התאוששות פאסיבית או אקטיבית?
דיון מתוך פורום פיזיולוגיה של המאמץ
קראתי כתבה של ד"ר איילון, מומחה לכושר גופני ובו הוא אומר: האפיון של שחקני כדורגל הוא כמות רבה של פעולות קצרות וביניהם התאוששות. אני מדבר על התאוששות אצל ילדים מתבגרים האם ההתאוששות צריכה להיות אקטיבית לדוגמא-ביצוע של ספרינט בזיגזג ואז ריצה קלה של מספר שניות ואז עוד פעם ספריט הפעם בין מקלות שתוקעים בדשא וכך חוזר חלילה, או התאוששות פאסיבית לדוגמא שעושים ספרינטים בין הקונוסים וחוזרים לתור ומחכים שכל הילדים יסיימו לעבוד ואז עוד פעם ספרינטים בין הקונוסים? מה ההבדל בין השיטות חוץ מזה שהתאוששות אקטיבית יותר קשה? תודה רבההההה
לקריאה נוספת והעמקה
מובן שעדיפה התאוששות אקטיבית, כך שטמפרטורת הגוף לא תרד, רמת האנדרנלין תשאר גבוה והדופק לא ירד מידי. כאשר השריר מתקרר הוא רגיש יותר לפציעות, זרימת הדם יורדת והגוף צריך להשקיע משאבים מחודשים כדי להביא את עצמו לפעילות עצימה.