תהליך הגליקוליזה!

יש לי קצת סלט לגבי כמה תהליכים ואודה על העזרה: תהליך הגליקוליזה הוא תהליך ללא חמצן. תהליך ייצור החומצה הלקטית, מתרחש כאשר כמות החמצן שמגיעה לשריר לא מספיקה לחמצון הגלוקוז. שני אלה לא מסתדרים לי ביחד. איפה הטעות שלי (מלבד אולי המקורות שלי...)? תודה.

היי חיים.. אני אסביר.. שלושת המערכות האנרגטיות (המסלולים האנאירוביים- ATP-CP ומסלול הגליקוליזה והמסלול האירובי) תלויות ברמת וסוג המאמץ.. במסלולים האנאירובים לא משתמשים בחמצן בכלל. יש את המסלול ATP-CP ללא חומצת חלב ויש את הגליקוליזה שבעצם מייצר מחומצה פירובית הנמצאת בשריר חומצת חלב כתוצאה מחיבור החומצה הפירובית למימנים (שמשתחררים ברמה הגוברת עם עצימות הפעילות ומעלים את החומציות בשריר).. המסלול האירובי שהוא מסלול ניפרד מהנ"ל מתקיים כל עוד קיים חמצן בשריר.. הבעיה במסלול זה הוא שהוא איטי מהמסלולים האנאירובים וכאן לדעתי הבילבול שלך.. בתחילת הפעילות האירובית לוקח זמן לחמצן להגיע לשריר ולכן יש שלב הנקרא גירעון חמצן.. חסר חמצן בשריר ולכן בשלב חיבור המימנים והחומצה הפירובית כל עוד אין חמצן הם ייתחברו ותהליך הגליקוליזה ימשיך למסלול האנאירובי אבל לאחר שלב הגיערעון חמצן (כל עוד העצימות לא ממשיכה לעלות והיא מתונה עבור המתאמן) חמצן מגיע לשרירים ואז חלק מהמימנים מתחברים אליו וניהיות מולקולות מים כאשר בשלב החיבור בינם נוצרת אנרגיה של המסלול האירובי. ושוב ככל שהעצימות תעלה ייקח זמן לחמצן להגיע בכמות הנדרשת לשריר ושוב המימנים יתחברו לחומצה פירובית ולא לחמצן והדומיננטיות של מסלול אנאירובי גליקוליזה תיגדל. מקווה מאוד שזה ברור ושהבנת... דניאל

איפה אני יכול למצוא חומר עיוני עדכני? ספר מומלץ, אתר מומלץ, תודה.