מה לעשות

שלום רב, ראשית, לשאלתך על מיקומה של השאלה בפורום הזה: הפסיכולוגיה החברתית עוסקת ביחסי הפרט עם סביבתו האנושית, ושכנים הם חלק מהעניין. התהיות שאת שואלת עליהן: (א) על מידת המעורבות החדירה לטריטוריה הפרטית של הזולת, (ב) על העמדה המוסרית וההתנהגותית שנפתח כלפי מה שקורה אצל הזולת - הן מה שבהחלט קשור לאופן בו אנחנו מארגנים את חיינו במסגרות קהילתיות (ובית משותף הנו 'קהילה' לכל דבר). התגובות מספקות גם תשובות פרקטיות למתרחש סביבנו, אבל גם נותנות לנו הזדמנות לתהות על עצמנו, על הערכים שלנו, על דרכי קבלת החלטות, על התנהגות במצבי לחץ, וכו' – וזה מה שנקרא: להביט על עצמנו במראה. ולעניננו: ניתן לראות כאן מספר תגובות, ש"יושבות" על הרצף של יצירת קירבה, לעומת ריחוק, מהמשפחה הזו. זה גם תלוי במה את יותר מתעניינת: בהפסקת הרעש, או במניעת דברים קשים אצלם. טוב יהיה לערב עוד שכנים, ולטכס יחד עיצה. אם תרצו להדק את הקשרים ביניכם, כמו שלפעמים מקובל בין שכנים סמוכים, הרי לא חסרות פעילויות למציאת מכנה משותף, ביניכם כמבוגרים, או בין הילדים. תוך כדי קירבה, ניתן בהחלט לדבר ולהשאיר דברים פתוחים ע"י שאלות ישירות או עקיפות. הקירבה גם יוצרת התיחסות, וזו בלבד יכולה למתן את הקולות המפריעים: הזכרי באלו שמדברים בקול רם בסלולרי באוטובוס. זה אפשרי, כל עוד אין קירבה בין האנשים. אפילו להעיר שהקולות מפחידים את הילדים - יכול להיות משהו סביר. אם הריחוק הוא מה שנוח לכם, בהחלט אפשר לערב גורמי רווחה, ואפשר גם להשאיר מכתב אנונימי כאילו מכמה דיירי הבית שמתריע על הרעש אבל גם מציע למשפחה לפנות לגורמי הרווחה בעצמם, ואפשר להגיע להצבת שלטים מטעם ועד הבית על 'הקפדה על השקט' בשעות כאלו וכאלו, וכו'. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם