שאלה בנושא אינסולין
דיון מתוך פורום פיזיולוגיה של המאמץ
במהלך למידה מהספר "הפיזיולוגיה של המאמץ" מאת שחר נייס וד"ר עמרי ענבר נתקלתי בדבר לא מובן בנושא אינסולין. בספר ישנו ניסיון לענות על השאלה כיצד צריכת הגלוקוז מהדם על ידי השרירים בזמן מאמץ יכולה לגדול על אף הירידה ברמת האינסולין. בספר נאמר שהתשובה נמצאת בעובדה שזרימת הדם, ועמה כמות האינסולין והגלוקוז הזמינים לשרירים הפעילים, גדלים בזמן מאמץ. כיצד יכול להיות שנאמר תחילה שרמת האינסולין יורדת בזמן מאמץ ולאחר מכן נאמר שכמות האינסולין עולה יחד עם זרימת הדם וכמות הגלוקוז? האם זוהי טעות או שהבנתי לא נכון? אשמח לתשובה, ירדן.
בזמן פעילות גופנית אכן יש ירידה ברמת האינסולין במחזור הדם, רמת הגלוקוזה במחזור הדם עשויה מעט לרדת ולעלות, בתחילת המאמץ, אך אמורה להשאר יחסית יציבה במאמץ אירובי רציף. השימוש בגלוקוז על ידי השרירים אכן עולה ויותר גלוקוז נכנס לתאים ככל שהמאמץ עצים יותר, אך הסיבה לכך לא תלויה כלל באינסולין. במהלך הפעילות הגופנית יש שפעול של קולטני Glut 4, לדופן התא שיכולים להכניס את הסוכר לתא בזמן הפעילות ללא צורך באינסולין. כלומר הפעילות חומרת מסלול עוקף אינסולין.
מנהל פורום פיזיולוגיה של המאמץ
