פורום דיכאון בהריון ואחרי לידה

אשתי בהריון והתנהגותה השתנתה מאוד כל הזמן היא מוטרדת מעניין המגורים (אנו גרים בדירה קטנה 2 חדרים) על רקע זה בעיקר, יש כל הזמן ויכוחים הפולשים לריבים,השפלות והאשמות.כמו כן היא כל הזמן מתלוננת על עייפות וקשיים ובעיקר ישנה.הפסיקה לנהל את פעילויות הבית. מסתגרת בחדר, מנתקת קשרים חברתיים ומסננת חברות שמתקשרות אליה. היא לא רוצה לצאת מהבית בטענה שקשה לה וכל הזמן רוצה שאהיה לצידה. תחושתי שהיא בדכאון האם יש אמת בדבר ומה עלי לעשות למי לפנות?

לעיתים אני מרגישה שכולם נעים מולי כמו היה קיר זכוכית מבדיל ביני לבינם .... לעיתים יש ימים שאני ממש מרגישה כל מוח מתרוקן לי ואני נעה עם השכל בלבד . התחושה הזו התעצמה בתחילת ההריון ולאחר הלידה פעם עוד המחשבות שלי ניצחו והייתי יכולה לשנות בקלות עצב ודכאון לימים אופטימיים . אבל עכשוו בגלל שחיקה של החיים . המחשבות שלי חוזרות על עצמם אותו עניין בלי יכולת אמיתית לנער אותם מעליי ולהתמקד בסדר היום הנכון לחיים תקינים . פעם לא בכיתי . הייתי פשוט לעיתים מנותקת רגשית היום אני בוכה בקלות מכל דבר קטן .עצב עסוקה במחשבות על הסבל בעולם הזה ו ממש מתרגשת מכל כאב שקורה לי או לאחרים חוץ מזה אני מתעצבנת בקלות-- תגובות אימפולסיביות אומרים לי שאני לא מקשיבה אומרים לי שאני לא מישירה מבטי למי שמדבר איתי גם כאשר לעיתים אני נמצאת בתקופה חברתית טובה . כאשר הקשר קרוב אליי אני מרגישה פחד ממחוייבות וקשר קרוב מדיי . וכך אני חמה חברותית אבל מאד שומרת מרחק כי כך יותר נוח לי אבל ברור שהייתי מעדיפה חברה . מאחר ואני מעולם לא טיפלתי בעצמי (אדם עצמאי ואסרטיבי ) נראה לי שארצה להתחיל עם כדורים ביחד עם טיפול איזה כדורים אתה חושב שיתאימו לי ? ואיזה טיפול ?????.... אני לא אוהבת להתפלסף על החיים שלי יותר מדיי יותר מתאים לי שאולי יכנס לי למוח זכרונות טובים או היכולת להיות בקשר זמן רב אני ממש מעולם לא החזקתי בקשר או בעבודה יותר משנה ואני כבר בת 40 יש לי ילדים ואני גרושה

