עליות מתח - דעתך בבקשה !!!

דיון מתוך פורום  פיזיולוגיה של המאמץ

01/05/2012 | 21:58 | מאת: שניאור

מדוע אנשים שמתאמנים בחדר כושר באופן רגיל מסוגלים לעשות הרבה יותר עליות מתח ( 10 , 12 ואף 20 חזרות לפעמים...) מאנשים הרבה יותר גדולים ומנופחים מהם? חבר שלי אמר לי שזה בגלל ששרירי הרגליים שלהם , שלא משתתפים בתנועה, מכבידים ומהווים משקל מוסף.... אז נכון שלאותם בודי בילדרים יש רגליים מאוד גדולות , אך גם הרחב הגבי ושרירי הזרוע חזקים ובגודל מפלצתי, כך ששוב יש פרופורציה ולכן השאלה שלי שוב רלוונטית . המחשבה שלי הייתה זה שהם "מתוכנתים" לאימון של כוח מירבי ( בדכ רוב התרגילים עם 5 חזרות) , וזה פוגע להם ביכולת לבצע אימון של סיבולת שריר. חבר שלי חושב שאלו שטויות , ומי שמתאמן על כוח מירבי משתפר אף בסיבולת שרירית ( 10-20 חזרות).. חשבתי גם על רעיון של התנייה קלאסית- אדם חזק מאוד רגיל להשקיע כמות רבה של אנרגיה בזמן קצר ביותר , ברגע שהוא מניף משקל , לא משנה בכמה ק"ג , הוא מפעיל ישר את כל הכוח שלו ( צימוד אסוציאטיבי בין משקולת כלשהי להפעלת כוח מקסימלי ), ובכך מבזבז את כל הקיראיטין פוספט בתחילה .. מה דעתך חורש ? :)

לקריאה נוספת והעמקה

שניאור, ראשית אני נהנה מהמחשבה המקורית שלך! התשובה היא ראשית, שבאמת ככל שהאדם כבד יותר עליו להרים משקל רב יותר. שנית, סבולת שרירית ומספר חזרות רב, לא דורש סיבים לבנים מסוג IIb, כי אם, סיבי שריר מסוג IIa, שהם בעלי יכולת כפולה לשחרר אנרגיה לאורך זמן רב יותר והם בעלי נפח קטן יותר.

מנהל פורום פיזיולוגיה של המאמץ