נאמנות

לאחרונה הכרתי גבר, שמאוד מצא חן בעיני. הוא נאה מאוד, טוב לב, נדיב, מעניין ומצחיק. הוא רווק בשנות השלושים המאוחרות, אוטוטו בן 40. ראוי לציין שאני לא גרה באיזור מגוריו, אין לנו מכרים משותפים ואני לא בת גילו (אני בסוף שנות ה-20), לכן ההכרות איתו היתה מבחינתי כ"לוח חלק"- כלומר, ללא מידע מוקדם עליו. פשוט לצאת, להכיר ולראות לאן יזרמו הדברים. לאורך חודש התראינו באינטנסיביות, הכרנו והתוודענו אחד לשני והוא מצא חן בעיני למעט דבר אחד, שקשור בנשים. משיחות שהיו לי עמו ועם מכרים שלו (חברים, משפחה)- אותם הכרתי במהלך ההכרות ביננו, הבנתי כי הוא רווק מבוקש, שהתהולל לא מעט, החליף בחייו נשים בתדירות רבה, יש לו ניסיון מיני רב עם נשים אך הקשרים שלו היו קצרים (מקסימום 3-4 חודשים), הוא אף פעם לא היה מאוהב באמת במישהי (לטענתו), הוא בררן מדי וזאת הסיבה לכך שהוא רווק עד היום, הוא סיפר גם שבעברו היה יוצא עם כמה במקביל. משיחות שניהלנו, הוא אמר שמצאתי חן בעיניו מאוד והוא רוצה לנסות לצאת ברצינות. הוא טוען שהוא מת להתמסד, להקים משפחה, להתאהב באמת. ראוי לציין גם שהוא לא הסתיר את עברו העשיר עם נשים. אני מאוד חוששת מהעניין ושואלת את עצמי האם יש תקנה לאנשים כאלה? האם באמת אנשים שהם "פרפרים" ו"רווקים סדרתיים" יתמתנו ויהיו נאמנים? אני מטבעי טיפוס מאוד נאמן ולא ארצה שמישהו "יצחק" עלי מאחורי גבי. ההתלבטות שלי מתעצמת גם מעצם העובדה שאני גרה בצפון הארץ והוא בדרום וכדי לבדוק את הקשר הזה, ברור לשנינו שאצטרך לעשות מעבר לאיזור מגוריו. מה גם שהוא יציב ומסודר מבחינה כלכלית ולא יכול לעזוב את הדרום בעוד שאני עוד לא במקום עבודה מסודר עם ותק וכל השאר. אני שואלת את עצמי האם הוא החליף נשים "כמו גרביים" (סליחה על הביטוי) בגלל שהוא רוצה למצוא את האחת והיחידה או שהוא פשוט מסוג הגברים שאף פעם לא יהיה "שבע" ותמיד ירצה עוד... נדמה לי שבגלל הנשים הרבות בחייו (הבנתי מחברים שלו שהוא גם לא התאמץ להשיג נשים, זה ממש בא לו בקלות) הוא אף פעם לא יעריך אישה באמת (כי זה תמיד בא לו בקלות), הוא לא יודע מה זה לחזר, איך לנהל מערכת יחסים אמיתית. ראוי לציין שאני מאמינה לו באמת ובתמים שהוא רוצה להתמסד ולזכות באהבה אמיתית אך אני תוהה אם הוא מסוגל לקשור את גורלו בגורלה של בחורה אחת (דגש על "אחת"!!!). כרגע עשיתי פסק זמן כדי לשקול. אני כל הזמן חושבת עליו ומרגישה שאני רוצה להיות איתו אבל יש לי 2 רגליים על הקרקע ואני מוכנה להיות איתו, אבל לא בכל מחיר. מה עושים?