לפני כחצי שנה ילדתי את בני המקסים.. אחרי הלידה היה ריב משפחתי מאוד קשה שהשפיע לרעה עליי ועל בעלי, בעלי היה אמור לחזור לעבודתו בדרום ואני נשארתי אצל אימי בצפון שבוע כדי שתוכל לעזור לי עם המתוק הקטן. כשחזרתי לבית שלי גיליתי שבעלי מתכתב עם נשים אחרות באינטרנט ואפילו קיים כמה שיחות איתן.וכשנכנסתי להיסטוריה של המחשב ראיתי שרוב היום הוא היה בצט ובאתרי פורנו בזמן שאני לא ישנה ומתעסקת כל היום באוצר הקטן שנולד לנו כשסיפרתי לו שחטטתי לו בפלאפון ובמייל הוא הכחיש הכול עברתי לידה לא קלה של 3 ימים והבנאדם היחיד שציפיתי שיתמוך בי זה בעלי ודווקא בתקופה הזאת הוא התנהג בצורה שהכי לא האמנתי ומאז אנחנו לא מפסיקים לריב נעלם לי החשק כל החוסר ביטחון שהיה לי אני כל הזמן בוכה אני לא מוכנה לקבל את המצב כל יום אני אומרת לעצמי תשכחי תעברי אבל אני לא מצליחה לפני כ 3 חודשים גילתי שאני שוב בהריון ואני פשוט שונאת את עצמי אני לא רוצה לפגוש אנשים אני לא רוצה לצאת החוצה אני מרגישה מכוערת אני לא יודעת מה לעשות חשבתי שהמצב ישתפר אבל הוא רק הולך ומחמיר אני לא יודעת את מי לשתף אני כל היום מסתגרת בבית ולא יודעת מה לעשות עם עצמי המצב הזה מתיש אותי בני הקטן נמצא איתי הוא מקבל את אהבה והיחס הכי טוב שבעולם אני מנסה שהוא לא יראה אותי במצבי דיכאון אבל לפעמים זה פשוט משתלט אליי אני לא יודעת מה לעשות עם בעלי להישאר איתו או פשוט להעיף אותו אני כבר לא מפחדת להיות לבד אני לא יכולה להיות עם בנאדם שאני לא סומכת אליו שהאמון שלי נעלם ניסינו להשלים המון פעמים ואני פשוט צבועה איתו עם עצמי אולי בשביל לנסות לקבל קצת שקט נפשי ולחשוב שאולי הזמן יעשה את שלו אני פשוט מיואשת ואין לי עם מי לדבר ואל מי לפנות רוב החברות שלי התרחקו ממני כי פשוט התחלתי לסנן ולא לדבר עם אף אחת והראיתי להם שאני לא מעוניינת בחברתם אנא ממכם עם מי אני יכולה להתייעץ ולדבר למה אני זקוקה לעזרה בדחיפות...

שלום רב ד"ר שרון אני ששה חודשים אחרי לידה ראשונה שלי, גם 3 החודשים של ההריון וגם אחרי הלידה אני סובלת משינויים במצב רוח, מדברת על שינויים של 180 מעלות, לפעמים מרגישה תקועה לא מצליחה להתקדם לצעד הבא אם זה בעבודה בבית עם הבעל או עם התינוק וזה חונק אותי, לא רואה את הצעד קדימה מתייאשת מתחילה לבכות לפעמים ללא הפסקה, ולא יודעת למהההה... מתקשה בלעשות דברים שמזמן הייתי מצליחה לעשות כמה מהם ביחד, היום אני רואה הכל קשה לי, מרגישה שכל הזמן צריכה תמיכה וחיזוקים אחרת נשברת בקלות, את התינוק שלי אני אוהבת עד אינסוף, היו רגעים שלא הבנתי אותו ולא ידעתי מה עשות והתעייפתי, אבל בחיים ולא לשניה לא חשבתי עליו לרעה.. מה שמטריד אותי זה שהחלתי להרגיש רגשי אשמה, במיוחד בסכסוכים האחרונים שלי עם בעלי, אני יודעת שאני טועה רק שלא יודעת מה לעשות ולא מצליחה להשתנות ולא יודעת למה אני עושה זאת!! מה שבאמת העלה לי את הרעיון שמדובר בדכאון זה שהפתרון היחיד היה לי באותו רגע זה לחשוב על התאבדות, זה קרה איתי פעמים, רופא המשפחה שלי בקופה בכלל לא בעניינים (עם כל הכבוד) את רופא הנשים שלי מאוד היה לי נוח איתו אבל אני גרה רחוק וחזרתי לעבודה ולא מצליחה למצוא יום חופש להגיע אליו... מה אפשר לעשות ולמי לפנות??? תודה מראש על כל עזרה שתציעי וסליחה על המכתב הארוך והמטיש :)

