לקחת הפסקה מזוגיות

אני בקשר עם מישהו כחצי שנה. הוא מאוד רציני כלפי וברור שמבחינתו זה קשר שמוביל לנישואין. גם אני בחורה רצינית אך מרגע שהקשר קיבל הוויה של רצינות והליכה משותפת ביחד לכיוון של נישואין וקשירת גורלו בגורלי- חטפתי קצת "רגליים קרות". זה מתבטא בעיקר בהרהורים: "האם זה הבחור שאני רוצה באמת"? "האם נסתדר יחד שנים ארוכות? "האם באמת זה "זה"?". לעיתים המחשבה שיותר לא אצא עם גברים אחרים, לא אתנסה בחוויות של התחלות, או העובדה שזה הגבר האחרון (ודרך אגב, הראשון) שאיתו אתנה אהבים- מפחידה אותי!! . פתאום התחלתי להרגיש שזה כבר לא משחק. עד היום הייתי יוצאת פה, יוצאת שם, מחליפה בחורים. היום אני מרגישה שאני עומדת בפני החלטה הרת גורל- האם לקשור את גורלו של חברי לגורלי? אני מאמינה בנישואים ובזוגיות ולוקחת את הנושא ברצינות לכן, אני חשה שאני עומדת בפני החלטה מאוד חשובה- אם לא החשובה ביותר בחיי (עד כה). הנושא הזה הוציא לי את כל "הפאן" מהקשר היות ואני מתלבטת רבות. לאחרונה התחלתי אף להתגעגע לחיי הרווקות: למועדונים, לתחושת החופש, לציפיה "מעניין את מי אפגוש היום"... וכו'.. אני יודעת מה אני בעצם רוצה אך אני חוששת שהדבר יהיה לא מקובל מבחינתו וכאן אשמח לקבל את דעתך דר יוסי: הייתי רוצה לקחת פסק זמן מהקשר שלנו, לצאת קצת, לבלות יותר עם חברות, לחשוב עם עצמי האם הקשר הזה מתאים לי, לראות אם אני באמת מתגעגעת ואם אגיע להחלטה שהוא הגבר של חיי- לא אהסס ליצור עימו את הקשר (כי הוא בסה"כ בחור נפלא).שאלותי:האם זה מקובל לאמר דבר כזה לבחור שכל כך אוהב אותי? האם עדיף להשאר עימו ולא לבחון את עצמי כמו שהייתי רוצה? האם התחושות הללו טבעיות? החברות שלי שהתחתנו (5 חברות ) אמרו לי שקשר לכל החיים לא אמור ליצור עימו לבטים ואם יש לי לבטים, עלי לערוך "בדק בית" ולחשוב אם אני באמת רוצה את הקשר. בשיא הכנות, אני חושבת שלקשר שלנו יש המון פוטנציאל והוא יכול להביא לנישואין אך בתוכי תוכי יש "ציפור" קטנה שאומרת לי שאני זקוקה להפסקה בקשר בכדי לבחון דברים עם עצמי, בכדי לקבל פרספקטיבה. הייתי רוצה לחזור אליו מתוך ידיעה שזו בחירתי האמיתית ללא רבב. דבר נוסף, החיים שלי קצת מבולבלים בתקופה האחרונה בעיקר מבחינה תעסוקתית (אני תוהה לגבי עתידי המקצוע הן מבחינת מקצוע והן מבחינת אזור מגורים - שוקלת מעבר למרכז) בנוסף, אני מאוד רוצה לעבור ניתוח פלסטי (לא משנה כרגע איפה) וגם לגבי זה יש לי לבטים. הייתי רוצה קודם לפתור את הדברים הללו (בעיקר נושא התעסוקה) כי זה מאוד מעיק עלי וממש מדיר שינה מעיני- ורק אח"כ אוכל באמת להשקיע בזוגיות ולבוא לקשר ממקום יותר שלם ורגוע. מה דעכם על כך? להמשיך את הקשר? לחתוך? לעשות הפסקה? האם בכלל ניתן לעשות הפסקה בקשר (מתוך תקווה שימשך בעתיד)?