קשיים בשינה וחוסר חשק

בת 36. היריון ראשון, שבוע 10. אני סובלת מקשיים בשינה מערך משבוע 5, רדופה בחלומות הזויים בצורה קיצונית עד לסיוטים של ממש. מתקשה לחזור לישון אחרי שמתעוררת מחלום או סיוט ולאחרונה ממש חוששת ללכת לישון. סובלת מתחושה של ליחה שתקועה במערכת, שגורמת לי לדקירות של עצבים בכל הגוף. מצד אחד לא מוצאת מנוח בשינה, מצד שינה חסרת חשק וחסרת כוח. לא בא לי לראות אף אחד, לא בא לי לצאת מהבית, בא לי רק להישאר כל היום במיטה. מסננת שיחות כל הזמן, גם מאנשים יקרים ואהובים. מעצבן אותי שפתאום הכל סביב ההיריון הזה והפסקתי להיות אדם בפני עצמי. תחושת אומללות כללית עם מעט מאוד עליות במצב הרוח. חשוב לציין שהייתי צריכה לשנות מאוד את צורת החיים שלי כדי להתאים להיריון. מרגישה שאני לא יכולה להגיד כלום בקול כי אני צריכה להיות אסירת תודה עם ההיריון, וזה דבר כל כך נפלא וקסום, רק שזה לא מרגיש ככה... מה אפשר לעשות? איך אפשר לצאת מזה?