איזומטרי לעומת דינאמי
דיון מתוך פורום פיזיולוגיה של המאמץ
אהלן, יש לי מתאמן שמידי פעם אני מאמן אותו בחדר כושר במשקל גוף, הוא בעקרון באותו גובה ורוחב כמו שלי, אך כבד יותר שוקל 10 קג יותר ממני.. בן אדם חזק מאוד ותמיד מאתגר אותי אנחנו לרוב משלבים גם משקל גוף, בקונספט של כמה שיותר חזרות האפשרי. שמתי לב שבתרגילים סטאטיים קשה לו הרבה יותר, אני לפעמים מבקש ממנו לבצע פוזציה של עליית מתח בזווית 90 מעלות ולהשאר סטאטית כמה זמן שהוא מסוגל, אך הוא מתעייף מהר מאוד וישר חוזר למה שהוא טוב ונותן עוד מלא עליות מתח רגילות- מדוע זה קורה? אם יש בו כוח לבצע עליות דינמאיות, מדוע באיזומטרי הוא נתקע? חורש, האם זה הכול קשור לשרירי ליבה פחות חזקים אצלו? בתרגילים של פלאנק, מתח סטאטי בזווית של 90 מעלות , בפרונט לבר הוא פחות טוב ממני כי זה דורש ליבה יותר חזקה? תרגילים דינאמיים לא דורשים ליבה חזקה כזו? יש עוד משהו שניתן לחשוב עליו? תודהה
אני מעריך שעיקר הקושי שלו נובע בגלל ההפרשים שלכם במשקל גוף. במיוחד כאשר תרגיל מתבצע באופן סטאטי במנח הזוית הקריטית שבו המנוף והמומנט הוא הגדול ביותר (לדוגמה 90 מעלות במתח) יש משמעות רבה לכך שחברך כבד ממך ב- 10 ק"ג. כי המומנט הוא המכפלה של אורך המנוף במסה של המשא אותו אתה מרים. ככל שהמשא כבד יותר (משקל הגוף) כך המומנט גדול יותר. בהנחה שחברך חזק ממך הוא עדיין יוציא הרבה יותר אנרגיה ממך בכל שנייה שיצטרך להתמודד מולך כאשר אורך המנוף הוא מרבי ולכן יתעייף מהר יותר ממך. אם חברך בעל סבולת שרירית טובה ומצליח לבצע מספר זהה של עליות מתח לזה שלך, סביר מאוד שכאשר תתחרו כמה זמן יכל כל אחד מיכם להחזיק מעמד בסוף התנועה -שיא עליית התח, הוא יגבור עליך. אם לא ...אז שכח מחוקי הפיזיקה ואפשר שפשוט יש לך כוח סבל רב יותר.