קידום ללא ידיעתי

שלום רב, יש אכזבה, שאתייחס אליה ולדרכים להתמודד איתה. אבל – זו תהיה תרופה למכה. את אמצעי המניעה, ואולי ההתחזקות והגדילה תוכלי למצוא בלקחים שניתן לקבל מההתרחשות – והם היותר משמעותיים עבורך לטווח הארוך: 1. יש להניח כי כן לקחו אותך בחשבון, אלא שמידת ההתאמה שאת מוצאת בעצמך בהקשר לתפקיד היא לא בהכרח מה שהאחרים קובעי העניין מצאו. השיעור הראשון מצוי כאן: ההערכה העצמית שלך צריכה להיות מותאמת להערכת הסובבים אותך. כדאי מעת לעת לערוך בדיקה תקופתית. 2. היחסים האישיים וה'פוליטיקה הפנימית' בארגונים גדולים הם משהו שנחשב לנפסד ולנקלה – אבל הוא רב עוצמה. האם היו לך קשרים כאלו? האם יש לך רשימה מרשימה של אלו שנתת להם משהו ושיהיו חייבים לך תמורה? רבים רבים עוזבים ארגונים גדולים בגלל הרכיב הזה בקידום. עוד יותר רבים לומדים לחיות עם זה… 3. יש גם התחשבנויות שאינך מודעת להן, אבל הנן בעלות עוצמה. האם למי שהוצנחה לתפקיד יש משהו בדמות 'שטר חוב' שהארגון חייב לה? וכעת שתי דרכים באשר לעיבוד האכזבה והפגיעה בדימוי העצמי: ראשית, הצעה להתבוננות אישית-אתגרית על מה שקרה: תתיחסי למקום העבודה כאל מגזר חיים שלם, שיש בו עליות וגם ירידות. נסי למצוא אתגרים חדשים, בבחינת 'אני עוד אראה לכם שטעיתם'. ושנית, משהו פילוסופי שמנצל את תורת היחסות של אינשטיין: יתכן שכדאי ללמוד מהפוליטיקאים, שרובם היו בהמתנה לתפקיד משמעותי משנות העשרים לחייהם עד שנות הארבעים שלהם. בפרופורצייה הזו - ההמתנה שלך לאחר שלוש שנים בלבד, עד לקידום המיוחל שבוא יבוא, הינה עונש קל יחסית. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם