ועכשיו להודעה האמיתית-האם יש אור בקצה המנהרה?

היי אני מקווה ששאלתי (או שבסופו של דבר שאלותיי) לא תהיה מבלבלת מדי... אני בת כמעט 26.אמורה לסיים עוד שנה תואר.במהלך חיי אפשר להגיד שאף פעם לא עבדתי בעבודה שבאמת הייתי רוצה כי מגיל 16 בערך ועד 24 (הרבה שנים!!!) הייתי בעלת בטחון עצמי נמוך, הערכה עצמית נמוכה. כשהשתחררתי מהצבא חיפשתי עבודות סתמיות כי התביישתי לעבוד במקום עבודה שדורש נוכחות (אני מקווה שאתה מבין למה אני מתכוונת).לפני כ 7 חודשים אובחנתי כסובלת מדיכאון ונמצאת בטיפול.רק עכשיו אני מתחילה להבין כמה הפסדתי בשנים הללו שהרבה דברים היו פרי דמיוני וזה מעציב אותי מאוד.כיום אני עובדת בעבודה סטודנטיאלית שאני גם לא אוהבת ונמצאת בסביבת אנשים שלא מוצאים חן בעיניי.עקב המצב הדכאוני התקשיתי לחפש עבודה אחרת ואפשר להגיד שנתקעתי במקום עבודה זה.אני מאוד רוצה לעבור מקום עבודה אך יש לי מס' חששות כל פעם מחדש שאני מתחילה לחפש עבודה: 1)אני די נבוכה מקורות חיי כי ההיסטוריה שלי לא מרשימה ויש סטודנטים אחרים בגילי שהשיגו הרבה יותר ובכלל לאור הביקוש הגדול לעבודה היום זה מקשה עוד יותר עליי. 2)במסע החיפוש שלי אחר עבודה נתקלתי בסוג שאלות כמו מה פתאום את מעוניינת לעבוד בעבודה שעד עכשיו לא היה לך נסיון בה. כל תשובה שאמרתי לא שיכנעה את המראיינים.הרי אני לא יכולה להגיד להם תשמעו חברה לא עבדתי במה שרציתי כי הייתי ממש על הפנים כל השנים העברו והתביישתי וכד'.ונמאס כבר להמציא תשובות ומה החטטנות הזו בכלל.תנו לב"א צ'אנס. 3)היום כמעט בכל מקום עבודה מבקשים לעבור מבחני מיון ואצלי זה הפך למין סיוט בפני עצמו.דבר שמוריד לי מוטיבציה בחיפוש אחר עבודות רציניות.אני שמתי לב שמאוד קשה לי לעבור את מבחני האינטלגנציה (לא יודעת אם זה בגלל החרדה שאני נמצאת בה בזמן הקצר שנותנים לי לפתור שאלות או שאני פשוט לא טובה בזה ויש לי אינטלגנציה נמוכה?).אז אמרתי לעצמי אוקיי,לא נראה לי שלמבחני האינטלגנציה יש משקל רב כי הרי יש עוד הרבה חלקים אחרים במבחני מיון (פסיכולוג,דינמיקה קבוצתית וכו'), אך נראה כי גם בזה אני לא מצליחה במיוחד כך שסיכויי נמוכים לעבור מבחני מיון וכל פעם שאני צריכה לעבור אותם אני נמצאת ממש בבאסה.כולם אומרים לי תהיה את עצמך במבחנים האלה והכל יהיה בסדר, אך אם אני אהיה עצמי סיכויי להצליח לא גדולים לאור ההיסטוריה שלי (לפחות כך אני חושבת).בקיצור המצב ממש לא טוב.ואני כבר לא מדברת על מבחנים גרפולוגיים שנותנים לעתים שמפילים אותי במקום בפח.אני מרגישה שאני לא יכולה להיות אני עצמי במבחנים האלה לאור ההיסטוריה שלי. מה דעתך לגבי החששות שלי? ועוד שאלה: העבודה הנוכחית שאני עובדת בה שוחקת אותי נפשית כי אני עבודת בעבודה שלא מתאימה לי, עבודה משעממת וגם האנשים שאני עובדת איתם מגעילים ביותר (ולא רק אני אומרת אלא אנשים נוספים שעובדים איתי וסובלים).אני הרבה פעמים הייתי על סף לעזוב את העבודה מרצוני כי לא יכולתי כבר להימצא ב"גהנום" הזה (כן כן), אך מכיוון שקשה בימינו למצוא עבודה ופלוס החששות שלי,אני מתאפקת כל פעם ונשארת ומחכה שיפטרו אותי ע"מ שאוכל לקבל פיצויי פיטורין.האנשים הקרובים אליי אומרים תשארי בעבודה הזו למרות מה שאת עוברת כי את צריכה את הכסף ואל תעזבי את העבודה בלי שתמצאי משהו אחר.ואני אומרת הם כנראה לא מבינים מה עובר עליי שם ואני רוצה לשאול אותך האם עבודה יכולה לשחוק בן אדם עד כדי כך שזה רק יחמיר את מצבו (מצב דכאוני במקום שישתפר) ועליו באמת לשקול עזיבה או שאני מתפנקת או מתבלבלת ודברים אחרים גורמים למצבי הרוח ו[שנאה כלפי מקום עבודה עד כדי רצון לעזוב ובאמת צריכה להישאר בעבודה זו לא משנה מה עד שאמצא עבודה אחרת? שורה תחתונה אני רוצה לסכם ולומר כי תהליך חיפוש העבודה הפך לעסק מסובך ומתיש, תהליכי מיון הפכו לחטטנים במיוחד ונראה כי אדם לא יכול להסתיר את עברו, לפחות לפי דעתי או שמצבי הנפשי משפיע על התפיסה שלי ולי נראה כי סיכויי למצוא עבודה רצינית בסיום התואר נמוכים והתחושה קשה.האם אני מגזימה או שהמצב באמת כזה גרוע? המכתב שלי יצא ממש ארוך ומסובך אך מקווה שתבין.זקוקה לתשובה מבעל מקצוע. תודה מראש

y שלום, לא כתבת באיזו עבודה את עובדת כרגע, עובדה שהיתה עוזרת להבין את בעייתך בעבודתך הנוכחית. כתבת שאת מקבלת שאת מקבלת טיפול נגד דכאון. אני מקווה שהטיפול הוא תרופתי בשילוב טיפול פסיכולוגי. כאשר תתחזקי מבחינה נפשית יהיה לך קל יותר להתמודד עם הנושא "חיפוש עבודה" או לחילופין - התמודדות עם הבעיות שיש לך כרגע בעבודתך הנוכחית. אחוז גבוה של מחפשי עבודה מרגישים כמוך וידוע לי שיש חברות העוזרות להתמודד עם נושא זה כמו: הגשת קורות חיים בצורה נכונה, שפת גוף נכונה, תשובות מתאימות לשאלות שונות וכו'. כדאי מאד שלא תבכי על חלב שנשפך ותפסיקי לחשוב ולחטט בכל הדברים שהפסדת בעבר. העבר מת. את בחורה צעירה שצריכה להביט רק קדימה ולבנות את עתידך. כל אדם עובר במשך חייו נסיונות טובים ורעים וטוב שכך, כי אז הוא יכול ללמוד מהנסיון, להתחזק ואז גם להצליח. חשוב מאד לא להתבייש בכשלונות ולא להתבייש לבקש עזרה. הכשלון הוא מנוף להצלחה. צריך לראות כל בעיה בפרופורציה נכונה ואולי זה יעזור לך לגמד את הבעיות שאת חושבת שיש לך בעבודתך הנוכחית. כאשר את מציינת שגם עובדים אחרים מתלוננים, את נותנת לעצמך לגיטימציה לתלונותיך מבלי לנסות להתמודד עם דברים. כדאי שתקחי לתשומת לבך שבכל מקום שיש אנשים - יהיו בעיות וזה נכון לגבי כל מקום עבודה ולכן צריך ללמוד להסתדר בחוכמה - אל תהיה צודק, היה חכם. תחשבי חיובי ואז הכל יראה חיובי אל תצפי שביום אחד הכל יסתדר אך אם תקפידי לראות את חצי הכוס המלאה הדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר.