבלבל ביני לבין מישהו אחר שכתב ?

היי שרון, אני סובלת ממחשבות טורדניות כפייתיות בנוגע לבן זוג שלי שמאוד מטרידות וכבר במשך חודשיים לא מרפות ממני, לא עבר יום אחד שהמחשבה לא ״יצאה״ לי מהראש כבר במשך חודשיים-לפעמים המחשבות נרגעות ולפעמים מתגברות אבל הן אף פעם לא נעלמות ותמיד יוצרות תחושה של מצוקה. המחשבות משאירות לי בגוף מן תחושה של חוסר שקט מצוקה גם ש״הפסקתי״ לחשוב עליהן וגם פוגעות לי בתפקוד הפיזי. אני מאוד רוצה לקבל טיפול על מנת להתגבר על הקושי הנפשי והמצוקה שזה גורם לי אבל ההורים שלי לא מכירים בבעיה שלי, הם טוענים שזה הכל בראש ואין באמת דבר כזה. אבל לא משנה כמה יגידו לי שזה הכל בראש הראש שלי לא יצליח להפנים את זה וימשיך לתקוף אותי, אני אישית יודעת גם שהמחשבות הן לא נכונות ושקריות אבל זה לא מצליח להרפות ממני. מצאתי וקראתי על טיפול עם פרחי באך שיכול מאוד לעזור לטיפול במחשבות האלה ורציתי ייעוץ אם זה באמת יכול לעזור או שזה ״חרטא״ ולא גורם לשינוי.. תודה רבה אשמח גם אולי לכמה טיפים איך להתגבר❤️

היי בוקר טוב ושבת שלום . כתבתי פה בעבר על פחד מלהיות לסבית או פחד מהתלבטות לגבי הנטייה המינית . מחשבות אובססיות כבר אין לי אבל עדיין הספק נשאר . אם המחשבות נעלמו כמעט אבל הספק נשאר אז זה אומר שאני מתלבטת באמת כנראה לא? כי אם המחשבות כבר ל מטרידות אבל הספק עדיין קיים וממשיך להציק זה אומר דרשני . אשמח לתשובתך

אני ממורמרת שטוב לכולם ולא לי. שאני רואה זוגות נשואים או זוגות מאורסים או זוגות שטוב להם וצוחקים אני כל כך ממורמרת וכואב לי בלב ואני מתחילה לבכות שאני רחוקה מזה שלא טוב לי שלי אין זוגיות שאני לק קרובה לזה אפילו אני ממש אבל ממש מתמרמרת שאני רואה את זה וזה לא טוב כי זו קנאה וקנאה אף פעם לא טובה אבל אני מרגישה שהכל דפוק אצלי. שאני רואה נשים מתארסות לגברים שכל כך אוהבים אותם אני מאד נאכלת וחושבת שלי אף פעם זה לא יהיה ואני כבר איבדתי כל צל של אמונה שאי פעם יהיה לי טוב ואהיה ככה למה אני כל כך מקנאה? מאיפה זה מגיע?

היי, שמי שירין. כשאני רואה נשים חשופות מדי וגסות מדי שמתלבשות כמו פרוצות וכל זה אז לא נוח לי להסתכל ואני ממש נרתעת ומפחדת מה יש לי להירתע ולפחד? גם כשאני רואה נשים יפות אני ממש מרגישה בתחתית עם דימוי עצמי נמוך וממש אומרת שהן יפות והכל