תסמונת הצביטה
דיון מתוך פורום פיזיולוגיה של המאמץ
שלום רב, מאבחנה עצמית שלי, בעיקר מהפרט שקשה לי להרים את הזרוע בזוויות מסויימות ראיתי שמדובר בתסמונת הצביטה, אך אם אני רוצה לשמור על טווח התנועה ומרים את הזרוע לאט לאט וברוגע בלי משקולות איני מרגיש שום כאב, כאשר אני שוב מרים מהר זה כואב .. יש משהו ברגיעה ובקצב האיטי שגורם לגיד המודלק או זה שנהיה רגיש להצבט פחות במרווח בין האקרומיון לעצם ההומרוס ? אתה ממליץ לי גם להוסיף משקולות כתרגול ולבצע בקצב ממש איטי? ( הפסקתי לתקופה תרגילי כתפיים ספציפית) .. תודה
צביטה (impingement) אכן מתרחשת כתוצאה של תהליך חיכוך שבין גידי הכתף המגורים, מעובים ומדולקים לבין אלמנטים נוספים במרווח המפרקי. הסיבה שתנועה איטית מונעת צביטה, קשורה למכניקה של האלמנטים האלסטיים, אשר מאפשרת להם להידחק במרווח המפרקי תוך הקטנת החיכוך. תנועה מהירה יותר מגבירה את האנרגיה הקינטית ואת רמת האנרגייה המכנית המתורגמת לחיכוך של של הגידים, כשם שבהקלקת אצבעות עם אגודל דרושה תנועת אצבע מהירה. אני ממליץ שלא להעלות עומסים, כי אז רמת הגירוי המכני תדגל עוד יותר ותגביר את רמת הדלקת. בנוף להדגיל את טווח התנועה בשלב ההרחקה האופקית של הזרועות ולקרב מעט את המרפקים למרכז הגוף כדי לאפשר מעבר נוח יותר לגיד הדו-ראשי זרועי.