ילדתי לפני חצי שנה. לאחר הלידה מאוד חששתי מקיום יחסים בשל חתך שבוצע במהלך הלידה אבל אחרי כחודשיים וחצי ניסיתי. הכאב היה גדול ואני לא יודעת אם זה מהלחץ או משהו אחר. אני ממש מרחיקה את בעלי ממני. בעניין הזה הוא ממש מנסה להיות סבלני אבל בזמן האחרון זה מתפרץ לריבים וכעסים. באופן כללי שוקעת בשגרת היומיום, רק חושבת על המשימות הבאות שיש לי לעשות בבית, לא מעוניינת לצאת יותר מדי ועייפה כל הזמן. לגבי הילד - לעיתים (יחסית רחוקות) אני מאבדת סבלנות וכועסת עליו. רוב הזמן אני פשוט נהנית מחברתו, מההתפתחות שלו, מהקישקושים שלו. הוא הפך להיות המרכז של חיי והכל סובב סביבו. בחודש האחרון במיוחד אני סובלת מעייפות מתמשכת, חלשה פיזית וחולה לעיתים קרובות ללא אבחנה רפואית ברורה (כאבי ראש, גרון, אזניים). לא ברור לי אם זו תקופה חולפת, דיכאון אחרי לידה או סתם דיכאון. למי בכלל לפנות? (טיפת חלב, רופא משפחה, רופא נשים - מיותר לציין שאני לא מרגישה בנוח לפנות לאף אחד מהם...)

די קשה לי להיפתח ולדבר על זה. היא חשבה שאולי זו בעיה בבלוטת התריס ושלךחה אותי לבדיקות. הכל יצא תקין אז היא מיהרה לרשום לי כדורים (ציפרלקס). שאלתי אם יש מסגרת טיפול אחרת שאינה תרופתית במסגרת הקופה והיא אמרה שלא. נשמע הגיוני? (בדיוק קנינו דירה והוצאות רבות על רפואה פרטית הן די פריוילגיה...)

שלום, יש לי תינוקת מהממת בת חודשיים ושבוע ואני מרגישה כבר למעלה מחודש כי אני סובלת מדיכאון ממש קל מדובר בדכדוך קל שלעיתים בא ולעיתים הולך סך הכול אני מטפלת בבת שלי יפה מאוד ואני גם אוהבת אותה אבל יש לי תחושת מועקה קלה מאז שנולדה ואני מעדיפנה לטפל עכשיו ולא להדחיק. שאלתי - אני מניחה מתוך היכרותי עם עצמי כי אני זקוקה לטיפול קצר של פגישות עם פסיכולוג או אולי תרופה קלה. האם ידוע לכם על מכון או מקום שמטפל בנושא זה מכיון שאין לי אפשרות ללכת באופן פרטי האם ידוע לכם על מקום שהמדינה או קופות החולים עוזרות במימון כלשהו? אני תושבת אזור השרון. תודה רבה מראש, תמי

תודה. האם את יכולה בכל זאת להמליץ לי גם על מטפלים פרטיים? תודה

אני בהריון ראשון, 7 שבועות, וחווה תחושות של עצבנות ודיכאון. רציתי לדעת האם זה שכיח והאם יש טיפול טבעי לסימפטומם אילו כמו ויטמינים או תוספי מזון?

האם ישנה השפעה של התרופות - ציפרלקס על העובר ובשלבים מאוחרים יותר אפילו לאחר שנתיים? כמובן תרופה שהאם לוקחת.

אני בת 21 לפני שנה ילדתי את בתי היה לי דיכאון לידה אני בטוחה שזה עבר לי היום בתי בת שנה אני מסתגרת בבתי לא רוצה לראות אנשים אני לא מסוגלת לעבוד פשוט עבד לי כל הבטחון העצמי ותמיד חושבת שאני מתנהגת מוזר עם משהו יכול לעזור אשמח

נראה לי שחסר לך סיפוק. כנראה שאת לא עובדת, או שאין לך מספיק תמיכה ואהבה במשפחה.מנסיון: תדאגי לעצמך לבד. תצאי,תבלי עם חברות,תפנקי את עצמך באמבטיה חמה. וכל הזמןתודי לאלוקים שיש לך ילדה בריאה, ותשדרי לה חום ואהבה.בלי קשר תלכי אולי ליעוץ או לבדיקות. לפעמים זה חוסר בויטמין מסוים.

