לרז ומיכל

היה מעניין לקרוא את הדברים שאמרתם... בכל אופן לגבי הדברים הם כאלה: אני נשואה שמונה שנים ומאוד אוהבת את בעלי! פשוטו כמשמעו אבל, ופה האבל הגדול חסרים לי ריגושים בחיים חסרה לי תחושת ההתאהבות, הדופק המהיר, המתח וכו'. אז אם דיברתם על זה שבגידה נובעת מאיזה שהוא חוסר, אז אני חושבת שזה החוסר אצלי. אני לא רואה את עצמי ניפרדת מבעלי, בשביל אף גבר! גם לא בשביל הגבר השני שאני חושבת שאני אוהבת... כמו שציינתי עדיין לא היה ביננו מגע גופני בגלל תחושת רגשות אשמה שרז הזכיר. אני חוששת שלא אוכל לחיות עם התחושה הזאת, כי בעלי הוא בעל נהדר ולא "מגיע" לו מה שאני עושה לו. אני משלה את עצמי שמה שאני עושה עכשיו לא נקרא באמת בגידה, למרות שזה כן. מיכל, אשמח לשוחח איתך באופן אישי על הנושא ורז, אשמח לשמוע את תגובתך בנושא ביי דפנה

לאור התחושות שאת מציינת אני חושב שטוב תעשי אם תתרחקי מאותו גבר שמגרה את דמיונך. מהתמונה הנגלית מדברייך סביר להניח שטוב לא יצא מקיום היחסים עם הגבר הנוסף. כפי שאמרתי (לדעתי האישית בלבד) בגידה עם תחושת אשם חמורה פי כמה מבגידה סתמית חסרת כל משמעות רגשית. חמורה יותר, כי היא תגרום לפגיעה גדולה יותר במערכת היחסים שלך עם בעלך ויקשה עלייך להסתירה מפניו. הבגידה תגרום לטלטלה בחייך ובחייו של בעלך על לא עוול בכפו.שהרי לא הוא זה שבחר בהרפתקאה. אילו היית מסוגלת לבגוד מבלי לערב בכך את יחסך ותחושותייך לבעלך הרי שיתכן שלא היה כל נזק בניאוף הקל. אולם במצבך קשה לי לראות אותך בוגדת מבלי לחוש רגשות אשם כבדים ומבלי לסחוף את בעלך לתוך העניין תוך פגיעה באמון ביניכם וביחסי האהבה הטובים שיש לך. איני מכיר את בעלך אולם אולם במידה והוא רואה בנאמנות מינית ערך עליון, סביר להניח שלא יוכל לקבל פגיעה כל כך אנושה ביחסך אליו. לאור האמור הייתי מציע לך שלא לסכן את הנישואים היקרים מפז שיש לך. מוטב לך לקבל את הפשרה שבנישואין באהבה מתוך הערכת הטוב שיש בהם. כפי שאמרת את אוהבת את בעלך, לעולם לא תחליפי אותו ויש ביניכם מערכת יחסים מלאה ומספקת. מניסיוני אומר לך שהריגוש הרגעי והזול של היחסים עם הגבר הנוסף לא שווה את רגשות האשם שיציפו אותך ככל הנראה. העריכי את הביטחון החמימות ויחסי הרעות שיש לך בנישואין והשאירי את עסקי השעשועים לאלו שבנויים לכך ואשר שעולם ערכיהם האישי והזוגי מאפשר להם זאת ללא פגיעה בבן הזוג. מקווה שעזרתי לך להחליט. רז

שוב תודה לך על תשובתך... הרשה לי להחמיא לך על השפה העשירה וצורת ההתבטאות, ממש נעים לקרוא את דבריך... בדבריך ממש "קלעת" לתחושות שלי... אני פשוט לא "בנויה" לניאוף קל, או כבד רגשות האשמה "אוכלים" אותי כבר עכשיו,למרות שלא היה שום מגע גופני כי הרי לא רק מגע גופני הוא בגידה השיחות העמוקות, האישיות,הסקס הוירטואלי והטלפוני, כל אלה בעיני הם גם בגידה ולפי הכרותי עם בעלי, בודאי גם בעיניו. ואתה צודק, אני ממש לא רוצה לאבד את מה שיש לי טוב לי! לא הייתי יכולה לבקש משפחה יפה כמו שלי! אז מה אני מחפשת בחוץ??? אני אנסה לקבל את עצתך ובאמת לקבל באהבה את הויתור על הריגושים... שאולי גורמים להתרגשות, אבל גם לכאב בטן.... :-) שוב תודה... ואם יש לך עוד הארות והערות אשמח לשמוע ביי דפנה