גליקוגן

נכון שיש שונות גדולה בניצולת הגליקוגן הזמין בין ספורטאי לאדם יושבני. הדבר בא לידי ביטוי הן ביוכלת לאגור כמות גדולה של גליקוגן והן ביכולת להשתמש ולרוקן אחוז גבוה יותר של מאגרי הגליקוגן הקיימים. יחד עם זאת, גם אצל הספורטאי אם מאגרי הגליקוגן מלאים עודפי האנרגיה יאגרו בתור שומנים כמו אצל האדם היושבני, כך שזה לא שונה בין שני הטיפוסים. לעומת זאת הספורטאי יהיה רגיש פחות לשינויים ברמת הסוכר בדם, בגלל שעתודות הגליקוגן שלו יתפרקו במהירות לתוך מחזור הדם במהירות ויעילות רבה יותר, ולכן לא ירוץ למקרר בכל רגע נתון של שימוש יתר באנרגיה סוכרית וסף הרעב שלו והצורך במתוק יפחת.