זרימת הדם אל השרירים ההיקפיים
דיון מתוך פורום פיזיולוגיה של המאמץ
שלום, רציתי לשאול איך הגוף "יודע" להזרים יותר דם לשרירים הרלוונטיים במהלך האימון בלי שחלק גדול מהחמצן והגלוקוז יתבזבז "בדרך" ויכנס לרקמות אחרות? זה קשור להפרש לחצים בין כלי הדם? מה לגבי השיקום והמנוחה לאחר האימון, איך הגוף יודע להזרים את חומצות האמינו הדרושות לשיקום ובניית השרירים בלי שזה יתבזבז "בדרך" ויגיע לרקמות אחרות במקום לשרירים שהופעלו באימון?
כאשר הדרישה המטבולית עולה באזור מסוים בגוף כתוצאה ממאמץ שלו, ישנה שרשר של תגובות ביוכימיות, שמתחילות עם הגירוי העצבי שרירי, התגובה של פרוק של ATP, קליטה שינויים במאזן היוני בסביבה בתאית שהופך מסביבה חוץ תאית בעלת מטען חיובי לשלילי, לאחר קבלת האות החשמלי וכלי ביצור של שיארים מטבוליים נוספים כתוצאה מהגברת קצב חילוף החומרים באזור, תגובה הורמונלית ועוד. כל אלה מביאים להתרחבות כלי דם מקומית וזרימת דם מקומית מוגברת, קליטת יתר של אנרגיה וכיוצ'. לגבי שלב הפיצוי לאחר האימון והגברת תהליכי בנייה של רקמת שריר- אלה מתבצעים כנראה בתיווך של פקטורים מלקולריים ותעלות חלבוניות שמתבטאות ביתר על ממברנות התאים ומכניסות חומצות אמינו ומטבוליטים נוספים לתא.