חוסר בטחון בעבודה
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
היי. אני מקווה שהגעתי למקום הנכון... אני בת 27ועובדת במקום עבודה אשר מספק ציוד רפואי. לכן התפקיד שאותו הנני מבצעת דורש רמת אחריות ודיוק גבוהות במיוחד. די רק בטעות בספרה אחת קטנה לנזק עצום. אני חשה חוסר בטחון שבא לידי ביטוי בדרכים שונות. במהלך העבודה אני משתדלת לבדוק את עצמי שוב ושוב כדי למנוע טעויות וציפיתי שעם הזמן הבטחון שלי יעלה...אך לא כך קרה. הבעיה היא שאני מגיעה הביתה אחרי יום העבודה. אני מתמלאת חרדה ופנאניקה מעצם המחשבה שאולי טעיתי במשהו. החרדה הזו מפריעה לי בתפקוד היום יומי: אני מדוכאת, מוטרדת, מנותקת. לפעמים זה גורם לדפיקות לב מוגברות. כתופעת לוואי ללחץ הזה השיער החל לנשור לי. אני אוהבת את מקום עבודתי ואני לא מעוניינת להחליפו, עם זאת קשה לראות את עצמי ממשיכה לסבול כך. התופעות שציינתי מקודם אינן בתדירות קבועה, כלומר ישנם ימים רגילים לחלוטין אך ישנם ימים שלא. זה קורה בערך אחת לשבוע. האם זו הפרעה? אם כן,האם יש לזה טיפול? תודה
שלום רב, ראשית, משהו על מצבי עבודה קריטיים - ערנות ודריכות הנה גם סבירה וגם רצויה. זו דרכה של עבודה בכלל, ועבודה שיש בה מקום לטעות שתגרום לתוצאות קריטיות. יש עבודות רבות כאלו, ואזכיר רק חלק קטן: רופאים ורוקחים, חיילים במעברי גבול, טייסים, נהגי רכב כבד, וכו'. מי שצריך לסייע לעובד להשאר דרוך ועירני, זה מקום העבודה, באמצעות נהלי העבודה. כדי להציע פתרונות עבורך, כדאי קודם לספר על עבודתם של בקרי טיסה בשדות תעופה עמוסים – שידועה בספרות המקצועית ככזו שדורשת רמת עירנות גבוהה ורצופה. עד לשנים האחרונות היו במגזר הזה תוצאות תחלואה ומפגעי מתח נפשי - בשיעור שעולה בהרבה על המקובל במקצועות אחרים. זהו המגזר הראשון (לידיעתי) שזכה לתשומת לב בהקשר של שאלתך, ומהלקחים שנצברו שם נוכל כולנו ללמוד: סכמי עם הממונים עליך ש - 1. תעבדי בצורה שתאפשר מפעם לפעם בקרת איכות של מישהו לידך, כך שתוכלי לקבל חיזוקים מתמשכים, או למנוע טעויות מתמשכות. 2. הקפידי על פרקי זמן של כ 20-30 דקות עבודה, וכמה דקות של עבודה אחרת, פחות קריטית. 3. הקפידי על הפסקות ריענון של ממש (שתיה!) כל שעה, לכ 5-10 דקות. 4. תעבדי ברוטציה, אחת לשבוע או עשרה ימים, בעבודה אחרת, ליום או יומיים. . וכעת אלייך, דהיינו אל אישיותך ורמת הביטחון העצמי שלך – יש מצבים בהם נסיבות אישיות (זוגיות, הורות, משפחה, קושי בקידום תעסוקתי) מביאות לתחושת אפסות כח והעדר אמונה ב'עצמי', וזה מחלחל גם לעשייה התעסוקתית. התנהגות דאגנית ברמה כפייתית - היא אחת מהצורות בהן אנחנו משמרים את כוחנו ואת יכולת השליטה במצב, כדי שלא נתדרדר. אבל, כמובן שהעניין אינו יעיל, ובנוסף לכך, המחיר הנפשי לכך – גבוה. במידה ויש לך מה לחשוד בכיוון – פני ללא היסוס ליעוץ פסיכולוגי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם