לתשובות כנות בבקשה...

מזה שנה יש לי ידיד , במשך הזמן לא ניסיתי להתקרב אליו וגם הוא לא ניסה, עם זאת אני גם לא יודעת מה היו הכוונות שלו כלפי, שהרי כל השנה היינו רק ידידים, לא ממש נתתי לו להתקרב גם כן... לפני כחודש התקרבנו חל איזהשהו שינוי ביחס שלי כלפיו וגם התקרבנו, כמעט שכבתי איתו אבל לא "הלכתי עד הסוף" ואני יודעת שזה בסדר מבחינתו. כעת אני מתחילה להרגיש שהוא פשוט מתחמק ממני, כל פעם שאני מדברת איתו ומציעה לו רק להפגש איתי (כשהכוונות שלי לרוב מאוד מאוד אפלטוניות) הוא מסרב בכל מיני תירוצים, שאגב נשמעים מאוד אמיתים אז קשה לי לדעת). מה עלי לעשות כעת? אני מרגישה כאילו אני מנג'סת לו, אבל הסיבה עיקרית שאני מנג'סת לו, היא כי לא דיברנו על מה שקרה ביננו מאז, וזה מוזר לי. הוא לא יודע כלל על הכוונות שלי, ואני גם לא חושבת שאני כאילו צריכה "להזהיר" אותו מראש, הרי אנחנו ידידים ולא ברור לי מה קרה, הדבר היחידי שברור לי, שאם זה נכון, שהוא מתרחק- הרי (וסליחה עם גברי העולם) שהוא פשוט חרא של גבר וסליחה על הביטוי. כל ה"אזהרות" שתמיד סיפרו לנו על גברים ש"דופקים וזורקים" נראות כנכונות. ואני מיואשת, כי זו ממש לא פעם ראשונה שזה קורה לי. וכל העיניין קרה בצורה המוזרה ביותר הרי בכלל לא חשבתי שאמשך אליו. הוא דווקא בחור נחמד מאוד, ואני לא חושבת שהוא שיחק בי. אני פשוט לא מצליחה להבין את הפשר, הוא לא מדבר על זה ואני מרגישה כאילו אני צריכה לעשות את כל העבודה. זה מעצבן ומתסכל. אני לא יודעת מה עלי לעשות, האם עלי לדבר איתו? ואולי זה סתם יעצבן וילחיץ אותו ומצד שני האם אני אמורה להשפיל את עצמי שוב ושוב? מה גם שבנוסף לכל זה יתכן ואני סתם טועה. אני ממש לא יודעת מה לעשות והוא חשוב לי.בראש ובראשונה הוא ידיד שלי. ואני לא מחשיבה אותנו כיזיזים!!!! ולפי דעתי גם הוא לא. שתבינו אני מכירה אותו הרבה יותר זמן לפני המקרה הזה. נ.ב ושוב מתנצלת עם גברי הפורום, אבל אני פשוט לא מצליחה להבין למה זה קרה, ואיך, והוא לא אמור להיות "חרא של בנאדם" ואני לא אומרת שכל הגברים חארות. ולכן אני לא יודעת מאיפה כל זה הגיע, ולמה בכלל הוא היהי איתי מלחתחילה???

נועה, קצת מוזר שאת קוראת למישהו ידיד ממש קרוב ובעצם אין לכם תקשורת אמיתית. איזה מן ידידות זו ובאיזה צורה את מכירה אותו הרבה זמן לפני המקרה הזה? לדעתי הבסיס של כל ידידות הוא קודם כל תקשורת פתוחה, כנה עם שיתוף ברגשות ובמחשבות. אז אולי לפני הניתוחים המסובכים שאת עורכת ליחסים ביניכם, הגיע הזמן לשיחת נפש מלב אל לב (אחרי הכל בראש וראשונה אתם הרי ידידים, לא?) ליישור ההדורים ואולי גם להסביר בצורה קצת יותר ישירה את כוונת המשורר (שלפעמים נקלטת לא נכון בצד השני) או בקיצור תני צ'אנס לידיד. ובבקשה ממך, אל תקפצי כל כך מהר להסיק מסקנות חפוזות בסגנון של "נקבה שמדביקה סטיגמות" - תני לעצמך קצתיותר קרדיט. בהצלחה.

סליחה חמודה אני לא מדביקה סטיגמות. לא הכללתי והדגשתי את זה. וכן, זוהי זכותי, כי בינתיים לאורך 20 ומשהו שנות קיומי היה קשה מאוד למצוא גברים "נורמליים". אז אם יש לך מישהו כזה, אז ברכותיי לך. אבל בינתיים לי אין, אז זכותי לומר שהתאכזבתי. והעיניין עם הידיד הוא, שאני מרגישה שיש לו משהו לומר לי , לטוב או לרע, אין לי מושג. אבל הוא לא עושה את זה, ואני לא יודעת אם אני היא זו שצריכה. אני לא רוצה להרגיש כמו עלוקה על הנשמה.

?? ד"ר אברהם היקר..... אתה בטוח שאתה עונה על השאלה שלי ולא על שאלה אחרת? כי.. אני לא ממש רואה את התוכן שבין התשובה שלך לתוכן שאלתי. מה, רק בגלל שאמרתי , שכן אני מאוכזבת מגברים, ואני רואה את ידידי מתנהג בצורה המאכזבת הנ"ל , האם זה צריך להוכיח שיש לי עכבות ובעיות? אין לי קושי בלפתח אינטימיות.... ממש לא. אני מוכנה להודות באלף ואחת בעיות אחרות שיש לי אבל למה אתה מנחית עלי פתאום עוד בעיות? ואני שאלתי, מה עלי לעשות בנוגע לבעיה שלי עם ידידי, האם עלי לדבר איתו או לא. ודווקא על שאלה זו לא ענית. אני לא רוצה להעליב או משהו, אבל אני רואה את התשובות שלך די אותו הדבר. אני רואה שאתה עונה לכולם על משהו אחר לגמרי, שאתה מסית את השאלה למשהו אחר. עם כל הכבוד, אולי אתה איש מקצוע, אבל תאמין לי שכבר היתי אצל פסיכולוגים ולאו דווקא בשל "בעיות אינטימיות וזוגיות" וכד. איני פוסלת כלל וכלל טיפולים כאלה, אבל אני ממש לא שאלתי אותך ואחרים לגבי הבעיות האלה, ככה שאין לי מושג למה אתם עונים ככה. אני חושבת שמותר לי לחוות דיעה על בני המין השני, מבלי שאחשב כ"סוטה" מהנורמה המקובלת. האם עלי לייפות את האכזבות שלי, או להעניק את האשליה שאני מרוצה מאוד מכל הקשרים שהיו לי עם גברים? אני לא חושבת. ושוב, רק חושבת שהבהרתי את הנקודה שלי וממש אין צורך שאחזור על דברי. אין לי תפיסות מיושנות, נהפוך הוא. בקשר לציפיות, אין לי מושג בכלל על מה אתה מדבר גם כאן- אילו ציפיות? שאני מצפה מידידי שייתן את היחס, שלא יעלם ושלא יתחמק? או ששוב לא ענית על שאלתי. הציפיות שלי ככלל, הן מאוד מאוד בסיסיות, יצא לי להתבגר ולהבין שזה מה שיש ואין לי למה לצפות לא לאביר ולא לסוס. אבל ליחס הולם כן. עם כל הכבוד לד"ר ולתואר, התשובה שלך אינה כנה.