נאמנות

קשה לי להתחיל בתאור הדילמה הרגשית בה אני נמצאת אך בקצרה אספר . לפני כשנה וחצי הכרתי בחור מקסים ספונטני, אוהב, מפנק, ויחסית היה די מתחשב, ובכל זאת היו לי מספר לבטים לגבי הקשר מאחר ותפיסת עולמו שונה משלי בהמון תחומים. ובכל זאת התאהבתי במהלך שנה שהיינו ביחד. לפני כ-4 חודשים איבדתי שני אנשים היקרים לי ביותר, זו חויה מאוד קשה עבורי מאחר ומעולם לא ידעתי צער אמתי מהו. את בן זוגי דחיתי כל הזמן ואמרתי כי איני מעוניית בשום קשר אך יחד עםזאת דחיתי והתרחקתי מהמון חברים קרובים ואוהבים, נדמה היה לי כי כל עולמי חרב עלי ולא רציתי לשתף אף אחד ביגון ובצער ובדכדוך הקבוע בו הייתי שרויה. בן זוגי המדובר במהלך כל התקופה התקשר ואמר כמה הוא אוהב כמה הוא מתגעגע כמה הוא רוצה בי חזרה, אני האמנתי לכל מילה שנאמרה וכאשר התאוששתי מעט נפגשנו מדי פעם (הייתי חייבת לבחון איך אני מרגישה. ובאמת הבנתי כי אני בהחלט מאוהבת בו וכשחזרתי גיליתי להפתעתי הרבה כי הוא נמצא במערכת יחסים אינטימית עם מישהי אחרת. כמובן שכעסתי נורא הרגשתי נבגדת, מרומה וחסרת בטחון(מה שלא אופיין אותי בעבר) ואז שוב הוא אמר כי לא יכל להיות לבד במהלך התקופה בה נעדרתי, תקופת האבל שלי. אני מטבעי מאמינה והבנתי כי הקשר הנוכחי שלו הסתיים וחזרנו להיות ביחד. אני מודעת לעובדה כי השתנתי במקצת אך אני חושבת כי זה לגיטימי כל אדם היה מתקשה לעכל ולעבור מוות של שני הוריו בתקופה קצרה זו. כעת אנו ביחד אבל אני יודעת כי הוא עדין בקשר איתה ובכל הזדמנות שאני לא נמצאת הוא מבלה איתה. הגדרת המילה מאוד ברורה אצלי אך נראה לי כי היא בהחלט שונה מזו שלו או של החורה איתה הוא נפגש. בסה"כ רציתי לשאול האם אני קיצונית דרישתי כי יפסיק להיות איתה בקשר או שבעם תפיסתי וציפיותיי הן מעבר למצופה? ונאמנות מהיא?

תשמעי מה אני חושבת: אחרי מה שעבר עלייך לאחרונה, פטירתם של הורייך, משהו השתנה בך. את לא אותה בחורה שהיית כשהכרת אותו. ומצבו של אותו חבר שונה אף הוא. הוא עבר תקופה בו לא היית לצידו, ופיתח קשר אחר. אתם צריכים לדבר ולהחליט : שזה או את או היא. אני ממליצה לך לא להמשיך במערכת היחסים כאשר בו זמנית יש לו מישהי אחרת. קחי בחשבון יכול להיות שהוא יחליט ללכת איתה, לא איתך. ועלייך לקבל את זה ולהמשיך הלאה בחיים שלך, לפתח קשר אחר.

ד"ר אברהם, לא כל אדם השואל כאן שאלה הוא פונטציאל לפציינט. מותר לך לענות לשאלות גם מבלי לרמוז בגסות על מרכולתך. צר לי על הבוטות אולם ההפניות החוזרות שלך לשואלי השאלות לגשת לטיפול הינה פשוט מגוחכת. מדוע כל בעל מקצוע אחר יכול לענות מבלי להציע את שירותיו (דוגמה טובה היא עו"ד המזכירים בטוב טעם כי אין לראות באמור יעוץ משפטי..מתוך הבנה שאלו הרוצים יעוץ משפטי אמיתי יפנו לעו"ד. מדוע הם חשים מספיק בטוחים במקצועם ואינם עונים על כל שאלה במילים ודאי תוכל/י להסתיע ביעוץ משפטי). אם ברצונך לקדם את מקצוע הפסיכולוגיה או את הקליניקה הפרטית שלך ושל חבריך תוכל לעשות זאת באמצעות מאמרים בדבר יעילות הטיפול הפסיכולוגי או פשוט באמצעות מתן עצות טובות. אני בטוח שאלו שיתרשמו שמיכולתך המקצועית יטרחו לעשות את המאמץ ולהקליק על שמך המוכחל כדי לבקש פגישה אישית (בתשלום כמובן!) האמן לי הפרסומת הזולה הזאת רק מרחיקה את הפונים המשכילים וגורמת להם לחוש כאילו היועץ הפסיכולוגי הינו מסחטת כספים ריקה מתוכן. אשמח לשמוע דעתך ודעות יתר הגולשים