אמרת חוסר ויטמין יש לי תת בלוטת התריס יכול להיות בגלל זה?

אני מרגשיה רע מאד .. אני במהלך ההריון לחודש ה 8 אני מוצאת את עצמי ממש בלי חשק לכלום אפילו לא לבעלי ... יושבת ובוכה איך אדע אם אני בדיכאון או שלא ? אם כן מה עלי לעשות? למי לפנות

שלום רב, אני בת 35 ונמצאת בתחילת הריון לא רצוי/מתוכנן. ברצוני לדעת: 1) מה אחוז הנשים הנכנסות לדיכאון אחרי הפלה מלאכותית? 2) באילו דרגות קושי מנטלי וטווחי זמן ממוצעים מדובר (עד להתגברות)? 2) האם דיכאון לאחר לידה יכול להיות קשה כמו דיכאון לאחר הפלה מלאכותית ומה הסיכויים לכך? 3) האם יש גורמים ללא מטרות המעניקים סיוע/עצה/תמיכה/הדרכה בטלפון/פגישה? אני שוקלת הפלה ורוצה לקחת בחשבון את כל ההשלכות. תודה רבה!

יש סיכוי לבת להיות ג"כ בדיכאון אחרי לידה. או במצבים קשים

איך מזהים סימנים לזה ? מה עושים ? למי פונים ?

אני לוקחת טיפול תרופתי עקב חרדות שתקפו אותי לאחר הלידה, ביתי בת 4 חודשים, באיזה אופן את ממליצה להניק, כלומר, האם לעשות מרווחים מלקיחת הכדור להנקה הבאה ולהביא לה פורמולה ואם כן, כמ שעות בהפרש. התרופה לא מסוכנת להנקה אבל אני רוצה לשמור אותה הכי רחוק מלקיחת התרופה תודה

שלום רב אני בת 30 , אמא למדהימה בת כמעט שנתיים . כעת בהריון שני לאחר IVF . יש לציין כי מטופלת בויאפקס כבר מספר שנים עקב OCD והתקפי חרדה . בהריון הקודם , חויתי דיכאון בהריון שכלל התקי חרדה, מחשבות כפתיות על אי אהבת העובר ופחד מלהיות אמא והמון המון בכי . לאחר הלידה הכדורים חזרו להשפיע ברוך השם. כעת אני בשבוע 15 ושוב רע לי כל כך . אני רק רוצה להיעלם ולברוח , רוצה לא להיות קיימת . אנימסתכלת על הנים של הבת שלי ומרחמת עליה שאיזו מין אמא יש לה , ובכלל שוקלת הפלה . אני נמצאת במערבולת שלא רואה את סופה. איזה מין אדם אני שיכול לחשוב על הפלה , לאחר שכל כך רציתי את ההריון הזה ... מה יהיה?? מה יכול לעזור?.?

אני בדיכאון אחרי לידה די עמוק זה כבר שנתיים וחצי, המצב כרגע קצת יותר מאוזן ויציב, אך באמת במשך תקופה ארוכה הילד לא קיבל את היחס הראוי והיה רואה אותי בוכה ועצבנית המון. הוא מתפתח בסדר ב"ה מבחינת שפה ומוטוריקה וכו', הבעיה יותר התנהגותית שיש לו סף תסכול נמוך, כל דבר שלא בדיוק הבינו אותו הוא מיד עושה סקנדל נשכב על הרצפה ובוכה וקשה להרגיע אותו. בנוסף, קשה מוד לארגן אותו לאכילה סביב שולחן בצורה מסודרת, והוא מתעורר הרבה במשך הלילה. כשהתייעצתי אמרו לי שזה נורמלי לגיל שלו ושאם אטפל בעצמי ומהיום אהיה אמא הכי טובה זה לא ישאר לו טראומה, ע"פ המאמר זה נראה כן שיש במה לטפל, אני לא הייתי רוצה להזניח... מה ההמלצות שלך בנושא, אם אפשר יותר בפירוט, בבקשה. תודה

לא יודעת עם ליקרוא למה שאני עוברת דיכאון אבל היה לי ככה לפני חודשים אני אתחיל מההתחלה אני בת 22 נשואה 4 שנים יש לי 2 בנות בגילי 3 ו8 חודשים ואני בהריון בחודש חמישי לא רצוי שגרם לי לתסכול וסבל רב בהתחלה והכחשה היתי מוציאה כעס על הבנות בוכה ללא סיבה כבר קבעתי פעם אחת תור לפסיכיאטר וביטלתי יום לפני כי הרגשתי יום טוב עכשיו אני מריגשה ששוב אני צפה אני מוציאה המון תסכול במיוחד על הגדולה שלי אני מעירה לה המון וכועסת עליה המון מרגישה שאין לי כח לקום בבוקר אנילא עובדת אני בבית עם התינוקת בעלי עובד עד 4 וב6 וחצי עולה ללמוד תורה אנחנו דתים מאוד קשה לי עם העובדה הזאת שאני כל היום בבית מחפשת מה לעשות קשה לי עם המציאות ולפעמים אני שואלת את עצמי למה עשיתי את זה אני מרגישה שאני לא נהנת מהבנות שלי שולחת אותן לישון בשעות מוקמות לפעמים מנסה לנשום אוויר ולא לכעוס על הגדולה שלי בת 3 כבר אמרתי אני מרגישה רע עם עצמי שאני מיתנהגת עליה ככה היתי גם רוצה לדעת העם יתכן אפשרות לתת לי כדורים גם להרגעת העצבים שלי שלפעמים קיצונים ומה אני יכולה לעשות בנידון?

אני כחמישה ימים אחרי לידה ולא מצליחה להרדם. התינוק שלי הוא ילד נפלא ורגוע. הבעיה היא אני. כאשר אני מנסה לישון אני מרגישה דפיקות לב מואצות, מתח בגוף ופשוט לא נרדמת. ב 24 שעות האחרונות ישנתי כשעה וחצי בלבד, וכך גם ביום שלפני. מה משמעות התופעה? מה ניתן לעשות?

אני כותבת כעת את המילים הללו ורועדת מבפנים. אני לא יודעת איך להירגע. אני בת 29 הריון ראשון, שבוע 23 כבר מס שבועות אני נמצאת במצב הזה. יש ימים טובים אבל הם מעטים. אני מבינה שזה הורמנים אבל למצב הנוכחי זה לא עוזר לי בחיים שלי לא ריחמתי על עצמי כך כפי שאני מרחמת במהלך הריון הזה. הכל נירא לי שחור :עבודה משעממת ומעצבנת , בעלי ניהיה נודניק ומעצבן ולא מבין כלום - כמה וכמה פעמים בשבוע רבים. אין לי כוח להיריון הזה . זה נורה אני מבינה , לא שאני לא רוצה את הילדה הקטנה זו פשוט אני לא יודעת איך אני אתמודד עם הכל - הכל נירא מפחיד . אני מפחדת מלידה העתידה לבוא. אני שוב בוכה ... מה אליי לעשות ... יש משהוא שאני לקחת . מצב זה בטח משפיע על עוברית ... אנא עזרו לי

