30שנות זוגיות ומהפך בקורונה

שלום רב אני בת 49 נשואה 30 שנה עם ילדים גדולים אני ובעלי עובדים מאוד קשה ביום יום תמיד היו לנו חיכוכים מריבות שנים שאני הולכת לטיפול בגלל חוסר חשק מיני דכאון וכלום לא עזר והנה באה הקורונה שעם כל הצער עשתה לי טוב הוא היה בבידוד ואני לא עבדתי פתאום לקח על עצמו לסדר דברים שרדפתי אחריו חודשים ואפילו שנים הוא הכיל אותי וזה נורא גרם לי להתקרב אליו פתאום יש מערכת יחסים שונה הוא עובד אני בבית בלי לחץ של ניקיון עבודה בית כביסות אוכל טיפולים נפשיים להורדת הלחץ הזה גרם לי להתקרב אליו ממש כל מה שלא הצליחו לעשות המטפלים במשך שנים הקורונה הצליחה לסדר אנחנו ממש מאוהבים ואני שוקלת אולי לא לחזור לעבודה וחוששת שאם אחזור לעבודה הכל יחזור לקדמותו הוא לא רוצה שאפסיק לעבוד אבל ממש טוב לי מה אני אמורה לעשות???? לוותר על כל הטוב שבמשך 30 שנה חיכיתי לו או לוותר על העבודה??? אשמח לעזרה יום טוב

היי תודה על התשובה המעניינת עבר מעל לחודש חזרתי לעבודה ואכן מה שחשבתי קרה ביום אחד התהפכה הקערה על פיה אני לא שוכבת עם בעלי אני עייפה מאוד משהו ששכחתי לציין יש לי פיברומיאלגיה שרק מחמירה עם השנים פתאום חזרו הכאבים אני עצובה חסרת סובלנות פתאום שוב אורחים בשישי בערב אני מרגישה שאין לי סובלנות לא לראות אף אחד לא לשמוע אף אחד לא לעסוק בהתנדבות שלי שהייתה נותנת לי הרבה סיפוקאז החלטתי להוריד משרה אבל אישרו לי רק 80אחוז אני ממש מתוסכלת מהעיניין למה השינוי הזה לעזאזל??? אשמח לייעוץ

הי אכן יש כאן התלבטות מההותית.. אך עדים אין ניגודים אולי תוכלי לבדוק את המצב שבו תמשיכי לעבוד חלקית ולו רק בחלק מהתקופה והחזרה ההדרגתית תיתן לך אפשרות לתחזק את ההשג, יש חשיבות בהתקדמות איטית, ולהשיג הסכמה