מבוגרים בעולמם האיטי .
דיון מתוך פורום פיזיולוגיה של המאמץ
זה בטח ברור שמבוגרים נעשים איטיים עם הגיל, ושחלק מהירידה הזו נובעת גם מהתפוררות של שכבת המיאלין העוטפת את האקסונים, מה שמוביל לפוטנציאל פעולה להיות איטי יותר ולהאטת הפעולות המוטריות והקוגנטיביות בפועל .. אימון כוח מתפרץ אצל מבוגרים, בין היתר גורם לצמיחה מואצת / או לפחות האטה של שכבת המיאלין , ובכך גורמים באימון קבוע להגברת הקצב ? האם זה יכול לתת מענה חלקי לאנשים הסובלים ממחלות מיאלין, כמו טרשת נפוצה, אלצהיימר ופרקניסון, ובכלל להגביר את הקצב האיטי של מבוגרים ( לעיתים זה חיים ומוות למשל שמכונית מתקרבת והם לאט לאט בכביש) ? תודה!!
הנרי שלום, אשמח לסימוכין לקביעה שלך שגיל מבוגר מביא להולכה איטית יותר בעצב מוטורי. ככל הידוע לי זה לא מצב הטבע, כל עוד לא מדובר במחלות ניווניות של מערכת העצבים ההיקפית (נוירןפטיות פריפריות), או פחלות של מערכת העצבים המרכזית (המחלות שהזכרת). אולם בעוד שפרקינסון ואלצהיצר שכיחות יותר בגיל מבוגר, טרשת נפוצה שכיחה יותר דוקא בגיל צעיר בגיל 20+, כך שלא בהכרח בגיל מבוגר. מעבר לכך פרקינסון ואלצהימר לא נובעים מניוון של המיאלין, כך שקביעתך לא באה בהלימה לטיעונים שלך. ישנם שינויים פיזיולוגיים שמתרחשים עם הגיל ומשנים את התכונות של השריר, משריר מהיר לשריר בעלי סיבים איטיים יותר ובעלי מאפייני סבולת ופחות כוח מתפרץ ויש לכך גם יתרוות כמובן. פעילות גגופנית בגיל מבוגר, תמנע דלדול שרירי, תשפר את היכולת של השרירים לפעול ושל מערכת העצבים לגייס יחידות שריר ובכך תשפר את היעילות המוטורית ותגובת השריר ביחידת זמן. דרך אגב, בניסויים קליניים שבחנו יכולת למידה וקוגניציה בתחום של למידה מוטורית, מצאו שדווקא לאוכלוסייה המבוגרת הייתה למידה טובה יותר!