לסיגל

הי,סיגל מה שלומך?אני רואה שבזכות הקושיה שלי לפורום הפכת לדומיננטית ופעילה בפורום. כל הכבוד. אז רציתי להגיד לך שחוץ מהמקרה הסופר דומה שלנו -יש עוד דברים דומים. אני שותפה לחיבתך לרז 30 אכן בד"כ יש לו התיחסויות של טעם ותחושה שאפשר לסמוך על דעתו.אני גם מזדהה עם הביקורת שלך על הד"ר.כך שכיף לקרוא גם את הדברים שלך. לעניננו-נדמה לי שאני מתחילה להשלים עם המצב בהשראתך.אבל מתרשמת שאולי דווקא אצלך התעוררו ספיקות לאחרונה ואני מקווה שזה לא בגללי ושאני לא צריכה להעמיס אותן על מצפוני.בכל מקרה לאור מה שאת כותבת ולאור הנסיון שלי - יש לך את מלוא ההצדקה,מגיע לך שיהיה לך טוב ואני שמחה שאת היום יותר מאושרת. אין במה להתבייש. שיתבישו הבעלים האדישים שמביאים אותנו למצב הזה. שבת שלום עד הפעם הבאה,בה אקרה דלית.

מטעמים דיסקרטיים -החלפתי שם.

לדליתוש! מה העניינים איתך, אני לא כל כך דומיננטית בפורום. פשוט הרגשתי צורך לומר את אשר אני חושבת כבר זמן מה. הרבה זמן אני עוקבת אחר חילוקי דיעות הנוקבים שהתפתחו בין ד"ר אברהם לבין רז. ואני באמת חושבת שלאור דעותיו והתייחסותו של רז לגולשים, אין שום הצדקה לכך, שד"ר אברהם יגיב בחריפות, ובתקיפות. ומאוד מקווה שהוא הבין את המסר שהעברתי לו לגבי זה. למרות שדעותיו של ד"ר אברהם די נחוצות פה, והוא בסך הכל משקיע המון מזמנו. לא היתה לי כוונה לפגוע או ליצור מחנאות. פשוט להאיר את עצם העובדה שזה לא כל כך נעים לנו הגולשים לעמוד באמצע עימותים אלו. טוב חמודה שלי עכשיו לעניינו. אני שמחה שאת מתחילה להשלים אם המצב הקיים, למרות שהתהליך ארוך. אצלי לא התעוררו ספקות פשוט יש ביננו נכון לעכשיו כל מיני חילוקי דיעות, ואין לנו הסכמה בנושא. וזה יוצר חיכוכים, והרבה מתח. הוא עומד עכשיו במצב לא כל כך טוב, הוא עוזב את הבית. לא להיבהל זה לא בגללי, ואין לי שום קשר לזה. מבחינתי היה עדיף שישאר אם אשתו.(המבין יבין). הוא רוב הזמן מהלך עצבני, טעון, כל דבר מדליק אותו. בלי קשר לכל הלחץ הגדול שיש לו בעבודה, ובמחקר שהוא עובד עליו עכשיו. אנחנו חברים מאוד טובים לפני הכל, ומדברים על הכל. אבל לא תמיד זה הולך לי בלנסות רק להבין אותו עד כמה קשה לו, וכמה רע לו, וכמה שהחיים שלו בבלגן. למרות שאני די מנסה, לשמור על קור רוח, ולהיות אוזן קשבת בלי לשפוט אותו. אנחנו מדברים כמעט כל יום עכשיו, והשיחה לא תמיד מסתיימת ברוח טובה. וזה יוצר אצלי מתחים מיותרים. מקווה שהתקופה הזו תעבור די מהר, והוא ירגיש יותר טוב, יתחזק, יתעודד, ויפרח. הוא אדם מקסים, רגיש, ופגיע. ואני לא אשכח איך הוא עמד לצידי בתקופת השפל שלי. לא ביקר, ולא שפט. פשוט היה שם. ואני לא מדברת על מצוקה נפשית שהייתי נתונה בה. בעקבות בעיות בזוגיות שלי, אלא המון מעבר. הכרתי אותו בסיטואציה לא רגילה בכלל. והוא עזר לי יותר מכולם. הוא חבר טוב. וזה מה שמחזיק אותנו עדיין ביחד. אז נכון לעכשיו זה המצב ביננו, מה הלאה ימים יגידו. אני מקווה שד"ר אברהם לא יכעס עכשיו, כי הפורום באמת לא מיועד לסיפורים מהסוג הזה. אנחנו יכולות לשבת ולכתוב סיפורים, ולהעביר חויות עד בלי סוף. ותמיד יש מה לספר. אז אולי אנחנו צריכות למצוא פיתרון אחר. אז ביי בנתיים, ונשתמע....

בוקר טוב! מה העניינים איתך איך את מסתדרת בימים אלו. מקווה שהולך לך טוב. אני לא רוצה לכתוב יותר מזה, כדי לא להדליק את החברה, שאומרים שבמקום לתת טיפים איך לתקן את המצב בבית, אנחנו נותנות טיפים איך לשרוד עם המאהב. לכן אני משאירה לך את האימייל שלי, אין אפשרות להשאיר אימייל במסרים אישיים כמו בפורומים אחרים. אז בטוח עכשיו לכולם יהיה את האימייל שלי. אבל לא חשוב, ככה לפחות אף אחד לא יתעצבן, ויכעס. [email protected] אז את יכולה לכתוב לי חופשי, כל מה שעולה על רוחך. ראית מה קורה בפורום בזמן האחרון. יותר ויותר גברים מרגישים מאוימים, מעניין למה? איפה הם היו עד היום, ולמה עדיין הם לא מתעוררים. מעניין אם אחרי מה שכתבתי הם יבהלו, ויבינו סוף סוף למה הם גורמים. חברה תתעוררו, יכול להיות שעדיין לא מאוחר. תקחו את עצמכם בידיים, תפסיקו לחשוב רק על עצמכם, על כמה שאתם מסכנים, מתוסכלים, נבגדים, ומרומים. ותתחילו לעשות, ולעשות, ולעשות את מה שאתם יודעים. טוב חמודה שלי אז נהיה בקשר עד הפעם הבאה.