החשש בתחילתו של כל קשר הוא מובן- האם הקשר מוביל למשהו רציני, האם האדם שיושב מולך הינו אמין והוא באמת מה שהוא מתיימר להיות? החששות האלו מובנים ונורמליים. הגבר שאת מציגה כאן מודה ומתוודה שהוא רודף נשים, או שלחלופין הוא רדוף נשים, הוא מודה שמעולם לא היה לו קשר רציני ושמעולם לא היה מאוהב. הוא לא מנסה להעמיד פני רומנטיקן או אחד שכל מערכת יחסים שלו הייתה מונוגמית ורצינית. הוא סיפר לך את האמת (שאומתה גם אצל מכריו, לטענתך), כך שאת לא יכולה להגיד ש"לא ידעת". הוא מכין אותך מראש למה שעלול לקרות לכם, באם תסכימי להמשיך איתו את מערכת היחסים הזו. כפי שמצטייר ממערכת יחסים זו, כל הסיכויים נמצאים נגדה. אתם גרים בשני קצוות הארץ, וטיב ומטרת הקשר שאתם מחפשים הוא שונה לחלוטין. הוא מודה שהוא לא היה נאמן, ואילו אצלך נאמנות זה חוק בל יעבור. אני מצטטת משהו שכתבת: "נדמה לי שבגלל הנשים הרבות בחייו (הבנתי מחברים שלו שהוא גם לא התאמץ להשיג נשים, זה ממש בא לו בקלות) הוא אף פעם לא יעריך אישה באמת (כי זה תמיד בא לו בקלות), הוא לא יודע מה זה לחזר, איך לנהל מערכת יחסים אמיתית." כלומר את קובעת שהוא לא ידע לעולם להעריך אישה, שהוא לא יודע לחזר והוא לא יודע איך לנהל מערכת יחסים אמיתית. יש לי שאלה אחת- איך הגעת למסקנה שהוא מעוניין ליצור איתך זוגיות אמיתית שתספק אותך? בגלל שהוא אמר? אני כמעט בטוחה שגם לשאר הבחורות שהוא יצא איתן הוא הבטיח לנסות להשתנות(אף אחת לא הייתה יוצאת עם מישהו שהיה אומר לה את ההפך). קשה לי לסמוך על גברים כמוהו. אני בטוחה שיש לו את הקסם הפנימי הזה שקשה לעמוד בפניו. אני בטוחה שאת מרגישה, אי שם בתת מודע שלך, שאת האחת שתגאלי אותו מחיי הרווקות שלו, שאת זו שתיישבי אותו ושבך הוא לא יבגוד. אני מצטערת, אך עלי לנפץ לך את הבועה. אני חוששת שזה בדיוק מה שהוא רוצה שתרגישי כדי שתעני לחיזוריו. מה שמפחיד הוא הרצינות בה את שוקלת לארוז את חפציך וללכת אחריו כי את חושבת שחייך שווים פחות מחייו ואני אצטט "ההתלבטות שלי מתעצמת גם מעצם העובדה שאני גרה בצפון הארץ והוא בדרום וכדי לבדוק את הקשר הזה, ברור לשנינו שאצטרך לעשות מעבר לאיזור מגוריו"... קירבה פיזית לא מבטיחה קשר בטוח ויציב!! את כרגע בפסק זמן ממנו, האם את חושבת שהוא יושב בבית ומחכה לך? את מלאה ספקות לגביו וכנראה שיש לך את כל הסיבות שבעולם. אני לא הייתי ממליצה לך להיכנס לקשר בו בן הזוג יהיה תמיד בחזקת חשוד ובה הזוגיות תעמוד תמיד תחת זכוכית מגדלת. מקווה שתשקלי את כל הדברים ותגיעי למסקנה הנכונה, מאחלת לך רק הצלחה!

כשיש זיקה ומחוייבות והפרטנר אף מביע עניין רציני בקשר (כפי שמשתמע מדברייך) יש מקום גם לנתינת הזדמנות לקשר . כלשכן כש"הקלפים פרוסים על השולחן". נתינת אמון באדם היא יכולת לתת קרדיט באופן ראשוני לאנשים ולהיפתח אליהם ללא חשדנות יתרה אך עם עין בוחנת, כדי לראות אם הם אכן ראויים לאמון. בסיטואציה שכזו , חשוב שתתייחסי למצב בקונטקסט הרחב של הקשר, ותביני שהאמון קשור במידה רבה למידת הקרבה ולציפיותייך ממנו. נסי לבחון למשל כיצד הוא מתייחס לנסיונות העבר ואיכות הקשרים הקודמים. ייתכן ונסיונותיו הרבים נובעים מהעובדה שהינו בררן ועדיין לא מצא את שאיפת חייו. ועל כך לא ניתן להסיק באופן חד משמעי לגבי נאמנותו לטווח הרחוק.