סדרה דוקומנטארית חדשה שתשודר בערוץ 10 מעוניינת לקחת חלק במסע שלכם ולשרטט תמונה אמיתית ומציאותית של חופשת הלידה. '14 שבועות' תספר את הסיפור האישי שלכם ברגישות ובאופן מעורר השראה. אם אתם בחדשי ההיריון האחרונים, ומעוניינים שנתעד אתכם במהלך חופשת הלידה נשמח להיפגש ולפרט. ניתן ליצור קשר בטלאול: 054-7288288 או במייל: [email protected]

שמי עדנה ואני אמא לילדה מדהימה שמלאו לה 10, כאשה אשר עברה טיפולי פריון בגיל מאוחר, הריון ספונטני למרות ואף על פי... ובמקצועי אני אחות מוסמכת ומיילדת מוסמכת, אף אחד לא הכין אותי המיילדת "הדגולה",לקראת תקופת מישכב הלידה, כל אישה עוברת זאת בין אם בצורה קלה או יותר קשה סוג של דיכאון, אוהבת ואף היום יותר מתמיד את ילדתי, ולכן כיום אהבתי למקצוע נתונה בעיקר לנשים אחרי לידה, וזאת מתוך החוויה שעברתי שהייתה מאוד קשה, אך עם המון תמיכה רגשית, אהבה, חיבוק ושעות "גנובות" של שינה לאגור כוחות וכו', ולדעתי יש מקום ובמה גדולה לנשים עוד בשלבי ההריון האחרונים להכנה לקראת מישכב הלידה.זו דעתי האישית ואני רואה זאת כל הזמן בעבודתי, נשים יקרות הבושה מכם והלאה, תבקשו עזרה ועוד עזרה ועוד עזרה ורק כך תזכו להנות מחווית הפלא הכי גדול בעולם - היותינו אמהות וזה הכי חשוב בעולם, כי בלעדינו אין המשכיות....

בתי אחרי ניתוח קיסרי חירום שבוצע בהרדמה מלאה היום היתה ברית של הולד והיא לא מפסיקה לבכות מאוד חרדה והיא לא יודעת בדיוק להסביר מה עושים????????

אין לי דיי במילים אלה בכדי להודות לך על תגובתך המהירה אשר השקיטה את הלב. אכן פרצי הבכי היו ממושכים ובתדירות גבוהה אבל היום יום חדש היא שונה לחלוטין רגועה הרבה יותר ומעודדת. תודה

אני אמא לילד בן 4 וחצי במהלך ההריון הייתי בדיכאון ולקחתי סרוקסט במעקב של פסיכיאטר. היום אנו רוצים להביא ילד נוסף האם יש צורך בפיקוח של פסיכיאטר ?

לפי הכתבה מסתבר שהייתי בסוג של דכיאון אחרי לידה. היום הילד הקטן שלי עוד מעט בן 3, ויש לו הפרעות אכילה, (מקיא), ובתקופות מסויימות התפרצויות זעם ולחילופין פחדים וחרדות. חצי חודש הוא מתנהג רגיל ובחצי השני מתנהג אחרת.. השאלה שלי היא, אם יש משהו שהיום אני יכולה לעשות, לשנות בהתנהגותי שיביא לשינוי בהתנהגותו..? יש לציין שהיום אני משתדלת להרעיף עליו חום ואהבה, אם כי הוא אל ילד יחיד בבית.. אשמח לקבלת הכוונה...

שלום אני אמא לשני תינוקות מקסימים הבן הבכור שלי בן שנתיים והבת הקטנה בת חודשיים בשבועות האחרונים כשבוע לאחר הלידה החלו אצלי חרדות לגבי עתיד ילדי ותחושות אלו גורמות לי לרגשי אשמה,האם אני יכולה להיות אמא טובה האם יהיה לי את היכולות לחנכם ולגדלם כראוי דבר זה מלחיץ אותי וגורם לי לתחושות חרדה אינני מסוגלת נפשית לשתף את בן זוגי בנושא זה ואני חייבת לקבל יעוץ

כמה זמן לאחר הפסקת נטילת נוגדי דיכאון - מותר להרות? בתודה מראש, יעל.