זוגיות במשבר
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום רב. בעלי ואני נשואים כשנה וחצי ויש לנו ילד בן 7 חודשים. בחודשים האחרונים הנישואים שלנו נכנסו למשבר גדול שרק הולך וגדל כל יום עוד ועוד. יש לנו חילוקי דעות בנושאים רבים כגון: אמא שלו (עושה ברוגז אם לא באים לבקר אותה-גורם לנו להרבה ריבים), הנטל בבית (רק אם אני אומרת דברים זזים), אנחנו עובדים באותה מסגרת ולכן גם זה לא מוסיף לנו, הטיפול בילד (אין לי הרבה סיוע. הרוב אני עושה. אפילו חיתול הוא לא מחליף) ועוד, ועוד, ועוד!!! הגענו למסקנה שרק להתגרש יטיב עם שנינו. אנחנו מאוד אוהבים אבל מעדיפים להפרד היום ולא כשתהיה שנאה דבר שיהיה טוב לילד. קשר טוב בין הורים גרושים יעזור לו לגדול בסביבה פחות "עויינת". מה עלינו לעשות??? האם לנסות טיפול זוגי??? האם להישאר ביחד בשביל הילד וכל אחד יחייה את החיים שלו??? במידה ועדיף טיפול זוגי לאן לפנות? אין לי שמץ של מושג איפה מתחילים. תודה מראש.
שלום רב, תחילת שנות ההורות הנה תקופה ידועה לשימצה, בשל הלחץ וריבוי התפקידים. דברים שהיו מקודם מספיקים, כמו אהבה ומשיכה, מתחילים להיות פחות מרכזיים מול גורמים שבעבר כירסמו (יחס להורים, רמת השתכרות) וכמעט שלא רלוונטיים מול מטלות קיומיות (טיפול בילדים, נהיול שוטף של הבית). למצב משברי כמו אצלכם מתאים מאד תהליך ייעוצי מקצועי, כי גורם הזמן הנו קריטי. טוב יהיה ללכת בכיוון הזה, לפני פנייה לרבנות. תוכלו להעזר בדפי זהב (יועצי נישואין, פסיכולוגים), וברשימת פסיכולוגים שקשורה לקופת החולים שלכם או לשירות המשלים שלהם. אוכל להציע הפניות ספציפיות אם תעבירי למייל האישי שלי את תקציר הפנייה, עם ציון מיקומכם בארץ. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
שרון היקרה. המצב שלך נגע לי ללב. מאוד קשה לחשוב על גידול תינוק לבד. הייתי רוצה לשאול אותך כמה שאלות מאחר ואני מאוד חוששת להגיע למצב שלך (אני בהריון מחבר שיש בינינו חיכוכים רבים) - כמה זמן אתם מכירים (לפני שהתחתנתם)? - איך היחס שלו להורים שלך? ואת להוריו? - איך המצב החברתי שלכם? יש לכם חברה? עניין בחיים? בילויים משותפים? אני מאוד מקווה שהתקופה הרעה הזאת ביניכם תחלוף ושהטוב יחזור במהרה. אשמח אם יהיה לך זמן להגיב להודעה. שלך, שרון.
שרון שלום. בעלי ואני באמת חברים טובים. אנחנו יחד 5 שנים ומתוכם נשואים שנה וחצי. יש לנו ילד בן 7 חודשים מקסים ומדהים. הוא עם הוריי כמו הבן השני שלהם (לפעמים אני מתבכיינת שאפילו יותר ממני) אני עם הוריו בסדר. עברתי מסכת יסורים עם אמא שלו אבל הוא היה לצידי ובסוף "חינכנו" אותה. הבעיות החלו לאחר הולדת הנכד הבכור והיחיד מהצד שלו. אנחנו עובדים קשה מאוד והיא כל הזמן היתה עושה "ברוגז" עם לא היינו מגיעים אז עשיתי לה ברוגז חודשיים והיא לא ראתה את הנכד ומאז היא הבינה שלי יש יותר כוח ממנה (לצערי היה מדובר במשחק כוחות). לגבי חברים יש לנו מספר חברים שאנחנו נפגשים אפשר להגיד פעם בשבוע. בד"כ בערבים לארוחות ערב זריזות ובסופ"ש לטיולים וסתם לקשקש ולשבת ביחד. רובם הם חברים שלו מאחר ועם החברים שלי הוא פחות מצא נושאים ואז היינו באים והולכים דיי מהר. לי באופן אישי זה הפריע בעבר אבל מצאתי יתרון לזה - הוא עובד ואני הולכת ונחה אצלם עם הילד. כייף לי איתם ואין לי "מגביל שעון" שיסמן לי "הביתה משעמם לי". מצאתי את היתרון בחסרון ולא רע לי עם זה. אולי תבלי יותר עם החברים שלך בלי בן-זוגך. בגדול, בעלי הוא אדם מקסים, ישר, נאמן מאוד (מוזר אבל אני ממש בטוחה וסמוכה בזה), אוהב........ יש לנו בעיות ואני מאמינה שיש אותם לרוב האנשים ה"נורמלים" בעולם. החלטנו לפנות לייעוץ דרך ד"ר אברהם תוך הסכמה הדדית בעיקר בגלל האהבה שקיימת ביננו והילד שלנו. קראתי את ההודעה הראשונית שלך. לדעתי האישית יש יותר חסרונות מיתרונות. את צריכה להחליט מה יותר חשוב לך ולדרג. את לבסוף תביני אם זה מתאים או לא. רק עצה קטנה - ילד קשה לגדל לבד. קשה מאוד במיוחד כשעובדים. קשה אבל אפשרי. החיים שלך נמחקים!!! את כבר זה לא העיקר. לי היה קל למחוק את עצמי ולמרכז את הילד בחיים אבל בקושי יש לי עזרה מצד בעלי וזה גרם לי למעט דכאון לאחר לידה שאני הולכת לטפל בו. מצד שני אני שואפת את כל העזרה מאמא שלי המדהימה בכוחה ולכן זה מפצה מעט על החסרון בצד השני. תעשי חושבים מה היתרונות ומה החסרונות. אל תכניסי ילד למצב לא מתון, נורמלי, כדאי!!! הוא לא אשם ולא נראה לי שתרצי לגדל ילד בלי אבא שלו בדיוק כמוני. בהצלחה
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
