עבודה וזוגיות
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני בן שלושים סיימתי תואר שני בהיסטוריה אך אני יודע שחוץ מלהיות מורה אומלל אני לא יכול לעשות דבר בתחום זה, כמו שהייתי מתקשה למצוא עבודה בתחומים אחרים, זה אומר שסיימתי לימודים ואני נזרק החוצה ללא תעסוקה, ותלוש מהסביבה ששואלת אותי מה אתה עושה בחייך? ואני כה נבוך. אני רוצה לעבוד בכל תחום בסגנון של: עבודה לאקדמאים, אך התחרות בשוק העבודה פרועה, ומייאשת. אני שוקל אף להמשיך לדוקטורט, רק בשביל שיהיה לי מה לעשות, אני יודע שלא תצמח בכך הרבה תועלת, ואנשים שואלים אותי: מה יצא לך מכך? אך אני פשוט רוצה להמשיך בחיים הסטודנטיאלים כי אין מה לעשות בלעדיהם. אני מתלבט גם אם לעזוב את הארץ, אך לאן ומי יעזור לי למצוא תעסוקה הולמת. והאם זה הפתרון בכלל? הבעיה פוגעת לי גם בתחום הזוגיות, מכיוון שקשה לבנות קשר רציני עם רצינית כאשר אין עבודה רצינית, וכך אני גם עדיין גר עם הוריי. אני יודע שלא תיפתרו את בעייתי, אך התייחסותכם מוזמנת
שלום רב, מתוך מה שכתבת, אפשר ללמוד על המעט שאתה מצליח לראות, מתוך מרחב האפשרויות שקיים. עניין זווית הראייה הוא מהותי, ויכול להשתנות בתהליך ייעוצי פסיכולוגי קצר שאינו ממוקד דווקא בתחום התעסוקתי, אלא בתכונות האישיותיות. מדובר ביכולתך להגמיש עמדות, תפיסות עולם, אפשרויות של ראיית דברים. לפעמים תהליך ההגמשה מצריך שילוב של דיאלוג אישי עם איש המקצוע, תוך כדי עבודה סדנאית, שנועדה לסייע לשינוי עמדות ולהרחבת המיומנויות של תקשורת בינאישית. מבחינה עובדתית, מצבך אינו "בעייתי". משרת הוראה בתיכון, לבעל תואר שני – אינה "עלובה" כשמדובר בתנאי השכר. מרחב ההתפתחות רחב, גם בתחום המקצועי (לכיוון פיתוח תכניות לימוד) וגם בתחום הניהולי. המקצועות האחרים שקרובים לתחום הפורמלי שלך הם דיפלומטיה, עיתונאות ועריכה ספרותית. מגוון העיסוקים האחרים שמצריכים תואר שני הומני – הנו רחב למדי. עיון בחוברות ה'דרושים' של נציבות שירות המדינה יוכיח לך את העניין. ואחרון חביב: עניין הזוגיות. אכן, ההתפתחות המקצועית והתעסוקתית קשורה ליכולת לפתח קשרים אישיים וזוגיים. אבל: הקשר הזה אינו בהכרח חד כיווני, דהיינו שעניין התעסוקה הוא שמשפיע על היכולת הזוגית. הקשר הזה מתקיים גם לכיוון ההפוך: הצלחה בתחום האישי והזוגי מקרינה כוחות ומגבירה יצירתיות ונחישות בחיפוש תעסוקה. סביר לכן שאת חוסר ההצלחה בעניין הזוגי כדאי גם להציב כנושא, בתהליך היעוצי הפסיכולוגי שאני מציע לך לקחת. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
עופר שלום. אני בת 28 וגם לומדת תואר שני, ומסכימה איתך! לפעמים אנו לומדים דברים שאין הרבה מה לעשות איתם. אני גם מחפשת עבודה כרגע, והמצב פשוט על הפנים... אני מאמינה שבסוף תמצא משהו, כמוני כמוך! אין צורך לעזוב את הארץ בשביל עבודה, נראה לי שקצת נסחפת... בכל מקרה גם לי אין בן זוג, אבל לא הייתי שוללת אותך למשל רק בגלל שאתה לא עובד. שיהיה לך בהצלחה
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
