חיי אמון במעגל של פקפוק

ד"ר אברהם שלום רב ! אני כבן 28 המיתגורר עם חברתי בדירה שכורה מזה כשנה,נתקל בתופעות מוזרות שבאות מהצד השני,דברים שלא הכרתי בעבר,אשר גורמים לי למבוכה ואי נעימות רבים. דברים אלו מתבטאים באופן התנהגותה,חוסר תשומת לב,אדישות,ולפעמים חוסר אכפתיות מצד חברתי. אין דברים אלו קורים כל הזמן אך הם מתרבים עם הימים. אני מרגיש לפעמים חסר אונים בכך שעושה הכל שיהיה טוב על ידי שיחות וניסיונות להעברת המסר אך המצב נמשך ונמשך. דבר נוסף אשר מציק לי הוא שאני לא יודע היכן אני עומד,כששואל למצבנו,התשובות הן חיוביות,אך המעשים אינם משקפים את זה. אני מרגיש שמקבל יחס לא הולם במקרים מסוימים לעומת יחס שמקבלים מכריה של חברתי. אני בדרך כלל לא בן אדם קנאי,אך יש צפייה גדולה מחברתי שתיתן לי את את היחס המגיע לי לא דורש החזרים על מה שאני עושה,אך מרגיש פגוע שלא יכול לקבל יחס זהה. שאלתי מחולקת לשתיים: 1.האם נדבקתי במחלת הקנאה הנוראה ? ואם לא,לפני מה אני עומד? 2.האם ישנם דרכים לשקם את המצב מעבר לשיחות ופינוקים מצידי,מדוע המצב הזה נמשך,ללא שום רמז או סימן מיצידה? (הכוונה שמבחינתה הכל בסדר ולא תיכנס לשיחה,ומבחינתי זה לא בסדר) בתודה אנונימי.

אני חוששת שהמסרים המועברים אליך אומרים שזוגתך בעצם לא כל כך רוצה אותך. אולי אין לה אומץ לאמר לך זאת במלים, אך המעשים כנראה מבטאים זאת. בדוק זאת איתה והיה אמיץ - מגיע לך יחס ראוי, ואם היא לא המתאימה - לך הלאה. בהצלחה נ.ב - הנ"ל מנסיון אישי - לי לא היה אומץ להפרד, וכשהוא עשה עבורי את העבודה רווח לי.