סתירה ברצונות

יש לי סתירה מסוימת באופי הקשורה בגברים. מצד אחד, אני נמשכת לגברים שנראים טוב,כריזמטיים, בעלי השכלה רחבה, שטיילו וראו עולם, שחוו דברים, בעלי ניסיון בתחום הזוגי, חברותים, פתוחים וראוי לציין שאני גם אוהבת לשמוע על מעלליהם וניסיונם, במיוחד כשהקשר עוד בהתחלה והשיחות על העבר שלהם הם חלק מתהליך ההכרות. מצד שני, ברגע שאני מתחילה לפתח רגשות לגבר ולהתאהב, פתאום הסיפורים שסיפרו לי אודות ניסיון חייהם (במיוחד סיפורים הקשורים בבנות זוג) מתחילים להפריע לי. כלומר, לאיים עלי, ליצור בי חששות והבחור נראה לי פתאום עם יותר מדי open mind והפתיחות שלו לעולם הרחב מאיימת עלי וגורמת לי לחשוב שאולי יצר ההרפתקנות טבוע בו וזה יכול להביא לבגידות וכו'. משיחות עם עצמי, ברור לי שאני לא יכולה להכיר בחור הרפתקן, שהרפתקנותו תסתיים ברגע שהכיר אותי. ברור לי שזה לא הגיוני אבל למרות זאת, ההגיון לא מצליח לגבור. ניסיתי לצאת עם גברים פחות אטרקטיבים, כאלה שלא יגרמו לי ליותר מדי דאגות, אבל זה לא הלך כי הם שיעממו אותי. אני רוצה מאוד גבר מעניין ואטרקטיבי אבל בד"כ גבר שכזה, הוא אטרקטיבי גם לסביבה. איך מתמודדים עם החששות?