תקשורת בזוג
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
יש לי חבר כבר קצת יותר משנה, ולפני כחצי שנה הוא שאל אותי אם אני רוצה להתחתן איתו ועניתי שכן. מכל מיני סיבות טכניות לא יכולנו לקבוע מועד ולהנשא, אבל כל הזמן הוא היה מתבדח ש"ניסע מחר לקפריסין ונתחתן". לפני מספר חודשים התחילו בינינו משברים בין השאר על רקע פיטוריו וחוסר יכולת שלו למצוא עבודה בארץ (במקצוע מאד ייחודי ונדיר), וכשדיברנו על האפשרויות של חו"ל הוא לא חשב שאני צריכה לבוא איתו. כשאמרתי לו שהוא הציע לי נישואין ואני הסכמתי ומבחינתי זה אומר ללכת איתו לאן שיצטרך - הוא נבהל, ואמר שלא הציע לי נישואין אלא "רק שאלתי אם את היית רוצה להתחתן איתי", מה שהזכיר לי את המערכון הידוע עם ה"רק רציתי לדעת" וכמובן היה מאד מעליב. אני מנסה לקוות שזה רק תוצאה של הלחץ הרב שבו הוא מצוי אבל נדמה לי שזה משקף בעיה הרבה יותר שורשית. לא יכול להיות שלא הבנתי אותו עד כדי כך, או שאולי כן יכול להיות?? מה דעתך, דוקטור?
שלום רב, הפנייה שלך מציעה שתי תשובות: האחת לגביו, והשניה לגביך - ביחס אליו: דרכם של גברים רבים לבדוק האם לא יכשלו, כדי להסיר חשש מכישלון, ורק לאחר בדיקה שכזו - להעיז "באמת". יתכן והשאלה ששאל, שהיתה בתקופה שהיה ברור כי אין בכוונתכם לממש את התשובה למחרת - היא צורת בדיקה שכזו. ביחס אליך: את נשמעת די נוסטלגית, ואולי גם פסיבית, ביחס להצעת הנישואין. למה שהדבר יגיע ממנו? אין סיבה שלא תשוחחי על הנושא, ותקדמי אותו ע"י הצעה שלך. מצב שבו הגבר מתלבט בדבר "גבריותו" בשל קשיים כלכליים הוא מצב מצויין למתן תמיכה בו, וגילוי יוזמה מצדך. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
