חמישה חודשיים אחרי לידה

היי אמא טרייה לתינוקת ראשונה , עברתי הפלה בהריון הראשון ונכנסתי להריון בחששות מרובות שליוו אותי כל ההריון לצערי גם היו הצדקות גילו לה מום בלב ומוזאיקה טרנר בעזרת השם תצטרך לעבור ניתוח בגיל שנה כשהיא נולדה הקרדיולוג ביקש ממני לעקוב אחריה האכילה שלה הגדילה שלה וכך נדע שהלב מתקפד כראוי עד הניתוח ומאותו רגע פשוט הפכתי לאדם אובססיבי הכל סביב האוכל שתאכל רק שתאכל אני אתן לה רק לא הניתוח , אני כבר לא יוצאת כשלפני הייתי אדם מאד חברתי , אני בוכה בכל ערב . פיתחתי לילדה הפרעות אכילה והרגלי אכילה רעים שאני יודעת שאני אשמה בהם . אני מיואשת ובעיקר עצובה מאד יש לי ילדה מדהימה ובכל מי שרואה אותה מבחין כמה שקטה וטובה היא היא כבר מתהפכת לכל הצדדים היא כמעט ויושבת היא זוחלת בסיבובים אבל היא חווה את אמא שלה העצובה . וכל כך קשה לי . קשה לי לשחרר אותה קשה לי לתת אותה למישהו אחר שישמור עליה אני לא סומכת על אף אחד אני מרגישה שנעצרו לי החיים ואני פשוט משכנעת את עצמי כל פעם מחדש אחרי שזה יעבור ואחרי שזה יעבור וזה עובר ואני שוקעת יותר אני מחכה בכל בוקר שיגמר כבר היום . לעולם לא חשבתי שלא יהיה אכפת לי מאיך שאני נראת רזיתי מאד הרבה יותר ממה שהייתי לפני ההריון אני שוקלת 47. בכל פעם שמציעים לי לצאת אני יושבת וחושבת על אלף תירוצים למה אני לא יכולה לצאת . ובסוף אני רואה שהן נהנות ויושבת לבכות להלחם בעצמי זאת המלחמה הכי קשה שנלחמתי ובאמת שנלחמתי בחיים שלי . האם אני צריכה תרופות ? קץ