אימון להיפרטרופיה
דיון מתוך פורום פיזיולוגיה של המאמץ
יש איזה אימון שנחשפתי אליו, בקצרה זה לאמן את אותם קבוצות שרירים בטווח של כמה שעות בינהם עוד באותו היום, המטרה לתפוס את השריר לפני שהתחיל בתהליך ההתאוששות המלא שלו, כדי לגייס motor units (קבוצות סיבי שריר המופעלים ע"י עצב בודד) בעלי Firing Threshold גבוה. במילים אחרות, ככל שנאמן יותר באינטנסיביות, כך יופעלו יותר motor units שלא יפעלו בתרגול מתון או אפילו אינטנסיבי רגיל. מכיוון שההיפרטרופיה של השריר תלויה במספר ה- motor units שהופעלו, המטרה להפעיל בשתי הפעמים כמה שיותר motor units. רציתי לשאול אם העקרון הפיזיולוגי נכון לפי השיטה הזו? והאם בנוסף להיפרטרופיה ישנו גם שיפור רב בכוח המושג כמו זה שעובד בטכניקות לגיוס יחידות מוטריות?? ( אם זה הרמה של משקלים כבדים מאוד מספר חזרות נמוך, או הגעה לכשל ועוד..) תודה !!
בתור מאמן אני יכול לענות לך דן שעל מנת לגרום להיפרטורפיה המטרה היא לגרום כביכול "נזק" לתאי שריר דבר הנגרם בזמן האימון בצורה של מן קרעים מיקרוסקופים ובזמן התאוששות השרירים הכן אמורים "לגדול" בהתאם לתזונה ,שינה וכו.. אבל נזק למערכת עצבית לאו דוקא יגרום להיפרטורפיה, בהחלט יש קשר בין השני הדברים אבל שיפור מערכת עיצבית יגרום בראשונה לשיפור ההספק (הרמה של משקל כבד יותר)אבל העניין שהמערכת העיצבית זקוקה להתאוששות ארוכה יותר מכול שאר סוגי האימונים אם זה סיבות שריר או היפרטרופיה ,לכן להמתין כמה שעות ולחלזור על כך נשמע מוזר..בכול אופן נחכה לחורש
דן, אכן אימון אינטנסיבי במשקל גבוה יביא לשימוש במספר רב יותר של יחידות מוטוריות-מדובר בשיטת אימון לשיפור כוח מרבי והיא עובדת על הקשר העצבי שרירי. עבודה על כוח מרבי לכשעצמה היא לא השיטה המיטבית להיפרטרופייה והיא בדרך כלל דורשת דוקה היתאוששות טובה יותר של השריר, לאחר התאוששותו.