נוירון גמא ואלפא מוטורי - כישור השריר

דיון מתוך פורום  פיזיולוגיה של המאמץ

11/10/2011 | 00:38 | מאת: שניאור

ציינת שככל שפועלים יותר יחידות מוטוריות, כך חוזק השריר יגבר... השאלה שלי היא כזו- ניקח לדוגמא את הדו ראשי בקדמת הזרוע , נניח שהו מתקצר למחצית מאורכו בעת כיפוף מלא של הזרוע , מ-20 ס"מ ל10 ס"מ בכפיפה מלאה של המרפק... אם למשל נדרשים 2 יחידות מוטוריות שמעצבבות את השריר וגורמות לכפיפה מלאה במרפק , מה יקרה כשארצה להרים משקל כבד ? בשביל משקל כבד עלי להשתמש ביותר יחידות מוטוריות , כלומר עוד סרקומרים ישתתפו בכיווץ . אם כן מאיפה יבוא הטווח שאותו הסרקומרים החדשים שהצטרפו ( להרמת משקל כבד) בכדי שיוכלו להתכווץ ... הרי כבר לפני כן במעט ברקומרים השריר היה בכיווץ מלא , בכפיפה מלאה של המרפק... האם זה קשור לכך שסרקומרים רבים יותר יתכווצו , אך מה שנותן להם טווח חדש זה ההתארכות של הרכיבים האלסטיים? כך שבמשקל כבד נצטרך יותר יחידות מוטריות , יותר סרקומרים פעילים , ובמקביל השריר יתארך ברכיביו האלסטיים ויאפשר את מקום גם לסרקומרים אלה להתכווץ... ושאלה שנייה - אם הסרקומרים מתכווצים במלואם או שלא בכלל , כיצד תתכן כפיפה חלקית של המרפק ?? האם ככל שאני מכווץ יותר את השריר אני מפעיל יותר יחידות מוטוריות חדשות שגורמות לעוד כפיפה במרפק ?? תודה !!!

1. למרות המאמץ, אני לא בטוח שהבנתי את שאלתך הראשונה. 2. בנוגע לכיווץ מיופילמנטים בכפיפה חלקית, עקרון הכל או לא כלום לא אומר שהסרקומר צריך להתכווץ למקסימום. אורך השריר נקבע על ידי קצב הירי של המוטונוירונים. ברגע שהנ"ל יורים לאט יותר קצב ההתקצרות איטי יותר, פחות פוטנציאלי פעולה מופעלים והשריר יתקצר חלקית בלבד.

מנהל פורום פיזיולוגיה של המאמץ