חבר

שלום, אני בת 27 ויש לי חבר במשך 3 חודשים, זהו הקשר הראשון מזה שנתיים שאני חושבת שאני באמת רוצה. אני עוד בחורה שאחרי אהבה נכזבת מתקשה לצאת עם אנשים אחרים... הבחור הנוכחי, באמת בחור טוב, ובסך הכל כייף לי איתו, אבל יש לי בעיות שאני לא יודעת אם כדאי לי להמשיך.. במשך הזמן שאני חברים, לא יצאנו פעם אחת מהבית, לא לסרט או למסעדה וכו, רק אירועים משפחתיים וזהו!! אני חייבת לציין שיש לי המון המון מחזרים ואני יודעת שחברי חושש מכך מאוד ולדעתי זו הסיבה שהוא לא רוצה שנצא למקומות בילוי שמה ניפגש עם אותם גברברים (שאם הייתי רוצה אותם אז לא הייתי עם הנוכחי...). לפני שבוע החלטתי שאני רוצה לצאת והוא ראה שאני נחושה בדעתי אז הוא הסכים אך, לפתע, חברי קיבל פרצוף שונה, של בחור עצבני לא נחמד וכו..ואני הרגשתי כאילו עשיתי משהו רע. דבר נוסף שמאוד מפריע לי שהוא בא ממשפחה הרוסה מאוד, מאז שהוא בן 3 הוא בפנימיות ואני יודעת שאיננו יודע מהו חום של משפחה..ולדעתי יש לכך השלכות, הוא יכול להיות אלי מקסים אך בשניות הוא משנה את עורו ונהיה, עצבני וחסר סבלנות עד כדי התחצפות אלי. מה כדאי לי לעשות, לברוח, יש לי המון מה להציע, ואני חושבת שאני צריכה להיות נסיכה ולא עם פיגמה בבית ולחיות לפי מצב רוחו, למישהו יש הצעה... תודה.

את בעצמך מודה בכך שאם תפגשי עם אותם גברים יש בכך סיכון אז איך אתה מצפה ממנו שלא יקנא או יחשוש? הוא פשוט יותר שקול מאחר ומעוניין לשמור עלייך. המציאות היום מחייבת. לכן כדאי שתביני אותו אך יחד עם זאת תבהירי לו שאת מצפה ליחס פחות אגרסיבי מצידו.