בקשת עיצה

שלום רב, עניין בדיקת ההתאמה הכלכלית, מלבד הדברים האחרים הקשורים לזיווג, הנו מה שקורה כמעט אצל כולנו, במודע או שלא במודע, וזה תלוי בבני הזוג איזה "משקל" הם מייחסים לנתון הזה, בסך הכל של בניית תחושת ההתאמה. יש גם תאורייה די מעניינת שטוענת כי הנישואין מהוים "עסקת מיזוג", שבה כל צד מביא משהו, כך שאם האישה יפה במיוחד או עם ייחוס מיוחד, היא יכולה להגיע ללא נכסים "חומריים" שיביא הגבר, כמו רכוש או השכלה (שזה פוטנציאל להשתכרות). ולענייננו: ידוע כי ההתאמה על בסיס סטטוס כלכלי הוא בחזקת "מובן מאליו", ובעל משקל גבוה ולרוב מכריע, בקרב מרבית הציבור מהמגזר הדתי. מגזרים אחרים מיחסים משקל רב להשכלה הפורמלית. במגזרים אחרים עניין הייחוס המשפחתי מכריע. יש כאלו שהמשיכה היא הגורם המרכזי שישפיע על רצונם בהתקשרות. עד כאן הרקע הכללי. ואתה צריך לשקול עד כמה נושא המשיכה וההתאמה האישיותית הנו מכריע, לעומת הבסיס ההשתכרותי. ולחששותיך: ראשית, אין קשר הכרחי בין רמת השכלה ובין אינטליגנציה רגשית, שהיא המפתח לתובנה, בגרות, חוכמת חיים, ותקשורת בינאישית - שמביאים "הצלחה" במובנים של עושר ואושר כאחד. במילים אחרות: הצלחה כלכלית אינה תלויה בהכרח ברמת השכלה פורמלית. סוחרת טובה יכולה לשכור שני מהנדסים טובים, ולא להפך. שנית: אתה התפתחת בין גיל העשרים, לגילך הנוכחי, כשהיית במסגרת לימודיך האקדמאים. התאמה אישית בזוגיות מאפשרת צמיחה והתפתחות לאורך השנים, כך שמי שלא למדה, ותרגיש נוח במחיצתך להתפתח - תוכל לעשות זאת גם בהמשך. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם