צורך עז להתחתן

שלום לכולם!! אני בת 23 וחברי בן 26. אנחנו אוהבים אחד את השני מאוד. יש לי בעיה ,או אני לא יודעת אם זו בעיה. לאחרונה יש לי מחשבות רציניות על חתונה וילדים ,כל חברותיי התחתנו או מתחתנות בקרוב, אני כבר 4 שנים יוצאת עם חברי , אך הוא אפילו לא מוכן לדבר על חתונה(למרות שהוא רוצה) כאשר אני מעלה את הנושא הוא ממש מתעצבן. אצל כולם זה טבעי ,אפילו חברתי שהכירה לא מזמן מישהו כבר מתחתנת. יש לציין שיש לי תחושות שכאילו זה גובר עליי הצורך להקים משפחה וכו' , אני יודעת שאני צעירה , יפה ואינטיליגנטית , ועוד כל החיים לפניי, אבל האם זו תחושה נשית מובהקת וברורה , או שמא אני לא נורמלית וכואבת לי הבטן מהמחשבה של קינאה בכל חברותיי שיש להן ילדים ובעל. במה שונה האהבה שלי ושלו מאחרים? הרי מי שאוהב כ"כ רוצה להתמסד לא? אני מרגישה רע מאוד , לוקחת את זה קשה וכל פעם שאני חושבת על זה הדמעות זולגות לי בלי בקרה. אני נורמלית?????!!!!! אני מקווה שיש עוד נשים שמרגישות כמוני ואני לא בודדה בתחושותיי. אודה אם תתייחסנה בנות ישראל........(או גם בניה)

זה שיש לך צורך עז זה בסדר, אבל למה לקנא בחברות? את לא יודעת עדיין לאן יתגלגלו חייהן והאם יהיו מאושרות, ובכלל לכל אחד הזמן שלו.

שלום, הטעות הגדולה ביותר זה לרצות להתחתן כי כולם מתחתנים מסביבך. אתם עדיין צעירים ואין צורך למהר להתחתן למרות שאת מציינת שאתם יוצאים כבר 6 שנים שזו תקופה מאוד ארוכה אבל עדיין אני חושבת שאם שניכם לא מרגישים מוכנים להתחתן זה לא נכון ללחוץ בגלל שכל החברים שלך מתחתנים. בהצלחה.

יש לנו נטיה להעתיק או לקנא במה שהחברים שלנו עושים ולא בהכרח הצעדים הללו מתאימים גם לנו. חברה שיולדת ילד מביא לנו חשק נורא לעשות גם כן. ואם החברות מתחתנות אז גם אנחנו רוצות כי בטח זוהי הנוסחא הבדוקה והיחידה לאושר. אם כך, מה שיש לי לומר לך הוא שמה שמתאים לאחרים לא בהכרח מתאים גם לנו!! מתוך נסיון של החיים, אני יכולה לומר לך שהפרספקטיבה על החיים משתנה לקראת גיל 30, הווה אומר שייתכן שלקראת גיל שלושים פתאם תחליטי שבן זוגך אינו משדר על אותו גל ANY MORE, ותרגישי שבעצם לחיים אידיאלים (עד סוף ימי חייך) מתאים אדם עם אופי אחר ממה שהתחתנת. לכן עצתי לך היא שלא תמהרי להתחתן תבנו את עצמכם קודם ואח"כ חתונה.