האם זה דיכאון לאחר לידה ומה עושים עכשיו? (צד הבעל)
דיון מתוך פורום דיכאון בהריון ואחרי לידה
שלום לך, הלידה של אישתי היתה לא קלה תחת סיכון לתינוק והסתיימה בניתוח קיסרי. אחרי הלידה עברה גם נקע ברגל ושהתה במחיצתה של אישה על סף אובדן חייה בידיה, בחדרה. ויש להם קצת רקע דכאוני בבית למיטב ידיעתי. יש לציין שההריון של אישתי בא דיי מהר לאחר ההכרות שלנו ויש עוד לציין, שהיה לנו קשיים בזוגיות שהלכו וגברו לקראת הלידה. אישתי הפכה לגל של עצבים רציף. ולאחר הלידה זה הלך והחמיר, לי לא היה מושג וחצי מושג על המושג דכאון לאחר לידה ולכן הוספתי אש למדורה בחוסר הבנתי את מצוקתה של אישתי (באם היה שם - למעשה ודאי שהיתה כמו לכל אישה לאחר לידה). נכון להיום אישתי עזבה את הבית עם התינוק החדש, ואני קרוע לחלקים קטנים. היא מאשימה אותי בהאשמות חסרות שחר, בניהם שאני רוצה לגנוב לה את הכסף המשותף שלנו ופעלה בנושא לסגור לי אפשרות להשתמש בו (מה שלא שינה לי כהוא זה), שאני ואימי רוצים לקחת ממנה את הילדה ולתפור לה תיק (אין לי מושג מאיזה סוג)ועוד דברים שהיד שלי מתביישת לשכתב כאן... למעשה השאלה שלי, האם אילו באמת תסמינים של דיכאון לאחר לידה? ומה אפשר לעשות (נכון להיום יש נתק והמשפחה שלה לא מאפשרת לי להגיע אליה להרגיע אותה או לבקש ממנה לבדוק את המצב ולהיפך רק מלבה את האוירה עוד יותר)?
שלום רב, אני מאוד מצטערת לשמוע על הקשיים שעוברים עליך ועל אשצך מאז הלידה. מתוך הכתוב קשה לאבחן דיכאון כיוון שלא ציינת את הסמפטומים האופיינים לדיכאון אחרי לידה כגון עצב, חוסר עניין והנאה, קשיי ריכוז, עצבנות, חוסר תאבון וכו'. אתה מתאר בעצם רק את ההאשמות שלך כלפיך וייתכן כי אלו מחשבות פרנואידיות או כי הן אכן פחדים ממשים שיש להם בסיס בדברים שקרו ביניכםבעבר. אינני יודעת מה ניתן לעשות אם המשפחה לא מאפשרת לך להתקרב אליה. אולי כדאי להמשיך לנסות לדבר איתה וייתכן שבעוד כמה שבועות מצבה ישתפר והיא תהיה מוכנה לשמוע. בהצלחה, ד"ר שרון בן-רפאל
חשבתי שדוקא הזכרתי תופעות: א.סף הגירוי שלה עלה, וצעקות וצרחות היו קבוע בבית לאחר הלידה על כל מילה שלא במקום, והייתי מסולק מהבית הרבה פעמים. ב.הרבה גורמים אמרו שהיא עצובה לאחר ההריון והעיניים כבויות (בהתחלה יחסתי זאת לעצמי, אולי אינה מאושרת איתי). ג נמצאת קבוע במיטה. ד.חרדות שאגנוב את הכסף שלנו הובילו למעשים מצידה שלא בידיעתי מול גורמים שונים הלוך ושוב בעודה מצטערת על מעשיה מדי פעם. ה. חרדות שנקח אני או אימי את התינוק ממנה, או חרדות שאני ואימי מתכננים עליה דברים שאין לי מושג מה הם אפילו. ו.טיעונים שאני מסוכן לתינוק. ז.עקב כך היתה ישנה עם התינוק כל היום על הידיים, 24 שעות. ועוד..
שלום רב, אינני יכולה לאבחן בלי לפגוש אותה, אבל לפי התאור ייתכן כי מדובר בדיכאון עם סמפטומים פסיכוטיים. כדאי מאוד שאשתך תגיע לאבחון אצל פסכיאטר, אם אכן זה עדיין המצב, הוא יכול להוות סכנה. בכל מקרה ייעוץ זה אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי על ידי פסכיאטר מומחה. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל