הגעה לכשל
דיון מתוך פורום פיזיולוגיה של המאמץ
האם הגעה לכשל באופן תדיר וקבוע ( כלומר בכל סט ואימון) מעכבת במשהו את ההתקדמות הפרוגרסיבית במשקלים? אם כן אני נוהג להשתמש קבוע בכשל האם צריך להקפיד על דברים מסויימים חשובים? שאלה אחרת- פעם ענית למישהו שעבודה על בטן יכולה גם להיעשות פעמיים ביום ( אם אני זוכר נכון) , וזאת בשביל לשמור על עוררות עצבית או על היכולת של הבטן להתגייס יותר ביום יום או במשחקי כדור... האם עבודה במשקל גוף, מספר סטים בודד על השרירים הגדולים (עליות מתח, שכיבות סמיכה, מקבילים, כפיפות בטן ועוד..) , בלי הגעה לכשל ואפילו מבלי להגיע לעייפות רבה, וביצוע הקונספט הזה בכל יום או מבלי לנוח 24-48 שעות באופן קבוע יכול לגרום לשרירים אלו להיות מגוייסים טוב יותר ?? תודרבה!!!
דן, אין מניעה להגיע לכשל בכל אימון, אולם אני ממליץ לך לאפשר מנוחה מספקת לכל קבוצת שרירים. זמן המנוחה צריך להתאים לתקופת ההתאוששות של השריר, עצימות האימון, מספר הסטים, המשקלים והחזרות. חלוקה של האימון לתכנית העובדת בכל פעם על קבוצות שרירים שונות תאפשר להגדיל את משך זמן המנוחה שנדרש 48-72 שעות בממוצע באימון בו אתה מגיע מספר פעמים לכשל של אותה קבוצת שרירים. לגבי אימון שרירי הבטן: ניתן לאפשר גירוי בתדירות גבוה יותר מאשר שרירי שלד אחרים לשרירים יציבתיים, היות והם בעלי מאפיינים שמאפשרים התאוששות מהירה יותר. כעקרון אין בדרך כלל צורך לתת להם גירוי מאוד תדיר (פעמים ביום) כדי לשמור על תפקוד טוב שלהם, הם בשימוש רוב שעות הפעילות שלנו גם כך. אימון תדיר מאוד לשרירי שלד גדולים, שאינם בעלי מאפיינים יציבתיים כמו שרירי הבטן והליבה יכולים להביא לתוצאה הפוכה ולעייפות יתר ואף לפציעה ואפקט אימון שלילי. בדרך כלל לא מומלץ אלה אם כן נדרשת פעולה בעומסים נמוכים מאוד, כמו בשיקום - אז לפעמים רצוי לתרגל מספר פעמים ביום את אותו שריר.
מנהל פורום פיזיולוגיה של המאמץ
