שאלות ובירורים "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח) רבי עקיבא אומר, זה

שאלות ובירורים א. מאמר חז"ל זה אומר לנו: בארוּני! כי המילה 'כלל' מורה על סכום של פרטים, שמצירופם יחד נוצר אותו הכלל. נמצא, שכאשר רבי עקיבא אומר על המצווה של "ואהבת לרעך כמוך" שהיא "כלל גדול בתורה", מבינים אנו ששאר תרי"ב (612) המצוות שבתורה עם כל המקראות שבתוכה, אינן לא פחות ולא יותר אלא רק סכום הפרטים המצטרפים יחד לקיום המצווה האחת הזאת של "ואהבת לרעך כמוך". אולם דברים אלו מתמיהים. כי דבר זה יצדק במצוות שבין אדם לחברו, אולם איך יכולה אותה מצוה יחידה להכיל ולכלכל בתוכה את כל המצוות שבין אדם למקום, שהן הן עיקרי התורה ורוב מניין ובניין שלה? ב. ואם עוד יכולים היינו להתייגע ולמצוא איזו דרך ליישב איך שהוא את דבריהם כאן, הנה ערוך לעינינו מאמר נוסף שהקושי בו בולט עוד יותר (שבת לא, א), באותו הגר שבא לפני הלל ואמר לו: "למדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת", והלל אמר לו: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. זו היא כל התורה כולה, ושאר התורה אינה אלא פירוש למצוה זו, לך ולמד"[1]. הרי לפנינו הוראה ברורה, שאין שום תוספת בכל התרי"ב מצוות ובכל המקראות שבתורה על המצווה האחת של "ואהבת לרעך כמוך", כיון שמצוות אלו אינן באות אלא לפרש ולאפשר לנו לקיים את מצוות אהבת הזולת כהלכתה. שהרי הלל אומר בפירוש: "ושאר התורה אינה אלא פירוש למצווה זו", דהיינו שכל שאר מצוות התורה הן פירוש של המצווה האחת הזאת, שאי אפשר לקיים בשלימות את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" בלעדיהן. והדברים דורשים ביאור.