לא יודעת אם זה דיכאון אחרי לידה או סתם דיכאון...

ילדתי לפני חצי שנה. לאחר הלידה מאוד חששתי מקיום יחסים בשל חתך שבוצע במהלך הלידה אבל אחרי כחודשיים וחצי ניסיתי. הכאב היה גדול ואני לא יודעת אם זה מהלחץ או משהו אחר. אני ממש מרחיקה את בעלי ממני. בעניין הזה הוא ממש מנסה להיות סבלני אבל בזמן האחרון זה מתפרץ לריבים וכעסים. באופן כללי שוקעת בשגרת היומיום, רק חושבת על המשימות הבאות שיש לי לעשות בבית, לא מעוניינת לצאת יותר מדי ועייפה כל הזמן. לגבי הילד - לעיתים (יחסית רחוקות) אני מאבדת סבלנות וכועסת עליו. רוב הזמן אני פשוט נהנית מחברתו, מההתפתחות שלו, מהקישקושים שלו. הוא הפך להיות המרכז של חיי והכל סובב סביבו. בחודש האחרון במיוחד אני סובלת מעייפות מתמשכת, חלשה פיזית וחולה לעיתים קרובות ללא אבחנה רפואית ברורה (כאבי ראש, גרון, אזניים). לא ברור לי אם זו תקופה חולפת, דיכאון אחרי לידה או סתם דיכאון. למי בכלל לפנות? (טיפת חלב, רופא משפחה, רופא נשים - מיותר לציין שאני לא מרגישה בנוח לפנות לאף אחד מהם...)

די קשה לי להיפתח ולדבר על זה. היא חשבה שאולי זו בעיה בבלוטת התריס ושלךחה אותי לבדיקות. הכל יצא תקין אז היא מיהרה לרשום לי כדורים (ציפרלקס). שאלתי אם יש מסגרת טיפול אחרת שאינה תרופתית במסגרת הקופה והיא אמרה שלא. נשמע הגיוני? (בדיוק קנינו דירה והוצאות רבות על רפואה פרטית הן די פריוילגיה...)