לחיפושית

היי לך תודה על התגובה היפיפיה שלך. האמת שכן את נורא צודקת אני יודעת אבל קשה לי להבין ולקבל זאת. דרך המלך זה ללכת בכיון החשיבה שלך ולי אין זאת קשה לי. לא רוצה לקבל זאת אני מוצאת את עצמי ללא מסגרת מפוחדת מהעולם. ממש גוזל שעוזב את הקן וצריך להתחיל לבנות לו חיים וקן לבד.וקשה לי.ואגב אין לי חברים וזה מתסכל אותי יותר הגיל שנראה לי שאפשר להנות ממנו מתבזבז לי במחשבות דכאון עצב ובזבוז ... שלי

עצוב לי לשמוע שהגעת למצב כמו שאת מתארת. אני מצטערת חמודה, אבל נראה לי שאת צריכה עזרה מקצועית ולא על רגל אחת, כמו שניתן כאן בפורום. הלוואי ויכולתי לעזור לך יותר, אבל אני לא אשת מקצוע אלא רק מישהי שאכפת לה מאחרים. למקרים מורכבים יותר, כמו שלך, צריך ממש עזרה פנים אל פנים ועם פסיכולוג מקצועי. אני מבקשת ממך לגשת לקבל עזרה. תאמיני לי שאת תודי לעצמך אחר כך. אל תזניחי את עצמך, כי את עלולה להחמיר את המצב. תפסת את הבעיה כשהיא עוד קטנה (שבוע בלבד, נכון?), אז טפלי בה הכי מהר שאת יכולה. אח"כ זה הופך לקשה יותר. אושר, חיפושית

שלי, כל ההתחלות קשות, וכל התחלה כרוכה בהסתגלות מסויימת, אך את חייבת להבין שהכל תלוי בך . שמירה על הערכה עצמית וחשיבה חיובית כהרגל יום יומי, היא אחד הדברים החשובים ביותר שתוכלי לעשות למען עצמך. הנחות שליליות היוצרות חסמים פנימיים , הופכות לרוב לנבואות המגשימות את עצמן. זה פשוט מאוד : הנחת העבודה שלך היא שאין ביכולתך להצליח בתחום זה או אחר, ואז את פועלת בדרכים המבטיחים כישלון. לכן, עליך להחליף את הנחותיך השליליות בהנחות חיוביות או במחשבה חיובית, אשר תחולל תוצאות חיוביות. כנ"ל בנוגע לחברויות. אם תקפידי על צורת מחשבה שאת מושכת ויוצרת חברויות חדשות בקלות, עד מהרה תגלי לפחות חבר אחד או שניים חדשים בחייך. חשבי על חברים מסוימים ואיזה מערכות יחסים אולי באפשרותך לפתח או לשפר. תאמצי לעצמך מסורת של לפחות ערב אחד בחודש שתקדישי להתקשרות בטלפון לכל מי שאת מכירה. כתוצאה משיחות אלה תרגישי קרובה יותר לכמה אנשים, תוזמני לפעילויות וארועים, תלמדי מנסיונם האישי והמקצועי בתחומים מסויימים. בעבודה, נסי לבדוק כיצד תוכלי לגשר על הפער של מה שציפית מהמשרה הנוכחית לבין מה שהיא בפועל, האם יש הזדמנויות להרחבת תחומי אחריותיך, כיצד תוכלי להתחבר בדרך הטובה לאנשי מפתח בארגון וכו'. מאוד מקווה שהמסר שלעיל יתרום לשינוי התחושה ושיהיה בהצלחה.