חמים וחמות

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

15/06/2003 | 10:25 | מאת: מעדיפה להשאר אלמונית

האם נכון להתנהג בצורה צבועה כלפי חמתי וחמי...לדוגמא...אפילו שאני לא אוהבת אותם לא להראות את זה וכל מתנה שהם נותנים לחייך ולהגיד תודה. זה מה שהם מצפים ממני. כמו כן הם מצפים שאני לא אהיה כל כך נאמנה למשפחתי ואשקיע גם בהם...אבל באמת האם זה הוגן לצפות ממני. האם חמתי יכולה בצורה משפטית לקחת את הילד ממני. כי היא עכשיו החליטה שבגלל שאני לא אוהבת אותה יש לי : personality disorder אני מפחדת ממנה כי אני יודעת שהיא בכלל לא שמה לב לזה כשהיא מעווטת את האמת, בסיפורים הכי קטנים שהיא מספרת. היא האשימה אותי בזה שהיא הולכת עם בעלה לפסיכולוג כי טיב הקשר שלה איתי רעוע. האם זה בסדר שבעלי תמיד עומד לצד אימו ולו לצידי. וההתנהגות שלו כפי משפילה. הוא לא מוכן לדבר על דברים. הוא רק צועק בקולי קולות שאסתום את הפה ועד כמה מילות גנאי. הוא בכלל לא מתחשב בזה שאני מחזיקה את התינוק והוא שומע הכל. ולגבי התינוק. היא משגעת אותי ואת התינוק. היא בטוחה שגודלות לו השיניים. וזה יכול להיות נכון אבל זה לא מפריע לו. והיא רצתה שאתן לא אקמול והיא גם דוחפת את האצבע שלה לפה שלו על אף שזה לא נוח לו. ואני תמיד מרגישה שאני אמא לא טובה בגללה למרות שאני יודעת שאני כן אמא טובה. היא זאת שתמיד התלוננה שתינוקות לא מגיעים עם ספר הסבר. אי אפשר לדבר איתה בכנות כי היא נעלבת מכל ומפרשת הכל לא נכון. לפי דעתי עם למישהו יש PERSONALITY DISORDER זה לה. מה לעשות. היא אומרת שהיא לא רוצה לסכסך ביני לבין בעלי...אבל זה בדיוק מה שהיא עשתה. וייתכן ואני אמרתי לבעלי משהו שלא התכוונתי לומר. למוטב לציין שהוא לא מדבר איתי כרגע אבל אני מרגישה שזוהי קצת חוצפה כי עם משהי צריכה לכעוס זה אני על איך שהוא דיבר אלי, וזאת אני שלא מדברת איתו. אוי!

לקריאה נוספת והעמקה
16/06/2003 | 00:31 | מאת: adi

שלום אלמונית, דווקא לי, מפריעה התנהגותו של בעלך. את לדעתי חייבת לומר לו בקול תקיף שאת לא מוכנה לסבול קללות והשפלות, מה עוד שהתינוק די סובל מהעניין. עדי

17/06/2003 | 07:22 | מאת: אלמונית

תודה, עדי. כן את צודקת זהו גם נושא שצריך לטפל בו. הוא אינו יכול להתנהג כך. זה בגלל החינוך הלקוי של הוריו שהוא כזה. הוא אינו יודע מה לעשות עם הרגשות שלו. לרוב הוא מאוד מופנם ושקט. וכאשר הוא כועס אז הוא פשוט כועס, כפי שאת רואה ועם הוא פגוע אז כמו אמא שלו הוא עלול לבכות (היא תמיד בוכה) יש לי מזל שהוא לא מכה, אבל את צריכה לראות איך הוא מחזיק את עצמו. שלך, האלמונית

שלום רב, טוב יהיה עבורך לעבור תהליך של אינדיבידואציה, דהיינו: עצמאות וניתוק מתוך הכאוס המשפחתי. יתכן וכדאי להעזר לשם כך בתהליך פסיכולוגי יעוצי, או בסדנאות שנערכות במקומות רבים בארץ, בלשכות הרווחה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

16/06/2003 | 21:44 | מאת: יעל

אני עברתי בדיוק את מה שאת עברת ואני עוד גרה חמש דקות מהורי בעלי.חמתי עשתה לי את אותם טריקים והודעתי במפורש לבעלי שהיא לא רצויה ושיחליט באיזה צד הוא נשאר: כלומר או אנחנו כמשפחה או הוא ואמא שלו בלעדינו!! נתתי לחמתי להבין במפורש שהיא אינה רצויה בביתנו ומאז היא פשוט לא מגיעה אלינו יותר. טוב לי כך ופשוט למדתי להסתדר לבד עם עצמי והכל בכוחות עצמי. (כולל שפה זרה וחיים בניכר ללא משפחה).נוכחתי לראות שהחיים לא נוראים ואפשר להסתדר ללא משפחה. לפעמים עדיף בלעדיהם מאשר איתם. בעלי למד להבין שאשתו צודקת ושאסור לערב הורים או כל צד שלישי בחיי זוגיות, במיוחד כשהצד הזה מחבל ומזיק. קחי יוזמה ותעמידי בפני בעלך עובדות!!

17/06/2003 | 07:20 | מאת: אלמונית

האם זה אומר שאני לו אינדיבואליסטית...אלה הולכת עם הזרם (קונפורמיסטית) כיצד זה ישפיע על יחסיי עם חמותי? הם אנשים מאוד צבועים. שלך. האלמונית

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה