ידידה

שלום! אני כבת 23 ויש לי חבר כמעט שנתיים. אנחנו מאוד אוהבים ורואים את הקשר שלנו כרציני. הבעיה היא ידידה שלו שבעבר (לפני שהכרנו, כשהיה בצבא) הם היו "ידידי נפש". תחילה ארצה לומר שאני לא מאמינה בידידים, ביחוד לא בגיל שלנו, ולי אין אף ידיד כי בעבר כל ידיד שהיה לי רצה משהו רציני יותר. אני לא סובלת את הידידה הזו: היא מוחצנת, גסה (מדברת עם כולם כל הזמן על הציצי שלה, תחת שלה, זיונים וכו'), מתחבקת עם כולם, כשראיתי אותה בפעם הראשונה יחד עם כל החבר'ה בל"ג בעומר והיא ראתה אותנו מתנשקים היא אמרה: "אני לא מוכנה שתתנשקו" והתיישבה ביננו" , כששאלתי אותו אם היה ביניהם משהו הוא אמר שדיברו על להתנשק בזמנו בבסיס אך שניהם בסוף לא רצו, ודוגמא אחרונה שבגללה אינני סובלת אותה היא שאחרי שהיינו בערך חודשיים ביחד הוא קפץ אליה (היא גרה בדירה שכורה בת"א) אחרי שאמר לי, וכשהתקשרתי מאוחר יותר הוא אמר לי שהוא נשאר לישון אצלה כי הוא הרוג מעייפות. רק למחרת אמרתי לו שזה פגע בי והוא נורא התנצל, שלח פרחים והסביר שלא היה כלום, שהיא פשוט אחת שכל הידידים שלה נשארים לישון אצלה. אני יודעת במיליון אחוז שלא היה כלום ביניהם, אני בטוחה במיליון אחוז שהוא לא ישקר לי ולאף אחד אחר בעולם לעולם, אני סומכת עליו אבל אני בכל אופן פשוט שונאת אותה. אני לא מסוגלת לשמוע את השם שלה, לראות אותה וזה פשוט עולה לי בבריאות. יש לציין שרק לפני חודש פתחתי את ליבי בפניו וסיפרתי לו שאינני סובלת אותה, ומהן הסיבות לכך. בחיים לא שנאתי מישהו או מישהי ולא"מחקתי" אף אחד כמו שמחקתי אותה. אין לי מושג מה לעשות. (יש לציין שהם כבר לא ידידי נפש כמו שהיו). אני יודעת שאני לא יכולה להגיד לו לנתק את הקשר איתה, אבל מה אני או הוא יכולים לעשות כדי שהמצב לא ידרדר ואולי בסופו של דבר תיעלם לי השנאה כלפיה. יש לציין שלחברי מאוד קשה עם זה והוא כל הזמן אומר לי שאני הדבר הכי חשוב לו בעולם. יש לציין שאני לא מרגישה מאוימת על ידה, אני יודעת שאני יותר יפה, מושכת ואינטיליגנטית ממנה ושחברי באמת אוהב אותי. תודה מראש שרון

אמנם אני לא פסיכולוג אבל רק רציתי להביע את דעתי האישית (היה לי כמעט אותו מקרה בדיוק). אני חושב שזה לא הוגן לבקש ממנו לנתק כל קשר איתה - אני יודע שאם היו מבקשים ממני דבר דומה זה היה גורם לי למרמור (למרות שאם האהבה שלכם כל כך גדולה כמו שזה נשמע, אולי הוא באמת יסכים להתנתק ממנה לגמרי כשתבקשי ממנו את זה חד משמעית). גם אם הוא יסכים לכך אני לא חושב שזה יהיה לטובת הקשר שלכם. כמעט בכל קשר לגבר יש ידידות ולאישה ידידים וזה לא אמור להפריע, במיוחד אם יש רמה כזו של אמון כמו שיש לכם (לפי מה שאת אומרת). כל אחד נכנס לקשר ביחד עם החיים הקודמים שלו, ואי אפשר לבקש ממנו להתנתק מהם. לדעתי אם תהיי נחרצת איתו זה עלול להביא למריבה מיותרת - את בעצמך אמרת שהוא כבר לא כל כך בקשר איתה כמו פעם. אל תתני לה לתפוס כל כך הרבה מקום במחשבות שלך. תתרכזי במה שיש לך שזה קשר מצוין לפי מה שהבנתי. רק דעתי האישית. בהצלחה.

תחשבי איך היית מתייחסת לידידה הזו לו היא היתה בחור שאת לא סובלת. הרי אם את בטוחה שאין ביניהם כלום מיני אז זה לא משנה שזו ידידה ולא ידיד. אם זה כן משנה לך - סימן שבכ"ז האמון שלך בחברך הוא לא כזה מוחלט ואת כן רואה בה מתחרה. מה היית עושה אם היא היתה גבר?