מה קורה עם היחסים שלנו?
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
דר' אברהם שלום! אני בת 21 ויוצאת עם חבר שלי כבר 4 שנים, מתקופת התיכון. בהתחלה הכל היה מושלם, היתה תשוקה, עשינו כיף. אנחנו כבר מדברים על כיוון של חתונה כשנה אך המצב לאחרונה לא כלכך טוב: אנחנו רבים הרבה, כמעט ולא עושים סקס (זה בא מצידי) אבל עדיין התקשורת ביננו טובה ואנחנו מדברים הרבה (אף על פי שבד"כ לא פותרים אתרוב הבעיות). ההרגשה היא שהגיע זמן להפרד אבל אני לא יכולה אני מפחדת לפספס את ההזדמנות של חיים משותפים עם גבר טוב, חכם ויציב. יש לציין שכבר בתחילת הקשר שלנו הרגשתי מחוברת אליו באופן מיוחד- כאילו הכרתי אותו לפני, הרגשה מוזרה שכזו. תמיד הרגשתי (וגם הוא) שנועדנו להיות ביחד. אני לא יודעת מה לעשות... מבחינת סקס, הוא לא היה משגע אבל היו דברים אחרים שפיצו על זה ומאז שאנחנו רבים אין גם את הדברים האחרים. אני מבולבלת. אשמח לשמוע את דעתך. תודה מראש. נורית.
שלום רב, עניין ההתבגרות כולל לא רק לגיטימציה לבחון זוגיות וסקס, אלא גם לבחירה, או דחייה, או בחירה מחודשת - של הפרטנרים. אני תוהה עד כמה "רחוק", או "בשל", התקדמת בתוך שביל ההתבגרות. נראה לי שלאחר התחנה הראשונה, שיתכן והגעת אליה אי פעם באמצעות כוחות ויצרים ותעוזה של גיל 17 את כבר לא צועדת, אלא צונחת. דוקא היותך בוגרת ומנוסה, גם בתחום הזוגי, וגם המיני - אמור לתת לך יתרון רב בעניין הזה של בחירה מחדש. אני משער ש"דיבור" עם בן זוגך יוכל להתניע את התהליך. יתכן לכיוון של פנימה - להמשך הדואט ביניכם, ויתכן לכיוון עצמאי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
