לאהוב באמת
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני בת 27. אני חשה שמעולם לא אהבתי מישהו באמת וזה מפריע לי. אני בחורה מחוזרת, מכירה הרבה גברים אבל תמיד לאחר יצירת קשר עם מישהו (בד"כ לאחר כמה חודשים, 2-4 חודשים ) אני עושה הערכת מצב ושואלת את עצמי כמה שאלות: האם זה הקשר שאני רוצה? האם הבחור עונה לי על רוב הצרכים? האם איתו ארצה להתעורר כל בוקר?ושאלת "מיליון הדולר"- איך יראו חיי אם הבחור לא יהיה כבר חלק מהם? (כלומר, אני מדמיינת מצב שבו אנו כבר לא חברים) ואז, אני חשה שלא תהיה לי בעייה להמשיך הלאה. כלומר, אני חשה שאני יכולה לוותר עליו.. פעמים רבות תחושה זו מלווה בהתלבטיות, בקצת כאב (כי בכל זאת נקשרים, נפתחים אחד לשני) אך תמיד תחושת ה- "אני יכולה לחיות גם בלעדיו ואחריו אולי יבוא מישהו יותר טוב" גוברת עלי. בסה"כ זה נובע מהרצון למצוא אדם שיתאים לי, יעניין אותי, יאתגר אותי והכי חשוב שאני אוהב אותו אהבה עזה. אני רוצה להרגיש שחיי לא יהיו שלמים ומלאים אם לא אהיה איתו. 2 הערות: 1. העובדה שיש לי הרבה מחזרים, אני יוצאת הרבה ולכן גם חשופה להכרויות היא נעימה וטובה אך יוצרת אצלי מעין בלבול, מעין קושי להחליט על מי "להמר", מעין תחושה שמחכה לי משהו יותר טוב. 2. ישנם גברים לא מעטים, שכיף לי בחברתם, נעים לי איתם אך ברגע שאני מעלה (בראשי) את האופציה האם מישהו מהם יכול להיות בן זוגי לחיים- הם נפסלים מיד. כל אחד מתאים לי במידה מסויימת, אך ברגע שאני מסתכלת עליהם בתור "בעל", אני לא מצליחה למצוא מישהו שראוי לי. האם אני לוקחת את נושא הנישואין ובחירת בן זוג בצורה קשה מדי? בשורה התחתונה אומר שכל רצוני הוא לאהוב באמת. אולי משתמע מדברי כאילו אני בררנית. האם בקשותי מוגזמות?
הבעיה ה שלי בדיוק הפוכה לשלך אין לי מחזרים ואני נשואה למישהו שאני יכולה להגיד שהתחתנתי אתו כי לא יכולתי לדמיין חיים בלעדיו ( ולא בגלל שהוא ענה על צרכיי). זאת אומרת הפחד מפרידה שיתק אותי. מעניין מי מאתנו סובלת יותר. אני חושבת שהייתי מעדיפה להיות במצב בלך. הלוואי והייתי מחוזרת
חבל שאת חושבת על מחזרים , מרגישה פספוס ומאוכזבת כשאת כבר אשה נשואה. לדעתי כדאי להשקיע את האנרגיה בטיפוח היחסים עם הבעל. גם אם התחתנת איתו משיקולים רציונליים ולא רגשיים - נראה כי תצטרכי לחיות איתו עוד שנים רבות, הרי את לא אוהבת פרידות...ועל כן כדאי לטפח את הזוגיות והקשר בינכם.אם בכל זאת את מרגישה שאין לזה עתיד ואת מעדיפה מחזרים - אני מניחה שברגע שתשדרי זאת לסביבה הם גם יתחילו להגיע.
שלום רב, בחירת בן זוג היא החלטה קריטית, וטוב שכל אחד מייצר מנגנוני שיקול דעת, השוואה, עיון לאחר התנסות, וכו'. היסוס יתר, בהרבה תחומים, ובוודאי שגם בעניין שלך - הנו תהליך מגביל, שמקורו בהעדר חוסן נפשי שמתאים לנושא הרלוונטי, ולכן מזמין סיוע. המידה בה אצלך התהליך הנו מועיל או מזיק אינו יכול להתברר ממה שכתבת. דרושים פרטים רבים מאד, ודרושה תמונה כוללת עלייך, ובעיקר - דרושה לכך חוות דעת מקצועית. אל תסתמכי על אמירות כלליות. העניין קריטי מדי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם