פחד מפיטורין
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום יוסי אני גבר בן 42 ועובד במקום מסודר כבר 9 שנים. אני די טוב בתחום שלי אך יש לי בוס מאיים וחסר סנטימנטים למרות שזה מקום עבודה ציבורי ולא פרטי שלו. מצב העבודה במשק הוא לא הכי טוב ואני חושש שזה יגיע גם אלינו כי גם אצלנו מדברים על קיצוצים. אני תמיד חי בתחושת חוסר בטחון וחרד לגורל משפחתי מה יקרה "אם". מצב זה משפיע עלי לרעה גם בזוגיות וכמובן שאני מביא את זה למיטה והביצועים יורדים. אני מנסה להדחיק את זה אבל לא יכול. אנא ממך עזור לי.
שלום רב, שלושה כיוונים לרשותך, שלא בהכרח סותרים זה לזה: האחד, זה לאזור אומץ, ליזום שיחה עם הבוס, להקשיב ברוב קשב למשוב שתקבל, ולהציע מפגשים שכאלו אחת לשלושה חודשים, כדי לשמוע משובים תקופתיים. בהנחה כי הבוס אינו סתם עויין אותך – אין שום רע בלהסתגל לדרישותיו. יתכן וכדי לעכל טוב את המשובים, וכדי להערך נכון לשינוי באופן מילוי תפקידך – כדאי לך להעזר ביעוץ מקצועי מפסיכולוג תעסוקתי. הכיוון השני הנו פנימה, הביתה, אל אישתך. התמיכה הנפשית, החברתית והמינית היא משהו מעצים ומאפשר אנרגיה לימים קשים. גם כאן, במידה ואין הדברים פשוטים – ראוי לקחת את הארוע "החיצוני", ולהכנס לתהליך מקצועי להפריית התא הזוגי. הכיוון השלישי הוא החוצה: פעמים רבות קורה שאדם נקלע למקום עבודה ולתפקיד שאינם מתאימים לו, דהיינו לכישוריו ולאופיו. לא פלא שצרוף שכזה מזמין צרות. לפעמים טוב לאסוף את כספי הפיצויים, לנצל תקציבים ציבוריים או פרטיים לתועלת תפנית תעסוקתית ע"י הכשרה מקצועית, או לפתיחת עסק עצמאי. זהו תהליך שרבים עוברים, כך שטוב לקחת אותו בחשבון גם במקרה שלך. יעוץ להכוון תעסוקתי, כולל הדרך היזמית – הוא תהליך שמאד מתבקש. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם