יציאה ממצב של קיפאון
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
מאז שנולדו לי ילדים אני מרגישה בקיפאון, לא מסוגלת לחזור לחיי העבודה והיצירה, וזה כל כך חסר לי. אני חשה משותקת, כאילו אני חייבת להקדיש את חיי להם (כך אימי עשתה בגידול הילדים שלה). אני כל הזמן נזכרת בתקופה של טרום הנישואין/טרום הילדים כתקופה קסומה עם חופש, יצירה, אוויר לנשימה. איך אני יכולה בכל זאת לעשות שינוי מחשבתי ולהתחיל לחיות?
צריך לדעת שאכן לגדל ילדים זו תקופה של השקעה רבה באחרים ולא רק בך וצריך להשלים עם זה ולא להלחם בזאת .כי ה"מלחמה" יוצרת תסכול מרירות ורגשות קשים.קחי בחשבון שיהיו לך מספר שנים של השקעה וכדאי שתקחי את זה בכיף ואחר כך הילדים המושקעים שלך יגדלו עם בסיס טוב ותוכלי להתפנות יותר לעיסוקיך.אפשר גם לשלב בין עבודה ויצירה ובין גידול ילדים אבל אין ספק שצריך להשקיע בילדים והם לא גדלים לבד.ככל שתגיעי להשלמה בענין כך יטב לך ולילדים.
שלום רב, לידה מביאה לא רק שינוי הורמנלי קצר טווח, אלא גם אפשרות של שינוי בעמדות, כדוגמת מה שאת מתארת, ויתכן שגם שינוי בהתיחסות הבעל. תחושת הריקנות, או אובדן ה'עצמי' שלך יכול לנבוע כתוצר של כל אחד מהתהליכים שתארתי, או של שילוב כלשהו ביניהם. יש להניח כי מה שאת חווה מצדיק הוועצות מקצועית. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
