רקמות רכות
דיון מתוך פורום פיזיולוגיה של המאמץ
אהלן.. רקמות רכות כמו גידים, רצועות, קופסית המפרק ועוד הלוקחים חלק פעיל ובלתי נפרד באימון מתאוששים ונבנים אחרת מבחינת משך הזמן יחסית לשרירים? שרירים ניתן לרוב לעבוד עליהם בנפח גבוה, בעצימות גבוהה, לפעמים יום אחר יום, האם ישנו פרוטקול קצת שונה אם תאורטית היה אימון לחיזוק שאר הרקמות הרכות שאינם שרירים?
החוסן של רקמות רכות חשוב במיוחד כאשר אנו מבצעים מאמצים ומופעלים על המפרקים כוחות גזירה חזקים. הרקמות מורכבות בעיקר מקולגן ואלסטין, שיוצרות איזון בין תכונות הרקמה: קשיחות לייצוב המפרק והתנועה מחד מול אלסטיות לספיגת זעזועים מאידך. במצבי עומס בפעילות גופנית עצימה יכול להיווצר נזק וקרעים מקרוסקופיים ברקמות החיבור, שיתוקנו בתנאים נורמליים עלידי תהליכי בנייה והתחדשות בגופינו. קרעים משמעותיים יותר בגלל עומס לא מבוקר יביאו לפציעה ודלקת. ספורטאים רבים מתמודדים עם פציעות ספורט שמשויכות לפגיעה ברקמות רכות. העמסה הדרגתית, תאפשר לגוף להתמודד עם רמות מאמץ גבוהות, להתעבות הדרגתית של הרקמות ושינויים ברמה המבנית שיאפשרו להן להתמודד עם עומסים גבוהים יותר. אחת השיטות שלאחרונה נמצאו יעילות יותר לתרגל את החסינות של הגידים ורקמות רכות הוא אימון אקצנטרי. כלומר שהמאמץ הוא בעומס גבוה בו בעת ששעת המאמץ השרירי השריר המפרקי דווקא מתארך.