צעקות

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

22/07/2002 | 13:09 | מאת: נטע

שלום רב! אני נשואה קרוב ל-5 שנים. אנו הורים לילד בן 4 הבעייה המציקה לי היא שבן זוגי נוטה לכעסנות יתר. הוא אינו יודע כיצד להביע את מצוקותיו מלבד באמצעות צעקות . הצעקות מפריעות לי מאוד מייאשות אותי כל פעם מחדש. יש לציין שכשנוא אינו עצבני המצב ביניניו טוב ונעים. ואני מרגישה יציבות בחיי הנישואין אך בכל פעם שהוא מתרגז וצועק עלי או על הילד אני מחליטה "לפרק את החבילה " ושזהו הסוף . משנרגעות הרוחות אנו חוזרים לשגרה וחוזר חלילה . אינני יודעת מה עדיף לי ולילד לחיות במעגל שכזה עם עליות וירידות או להתנתק ממנו וזהו. אני לעומתו טיפוס רגוע שקשה מאוד לעצבן. אך התנהגותו גורמת גם לי למתח רב מאוד שאינו מתאים לי ולתפיסתי את החיים . גם הילד מתרגז ואומר שאבא מעצבן אותו. יש לציין כי לא מדובר כלל באלימות פיזית , אך לעיתים באלימות מילולית . בגדול אני לא רוצה להפרד ולפרק את המשפחה ואני מאמינה בדגם הישן של אבאב אמא ילד. מה לעשות . להמשיך להוריד את הראש ?

שלום רב, כפי שמוסכמות אודות "איכות חיים" משתנות, כך משתנות מוסכמות לגבי טיבה של אלימות, מידת הנזק שהיא מייצרת, וממילא - מידת ההבלגה שמותרת כלפיה. זאת ועוד: בעוד שבעבר נטינו לראות באישה ובילדים את הקורבן לאלימות מהסוג שאת מתארת, הרי כיום ברור כי גם הגבר סובל מדירדור באיכות חייו עקב התנהגותו - מה שמדרבן גברים רבים לראות את מצבם כחמור וטעון שינוי. שני משפטי ההקדמה נועדו כדי להציע לך לנצל את הימים ה"טובים", ולהביא לסדר היום שלכם את הצורך ביעוץ זוגי. אם תהיי נחרצת, לא תצטרכי להכנס לדילמה של עד כמה להמשיך להוריד את הראש. תעודדי את מהלך הפנייה ליעוץ ע"י הכרזה כי את פתוחה לברר מצוקות שנובעות מתחושת חוסר (הערכה, מין, השגים חומריים, וכו') שיעלו מהכיוון של בעלך, כך שתהליך היעוץ יוכל להתפרש בעיניו כמייצר סיכוי חיובי לשינוי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה